לאחר הודעתו של שינזו אבה על פרישה מטעמים רפואיים, יורשו יתמודד עם יחסים מתוחים מול המדינות השכנות יחד עם חיזוק הקשר עם ארה"ב
הודעתו לאחרונה של ראש ממשלת יפן שינזו אבה על פרישתו בשל סיבות רפואיות נתנה את האות למאבק ירושה בין כמה מתחרים פוטנציאליים יחד עם דיון נרחב במורשתו, ובמיוחד זו הכלכלית. שיקום הכלכלה שנפגעה בשל המיתון העולמי שנגרם ממגפת הקורונה יהיה גם בראש סדר העדיפויות של ראש הממשלה הבא.
מהבחינה הביטחונית, מנהיגותו של אבה הובילה לשינוי במדיניות ההגנה של יפן, וכל יורש עתידי יהיה צריך להחליט האם להמשיך ולהרחיב את היכולות הצבאיות הלאומיות על מנת להתמודד עם האיומים האזוריים סין וצפון קוריאה.
בשנתו האחרונה בתפקיד אבה עמד מול אתגר חדש שהשפיע על העולם כולו בדמות התפרצות מגפת הקורונה, וממשלתו ספגה ביקורת על כך שלא השכילה ליישם אסטרטגיה יעילה בהתמודדות עם הנגיף. אחת מתוצאות המשבר הייתה דחיה בשנה לפחות של המשחקים האולימפיים שהיו אמורים להיערך הקיץ בטוקיו, עוד התפתחות בה ראו רבים את הממשלה כאשמה.
מהבחינה המדינית, האתגרים שיעמדו בפני ראש הממשלה הבא יהיו רחבים ועמוקים.
יחסי יפן-ארה"ב: היחסים בין וושינגטון לטוקיו הם אבן יסוד במדיניות החוץ והביטחון של יפן ומהווים גם אינטרס חיוני עבור ארה"ב. ראש הממשלה אבה נפגש מספר פעמים עם הנשיא טראמפ, ושני המנהיגים בנו מערכת יחסים אישית נהדרת. למרות זאת, היו כמה אי-הסכמות בין הצדדים במספר נושאים.
ארה"ב ציפתה מיפן להגדיל את חלקה בכיסוי עלויות הכוחות האמריקניים המוצבים בשטחה, ומאזן המסחר בין המדינות הוביל את וושינגטון ללחוץ על טוקיו לשנות גם חלקים במדיניותה הכלכלית. סוגיה משמעותית אחר הייתה המדיניות האמריקנית כלפי צפון קוריאה, ובטוקיו חששו מאוד מכל הסכם בין טראמפ לקים שלא יביא בחשבון את האינטרסים היפניים בנוגע לתוכנית הטילים הקוריאנית.
המשך היחסים בין טוקיו לוושינגטון יושפעו גם מהבחירות הקרובות לנשיאות בארה"ב, אך סביר להניח כי כל תוצאה שהיא לא תוביל לקרע ממשי. דונלד טראמפ וג'ו ביידן אמנם שונים בגישתם ליפן מבחינת ביטחון ומסחר, אך אף אחד מהם לא יהיה מעוניין לפגוע ביחסים החמים בין המדינות. בטוקיו מבינים את החשיבות של הברית הצבאית עם ארה"ב ואת העלות הדרושה כדי לשמר אותה, ויורשו העתידי של אבה ירצה גם הוא להמשיך ולחזק את הקשרים.
יחסי יפן-סין: סין מציבה בפני יפן מספר אתגרים בתחומים שונים. בין שתי המדינות קיימת מתיחות פוליטית לגבי ריבונות על מספר איים, כמו גם מתיחות צבאית לגבי קווי הגבול הימיים. השאיפות הסיניות להרחבת ההשפעה מתבטאות גם במאבקים סביב פורומים אזוריים כמו הבנק האסייתי להשקעה בתשתיות (AIIB) והשותפות האינדו-פסיפית, המושכים את יפן לתוך מלחמת הסחר בין סין וארה"ב.
המתחים הגוברים בין וושינגטון ובייג'ינג יובילו גם להשלכות על יפן, וראש הממשלה החדש יאלץ לאזן בין כל הצדדים המעורבים.
יחסי יפן-דרום קוריאה: למרות אינטרסים רבים משותפים לשתי המדינות, היחסים בין יפן ודרום קוריאה חוו בשנים האחרונות עלייה במתיחות בשל סוגיות היסטוריות ומדיניות. למערכת היחסים הזו יש פוטנציאל אדיר, אך מכשולים פוליטיים מונעים מהשכנות להגיע להבנה שתאפשר לשתיהן לרפא את פצעי העבר.
יתכן כי ראש הממשלה היפני חדש יהיה יכול לגשר על הפערים ולהתגבר על הכוחות הפוליטיים השמרניים בארצו.
יחסי יפן-צפון קוריאה: צפון קוריאה מציבה איום ביטחוני ליפן, ולכן שינזו אבה חשש כל כך כאשר הנשיא טראמפ החל במשא ומתן עם קים ג'ונג-און. ממשלתו של אבה חששה כי דאגות הביטחון של יפן לא יילקחו בחשבון מספיק מצד האמריקנים כאשר עסקה כלשהיא תחתם מול צפון קוריאה.
בעשור האחרון, טוקיו שדרגה את יכולות ההגנה וההרתעה שלה באמצעות רכישת מערכות הגנה מפני טילים, הגדלת טווחי הפעולה של מטוסי הקרב ורכישת מטוסי תדלוק ומשא. ראש הממשלה החדש יצטרך להמשיך לבנות את כוח ההרתעה הצבאי של יפן, בעודו מחפש אחר דרכים דיפלומטיות להקל על המתח המדיני מול צפון קוריאה.
ד”ר אלון לבקוביץ הוא עמית מחקר במרכז בגין-סאדאת למחקרים אסטרטגיים ומומחה לדרום מזרח אסיה ולחצי האי הקוריאני. הטור התפרסם לראשונה במסגרת סדרת ‘מבט מבס”א‘ מבית מרכז בגין סאדאת.
https://freeacademic.com/products/2960
יפן היא מדינה בה שיעור הרווקים גבוה באופן יוצא דופן לעומת מדינות מודרניות אחרות.
הרווקה היפנית הממוצעת משקיעה זמן לא מבוטל במציאת פרטנר לחיים, וגם לא מעט כסף על מסיבות 8 תלויה בזיווג.