עסק הביש של אשכנזי ומנדלבליט

דווקא בעת הזו, הציבור חייב לדעת מה בדיוק קרה מאחורי הקלעים בפרשת הרפז ולהסיר סופית את העננה מעל המערכת הפוליטית והמשפטית

היועמ"ש מנדלבליט וח"כ אשכנזי | צילום מסך

פרשת ‘עסק הביש’ שהסעירה את המערכת הפוליטית הישראלית והשפיעה על מהלכים רבים בכנסת במשך יותר מעשור, החלה בשנת 1954 בעקבות פעולות חבלה כושלות וחשיפת חוליית מרגלים יהודים שפעלה במצרים, אשר שניים מחבריה הוצאו להורג והשאר ריצו תקופות מאסר ארוכות. בישראל התעורר ויכוח בשאלה מי נתן את ההוראה, בעקבותיו התפטר שר הביטחון פנחס לבון בפברואר 1955 ובן-גוריון חזר לממשלה מצריפו בשדה בוקר. אמנם באותה העת פרטי הפרשה לא היו ידועים לציבור מלבד כמה דיווחים סתומים בעיתונות, אך מאחורי הקלעים נוצרה מתיחות רבה במערכת המדינית והצבאית, והחודשים האחרונים לכהונת הממשלה התאפיינו במחלוקות בין שר הביטחון בן-גוריון לראש הממשלה שרת אותו החליף בסוף אותו שנה.

לאחר כמה ועדות חקירה שנערכו בדלתיים סגורות, טענות לזיופים ושמועות אחרות, התדיינות משפטית ארוכה ושרשרת סכסוכים פנימיים בשורות מפא”י, דוד בן-גוריון התפטר מראשות הממשלה ביוני 1963, וככל כנראה אחת הסיבות לכך הייתה תחושת המתח הבלתי-פוסקת סביב “הפרשה”. בן-גוריון המשיך לדרוש ממחליפו אשכול לרדת לחקר האמת וסירב לקבל את מסקנות הוועדות שניקו את לבון מאשמה, אך מרבית חברי המפלגה כבר נטו לתמוך באשכול על פני בן-גוריון המזדקן. המערכת הפוליטית והמשפטית המשיכה לגעוש, והגיעה לשיא בוועידת מפא”י בפברואר 1965, שהייתה למעשה שירת הברבור של בן-גוריון וסימנה את ראשית ירידתו מהבמה הציבורית. ענייני הפרשה עוד נידונו בוועדה מיוחדת של הכנסת ובמספר ספרים שחיברו חלק מגיבוריה, ושאלות האשמה נותרו שנויות במחלוקת עד ימינו.

‘עסק הביש’ הפך מאז למעין שם קוד לפרשה כה מורכבת שמסבכת בחוטיה בכירים בצבא ובממשלה, ומוסתרת מעיני הציבור במשך שנים עד לחשיפתה הבלתי-נמנעת והפלת המעורבים בה. בדומה, פרשת הרפז שפרצה לחיינו בשנת 2010 סביב מסמך מזויף שגרם לסכסוך חריף בין הרמטכ”ל דאז גבי אשכנזי לשר הביטחון אהוד ברק, מקורביהם ויועציהם ואנשי תקשורת שונים, התגלגלה במשך שנים בשלל חקירות שהטילו כתם על כל המעורבים בה ועל מערכת הביטחון כולה. כמה מכוכבי הפרשה עדיין נמצאים בחיינו, בעיקר היועץ המשפטי לממשלה (אז הפצ”ר) אביחי מנדלבליט, וח”כ גבי אשכנזי המשמש כבכיר ברשימת ‘כחול לבן’ לקראת הבחירות הקרובות.

ברוך קרא חושף את הקלטות אשכנזי-מנדלבליט: למה נדרשו לרמטכ"ל לשעבר 5 ימים לעדכן את הרשויות במסמך? ומה היה חלקו של מנדלבליט | הצטרפו למהדורה בערוץ 13, באתר ובאפליקציית 13 >>> https://13tv.co.il/live/

Posted by ‎החדשות 13‎ on Sunday, February 16, 2020

הן מנדלבליט והן אשכנזי נחקרו על חלקם בפרשה, ובספטמבר 2014 המליצה המשטרה להעמיד אותם לדין בחשד להפרת אמונים ושיבוש מהלכי משפט משום שידעו על קיום המסמך אך לא דיווחו על כך. בהמשך התיקים נגד השניים נסגרו ומנדלבליט אף זכה לאישור בג”ץ למינויו ליועמ”ש, אך חלקים נרחבים מחומרי החקירה נותרו חסויים לציבור עד היום ונאסרו לפרסום. בדומה לפרשת לבון, גם פרשת הרפז שבה למרכז הבמה לאחר מספר שנים, עם פרסום חלק מהקלטות השיחות של אשכנזי, מנדלבליט ואחרים השבוע בחדשות 13 (לאחר מאבק משפטי ממושך), מהן עולים לכאורה חששות להתנהלות בעייתית של בכירי הצבא העסוקים בניסיונות הסתרה וטיוח. ב’כחול לבן’ מיהרו למזער נזקים וטענו כי מדובר בפרשה שנחקרה והסתיימה מזמן, והצדיקו את המשך איסור הפרסום בכך שמדובר בפרטים שהתפרסמו בעבר ובכל מקרה אינם נוגעים לציבור. בנוסף, בימים שאחרי החשיפה בחדשות 13, אחת השורות החביבות על לפיד, יועז הנדל וגם כמה עיתונאים הייתה בסגנון “מישהו בכלל מבין מה קרה בכל הבלאגן הזה?”, כאילו להקטין עוד את הפרשה המשעממת שמבחינתם לא אמורה לעניין אף אחד.

לניסיון הספין הנואש הזה יש כמה בעיות לוגיות מובנות. ראשית, אם הפרשה נסגרה מזמן וגבי אשכנזי יצא ממנה ללא רבב, הרי שלא אמורה להיות בעיה לפרסם את הדברים ולתת לציבור לשפוט בעצמו. שנית, בעת פרסום חלק מהפרטים אשכנזי היה אזרח מן השורה וכיום הוא כאמור מתמודד לכנסת בנסיבות פוליטיות שונות לחלוטין. האם לא ראוי שחבר במפלגה שחרתה על דגלה את טוהר המידות יבצע גילוי מלא בטרם הוא מבקש את אמון הציבור בבחירות? האם מצביעי ‘כחול לבן’ לא זכאים לדעת מהי מידת מעורבותו של בכיר הרשימה בפרשה שהסעירה את המדינה כולה?

הגיבור השני הוא כמובן אביחי מנדלבליט השקוע עד צוואר בניגודי עניינים בשל חלקו בתיקי ראש הממשלה, שהוא כמובן היריב הפוליטי העיקרי של שותפו לקנוניה לכאורה בפרשת הרפז. המצב בו מנדלבליט ממשיך לשמש כיועמ”ש המחזיק למעשה בכוח להכריע את הבחירות בהחלטותיו או לקבל החלטה למשל בנוגע לאשכנזי ומפלגתו, תוך שהוא זוכה להגנה מפרסום שאר הקלטות שעשויות להפליל אותו, הוא מצב בלתי סביר בעליל.

נקודה נוספת הקשורה לפרשה היא התגייסות חלק מהעיתונאים בישראל כדי למנוע את חשיפתה המלאה. אנם ברוך קרא וחדשות 13 אכן חשפו חלקים מן ההקלטות שהותרו לפרסום ובקשתם לפרסומים נוספים נבלמה בבג”ץ, אך עמיתו לערוץ למשל רביב דרוקר פרסם שלשום טור זועם הקורא לחקור דווקא את בועז גולן על כך שחשף כמה ציטוטים מן ההקלטות האסורות. כן, אותו רביב דרוקר שהיה בין מייסדי ‘התנועה לחופש המידע’ ועמד בראשה עד לפני מספר שנים, כעת קורא שלא לחשוף מידע לציבור וזוכה לתשואות מחבריו בטוויטר.

טענה אחרת שנשמעה מצד ‘כחול לבן’ היא שחזרת הפרשה לכותרות נעשית ממניעים פוליטיים ובעיתוי לא מקרי לקראת הבחירות. אבל דווקא בעת הזו הציבור בישראל חייב לדעת מה בדיוק קרה מאחורי הקלעים בפרשת הרפז ואת חלקם המלא של אשכנזי ומנדלבליט, למרות כל הניסיונות לשמור אותה בצללים ובמטרה להסיר באופן סופי את העננה מעל המערכת הפוליטית והמשפטית. אם למדנו לקח היסטורי מ’עסק הביש’ הוא זה הקובע כי סופה של כל פרשה להתפוצץ, גם שנים לאחר שהתרחשה, וככל שינסו להסתיר ולקבור אותה כך הפיצוץ יהיה רועש וכואב.


מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

9 תגובות למאמר

  1. פרשת “העסק הביש של שנות החמישים של המאה שעברה שהתגלגלה ל”הפרשה” של שנות השישים, לא רק חיסלה את מפא”י (שהיתה למעשה מפלגת בן גוריון) כמפלגה מובילה בהגשמת הציונות, אלא גם חשפה את ליקוי תפקודה, מאז הוקמה ב-1930 ועוד לפני כן. “פרשת הרפז” היא נגזרת של ליקויי הבנגוריוניזם כמעצב המערכת הפוליטי של ישראל ומערכת הביטחון שלה. ולכן מובן שכל מי שמבקש להחזיר לישראל את ימי מפא”י והבולשביזם הבן גוריוני, מתנגד לחשיפתה. אך דווקא משום כך, כדי לבנות מחדש את שלוש מערכות המדינה הקורסות שלנו -המבצעת, המחוקקת והשופטת, הכרח לחשוף הכול ב”פרשת הרפז” אף שרבים ומקצתם אף טובים, ישלמו מחיר אישי כבד.

    1. מסכן עבדאללה
      ילד הכאפות של האזור.
      אף אחד לא סופר אותו ואין לו מה לעשות.
      עדיף לו להיות מושפל ולבלוע רוק מאשר להתנפח ולהפסיד את השלטון

  2. השמאל בכל העולם הוא ההיפך הגמור מליברלי \פרוגרסיבי\איטלקטואלי\מוסרי\ואפילו דמוקרטי
    דוגמא אחת מוזרה אפשר למצוא בספרו האחרון של טננבאום – כל מי שתמך ב”להשאר” באיחוד האירופי, שהואר שמאלני בד”כ, אמר לכותב שחייבים להשאר, כשטננבאום מעמיד אותם על המשאל הדמוקרטי הם מבטלים את המשאל בהינף יד, וזורקים את התוצאות לפח.
    השמאל שלנו נוהג בדיוק אותו דבר,
    ועדיין הם מקבלים כמחצית מהנתח בבחירות. איך הם עושים את זה? האם ע”י שהם מ…..ם מהמקפצה על כל הציבור?

  3. אני מניח שזה רק קצה קצהו של הקרחון.
    הענין החשוב הרבה יותר הוא נסיון הפוטש שביצעו אשכנזי, דגן וראש השב!’כ בשיתוף פרס ומשטר אמריקני עוין.ביום שהפרטים האלו יתגלו תהיה כאן רעידת אדמה.

    1. הפרטים האלה ישארו סוד כמוס כמו פרשת ילדי תימן מכיוון שככל הנראה המעורבות עמוקה יותר ונרחבת יותר ממה שאנחנו מסוגלים לעלות על הדעת. אנשים במדינת ישראל כל כך שטופי מוח וכל כך מזוהים עם התדמית של ה”מחנה” שלהם, שהם לא מוכנים אפילו להעלות בדעתם את עומק השחיתות והבגידה. מבחינתם גילוי האמת יהווה אסון שהם לא יוכלו לעמוד בו. כל הזהות והעליונות המוסרית כביכול, שהם נהנו ממנה כל השנים, תתרסק ואת זה הם לא ירשו לעולם ולכן הם כולם, במודע או שלא, מעדיפים את השקר.

  4. שקד דאגה שמנדלבליט יהיה מועמד יחיד כדי שרק הוא ייבחר כיועמ”ש, שיתקע את נתניהו ותמורת זה יימלט מהעונש על מעשיו הפליליים. לאורך כל הדרך שקד דאגה ללטף ליועמש המושחת את האגו ולהגן עליו ועל הפרקליטות העבריינית!! שקד שימשה כסוכנת שמאל בתוך משרד המשפטים להפלת נתניהו

    1. זה לא מסתדר עם זה שהיא הכניסה שתי שופטים שמרנים לבג”ץ.
      שקד הייתה שרת משפטים מעולה, אבל “עדינה מדי” בגוב האריות,
      אנחנו צריכים עוד ועוד אנשים כמו אוחנה.

  5. רק לפני כשבוע אהוד ברק צייץ בטוויטר שגבי אשכנזי משקר בכל התשובות שהוא נותן היום…אני מפנה תשומת לב ליוני קורן (היה עוזרו של ברק, שר הבטחון) שאומר בכל במה כי אשכנזי הוא עבריין ..וטרם חטף תביעת דיבה כבר 10 שנים