הכוח הנשי מעניק תקווה לעתיד טוב יותר בבלארוס

אלכסנדר לוקשנקו, המנהיג הרודני של בלארוס שעלה לשלטון ב-1994, ניצח השבוע בפעם השישית בבחירות לנשיאות. התוצאות הראשוניות הראו על ניצחון סוחף שהעניק ללוקשנקו שמונים אחוזים מהקולות, מול עשרה אחוזים בלבד ליריבתו העיקרית סבטלנה טיכנובסקיה.

יום הבחירות עצמו היה מלא בהתרחשויות מוזרות: דיווחים על גישה מוגבלת לאינטרנט ומשקיפים עצמאיים שסיפרו כי נמנע מהם לפקח על ההצבעה. דיווחים אחרים טענו כי בחלק מן הקלפיות נרשמו שיעורי הצבעה של יותר ממאה אחוזים. לאחר שסקרי המדגם (הנשלטים בידי המדינה) הראו ניצחון ברור לנשיא, פרצו הפגנות ברחבי המדינה ואלפי אנשים מחו בזעם ברחובות. ביותר משלושים ערים, מפגינים התעמתו עם המשטרה שהגיבה בחלק מהמקרים באלימות מוגזמת.

היו מספר סימנים מוקדם לכך שלוקשנקו נערך מבעוד מועד לתגובת נגד כזו. במהלך תקופת הקמפיין, היה נראה כי הוא מתמקד בעיקר בביקורים בבסיסים צבאיים ופחות במפגשים עם הציבור. לקראת יום הבחירות, המשטרה בעיר הבירה מינסק הצטיידה במשלוח חדש של אמצעים לפיזור הפגנות.

המשטרה במינסק השתמשה בין השאר בכדורי גומי, רימוני הלם וגז מדמיע מול המפגינים הלא-חמושים. כ-3,000 מפגינים נעצרו במהלך המחאות. על פי ארגון זכויות האדם 'Viasna', אדם אחד נהרג כאשר נדרס בידי רכב של כוחות הביטחון ועוד אחרים נפצעו.

מתחרה מפתיעה

לוקשנקו נתקל בבחירות האלה ביריבה חזקה ולא-צפויה בדמותה של סבטלנה טיכנובסקיה, מורה לשעבר ועקרת בית שבכלל לא תכננה לרוץ. במקור היה זה בעלה הבלוגר סרגיי טיכאנובסקי שביטא שאיפות לנשיאות, אך זמן קצר לאחר שהכריז עליהן הוא נעצר, ונמנע ממנו להירשם כמועמד. אשתו סבטלנה אשר לקחה לידיה את הלפיד ונרשמה כמועמדת בעצמה כבר הודיעה כי היא דוחה את תוצאות הבחירות הרשמיות, ומחאות נוספות בעניין מתוכננות לימים הקרובים.

למעשה, האתגר הגדול ביותר מולו עמד לוקשנקו הגיע מחזית מאוחדת של שלוש נשים – ורוניקה טספקלו, אשתו של המועמד ואלרי שלא הורשה להתמודד, מריה קולסניקובה שניהלה את הקמפיין של מועמד אחר, וטיכנובסקיה. האחרונה הורשתה להתמודד בבחירות כנראה רק משום שהנשיא לא ראה בה איום משמעותי. בעבר, לוקשנקו התייחס בזלזול לאפשרות של אישה בתור נשיאת בלארוס וטען כי היא "תקרוס" תחת כובד האחריות שבתפקיד.

מול כל הקשיים, מאמצי הקמפיין של שלוש הנשים מול הממשלה הרודנית של בלארוס היו מרשימים מאוד. הן ערכו עצרות בחירות בכל רחבי המדינה וזכו לתשואות סוערות. באחד המקרים, יותר מ-63 אלף בני אדם הגיעו לכנס בחירות שערכו במינסק.

השד יצא מן הבקבוק

למרות תוצאות הבחירות האחרונות, עדיין לא הכל אבוד עבור "הדיקטטורה האחרונה באירופה", וללא ספק יש ריח של שינוי באוויר. הציבור בבלארוס הראה נכונות מחודשת לאתגר את המשטר, והתגייס באופן חסר תקדים למען המטרה הן במהלך הבחירות והן לאחריהן. בחלק מן הערים הקטנות נרשמו דיווחים על כך שכוחות הביטחון קיבלו בברכה את המפגינים ולא הגיבו אליהם באלימות, עוד סימן אפשרי לכך שבלארוס נמצאת בנקודת מפנה, אם כי לא ברור עדיין מה יקרה בהמשך.

יותר ויותר מאזרחי בלארוס מראים חוסר סובלנות כלפי שיטות הרודנות של לוקשנקו, והנחישות להחליף אותו ברורה. אמנם לטיכנובסקיה היה חלק בהצתת ההפגנות, אך המחאה לא פרצה מיוזמתה אלא מייצגת זעם ציבורי גובר נגד הממשלה. נכון להיום, שלטונו של לוקשנקו נראה שביר. במשך שנים הוא נסמך על שילוב בין דיכוי העם לבין אליטה נאמנה, אך גם במידה מסוימת על פופולריות בציבור. הבסיס האחרון הזה נשחק במשך תקופה ארוכה, וסקר עצמאי שנערך ב-2016 הראה כי 30% מהמשיבים תמכו בנשיא. כלכלה מתדרדרת וטיפול כושל במגפת הקורונה, יחד עם עליית מתנגדים חדשים, סייעו גם הם להעמקת חוסר שביעות הרצון מהנשיא.

גם מבחינה בינלאומית, לוקשנקו מסיים את הבחירות האלה חלש יותר. בשנים האחרונות הוא ניסה לבנות קשרים משופרים עם האיחוד האירופי כדי לאזן את ההשפעה הרוסית, אך סביר להניח כי אלו נפגעו קשות כעת עם התגובה האלימה של כוחות הביטחון להפגנות. לאחר צעדי דיכוי דומים בהם נקט הנשיא ב-2010, האיחוד האירופי הטיל עליו סנקציות, וחלק מן המדינות החברות כבר מעלות מחדש את האפשרות ליישם אותן מחדש.

קשרים טובים עם המערב היו חיוניים עבור לוקשנקו בניסיונו להדוף לחץ מצד פוטין שביקש לקרב בין המדינות, וכל נזק לקשרים האלה ככל הנראה יוביל לאובדן כוח המיקוח שנותר לנשיא בלארוס ויסבך את מצבו עוד יותר. יהיו תוצאות הבחירות האמיתיות אשר יהיו, השד הבלארוסי כבר יצא מזמן מהבקבוק.

בלקי בגומן באיין היא חוקרת מדעי המדינה באוניברסיטת קובנטרי. הטור פורסם לראשונה באתר The Conversation.