ההיסטוריה הקטלנית של יריבי פוטין

הקרמלין מכחיש מעורבות בהרעלת מנהיג האופוזציה אלכסיי נבלני, אך העבר מלמד כי הנשיא הרוסי פונה לחיסול מתנגדים בכל פעם שחש את האדמה רועדת

אלכסיי נבלני והנשיא פוטין | Evgeny Feldman, kremlin.ru

בימים שלאחר ההתנקשות במנהיג האופוזיציה הרוסי בוריס נמצוב בשנת 2015, הקרמלין פרסם הודעות ניחומים דרמטיות במיוחד. אפילו ולדימיר פוטין הצהיר כי "לרצח האכזרי הזה כל הסימנים של התנקשות מוזמנת והוא נראה כמו פרובוקציה מתוכננת". ואכן, הירי הנועז בנמצוב על גשר החוצה את נהר מוסקבה ממש בסמוך לקרמלין לא הותיר מקום למסקנה אחרת – אפקט ההפחדה של ההתנקשות היה מטרתה העיקרית.

גם בשבוע שעבר, ממשלת רוסיה הפגינה צער רב בעקבות הדיווחים שמנהיג אופוזיציה בולט אחר, אלכסיי נבלני, נמצא בתרדמת לאחר שככל הנראה הורעל. ביום חמישי שעבר, דובר מטעם הקרמלין איחל לנבלני החלמה מהירה, יחד עם הפצרה בציבור להימנע מהשערות פרועות לגבי הסיבה לחוליו הפתאומי. גם במקרה הזה, אפשר להיות קצת סקפטיים.

נבלני הוא האחרון בשורה של מבקרי הממשלה שהותקפו באופן דומה. אנה פוליטיקובסקיה, עיתונאית שתיעדה את הפעילות הרוסית באזור הקווקז, שרדה הרעלה כזו ב-2004, ונורתה למוות בביתה שנתיים לאחר מכן; במהלך הקמפיין לנשיאות אוקראינה ב-2004, המועמד האנטי-רוסי ויקטור יוּשְצֶ'נְקוֹ איכשהו בלע מספיק רעל מסוג דיאוקסין שהותיר אותו משותק בפניו; בשנת 2006, העריק הידוע אלכסנדר ליטוויננקו נפטר בבית חולים בבריטניה מהרעלת פולוניום; העיתונאי ולדימיר קארה-מורזה כמעט ומצא את מותו בניסיונות הרעלה ב-2015 ו-2017; פיוטר ורזילוב, האמן ודובר להקת 'פוסי ריוט' שהביעה התנגדות נחרצת לפוטין, הורעל ב-2018. באותה שנה, המרגל לשעבר סרגיי סקריפל הותקף באנגליה בגז עצבים יחד עם בתו יוליה. מספר מבקרי הקרמלין שאיכשהו נתקלו ברעלים קטלניים מתחרה רק עם מספר מתנגדי המשטר הרוסיים שבאופן מסתורי נטו ליפול מתוך חלונות פתוחים.

גם במקרה של נבלני, ובהתחשב בהיסטוריית הרדיפה הממשלתית נגדו, ניתן להניח כי התנחומים ממוסקבה על הרעלתו הם עוד מפגן של צביעות. בתור מנהיג מפלגת 'רוסיה של העתיד' ופעיל נגד שחיתות, נבלני היה בעבר מטרה להטרדות ברחוב, תקיפות פיזיות ומעצרים חוזרים. הרשעתו בשנת 2013 באשמת מעילה בכספים הובילה לגל מחאות שכלל הנראה תרם להחלטה לבטל לבסוף את המשפט. ב-2017 הוא כמעט והתעוור לאחר שתוקף אלמוני השליך נוזל חומצתי בפניו. הארגון בראשו הוא עומד ספג אינספור פשיטות וחקירות משטרה, ו'קרן המלחמה בשחיתות' הוגדרה על ידי הממשלה כ"סוכן זר".

נכון להיום איננו יודעים את הסיפור המלא מאחורי אשפוזו הנוכחי של נבלני, אך אם אכן היו מעורבים בעניין פעילים מטעם הקרמלין, מדובר בתזמון חשוד ומטריד מאוד. מעבר לגבול בבלארוס השכנה, גל של מחאה מטלטל את המדינה לאחר בחירות מפוקפקות בהן ניצח שוב הנשיא אלכסנדר לוקשנקו, "הדיקטטור האחרון של אירופה". הפגנות המוניות בהן לוקחים חלק אנשים מכל שכבות החברה ובאזורים שבעבר נחשבו לנאמנים לנשיא, הוסיפו מרכיב קיומי למשבר המתפתח.

במשך שנים ארוכות בלארוס הייתה אחת מבעלות הברית המובהקות של רוסיה, ומוסקבה מצידה ניסתה בתקופה האחרונה לקדם אינטגרציה רבה יותר בין המדינות. השכנות חולקות ביניהן מערך ביקורת גבולות משותף, כמו גם מערך הגנה אווירית, והקרמלין ניסה לקדם מהלך חקיקה להקמת שוק מטבע משותף ואף "איחוד מלא". על פי הדיווחים, בין לוקשנקו לפוטין לא שוררת אהבה רבה, אך במוסקבה לא יכולים להרשות לעצמם פרישה של נשיא בלארוס בתנאים שלא יהיו בשליטתו.

ככל הנראה לא נראה בקרוב טנקים או חיילים רוסיים (רשמיים ואחרים) מסתערים מעבר לגבול בניסיון להציל את הרודנות הקורסת של לוקשנקו, אך המשבר המחריף בבלארוס מתדלק גם את המחאה נגד פוטין ברוסיה עצמה, זמן נוח במיוחד להוציא מהמשחק את אחד ממנהיגי האופוזיציה הבולטים במדינה.

צמרת ההנהגה הרוסית בהחלט חוששת מן האירועים בבלארוס, וכאשר הסטטוס-קוו במדינה שכנה נמצא תחת איום, למוסקבה יש הרגל ידוע לבצע פעולות פזיזות כדי לשמר אותו. במובן הזה, הפגיעה באלכסיי נבלני עשויה להיות הסנונית שמבשרת על אירועים גדולים יותר שעוד יגיעו בקרוב.


הטור התפרסם לראשונה באתר 'קומנטרי'

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

2 תגובות למאמר

  1. גם נתניהו אויב השמאל בדרך לחיסול. אמנם האמצעים פחות ברוטליים, מן הצד השני העינוי מתמשך יותר

  2. פוטין הוא הדיקטטור הכי מתוחכמם ורשע בדורנו.
    מי שעוקב אחרי העלילה, ייזכר שליטוננקו נרצח כי חשף סוד נורא על עליית פוטין לשלטון.
    לפני מלחמת צ'צ'ניה השנייה, פוטין כראש הFSB ארגן פיגועי טרור נגד רוסים בערים מרכזיות ברוסיה, כדאי ליצור קרקע פורייה לעלייתו לשלטון כ'איש החזק' שייעשה סדר.
    https://en.wikipedia.org/wiki/Russian_apartment_bombings

    אם הוא מוכן לרצוח מאות מבני עמו בשביל לתפוס את השלטון, זה ברור שהוא לא מהסס לרגע לרצוח את האופוזיצייה, הכול זה רק שיקול קר של תזמון ועלות תועלת.