ההיסטוריה הבעייתית של קמלה האריס

הקריירה הפוליטית של המועמדת הדמוקרטית התאפיינה בעיקר בניצול לרעה של סמכות השלטון, וניסיון לכפות ציות על חשבון חירויות הפרט

הסנאטורית קמלה האריס | Lorie Shaull

לאחר הודעתו של ג’ו ביידן כי בחר בקמלה האריס כמי שתתמודד לצדו על הנשיאות בחודש נובמבר, ב’ניו-יורק טיימס’ מיהרו להציג את הסנאטורית כמועמדת “פרגמטית ומתונה”, הגדרה אותה ניתן לפרש בשתי דרכים – או שמדובר בהטיה וההטעיה הפוליטית הרגילות מצד העיתון, או שפשוט החלון של אוברטון הוזז כל כך רחוק עוד שהוא עומד ליפול מצוק הספקטרום הפוליטי. אך אם נניח לרגע לתעמולה ונשפוט את האריס על פי מעשיה ודבריה בלבד, נגלה ככל הנראה את המועמדת העוינת ביותר לחוקה האמריקנית בעת האחרונה, ואולי אפילו אי-פעם.

העובדה שקמלה האריס תעשה ותאמר כל דבר כדי להשיג עוד קצת כוח ידועה וברורה, והתבררה אף יותר עם החלטתה לקבל את הצעתו של ביידן למרוץ משותף. כעת, יהיה מרתק לראות כיצד האריס תסביר מדוע היא רצה יחד עם אדם שרק לפני מספר חודשים טענה ברצינות כי הוא גזען. “הייתה ילדה קטנה ממשפחה ממעמד נמוך בקליפורניה שנסעה באוטובוס לבית הספר מדי יום, והילדה הזו הייתה אני”, אמרה אז האריס כחלק ממתקפתה על ביידן בנוגע לשיתוף הפעולה שלו עם תומכי הפרדה גזעית שהתנגדו להסעות משותפות בשנות ה-70.

יהיה אפילו מעניין יותר לשמוע את ההסבר המוסרי בו תשתמש האריס כדי להצדיק את המצב בו היא מתמודדת לתפקיד סגנית הנשיא לצד אדם לגביו רמזה בגלוי כי הוא אנס. לא, לא מדובר פה במקרה כמו של ג’ורג’ בוש ורונלד רייגן שהיו חלוקים בנושאים כלכליים אך הצליחו להתפייס. בנוגע להאשמות בהטרדה מינית שעלו נגד ביידן, האריס אמרה בעבר כי “אני מאמינה להן (למאשימות), ואני מכבדת את האומץ שלהן לספר את הסיפור”. אחת הנשים אליהן התכוונה האריס הייתה טארה ריד, שהאשימה את ביידן בכך שתקף אותה מינית ב-1993 אז עבדה כעוזרת שלו. כאשר האריס אומרת שהיא “מאמינה לה”, לא נותר כאן עוד מקום רב לפרשנות אחרת.

השימוש הפוליטי שהאריס עושה בהתקפות אישיות אינו מפתיע כלל, אך כיצד אלו הטוענים שהם מבועתים מהתקפות דומות שביצע הנשיא טראמפ יכולים כעת לתמוך במי שעושה זאת על בסיס קבוע במשך שנים?

סמכות מוחלטת

מבחינת סגנון ומדיניות, קמלה האריס היא התגלמות הפוליטיקאי האוטוריטרי. לא תהיה זו הגזמה לומר כי האריס העדיפה לאורך מרבית הקריירה שלה לכפות ציות מוחלט לסמכות, במיוחד זו של הממשלה, ולעתים קרובות על חשבון חירויות הפרט והאזרח.

במהלך הבחירות המקדימות במפלגה הדמוקרטית, הייתה זו האריס שהבטיחה כי אם תיבחר לנשיאות תקציב לקונגרס “מאה ימים להתעשת ולהראות את האומץ הדרוש לחוקק חוקי נשק סבירים”. אם בית הנבחרים לא יפעל, האריס הצהירה כי תשתמש בכוחה הנשיאותי לכפות זאת עליו. מהיכן בדיוק תשאב את הסמכות להתעלם מפסיקות בית המשפט העליון בעניין או להעביר חוקים ללא הסכמת הקונגרס? כאשר ג’ו ביידן הציב בפניה את הדילמה הזו באחד העימותים בין מועמדי המפלגה, האריס השיבה: “היי ג’ו, במקום לומר מה אנחנו לא יכולים לעשות, בוא ונאמר מה כן!”.

והאריס כלל אינה מתבדחת בעניין. כפי שהבטיחה למשל במקרה אחר, אם הקונגרס לא יסכים להעביר חוקי סביבה פרוגרסיביים יותר, היא כנשיאת ארה”ב תהיה מוכנה “להיפטר לחלוטין מדיוני הפיליבסטר כדי לחוקק את ה’גרין ניו-דיל'”. כבר לא ברור מה גרוע יותר – העובדה שהאריס מוכנה בכזו קלות פשוט לעקוף את הקונגרס, או התמיכה שלה במדיניות הזויה הקוראת להפסקת השימוש בנפט ודלק בתוך עשור, לסגור 99 אחוזים מהמפעלים ולהפסיק לגמרי לאכול בשר?

בנוסף, האריס תומכת גם במדיניות של בחירת שופטים פוליטית מובהקת לבית המשפט העליון, בעוד ניסיון לעקוף את הפיקוח החוקתי על הממשלה. בעבר, היא הביעה תמיכה בביצוע מבחנים דתיים לנבחרי ציבור ושופטים, וטענה למשל כי שופט מחוזי בנברסקה אינו כשיר לתפקיד בגלל חברותו במסדר ‘אבירי קולומבוס’, אותו הגדירה כ”אגודה גברית המורכבת בעיקר מקתולים”.

האריס תמכה גם בביטול הביטוח הרפואי הפרטי ל-160 מיליון אמריקנים, ללא קשר לעובדה האם הם מסכימים לכך. “בואו נחסל את כל זה”, אמרה, “בואו פשוט נתקדם”. מאוחר יותר טענה כי לא שמעה היטב את השאלה שנשאלה בסוגיה במהלך העימות. כל אלה, ועדיין לא הגענו בכלל עסוק בפועלה של האריס כתובעת הכללית של קליפורניה, בו הגיע כנראה לשיא השימוש הפוליטי שעשתה בכוחה.

העלמת ראיות

מבחינה זו, יהיה מסקרן לראות כיצד המפלגה הדמוקרטית שחרטה בשנים האחרונות על דגלה את סיסמאות “לבטל את המשטרה” ו”חיי שחורים נחשבים” מציבה כמועמדיה לנשיאות שני אנשים אשר בפועלם ומדיניותם הובילו באופן ישיר לעליית שיעורי הכליאה של שחורים באמריקה. ביידן עשה זאת במהלך שנים ארוכות של חקיקה, שהגיעו לשיא בחוק הפשיעה של 1994 לגביו נטען כי היווה תמריץ אדיר לכליאה נרחבת של שחורים ביחס לשיעורם באוכלוסיה.

אך הבעיה עם כהונתה של האריס כתובעת כללית לא הייתה העובדה שהיא קשוחה מדי מול פשיעה (עבור כל פרוגרסיבי מצוי זו אכן הייתה בעיה), אלא ההרגל שעשתה לעצמה להשתמש בכוחה לרעה. האריס התנגדה למשל לחוקים שביקשו להעניק לה את הסמכות לחקור אירועי ירי של שוטרים, בדיוק הנושא שנמצא היום בלב השיח הפוליטי של השמאל. בתור תובעת כללית, יש להאריס גם היסטוריה ארוכה של הרשעות מפוקפקות נגד חפים מפשע.

הנה למשל מה שכתבה לארה בייזלון, מנהלת המרכז למען צדק גזעי, על מקרה מחריד במיוחד של הרשעה כזו בו הייתה מעורבת המועמדת “המתונה והפרגמטית”:

במהלך כהונתה כתובעת המחוזית של סן פרנסיסקו ב-2010, האריס ספגה ביקורת על כך שהסתירה מידע על טכנאית במעבדת המשטרה אשר הואשמה ב”חבלה מכוונת” בראיות ואף גנבה סמים מהמעבדה. לאחר שנחשף מסמך בו התברר כי עוזריה של האריס ידעו על הפרשה אך לא יידעו את פרקליטי ההגנה, בית המשפט גינה את האדישות שגילתה האריס כלפי הפרות שיטתיות של זכויות הנאשמים.

האריס ערערה על הפסיקה וטענה כי השופטת שדיברה על חשיבות שמירת הראיות נמצאת בניגוד עניינים משום שבעלה הוא סנגור ציבורי. היא הפסידה. יותר מ-600 תיקי חקירה בהם השתתפה הטכנאית המושחתת בוטלו ונסגרו”

לאורך כל הקריירה הציבורית שלה, קמלה האריס מעולם לא פגשה סמכות אותה לא ניצלה לרעה. בהתחשב בגילו המתקדם של ג’ו ביידן ובספקות הרבים שעולים לגבי כשירותו הקוגניטיבית וכבר הפכו לחלק מרכזי בקמפיין הנגדי של טראמפ, ברור כי תפקידה כסגנית נשיא יהיה חשוב ומרכזי יותר מהרגיל. והוא יהיה חשוב במיוחד עבור אלו שעדיין מאמיניים בעקרונות ליברליים בסיסיים אמיתיים. מהבחינה הזו, נראה כי קמלה האריס תשמש יותר כתמריץ עבור רפובליקנים מאשר תסחף בהתרגשות את הקהל הדמוקרטי.


גרסה מלאה של הטור התפרסה לראשונה באתר ‘נשיונל רוויו

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

16 תגובות למאמר

  1. גם ריסון הנשק שנמצא בכמויות מטורפות והופך את ארה”ב למדינה שבה יש הכי הרבה מקרי רצח לנשק, וגם חלילה לדאוג שלילדים שלנו גם יהיה כדור ארץ לגור בו (כבר היום אין). אוי ואבוי. היא תחריב את ארצות הברית.. נו נו נו, היא לא מוכנה לדכא 99% מתושבי ארה”ב לטובתם של אחוז אחד חסרי שובע.

    1. לא הבנת כנראה את העקרון…
      זה לא עניין של נשק או סביבה, אלא עניין של חירות מול עריצות ממשלתית

    2. התוכנית הדמוקרטית להגנת הסביבה תועיל מעט מאוד לסביבה ותשמיד את הכלכלה האמריקאית. היא לא נטועה בעובדות או במציאות, וכמו כל מדיניות סוציאליסטית אחרת, נדונה לכישלון. רוב מקרי הירי בארה”ב מקורם בנשק לא חוקי, ולא בנשק החוקי. הנשק הלא חוקי נפוץ בעיקר בערים הגדולות שנשלטות כבר עשורים רבים על ידי ראשי ערים דמוקרטיים. כיצד בדיוק הגבלת ההחזקה החוקית בנשק תקטין את בעית הנשק הלא חוקי?

    3. עוד בתקופת הקולוניות היו יותר רציחות באמריקה מאשר בריטניה.
      כמה מקרי פשע נמנעו בשל הגישה לנשק? מדוע רוב רובם של מקרי הרצח קורים באיזורים אשר בהם החופש לנשק יותר מוגבל?מדוע הרציחות עלו בבריטניה, לאחר ירידה/יציבות, לאחר הגבלות על נשק? מדוע תחת אובמה, הייתה שנה עם מעט רציחות לנפש, אבל שיא בכמות נשקים לנפש? מדוע במדינתו היום יש יותר רציחות היום מאשר בשנות השמונים, עם פי שניים פחות נשקים אישיים?
      והנושא הזה של רציחות עם נשק חם. האם מישהו פחות מת אם רצחו אותו בסכין במקום באקדח? כמה רציחות לכמה מקרים של שימוש הגנתי בנשק יש בארה”ב?
      מדוע יש רציחות בבתי כלא, אם שם אין נשקים?
      מה שיש לך זו אותה שיטת חשיבה שגרמה לנוצרים לרצוח חתולים בתקופת המגיפה השחורה. ניתוח פשוט של נסיבתיות,של לפני ואחרי, יראה שאין כל שחר מאחורי דבריך.
      אני אכתוב כמב דברים קשים,ובסוף יהיו התימוכים לדבריי.
      ראה מה קורה בסיאטל. אם לאנשים אין נשק, קל לBLM לתקוף אותם. וזה כל הסיפור. כשלBLM יש נשק, ולANTIFA, וכבר היו סרטים במצלמה נסתרת, השמאל השליט במפלגה הדמוקרטית לא יורק אותם מקרבו, למרות שלפי ההצהרות שלהם, הוא כן היה אמור לעשות זאת (נשק לא אצל שוטר)? השמאל גם הורה לשוטרים לא לעזור לימניים שבוצע בהם לינץ’, וגם דרש שלא יהיו חמושים. כל המטרה פה היא להקל על השלטת אימה בסנגון הדי-קולאקיזציה של סטאלין. הוא רוצה שלצד השני לא יהיה נשק, כדי לשלוט בו בכח ולבצע טיהורים המוניים ורצחי עשרות מליונים. אם אתה חושב שאני מגזים, BLM הם, לטענת בכיריהם “מרקסיסטים מאומנים”, משטרים מרקסיסטים רצחו יותר מפי שלוש מהנאצים, והמספרים לא מדויקים עד כדי עשרות מליונים. שני בכירים במטהו של ברני סהדרס דיברו על גולאגים ורציחות המוניות. ולימניים האלה יש חוצפה לא להסכים להירצח בסיטונאות!

  2. בדעת הקהל גם מהצד הימני ומצד השמאלי באמריקה, הממסד הפוגרסיבי מפסיד בכל מקרה ובכל מצב. אבל הבחירות הללו יכרעו מי יצליח להביא יותר בוחרים להצביע ב50 המדינות : מצביעי טארמפ או הכוח שמתנגד לנשיא .

    1. “אנונימי”,
      התשובה היא טראמפ מכיוון שהנשיא טראמפ יודע איך להעביר את האשמה (ובצדק) כלפי הממסד הפרוגרסיבי ולא קשה מידי להוכיח את החתרנות והאבדון של האחרונים.
      חלק מהשחורים (כמובן היותר משכילים) הולכים יחד איתו ויחד עם בסיס המצביעים הרפובליקנים ,האווינגליסטים ארגוני המשטרה והצבא (על משפחותיהם) כנ”ל …. אז הניצחון של הנשיא טראמפ נראה יותר מסביר כרגע.

  3. אם האמור בכתבה נכון – אוי ואוי למדינת ישראל.

    יצא לי לדבר עם עולים מארה”ב בעיקר מצביעי דמוקרטים ומהמעמד הכלכלי הגבוה.

    התחושה שלי שהם מביאים את עולם הערכים שלהם ואת ההקשרים שלהם מארה”ב לישראל ומסיקים מסקנות על בסיס אינטואיציה ותקווה שתעשה טוב יהיה טוב.

    זה נכון כשאתה אימפריה כמו ארה”ב – זה ממש לא נכון אם אתה מדינה קטנה וחלשה כמו ישראל.

    לוקח להם לפעמים 5 שנים להבין שהם לא מבינים את הסיטוציה בישראל וזה כאשר הם חיים ועובדים בישראל.

    חלילה אם הגברת תעלה לשלטון בין אם בידן לא יתפקד או יוחלף – הלחץ של אובמה על ישראל להתאבד יהיה כאין וכאפס לעומת מה שלהערכתי צפוי.

    בעיני השמאל בארה”ב – הפלשתינים מקבילים לאינדיאנים והלחץ על ישראל להתאבד יהיה עצום.
    השמאל לא מבין שכשמרק טווין טייל בסוף המאה ה-19 בישראל ולא ראה נפש אחת בין הר תבור לטבריה על פני יום שלם. כשנצרת, ירושלים ובית לחם דלות מאוד בתושבים ועזובה רבה – המשמעות היא כי כל מיליוני הערבים בישראל על פני שני עברי קו שביתת הנשק 1949 הם תוצר של הגירה בתקופת המנדט הבריטי מעירק, סעודיה, מצרים ותימן. אם היהודים ברובם הם מהגרים שחזרו לביתם לאחר כ- 1878 שנות גלות בקירוב – הערבים הם מהגרים מה- 100 השנים האחרונות. השמאל בארה”ב לא מבין שכמעט כל חמולה דוברת ערבית קצת אחרת בגלל המקום ממנו באו ושמות המשפחה הגדולים מעידים טוב מכל דבר אחר מאיפה הם הגיעו: אל מסרי אלו המצרים, אל קורד אלא הכורדים, המוגרבים מצפון מערב אפריקה.

    הגדרת הפליט של האו”ם הפרידה בין הנוהל העולמי לפליטי העולם לאונר”א שהומצא רק כדי לנגח את ישראל. מעמד הפליט עבר כבר 4 דורות בניגוד לכל מקום אחר בעולם. כל מי שחי כ- 100 שנה לאחר שאבי סבו היגר מזמן נחשב בן המקום ולא פליט – לא כך הדין בערבים הפלשתינים והמנגנון שהומצא לטובתם לנגח את היהודים בשנות ה- 50. מדינות ערב שהקימו את המנגנונים הללו כי הם הבינו היטב כי חלק מה”פליטים” הגיעו לישראל 6 רק שנים לפני המלחמה בלבד. הם הבינו שבראייתם ארץ ישראל כמו סוריה או מצרים אלו אזורים שרק כמה שנים קודם לכן אוכלוסיות ערביות נעו בהן ללא גבולות וללא הגבלה.

    מאות מיליארדי ה- $ שארה”ב שפכה על הפלשתינים רק בעשורים האחרונים דרושים לה בביתה על מנת לדוגמא לייצר מערכת בריאות כמו באירופה – כך שכל אזרח אמריקאי ללא חשש לעלויות מטורפות או קיומו של בטוח מהמעביד ילך אל רופא קופ”ח ובאם דרוש יקבל “טופס 17” לביה”ח ללא עלויות.

    כל זה לא יקרה, בשם צדק אוטופי נשיא ארה”ב או סגנו שלא מבינים את המהות של הבעיה בישראל ילחץ את ישראל כמו שעשו אובמה או קרטר.

    לא חוזה טוב לישראל אם מה שכתוב בכתבה נכון.

    1. “נו באמת הגיב” ,

      אתייחס רק לסוף תגובתך …. כל עוד עם ישראל ישאר נאמן לקב”ה אזי אין דבר כזה “לא טוב” לישראל… הכל זה חלק מתהליך הגאולה של העם שלנו… הכל מכין אותנו לעתיד נקי יותר
      (מכל הבחינות)… אם אתה חילוני, נסה לחשוב על כל הפעמים הרבות בהם היה עמנו במצב “גרוע” אך הפך אותו, די במהרה, לדבר חיובי ומועיל… דוגמאות ישנן למכביר, השואה, עם כל הצער והיגון שבה, החישה מהותית את הקמת המדינה, מלחמות ישראל עם הנס הגלוי, רבים מול מעטים, דוד נגד גוליית ומי ניצח בסוף והפך את המדינה מכמעט מחוסלת לאימפריה? אז לסיכום, אין דבר כזה “רע” לישראל אם נדע לראות את הדברים בצורה חיובית.

  4. סוף סוף כתבה באתר מידה שמצדדת בחשיבותה של חוקה, תרשו לי לחזק את ידיכם בעניין זה. רק חבל שכשזה נוגע אלינו אתם מצדדים בביטול חוקה על ידי פסקת התגברות.
    וחוץ מזה, חקיקה על ידי צווים נשיאותיים זה בדיוק מה שטראמפ עושה היום. אז אני מסכים שזה לא בסדר, אבל אם היא תעשה את זה, זה כבר לא יהיה תקדים.

    1. איך פסקת ההתגברות מבטלת חוקה שלא קיימת?
      וחוץ מזה, זכור לי פה כתבות גם בעד וגם נגד פסקת התגברות

    2. אין חוקה עדיין, אבל אם תקום פסקת התגברות אפשר לקבור את הרעיון שאי פעם תקום חוקה. לזה התכוונתי.

    3. לאמיר, החוקה של ארה”ב נכתבה כשהאומה היתה בהתהוות ועל ידי האנשים שהובילו לייסודה (משהו כמו התנ”ך אצלנו).
      בישראל לא תהיה חוקה מכמה סיבות: הראשונה שבהן היא העובדה שמדינת ישראל היא מדינה יהודית, וחייבת להשאר ולהשמר ככזאת. באווירת הטרור הפרוגרסיבי ותרבות הPC שקיימת היום בעולם אין שום דרך להכניס את העקרון הזה לחוקה ואם מוותרים עליו מוותרים על היהודיות של המדינה והופכים אותה למדינת כל אזרחיה. בנוסף לענין הלאום, אין ולא תהיה שום דרך לגשר על הפערים בין שמאל לימין, חילונים ודתיים שיפוצצו כל דיון על כל סעיף ותת סעיף, ולבסוף, אם חושבים על זה, מתכתחילה לעולם אי אפשר יהיה לגבש וועדה של אנשים שיהיו מקובלים על העם כדי לדון על הסעיפים הללו. לכן אל תעצור את נשימתך, זה פשוט לא יקרה.
      בנוגע לפסקת ההתגברות, היא הכרחית על מנת לשמור על מעט מהסמכות הדמוקרטית שעוד נותרה למחוקקים במדינת ישראל רגע לפני שהחונטה המשפטית תשלח את מעט מהמרדניים שבהם למחנות לחינוך מחדש בשיטה העדינה והאצילית החביבה עליהם. כלומר תפירת תיקים, ליווי צמוד של חקירות המשטרה, איומים על עדים פוטנציאלים, ולבסוף פסיקות צפויות מנוסחות בשפה משובחת.

    4. כבר היום מדינת ישראל היא מדינת כל אזרחיה. אני מציע לך לבדוק את תעודת הזהות שלך ולראות מה המעמד שלך. אחר כך תשווה את זה עם תעודה של אזרח ערבי. יום טוב!

  5. אין בה שום מידה טובה? השלילה הטוטלית הזו מעוררת אין אמון עמוק.

    1. להפך, הכתבה הזו עוד עושה חסד עם הדיקטטורית