"מערכת המשפט רודפת אחרי אזרחים ומצנזרת ביקורת"

ועדת החוקה של הכנסת קיימה הבוקר (רביעי) דיון מיוחד לבקשת ח"כ ד"ר שלמה קרעי תחת הכותרת "חשש להתנהלות בעיתית ואף לא חוקית של מערכת אכיפת החוק ובתי המשפט". הבקשה לדיון הגיעה לאחר מספר פרשות שנקשרו לאחרונה במערכת המשפט, ביניהן החשיפה על כך שהנהלת בתי המשפט פנתה לגוגל בבקשה להסיר מתוצאות החיפוש כתבות ביקורתיות נגד שופטים, וכמו כן בקשת היועמ"ש להוציא צו למניעת הטרדה נגד פעילת הימין אורלי לב בשל ההפגנות מול ביתה של ליאת בן ארי.

בפתח הדיון אמר ח"כ קרעי כי "מערכת המשפט ואכיפת החוק בישראל משמשת כמפלצת בעלת כמה ראשים: גם מאשימה אזרחים, גם עוקבת אחריהם ברשת ורודפת אותם וגם מצנזרת ביקורת נגדה" לדברי ח"כ קרעי, "התרגלנו כבר למצב ששופטים פוסלים חוקים נגד הכרעת העם בקלפי ונתקן אותו, אבל כאן יש שימוש במשאבי ציבור כדי להגן על ראשי המערכת תוך שהם מסתירים את זה מהכנסת. מאיפה הסמכות לפנות לגוגל כדי למחוק ביקורת? מאיפה הסמכות לרדוף אזרחים? התנהלות משרד המשפטים הופכת אותנו לרפובליקת בננות והשיאים נשברים בכל פעם מחדש".

ח"כ אריאל קלנר הצטרף לדברים ואמר: "מדינת ישראל נמצאת במדרון חלקלק מדמוקרטיה לאוליגרכיה פקידותית ומשפטית. מערכת המשפט מעסיקה צוות להעלמת הכפשות ומסירה סיקור שלילי – למישהו זה נראה נורמלי? מספרים לנו כל היום שזכות הביטוי היא קדושה, אבל כנראה שלא תמיד ולא לכולם". הוא הוסיף כי "אובדן האמון הציבורי נגרם בגלל ההתנהלות של מערכת המשפט. יש פה קבוצה שאסור לבקר אותה אבל ההשתקה לא תעזור וכולנו רואים מה קורה שם".

חברת הכנסת אסנת מארק מתחה גם היא ביקורת על מערכת המשפט ואמרה: "מערכת המשפט סובלת מחוסר אמון קיצוני, והם ממשיכים לזלזל בציבור כי לא אכפת להם. גם הניסיון להסתרה ומחיקת ביקורת מוריד את אמון הציבור. מה יש להסתיר? אם יש דברים שצריך לתקן במערכת תבואו ותדברו עליהם אבל במקום זה משתיקים כל ביקורת, מורידים כתבות לא מחמיאות ומפעילים חקירות סייבר על מי שארגנה הפגנה". ח"כ מארק אף תהתה: "איך מערכת המשפט תובעת את נתניהו כשהיא בעצמה פועלת לקבלת סיקור אוהד?".

ח"כ איתן גינזבורג מ'כחול לבן' אמר בדיון כי הדברים שהשמיעו חברי הכנסת של הליכוד מהווים "דה-לגיטימציה מסוכנת למערכת המשפט והחוק". על פי גינזבורג, "שנים שהליכוד בשלטון ולא נעשה כלום בעניין. ראש הממשלה במשך שנים הגן על מערכת המשפט ובצדק. לכולם ברור שכל מה שמתרחש כאן עכשיו ובחודשים האחרונים נובע רק בגלל החשדות והחקירות נגד ראש הממשלה. גם לי יש ביקורת על מערכת המשפט והיא לא חפה מטעויות אבל אני לא מנסה לערער אותה מהיסוד".

ח"כ עמית הלוי מהליכוד התייחס לדברים ואמר: "אנחנו בעד המדינה ולא נגד שום מערכת. התפקיד שלנו הוא לבקר את הממשלה ואת הרשויות האחרות ונחשפו כאן דברים מטרידים מאוד – מערכת שלטונית שהשתמשה במשאבי הציבור כדי לסתום פיות לאחרים ולהוריד כתבות ביקורת על שופטים". לדברי ח"כ הלוי, "אותם שופטים שדרשו ממשרד התרבות לממן חופש ביטוי גם כזה שחותר תחת ישראל כמדינה דמוקרטית, עכשיו בעצמם מממנים סתימת פיות. זה דגל אדום".

בהמשך הדיון דיבר גם עו"ד ברק לייזר, היועץ המשפטי של הנהלת בתי המשפט, שאמר כי "מערכת בתי המשפט מכירה ומוקירה בזכות לביטוי ופיתחה אותה במשך דורות, אך במסגרת חופש הביטוי אין חירות להפר את הדין, להסית לאלימות וגזענות ולפגוע בפרטיות". לדבריו, "מערכת המשפט ביצעה פניות נקודתיות בלבד לכלי תקשורת הייתה פניה נקודתית כשנעשה שימוש חריג בחומר שאסור לפרסום וההחלטה היא בסופו של דבר של הפלטפורמה עצמה. יש בלשכה המשפטית שלי עורכת דין שבין יתר תפקידיה עוסקת גם בעניין הזה".

אנו נמצאים במדרון חלקלק להפוך מדמוקרטיה לאוליגרכיה משפטית ופקידותית. בדיון בוועדת חוקה היום הצבעתי על המצב האבסורדי בו המערכת המשפטית מעמידה לדין ראש ממשלה באשמת סיקור חיובי, בשעה שהיא עצמה מפעילה מערכת להעלמת סיקור שלילי עבורה מהרשת. לא נרפה. נמשיך להיאבק בשחיתות האמתית! צפו: pic.twitter.com/zaUQNovMrp

— Ariel Kallner אריאל קלנר (@ArielKallner) September 23, 2020

כפי שדיווחנו לאחרונה, כתב המשפט של 'הארץ נטעאל בנדל חשף כי הנהלת בתי המשפט פעלה כדי להעלים כתבות ביקורתיות נגד שופטים מתוצאות החיפוש של גוגל. על פי הדיווח, “צוות למניעת הכפשות שופטים ברשת” שפעל מטעם הנהלת בתי המשפט ביקש מחברת גוגל להסיר ממנוע החיפוש כתבות שפורסמו בכלי תקשורת מרכזיים והביעו ביקורת על שופטים או הציגו את מערכת המשפט באור שלילי.

כך למשל, בשנת 2015 פנה הצוות לגוגל בבקשה להסיר מן החיפוש כתבה משנת 2005 שהתפרסמה ב’גלובס’, ובה דווח על החלטת היועמ”ש מני מזוז לסגור תיק חקירה נגד שופט בחשד לקבלת דבר במרמה. במקרה אחר, נעשתה פנייה לגוגל ב-2018 בבקשה להסיר מן החיפוש כתבה מ’הארץ’ שדיווחה על מינוי לשופטת של סנגורית שבעבר התרשלה בייצוג נאשם והביאה להרשעתו. על פי בנדל, בחלק מן המקרים הנהלת בתי המשפט לא עדכנה את כלי התקשורת שאת פרסומיהם ביקשה להסיר וכמו כן לא דיווחה למשרד המשפטים או לכנסת על הניסיון להסתרת הפרסומים.

בתגובה מסרה הנהלת בתי המשפט כי החשיפה נוגעת “לפרסומים ישנים” וכי “כיום קשה להתחקות אחר הסיבות לבקשות ההסרה”, אך זו אינה הפעם הראשונה מערכת המשפט וראשיה נתפסים בניסיון בוטה לסתימת פיות והשתקת ביקורת. כפי שחשף גלעד צוויק ב’מידה’ לפני כשנתיים, צוות אכיפה מיוחד בהנהלת בתי המשפט פעל כדי לאסוף מידע אישי על אזרחים שפרסמו ביקורת על שופטים ברשתות החברתיות, כולל מקום מגורים וכתובת הדואר האלקטרוני ומידע על הליכים משפטיים בהם היו מעורבים המפרסמים, תוך הפרה לכאורה של החוק להגנת פרטיות והכללים לאחזקת מאגרי מידע.

בנוסף, כפי שחשף עקיבא ביגמן ב’ישראל היום’, בשני מקרים שונים הקימה הנהלת בתי המשפט מאגרי מידע סודיים בהם נאספו פרטים אישיים בניגוד לחוק – מאגר אחד שהכיל מידע אישי על שופטים מכהנים, ומאגר שני בו נאספו פרטים על מועמדים לשיפוט ונחשף בעקבות פניות של התנועה למשילות ודמוקרטיה.