בקשת בית המשפט לבדוק את דליפת המידע ממערכת האכיפה עשויה להיות צעד לתיקון, אלא שהיועמ"ש הוא ודאי לא המתאים להוביל אותו
פעם אחרי פעם בית משפט כשבאות לפתחו הדלפות…חברי השופט רובינשטיין קרא לזה מכת מדינה, אני והשופט עמית קרא לזה רעה חולה. אלו לא אירועים לא-שגרתיים. יש כאן תופעה מדאיגה, שהנזקים שלה…כלפי הנאשמים, וזה גם פוגע בתביעה ובאמון התביעה…שלא לדבר על התביעה שאמורה להתנהל בבית משפט המחוזי. אם זה רמה של תופעה, האם לא הגיע הזמן לעשות מעשה ולבדוק?"
כך נזפה אתמול נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות בנציגי היועץ המשפטי לממשלה, במהלך דיון בעתירה שהגישו פרקליטיו של שאול אלוביץ' כהמשך לפרסום חלק מקלטות חקירתו בתוכנית 'המקור' לפני מספר חודשים. נציג הפרקליטות עו"ד יונתן נד"ב היה כה המום מאמירה כל כך אלמנטרית הדורשת לשמור על החוק, עד שביקש לצאת ל"התייעצות" בסופה טען כי דרוש ליועמ"ש חודש ימים על מנת להשיב על כך. הנשיאה הכועסת נתנה לו שבוע.
כעת כאב הראש שמתווסף למנדלבליט הוא כפול. מצד אחד, היועמ"ש ודאי מכיר היטב את סעיף 117א’ לחוק העונשין, הקובע כי דינו של עובד ציבור שמסר ידיעה לאדם שאינו מוסמך לקבלה הוא מאסר בן שלוש שנים. מנדלבליט מכיר בוודאי גם את דו”ח מבקר המדינה לשנת 2018 שהתריע על ליקויים חמורים בפרסום של פרטים אסורים בתקשורת, פגיעה בחקירות ובצנעת הפרט, למרות שכפי שכתב אז המבקר – היועמ"ש למעשה התעלם מקיומו.
מן הצד השני, כל ישראלי שצפה בשנים האחרונות בטלוויזיה או קרא עיתון מכיר היטב את מבול ההדלפות ששטף את כלי התקשורת ומזהה בקלות למי היה אינטרס להדליף ומדוע. אפילו אביחי מנדלבליט עצמו, כאשר עמד במרכז פרשת הרפז בטרם מונה ליועמ"ש, פנה לבג"ץ בתחינה לבדוק את המקור ל"הדלפות פסולות ואסורות של חומרי החקירה", שהגיעו לדבריו "עד כדי סילוף ועיוות מגמתי של האירועים וגרימת נזק בל ישוער לעותר".
אכן מילים נחרצות וחשובות, אך נחרץ לא פחות היה המהפך שמנדלבליט עבר בסוגיה מרגע שעבר מעמדת הנאשם לעמדת המאשים. לפתע ההדלפות הפסולות והאסורות הפכו על פי היועמ"ש ללא פחות מ"עקרונות הבסיס לקיומו של משטר דמוקרטי", כפי שטען כאשר דחה את בקשת פרקליטי ראש הממשלה לבדיקת ההדלפות מהחקירות נגדו. מנדלבליט אף טרח ופרסם נהלים חדשים ומקלים בנוגע להדלפות סודות ביטחוניים, שהפכו את עמדת קודמו בתפקיד יהודה וינשטיין. אלא שגם כעת נראה כי הכל תלוי באיזו הדלפה מדובר ובמי היא עלולה לפגוע ולמי היא עשויה לעזור, כמו במקרים בהם מיהר משרד המשפטים לבקש צו איסור פרסום על חשיפת עמית סגל את ההתנהלות הבעייתית של המשטרה בחקירת עד המדינה חפץ, או במקרה בו מנדלבליט עצמו סירב לחשוף האם נפגש עם דנה ויס בטרם הראיון עמה בו חשף עוד פרטים רגישים מהחקירות המתנהלות.
האם בתוך חמש שנים הפכה מערכת החוק ממכונה משומנת של הדלפות מגמתיות ורדיפה אישית (על פי מנדלבליט גרסת 2014), לחבורת מלאכים שמעולם לא הדליפו אות ומנהלים חקירות ענייניות בלבד (על פי מנדלבליט גרסת 2020)? ואם אכן התרחש כזה נס וכל המשפטנים נקיים מכל רבב, מדוע היועמ”ש חוסם בגופו כל ניסיון לבדיקה או חקירה? האם אביחי מנדלבליט עצמו עבר מהפך מדהים ושכח לפתע את כל התלונות הקשות שהטיח במערכת אך לפני שנים ספורות, או שמא גם הוא פועל כיום ממניעים לא-מקצועיים?
האמת הפשוטה והברורה לכל בר דעת היא שתחת שלטונו של אביחי מנדלבליט הפכה מערכת אכיפת החוק לאימפריית הדלפות מפחידה וגדולה מאי פעם, המשתמשת במידע הרגיש שבידה ככלי נשק לקידום האינטרסים שלה תוך כדי שמירה והסטת האש מבכיריה. מספיק לראות את הצעקה על ההתערבות השיפוטית הגסה שקמה החל מאמש בקרב כתבי המשפט, שבימים כתיקונם סוגדים לכל בדל אקטיביזם, כדי להבין עד כמה הפך מקצוע העיתונות בישראל ללא יותר מצינור של הדלפות.
במובן הזה, הצעת בג"ץ לבצע בדיקה של מכת ההדלפות עשויה להביא לשינוי חיובי במצב, אלא שלא בטוח כלל שמי שאמור להוביל בדיקה כזו הוא האיש האמון על צינור ההדלפות ומי שבעצמו מסתתר מאחורי צווי פרסום. נתיבים אחרים לתיקון הבעיה ושמירת החוק היו יכולים להיות למשל ביצוע בדיקות פוליגרף למשפטנים ופרקליטים (צעד נוסף שמנדלבליט התנגד לו בחירוף נפש) או ועדת חקירה פרלמנטרית שתוכל לרדת לשורש העניין. עד שאלו יקרו, לתת לאביחי מנדלבליט לחקור הדלפות זה כמו לבקש מהחתול לבדוק מי שתה את כל החלב.
אין בעיה, למסור לליאת בן ארי הצחה כשלג את הבדיקה
הצגה של חיות ידעה שחא יחקרו.
השחיתות בכל פינה.
הסטת האש ולא הסתת…
לא הבנתי מה הבעיה למצוא את המדליף
פשוט לחקור את העיתונאים פלג .ווייס
.מצליח.אמנון
ככה נדע הכי מהר ולשלוח אותם לבית הסוהר
אין סיכוי שהם יחקרו זה יהיה רעידת אדמה עורבים בזה הרבה מאד אנשים שנגועים בזה ולכן מי יחקור החתול את השמנת או הפוך יש כמה מושחתים ויש הרבה טייחיםזה חייב להביא חוקר שלא מכיר אף אחד ולחקור
ההצגה של בית המספח נמשכת.
היא הייתה יכולה להוציא "צו שיפוטי" בהתבסס על איזה "מסה קריטית" דמיונית כמו שהיא תמיד עושה, או "מבחן הסבירות" ועוד אי אלו לולינויות מילוליות כאילו עם בסיס משפטי חוקי.
אז היא מתבטאת כאילו בחומרה כדי לסתום את הפה לכל המפגרים (לפי השקפתה) ולא עושה כלום.
כלומר היא משתפת פעולה עם ההדלפות.
כמו בכל דבר שבו מעורבת החונטה המשפטית,
עד שלא יתרחש אסון, כמו זה של אברהם עופר, נוכלי המשפט ימשיכו להקשיב לשירי הילל מטעם דיקטטורי המקרופון – במקום להבין מה הם גורמים ברמה האישית והיכן זה, ביחס לאמור בחוק.
גם דמו של אברהם עופר, נמצא במידה לא מועטה על ידיו של האל אהרון ברק, שהתיר להמשיך את ה"חקירה", מבלי שהיית הוכחה כלשהי לאשמה כלשהי ו/או הצדקה להמשיך בחקירה (הצדקה עניינית, לא כזו לפיה "אולי נמצא משהו", לא היה מדובר אז על חקירה, שנמצאת בתחילתה).
אז, מותו של אברהם עופר הוכתר כטרגדיה אישית אך הזעם הציבורי הופנה כלפי מפלגת "האבודה" וכך, מותו "נקבר" תחת פרשת ידלין ופרשת הדולרים של משפחת רבין (גם בה, לאלוהים ברק לא היו ידיים נקיות – כפי שהוכח בפרשות זהות בעתיד). גם אז, האל ברק, הסתנוור המסכן, מכותרות של "לוחם אמיץ בשחיתות של אברהם עופר" – כך גם היום, כל החונטה המשפטית קשורה לחוק, בדיוק שעלי חמינאי – קשור לחוק הישראלי.
אין מנוס צריך לשחרר ד"ר מנדלבליט חשוד בעניין ההדלפות וכי ישמש עד מדינה כנגד שי ניצן ואדון אלשיך. שחיתות ללא גבול על קצה גועל נפש. שני שליש מתושבי ישראל היהודים חושבים כך למעט חלק גדול מהשמאל ומפגיני בלפור הנאורים. מוטב למנדלבליט להציג את הקלטות הגנוזות על מנת להבין כיצד המערכת המשפטית פועלת. שלא נגיע ששני שליש מהמדינה יצאו להפגין ולבקש כי המערכת תיבדק בחקירה ממלכתית ע"י אנשי אקדמיה בלתי מוטה או גוף משפטי חיצוני של מדינה דמוקרטית
איך אתם יודעים מי מדליף? באותה מידה ייתכן שנעשה שימוש מתוחכם ומניפולטיבי בהדלפות ממי שהינו בעל רקורד עשיר של הדלפות וניצול התקשורת לצרכיו הפוליטיים – בנימין נתניהו.
איך ביבי יכול להדליף מחקירות של עדי תביעה, הרבה לפני שהעדויות נמסרו לסנגוריו? איך הוא יכול להדליף מישיבות בפרקליטות? איך הוא יכול להדליף הקלטה שהפרקליטות מודה שנמסרה לסנגורים כשהיא פגומה כך שאי אפשר לשמוע אותה? איך הוא גרם לכתבים לומר שההדלפות הן מגורמים בפרקליטות/משטרה?
אם ההדלפות לא מהפרקליטות והמשטרה ונועדו להכפיש על לא עוול בכפן, למה הם מסרבים בכל תוקף לחקור מי המדליפים?
למה אין שמץ של היגיון בטענה שלך?
תמשיך לסגור את העניים אבל המציאות לא תשתנה מערכת החוק במדינה היא מאפייה מאורגנת אכזרית יותר מנרקוס וגם מסטאלין ביחד
גם שכחת לציין שעל הקלטות הוא שומר גם בתור היעמ"ש וגם בתור פרקליט מדינה והוא גם הוציא צו איסור פירסום כי הוא יודע וכולם יודעים שאם זה יצא לציבור הוא גמור מבחינת הציבור .וזה רק מוכיח שאין עשן בלי אש לוחשת עד שתבעא האש עוד יפגעו הרבה אנדים ממנדלבליט
אם מנדלבליט ילך מי יפרנס את אביעד גליקמן ושות ?
כבר הרבה זמן לא ראיתי עליבות מקצועית ואישית של "פרשן" משפטי, כמו של ברוך קרא, שהוא חף מכל השכלה משפטית משמעותית, הוא איננו עורך דין. לפני מספר שנים פרסם קרא סקופ כתוצאה מהדלפה של עורכת דין בכירה מהפרקליטות, ליאורה גלאט-ברקוביץ, על הנחות הסלב שקיבל אריק שרון ז"ל. זאת הייתה כתבה איכותית, שהביאה לציבור מיידע של עובדת ציבור, על התנהלות פסולה שגובלת בשחיתות של המוסד בו היא עובדת. ומה העלוב הזה קרא עושה היום ? גוזר גזירה שווה בין עובדי ציבור שמדליפים כנגד התנהגות פסולה, אפילו מושחתת, של המוסד בו הם עובדים לבין הדלפות סלקטיביות של גורמי אכיפת חוק, פרקליטות ומשטרה, שמבצעים עבירה פלילית בהדלפות ועבור מה ? כדי לפגוע בסיכויי נאשם להצליח במשפטו, כלומר התהפכו היוצרות אצל קרא, מי שמקבל ממנו הגנה נפשעת הוא הגוף החזק, בעל אמצעים בלתי מוגבלים במלחמתו לפגוע בנאשם בטרם משפט ותוך כדי משפט. לטעמי ההתנהלות הזאת של קרא גובלת בעסקת שוחד בינו ובין הפרקליטות והמשטרה. מי "שמתעלה" עליו הוא רק "הפרשן למשפט" אביעד גליקמן שיצא נגד קביעות משפטיות של שי ניצן "ובצדק", הרי גליקמן הוא עילוי משפטי בוגר מדעי הדשא באוניברסיטה, כשההשכלה המשפטית היחידה שרכש כנראה התקבלה במסגרת עבודתו בעבר כמאבטח במשרד המשפטים.
בית המשפט כעס על מנדלבליט
שלא ביצע חקירה מדומה עם מסקנות מדומות
וחשף את עליבות המערכת.
שימו לב שאלה שטענו שאין מחיר ל"חקר האמת"
משקיעים את כל זמנם ומרצם בהסתרתה.
אין שום בסיס ל"הדלפות" שלכם שמנדלבליט הוא מקור ההדלפה, מנדלבליט הוא איש ירא שמיים ישר והגון וודאי לא עשה זאת, עד שלא תבססו את טענותיעם על עובדות, אתם פוגעים בשלטון החוק ומסיתים נגד רשויות אכיפת החוק!
חחחחחחחחח
נגמרו לי ה- 'ח' ים
" לפתע ההדלפות הפסולות והאסורות הפכו על פי היועמ”ש ללא פחות מ”עקרונות הבסיס לקיומו של משטר דמוקרטי”, כפי שטען כאשר דחה את בקשת פרקליטי ראש הממשלה לבדיקת ההדלפות מהחקירות נגדו. מנדלבליט אף טרח ופרסם נהלים חדשים ומקלים בנוגע להדלפות סודות ביטחוניים, שהפכו את עמדת קודמו בתפקיד יהודה וינשטיין. אלא שגם כעת נראה כי הכל תלוי באיזו הדלפה מדובר ובמי היא עלולה לפגוע ולמי היא עשויה לעזור, כמו במקרים בהם מיהר משרד המשפטים לבקש צו איסור פרסום על חשיפת עמית סגל את ההתנהלות הבעייתית של המשטרה בחקירת עד המדינה חפץ, או במקרה בו מנדלבליט עצמו סירב לחשוף האם נפגש עם דנה ויס בטרם הראיון עמה בו חשף עוד פרטים רגישים מהחקירות המתנהלו…"
תחזירי את הכסף לשוקן "ברכה". או שאתה כמו כל סמולן, גם גנב וגם לא קראת את הכתבה?
עארס לבן זה הדבר הכי מסוכן וגרוע וגם הכי חסר בושה
וזה בדיוק מה שגודש את משרדי המשפטים הפרקליטות האוצר וכו'
המדליף הראשי יבדוק הדלפות?
חיות בזה לאינטלגנציה של העם ונותנת לפרקליטות טיטול לכסות בו ערוותם
עם האמירה של תעשו משהו אפילו למראית עין כדי שנוכל לאמר לדורשים שעושים משהו כנגד ההדלפות ולכן עתירתכם נידחת על הסף.
חיות אינה בזה לכלום. היא פשוט מטומטמת חסרת יכולת הבנה. אבל "מקצועית" כמו תוכי שאולם לדקלם את כל ספר החוקים אבל אין לו שמץ מושג מה המשמעות שלהם.
משהו דומה למכוני הפסיכומטרי ותוצריהם.
חוץ מזה, להמון אין בכלל אינטיליגנציה ואף פעם גם לא הייתה לו וגם לא תהיה לו. כי אחרת הוא לא היה המון…
הוא המדליף הראשי
ולבדוק גם מה הוא קיבל בתמורה להדלפות מאביעד גליקמן וברק רביב
בלהט המלחמה במנדלבליט, צרך לזכור שהמשנה ליועמ"ש היא דינה זילבר, ואסור-אסור-אסור שהיא תקבל את התפקיד רב-הסמכויות הזה של היועמ"ש.