אחרי הכשלון המדיני, הפלסטינים שוב מאיימים באלימות

הסרבנות המתמשכת הציבה את עבאס בבידוד מדיני וכלכלי מול העולם הערבי, וכעת הוא מנסה שוב לגייס את הרחוב למאבק בישראל

חתימת הסכמי השלום ומחמוד עבאס | הבית הלבן, kremlin.ru

גוברת המתיחות בין הרש”פ למדינות ערב, על רקע תהליך הנורמליזציה עם ישראל והחלטת הליגה הערבית לדחות את דרישת הפלסטינים לגנות אותה. בין הרש”פ למדינות ערב ישנן יחסי גומלין ואף צד לא יכול לוותר על הצד השני, אולם הפלסטינים נכנסו לתקופה קשה מאוד בגלל המדיניות הסרבנית של מחמוד עבאס והעובדה שהוא מחרים מזה תקופה ארוכה את ממשל טראמפ. הנשיא האמריקני מנצל את ההתנהלות של עבאס לנקיטת צעדים חד-צדדיים ודוחק את הרש”פ לפינה כמעט בכל נושא, במיוחד בנושאים הכלכליים.

הדיפלומטיה הפלסטינית נחלה כישלון חרוץ. הפלסטינים לא קראו נכון את השינויים בעולם הערבי וההתקרבות בין הנשיא טראמפ למנהיגים המתונים, אשר רואים רק את טובתם שלהם ורוצים להישאר על כס השלטון בכל מחיר. נושא החלת הריבונות הישראלית על שטחים ביהודה ושומרון ירד מהפרק בגלל הסכם הנורמליזציה, אולם הפלסטינים ממשיכים בסירובם לחדש את התיאום הביטחוני עם ישראל ולקבל ממנה את כספי המיסים שהיא גובה עבורם מדי חודש.

הרש”פ נמצאת במצוקה כספית קשה בעוד מגפת הקורונה מתפשטת בשטחי הגדה. בחודשים האחרונים היא נאלצה לקחת הלוואות מבנקים כדי לשלם משכורות חלקיות לעשרות אלפי פקידיה, והמצוקה מגבירה את התלות בישראל. מדינות ערב אינן נחלצות לעזרתה למרות החלטות ועידת הפסגה בסירת שבלוב מ-2010 לפיהן יספקו לרש”פ “רשת ביטחון” כלכלית, במקרה הצורך. אולם נראה כי ההבטחות של מדינות ערב לפלסטינים נכתבו על הקרח, במיוחד נוכח ההתנגדות העזה של הרש”פ לתהליך הנורמליזציה בין ישראל למדינות המפרץ והתפשטות מגפת הקורונה במדינות ערב.

בצר לה, פנתה הרש”פ באחרונה לשתי מדינות המפרץ העשירות, סעודיה וקטאר, בבקשה לקבל הלוואות זמניות בהיקף של מאה מיליון דולר בחודש, עד שתיפתר בעיית העברת כספי המיסים מישראל ועל מנת לשלם את המשכורות לפקידים. אולם על פי דיווח בעיתון הלבנוני 'אל-אחבר' ב-14 בספטמבר, סעודיה וקטאר דחו את הבקשה. כדי לנסות להשיג מימון לטווח הקצר, השר לעניינים אזרחיים ברש”פ, חוסיין א-שיח’ יצא במיוחד לדוחא להשיג את הכסף אך העלה חרס בידו. גורמים ברש”פ טוענים כי ארה”ב וישראל מפעילות לחצים על סעודיה וקטאר שלא לסייע לרש”פ מבחינה כספית בעת הזו ולכופף אותה מבחינה מדינית, כדי שלא תתנגד לתהליך הנורמליזציה ותתחייב לחדש את התיאום הביטחוני עם ישראל.

קטאר העבירה לרש”פ לפני מספר חודשים סכום של 300 מיליון דולר, מתוכם 250 מיליון דולר כהלוואה והשאר כמענק, כדי לסייע לה להתגבר על המשבר הכספי של 2019. קטאר גם מעבירה כל חודש עשרות מיליוני דולרים כסיוע לרצועת עזה ובאחרונה אף הסכימה להגדיל את המענק הזה, אולם נראה כי הלחץ האמריקני עושה את שלו. על פי גורמים בכירים ברש”פ, הנשיא טראמפ רוצה לכופף את הרש”פ וקטאר איננה מעיזה להתעמת עמו בנושא כיוון שהיא מבקשת להסיר את החרם שהטילו עליה שכנותיה.

סעודיה עצרה את הסיוע הכספי לרש”פ מאז החלו הדיונים על תוכנית השלום האמריקנית המכונה “עסקת המאה”. ההתנגדות הפלסטינית לתוכנית והתנגדותם הנוכחית לתהליך הנורמליזציה הן בעיה מבחינת סעודיה, כאשר גם יורש העצר מוחמד בן סלמאן זקוק לסיוע ממשל טראמפ ואינו מעוניין בעימות עמו.

לרש”פ לא נותרו הרבה ברירות והיא תפנה כנראה בבקשת סיוע לבנק העולמי. במקביל, ראש הממשלה הפלסטיני מוחמד א-שתייה מנסה להפעיל את קשריו האישיים באיחוד האירופי כדי לקבל הלוואות מאירופה בהיקף של כ-600 מיליון דולר. ברש”פ מבינים כי נדחקו לפינה ולא תהיה להם ברירה אלא להסכים ולקבל את כספי המיסים שישראל גובה עבורם ומהווים אחד ממקורות ההכנסה העיקריים והחשובים של הרש”פ. על פי גורמים בפת”ח, יש גישושים מול לישראל בסוגיה, ויתכן שהרש”פ תסכים לקבל חלק מהכספים המיסים בתנאי שיוצגו כ”סיוע הומניטארי” דחוף בגלל מגפת הקורונה והצורך למנוע את קריסת הרש”פ.

נשף המסכות נגמר. המסכות נופלות מפניהן של מדינות ערב אשר דואגות בראש ובראשונה לעצמן והבעיה הפלסטינית נדחקה לקרן זווית. הן אומרות באופן ברור לרש”פ: יש לנו בעיות קשות משלנו ואתם חייבים להסתדר עם ישראל גם מבחינה מדינית וגם מבחינה כלכלית. חלף העידן בו יכולתם להישען עלינו, ולא נוכל להוציא במקומכם את הערמונים מהאש.

לרכב על הנמר

הפלגים הפלסטינים ובראשם פת”ח וחמאס מנסים לשחזר את הישגי האינתיפאדה הראשונה. לאחר מפגש של נציגי כל הפלגים לפני שבוע הם החליטו על הקמת “מפלגה מאוחדת”, שתפעל באותה מתכונת של “המפקדה המאוחדת” מן האינתיפאדה הראשונה בסוף 1987, ותקבע את מסגרת ופעילויות המאבק הפלסטיני נגד תהליך הנורמליזציה ונגד ישראל.

המאמץ הפלסטיני המשותף, למרות המחלקות העמוקות בין פת”ח וחמאס, בא כהפקת לקחים מהכישלון האסטרטגי של שני הארגונים במאבק נגד תוכנית השלום האמריקנית ונגד תהליך הנורמליזציה של מדינות ערב עם ישראל. כעת הם מנסים להפגין אחדות ותיאום, אך החשדנות העמוקה נותרה ואין ליו”ר הרש”פ מחמוד עבאס רצון להגיע לפיוס לאומי מלא עם חמאס. הוא איננו רוצה לחלוק עמה את עוגת השלטון וחושש כי מטרתה היא להפיל את שלטון הרש”פ בגדה.

ההודעה על הקמת “מפקדה מאוחדת” פורסמה ב-13 בספטמבר בכרוז בו הוגדרה צורת המאבק החדשה שלהם כ“התנגדות עממית בדרכי שלום”, שמטרתה להחזיר את הבעיה הפלסטינית לראש סדר היום העולמי. עם זאת, נביל שעת’, יועצו של יו”ר הרש”פ לעניינים בינלאומיים, אמר לעיתון 'אלקודס אלערבי' באותו היום כי הפלסטינים מכינים אינתיפאדה חדשה נגד ישראל. בכרוז נכתב:

נתחיל במאבק עממי כולל שיסתיים רק בהשגת עצמאות לאומית למדינת פלסטין שבירתה ירושלים. חרבותינו מופנות לעבר אויבנו המרכזי הרובץ באדמות מדינתנו ובירושלים. ההתנגדות שלנו תתפוצץ באופן טבעי ותסלים בהדרגה בכל האדמות הפלסטיניות הכבושות ובראשן ירושלים”

בכרוז נכתב כי יום ה-15 בחודש, יום חתימת הסכמי הנורמליזציה בין ישראל לבחריין ואיחוד האמירויות בבית הלבן, הוא ”יום סירוב” והפלסטינים נדרשים להניף את הדגל בכל הערים, הכפרים ומחנות הפליטים. יום שישי ה-18 בחודש, הוכרז כ”יום אבל”, בו הפלסטינים נקראו להניף דגלים שחורים ולהתעמת עם כוחות צה”ל.

בכינוס הפלגים הפלסטינים שהתקיים בשיחת וידאו, יו”ר הרש”פ אמר כי “הגיעה העת להקים הנהגה של התנגדות עממית בדרכי שלום”. בכיר פת”ח עזאם אלאחמד האשים את הליגה הערבית כי בגדה בעצמה בכך שאפשרה לממשל טראמפ לשלוט בה, ולאחר שדחתה את דרישת הפלסטינים לגנות את הסכם הנורמליזציה של האמירויות עם ישראל.

עבאס הסמיך את מזכ”ל פת”ח ג’יבריל רג’וב לתאם את כל פעולות המחאה עם תנועת חמאס. רג’וב הופיע ב-7 בספטמבר בטלוויזיה הפלסטינית הרשמית ברמאללה והסביר את עיקריה של התוכנית המבצעית של “ההתנגדות העממית”:

א.מטרת “ההתנגדות העממית” היא להכשיל את הקונספירציות נגד העם הפלסטיני והבעיה הפלסטינית, הפלסטינים בשטחים ובפזורה נדרשים להשתתף בכל הפעילויות.

ב. הכיבוש הישראלי “ישלם מחיר” על כל עקירת עץ או הריסת בית. כללי העימות השתנו, ו”האזרח הישראלי בתל אביב צריך להרגיש כי הכיבוש הוא דבר מגעיל”.

ג. הנהגת הפת”ח סבורה כי “כל האפשרויות מונחות על השולחן”, אולם היא סיכמה עם תנועת חמאס כי בשלב הזה מדובר ב”מאבק בדרכי שלום” ולא תהייה חריגה מכך. “המפקדה המאוחדת” תפתח כל שלב במאבק, צעד אחר צעד, ותהייה הסלמה מדורגת עד ל”מרי אזרחי" כולל בו כל הפלסטינים יצאו לרחובות ויחסמו אותם.

כל פלסטיני יודע כי ירושלים, ובמיוחד הר הבית, מהווים חבית חומר נפץ שעלולה להתפוצץ בכל רגע ולגרור אחריה את כל השטח לאינתיפאדה שלישית. על פי גורמים בפת”ח, במזרח ירושלים התפרסו בימים האחרונים עשרות פעילים הממתינים להנחיותי מחמוד עבאס ומוכנים להצית מעשי אלימות בעיר בכל רגע נתון. גורמים בפת”ח אומרים כי מחמוד עבאס רוצה לגרור את ישראל למלכודת, להניח לה לעשות טעויות ואז להצית את האלימות כאילו בתגובה לצעדי ישראל כדי שהאחריות לא תיפול עליו או על הרש”פ.

לכן יש חשיבות רבה לכך שמשטרת ישראל תפעל בחוכמה אך בנחישות במזרח ירושלים מבלי ליפול במלכודות שמחמוד עבאס מנסה לפרוס לה, אולי בתוך שטח הר הבית עצמו. אבי הרעיון של “ההתנגדות העממית” הוא מחמוד עבאס. הוא מנסה לשווק אותו כבר במשך כמה שנים לארגונים הפלסטינים כדי שלא יואשמו על ידי הקהילה הבינלאומית כי הם נוקטים בטרור נגד ישראל, ונראה כי הפעם הצליח.

גורמים בפת”ח אומרים כי עבאס נתן “אור ירוק” לתנועת פת”ח בגדה להסלים את המצב הביטחוני באורח מבוקר כדי לחפות על הכישלון האסטרטגי שהביא להסכמי הנורמליזציה בין ישראל לבחריין ולאיחוד האמירויות, וכן הכישלון המחפיר לגייס לעזרתו את תמיכת הליגה הערבית. מחמוד עבאס מנסה לרכב על “נמר האלימות” כמו יאסר ערפאת אחרי כישלון ועידת קמפ-דיוויד בשנת 2000, אך הוא עלול ליפול ממנו ולגרור את הפלסטינים שוב לאסון גדול.


יוני בן מנחם הוא מזרחן וחוקר בכיר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה. המאמר התפרסם לראשונה באתר המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה.

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

5 תגובות למאמר

  1. הפלשתינים שייכים לירדן בגדה המערבית, הפלשתינים בעזה שייכים למצרים, מה שאבומאזן מנסה לזרוע טרור בסוף הקריירה הפוליטית שלו, הוא לא שונה מהארכי טרוריסט יאסר עראפת, הם שואפים לכל פלשתין מהים עד הנהר, זה מה שכל ילד לומד מגיל 3, כלומר הילד הזה כבר כבן 55 שנה, והילדים שנולדים בדיוק על זה, וכמה שיותר להרוג יהודים.. הפלשתינים הם עם מטומטם שלא קיבלו הסכמים טובים מאוד, כמו הסכם אוסלו והסכם קמפ דויד, גם אולמרט נתן להם עד חצי המלכות.. הם לא קיבלו את הנדיבות שהציעו להם רבין, וברק, ואולמרט, היום העולם התקדם ויש כחצי מליון יהודים ביהודה ושומרון ארץ נחלתנו.. לצערי פניהם לא לשלום וכנראה שאף פעם לא ישימו ויתפשרו על אוטונומיה ושלילת הפליטים חזרה לתחומי ישראל, לכן על ישראל להיות ערוכה לכל תרחיש מכל הכיוונים, חיזבאללה בצפון, סוריה והאיראנים במזרח, יהודה ושומרון עם מחבלי הפתח והחמאס, ומדרום בעזה יש את אירגוני הטרור.. להכות בהם ללא רחם עד שירימו דגל לבן.. ערבים יודעים רק כוח, ואם זה לא עוזר אז עוד כוח רב עוצמה עד שהאוייב יניח את נשקו..

  2. מה חדש? הם ניסו ומנסים כל פעם לפעול באלימות. לא צריך לפחד. בעימות איתם יהיו לצערי גם נפגעים שלנו אבל בשכונה שאנחנו גרים זה המצב. אז הם יחטפו הרבה נפגעים , יבכו לכולם,יאשימו את כולם , יהיה שקט כמה זמן וחוזר חלילה. בכל מקרה הכל תלוי בבחירות בארהב. אם טראמפ יבחר – המשטר באיראן לא ישרוד עוד 4 שנים של סנקציות.
    אז באמת יהיה מזרח תיכון חדש.

  3. מצעד האיוולת שהחל עם ההסכמים הארורים באוסלו,בין מדינה,מדינת ישראל,לבין ארגוני טרור נאציים דוברי ערבית,חייב להיפסק.את מחמוד עבאס(המכונה אבו מאזן)יש לעצור ולהעמיד לדין על חלקו בטבח מעלות ובטבח מינכן.את ארגוני הטרור שהובאו מתוניסיה לארץ ישראל,יש לסלק מארץ ישראל.
    איננו חייבים מאומה לצאצאי מהגרי העבודה שבאו והובאו לארץ ישראל מהארצות השכנות,בשלהי המאה
    ה-19 למניינם ובמאה ה-20 לאחר שחרור ארץ ישראל ע"י האימפריה הבריטית.
    רוב האוכלוסייה הקרויה:"ממלכת ירדן ההאשמית"התהווה מצאצאי מהגרי העבודה שעברו מארץ ישראל
    המערבית ל"ממלכת ירדן ההאשמית",ששטחה הוא כ-78% משטחה של ארץ ישראל.הפתרון ל"בעייתם"
    של צאצאי מהגרי העבודה בארץ ישראל המערבית,הוא בקרויה"ממלכת ירדן ההאשמית"הקיימת על שטח
    גזול מהבית הלאומי ליהודים בארץ ישראל.

  4. בן נון מאמרך אינו רלוונטי. ניתוח כושל.
    כי הפלסטינים אינם צריכים דעת הקהל הבינלאומית או איראנים או תורכים או הכסף של מדינות ערבית וזה זכותם לקבל.
    עם פלסטין רוצה שחרור עצמאות מכיבוש ישראלי ציוני מתועב.
    אתה ועמיתיך מסלפים עובדות.
    ההנהגה הפלסטינית לא צריכה הסכמת אמריקה או סעודיה.
    בוז וחרפה למי מתנדג לעצמאות הפלסטינים.
    ישראל מתגאה תמיד שהיא דימוקרטית איך זה תסביר לנו

  5. יהודים לא חייבים לערבים סנטימטר אחד בארץ או שקל אחד של קיצבאות.
    עת לתקן טעות היסטורית ולשנות אזרחות ל-2 מיליון ערבים.

    אין מקרה בהיסטוריה כאשר המנצח בכל מלחמות
    העביר חלקי ארצו לאויבים מובסים או 70 שנה האכיל אותם.
    המנצח במלחמה קובע את הגבולות.

    עדיף להעסיק בישראל רק ערבים עם תעודות של רשות הערבית.
    לאחר ש-2 מיליון ערבים יהפכו לאזרחים של מדינה שלהם, ללא צבא ,
    הם ישלמו מס הכנסה ומס בריאות ברמאללה ויצביעו בבחירות שם.
    בהדרגה כל ערבים ייקלטו ברמאללה, שכם, ג'נין, קלקיליה, טולכרם, חברון, יריחו, אבו-דיס, בית-לחם, עזה וכו'.
    אזרחות פלסטינית-ירדנית ☪️ , אבו-דיס ושועפאט – לערבים ,
    אזרחות ישראלית ✡️ וירושלים – ליהודים !