אחרי שחוקי המדינה, שיטת המשטר ופסקי הדין הפכו כולם ל"מהותיים", כעת מצטרפת למשפחה "נבצרות מהותית" בעוד ניסיון לנטרל עקרון יסוד דמוקרטי
אין באמת צורך להתעכב לגופו של ספין ה"נבצרות המהותית" אותו מנסה מנדלבליט לשווק בשבועות האחרונים, בעוד מכונת היח"צ של מונופול הייעוץ-תביעה-ייצוג מנסה להסיח את הדעת מהררי הביקורת המוצדקת והמשתקת המוטחת ביועמ"ש. מלומדים כבר טרחו לפרט מדוע מדובר בהצעה מגוחכת עד עלבון, וגם טרחה זו נותנת לספין יותר כבוד משמגיע לו.
אך כן ישנה כעת הזדמנות שימושית להקדיש כמה רגעים למילה שסיגלה לעצמה מעמד בכורה בשיח הפסודו-משפטי בישראל – "מהות" – ולקלות הבלתי-נסבלת בה אנשים רציניים-כביכול מרשים לעצמם להגות אותה. הסופרת איין ראנד פעם אמרה: כשמישהו מדבר על חוסר-ערכו של הכסף, סימן שעוד רגע מכייסים אתכם. לאחרונה הסברתי לקבוצת סטודנטים באופן דומה: אם אתם שומעים את המונח "מהותי", הניחו שעומדים להונות אתכם.
דמוקרטיה מהותית, חוקה מהותית, שלטון-החוק מהותי, סבירות מהותית – הרשימה ארוכה ומדכאת. הצופה החולף יניח אולי כי זו מילה גנרית מיותרת שהשתרבבה לשיח המשפטי, מעין ביטוי מדגיש ומחזק. ולא כך. בשפת הסתרים האורווליאנית של המשפט הישראלי, ה"מהות" היא בין הכלים העיקריים במתקפה מתוחכמת ומתמשכת על עקרונות יסוד דמוקרטיים וליברליים.
מנדלבליט על האפשרות שיכריז על נתניהו כנבצר (במקור: מתוך ראיון לישראל יוסקוביץ, במשפחה). הכתבה המלאה בטלגרם pic.twitter.com/NHch5xUkrw
— דפנה ליאל (@DaphnaLiel) September 29, 2020
בסופו של יום, "מהותי" הוא להטוט לשוני ולוגי שנועד לטעון משהו הפוך מהמקור, תוך כרסום במונח המקורי וחתירה תחתיו אך ללא הכרה בכך וללא התמודדות כלשהי עם עצם הפגיעה בערך המקורי. טוענים "בעד" משהו כאשר הטענה היא בפועל "נגד". למובן המקורי של המונח לעתים נוספת המילה "פורמלי", לרמוז כביכול על נחיתותו ועליבותו של המושג ביחס להמצאה ה"מהותית" ההפוכה והנעלה.
המטרה בהוספת המילה "מהותי" היא התחמקות מכל דיון ענייני בסתירה הפנימית שבדברינו. נוכל לבגוד בבני הזוג אם נכנה זאת "נישואים מהותיים"; נוכל לשדוד את השכן אם נכנה זאת "שיתוף מהותי". השקר נהיה ל"אמת מהותית"; השחור הוא "לבן מהותי". השימוש במונח מניח שהציבור טיפש מדי, בור מדי, נבער מדי ואדיש מדי כדי להבין שעובדים עליו.
ניתן להמחיש זאת בקלות ועל קצה המזלג עם מונחי מפתח בשיח החוקתי בישראל.
דמוקרטיה "מהותית" היא מנגנון כפיית נורמות "נאורות" על ידי אליטה קטנה בלתי-נבחרת, שבאה להחליף את המנגנון הדמוקרטי הבסיסי של ריבונות העם. הגנה על מיעוטים וקידום זכויות אדם, שאינם אלא מגבלה (חשובה ורצויה) על הדמוקרטיה, הופכים ל"מהות" מדומה; תפקיד קאסטת המשפטנים היא לאכוף את אלו בשם אותה דמוקרטיה מהותית וכך בכוחם לעקוף כל עקרון דמוקרטי אמיתי.
מטרת הדמוקרטיה המהותית היא חתירה תחת יסודות הדמוקרטיה וביטולה, והצבת כמה שיותר מכשולים בפני העם ("דמוס") בבואו לממש את שלטונו העצמי ("קרטוס"). זכרו תמיד – מלבד ישראל, אין מקום בעולם המערבי שמלמד את המונח "דמוקרטיה מהותית" בבתי הספר למשפטים ולמדעי המדינה. זהו היפוך הדמוקרטיה, אבל נקרא לו "מהותי" ואולי יאמינו לנו.
שלטון-החוק "מהותי" הוא שלטון המשפטנים – כפיית ערכים נעלים של שופטים בשר-ודם ושל פקידות משפטית על הציבור הנבער. "מהות" מוצהרת זו היא היפוך משמעותה המקובלת של שלטון החוק: חברה המתפקדת לפי חוקים ברורים ועקביים, ידועים מראש, צפויים ומוחלים באופן שווה; חברה בה רשויות המדינה פועלות רק לפי הרשאה חוקית שהוענקה על ידי העם הריבון; כמאמרו של ג'ון אדמס, "שלטון של כללים ולא של אנשים".
שלטון החוק הוא הגנה מפני עריצות האדם. מנגד, שלטון-החוק מהותי בו המשפטן הוא המכריע בכל מחלוקת לפי שיקול דעתו הערכי-אישי, הוא ההפך הגמור של וודאות, צפיות, חוקיות פעולות הרשות והחלה עקבית של הדין. אבל היי, נקרא לזה "מהותי" ויזרמו איתנו.
חוקה "מהותית" היא מערכת עקרונות שמעניקה למשפטנים את המילה האחרונה במחלוקות הערכיות הרגישות והבסיסיות ביותר בחברה; חוקה היא "מהותית" כל עוד התוכן שלה מאפשר פרשנות המחייבת את שלטון המשפטן.
אחיזת עיניים זו היא כמובן היפוך גמור של מושג החוקה, אשר משמעותו הסכמה מפורשת, מפורטת ומודעת בקרב רוב גדול בציבור לעגן ערכים ומנגנונים שנהנים מקונצנזוס, כדי שאלו לא ייפגעו בקלות על ידי רוב קטן ומזדמן. היא מתקבלת לאחר דיון ענייני ומעמיק ובתהליך שמוכיח עובדתית את עצם היותה מוסכמת על רוב גדול בעם – משאל עם או רוב גדול של נציגי ציבור שנבחרו לעניין זה בלבד, וכו'.
החוקה ה"מהותית" בישראל יכולה להימצא באסופה של ביטויים עמומים בחוק משנת 1992 שנחקק בזמן ממשלת מעבר על ידי 32 חברי כנסת שאף אחד מהם (או אף אדם אחר) לא העלה על דעתו שהוא מצביע בעד יצירת חוקה. לעתים אותה חוקה מהותית אף שוכנת בליבו הטהור של השופט הנאור. בין זה לבין מהות החוקה כרצון העם הריבון לכבול עצמו במודע, אין דבר. אבל נקרא לזה חוקה "מהותית", ונעטוף את זה ב-600 עמודים של הרהורים פילוסופיים באוביטר של פסק-דין, אז אפשר להתעלם. אין מה לראות כאן.
סבירות "מהותית" היא רצונו של השופט להיות שר, שוטר, חייל, פקיד ביטוח לאומי או כל תפקיד ציבורי אחר. החלטה "סבירה מהותית" היא זו שהמשפטן היה מקבל אילו היה הגורם המוסמך לקבלה; ולעתים סבירות "מהותית" היא רצונו של השופט להיות מחוקק המגדיר מחדש את מתחם שיקול הדעת שהוענק לגורם המוסמך.
אך גם כאן, "מהות" זו היא היפוך של הכלל אודות מי המכריע מהו "סביר" לכתחילה במשטר דמוקרטי מתוקן. המחוקק מסמיך את הרשות השלטונית לפעול או לקבל החלטה, והרשות פועלת בתוך המגבלות הקבועות בחוק; החלטות שלטוניות שאינן חורגות ממסגרת החוק אינן נחלת בית המשפט. המחוקק קובע מראש איזו פעולה היא סבירה, ויכול לשנות הוראות אלו אם ייראו לו מצומצמות או רחבות מדי. הציבור בתורו מכריע בקלפי אם מדיניות המחוקק היא סבירה בעיניו.
הבחינה ה"מהותית" של סבירות ההחלטה הופכת כלל זה על ראשו: בית המשפט קובע כראות עיניו אם החלטה שלטונית היא ראויה ("סבירה") לטעמו של השופט, על אף שהתקבלה כדין. (בבקשה אל תגידו משהו מביך על פס"ד וונסברי האנגלי. בבקשה.) בכסות ביקורת שיפוטית מנהלית, עילת הסבירות ממקמת את בית המשפט כקובע המדיניות העיקרי מבין רשויות השלטון. היא נוטלת את שאלת ה"סבירות" מידי הציבור ונבחריו ומפקידה אותה בידי המשפטן. נכנה זאת "אי-סבירות מהותית", ואולי העם לא יבין שסמכות קביעת המדיניות הופקעה ממנו.
זוהי כמובן רשימה מצומצמת בלבד. והנה, התברכנו בתוספת חדשה למשפחת המהות, הלא היא "נבצרות מהותית". מזל טוב.
אורוול אמר זאת טוב יותר מכולם, ואם היה עמנו היום ודאי לא היה מוותר על ה"מהות" בלקסיקון הדכאני של שליטת הרודנים. מלחמה מהותית היא שלום. חירות מהותית היא שיעבוד. בערות מהותית היא כוח.
מעתה שננו: דמוקרטיה מהותית היא כפייה. חוקה מהותית היא רצון השופט. שלטון-החוק מהותי הוא נחיתות החוק.
עו"ד יונתן גרין מוסמך בעריכת דין בישראל ובניו-יורק, ומכהן כמנכ"ל הפורום הישראלי למשפט וחירות.
למרות הביקורת שלי על נתניהו ואחריותיו לניהול המערכתי ה"מחפיר" לגבי הקורונה, אין עוררין לי ולכל בית ישראל שמה נעשה על ידי מנדלבליט וחבריו ממערכת המשפטית שימוש פוליטי ציני לאיים על ראש הממשלה בנבצרות במטרה לסילוק תפקידו. נתניהו אינו מצוי בשום ניגוד עניינים, הוא הוכיח שהוא יכול לנהל את ענייני המדינה לצד ה"תפירה המשפטית" שנעשתה לו(לא כמו האחרון שהיה לפניו בבלפור ).
גם העתירה הקנטרנית שנעשת בימי אלו על ידי נציגת שמאל ועמיתה "הולץ" באצטלה של דאגה לציבור מוכיחה כמה רמה של קטנוניות יש לקבוצה המובהקת הזו.
במקרה זה , אני אומר לראש הממשלה כל ניסיון לעשות כלפיך הפיכה משפטית, יש ללכת לבצע חוק עוקף נבצרות!!!!
רק שלוק כזה לא יעבור.
יתמכו בו הליכוד, החרדים ואולי ימינה. אבל זהו. זה פחות מהרוב הנחוץ.
בשלב הבא,
תוכנס לשימוש המילה – מלכותי.
ועמה, אנו נגיד – היועץ המלכותי, הוציא צו מלכותי, לפיו חוות דעתו המלכותית הנה מעל החוק, הלא מהותי.
חזרו אחריי: תודה לאביחי מנדלבליט שאני נושם מהותית 🙂
מנדלבליט לא יכול להמשיך לשמש כיועמ"ש וכפרקליט המדינה, הוא חייב ללכת לביתו בדרך של התפטרות או פשוט לפטר אותו, האיש הזה מסוכן לדמוקרטיה ולבחירת העם שהצביע בהמוניו לנתניהו, מעבר לכשלים שמתגלים יום יום בתיקי האלפים התפורים שנתפרו בידי שי ניצן, ליאת בן ארי, ומנדלבלוף, כנראה שבממשלה הזו לא ניתן לתקן את פגמיה של המערכת המשפטית, על כן יש לצאת לבחירות במרץ 2021, שבוודאות תקום ממשלת ימין ואז לבצע את מה שצריך בשלטון הפקדים ולשלוח את מנדלבליט הבייתה..
"פשוט לפטר אותו".
הבעיה שהוא יודע שנתניהו לא יעז לפטר אותו בתקופה כזו, כשהוא בממשלה כזו…
זו צרה שנתניהו היה צריך להתמודד אתה מזמן.
אולי כבר מאוחר מדי.
נקווה שלא.
איך זה שהאיש הזה ממשיך לכהן בתפקידו הוא ביחד עם הפרקליטות ומפגיני השמאל הורסים את המדינה
בדיוק כמו שהימין לא מסוגל לבטא את המילים מרכז או שמאל או שמאל ציוני. יש רק שמאל קיצוני. אז לפני שאתה בודק את ציציות הזולת (וכן… גם בשמאל יש אנשים עם ציציות) תבדוק את שלך.
נתניהו, באופן מהותי, מציג את החברה הישראלית בגווני שחור ולבן – אז אין לך מה להתלונן
אנחנו באמת מחפשים את השמאל המתון והמרכז אבל בפועל פשוט רואים שבכל נקודת התנגשות האנשים הללו בוחרים לגבות את הצד השמאלי של המפה.
שמת לב שכשבוז׳י הרצוג היה יו״ר האופוזיציה(אדם שהגדיר עצמו כשמאל), יש עתיד(המגדירים עצמם כמרכז) תמכו בו כל הזמן מול נתניהו ואף פעם לא טענו שהוא הלך שמאלה מדי?
שמת לב שגנץ בוחר לתמוך במנדלבליט ולהגן על הדגלים השחורים(שמאל קיצוני בכל הגדרה) בידיעה שזה קורע את העם ומפיץ מגפה?
שמת לב שאיש במרכז לא מצליח למצוא מכנה משותף עם אנשי ימינה? מה אין נקודות מחלוקת בינם לבין מי שמשמאלם?
אם כך סמולנצ'יק, אז לפי הכלל ששוקן המציא בשבילך:
היועץ שפסל מינוי של ממלא מקום פרקליט המדינה, כדי למנות את עצמו (!!!) לממלא מקום פרקליט המדינה – לא יכול לבדוק ולהגיש כתבי אישום נגד אף אחד.
וזה סמולנצ'יק, ההבדל המהותי בין השקרים שלך לבין הלוגיקה. היות ודבריי זו הסקה לוגית בדיוק לפי ה"כלל" שלך – תתלונן לשוקן, שלא חשב מספיק במקומך.
מנדלבליט מנבה להציל את עצמו מאימת הדין
המושל המשפטי? הרועץ המישפטי? הפוקד המשפטי?
אילו הייתה לנו חוקה ובית משפט לענייני חוקה לא היינו נכנסים לפולמוס המפלג והמסוכן הזה.
מה אכפת ליועמ"ש? עם התשקורת לצידו הוא הופך לסלב. הכל במטרה אחת:
להתמנות לעליון.
מהותית, מנדלבליט הוא עבריין סדרתי קשה.
גם כל הסביבה 'התומכת' שלו, נהנים להיות עברינים סדרתיים.
כל יום מפרסמים את היועץ המשפטי. די לא נמאס לכם .הוא לא נבחר העם . הוא בחר את עצמו.
לא מבין איך זה שאיש לא העיר עדין שאין בכלל סמכות ליועץ להחליט על נבצרות, אין חק כזה, ואין סמכות כזו, הגוף היחיד שרשאי לפטר את ראש הממשלה ולא משנה מאיזו סיבה היא הכנסת. היועץ יכול לגשת בנימוס לח"כ זה או אחר, ולבקש ממנו יפה להגיש הצעת אי אימון בממשלה, משום שהעומד בראשה אינו מסוגל לתפקד, הכנסת תצביע, והתוצאה תיקבע ברוב דמוקרטי. מעבר לכך, ראש הממשלה יכול פשוט להתעלם מן היועץ שיכריז על נבצרות שלו או של מישהו אחר, או לחלופין לטעון לנבצרות של היועץ או מי מטעמו. כל ההתיחסות הרצינית ליועץ ולגחמותיו היא רצינית מידי, שלא לומר פחדנית. עם הפחדנות הזו הימין יאבד את ראש הממשלה מטעמו, וגרוע מכך העם יאבד את יכולתו להשפיע בבחירות. שוו בנפשכם, אם ראש ממשלה ותיק ויחסית חזק כל כך, יכול ליפול שדוד לרגליו של יועץ משפטי חלש יחסית, מה יעשו אזובי הקיר שיבואו אחריו, הלא הם יעברו לדום עם כל שיעול של יועץ משפטי של כל משרד, ואנה אנו באים. העם צריך לדרוש מעשה אמיץ וגדול מהחיים. הנכון ביותר הוא לדעתי פיטורין המוניים של כל השרים את כל יועציהם המשפטיים, והחלפתם בו ביום ביועצים אחרים חדשים וצייתנים (כן צייתנים, תפקידו של יועץ הוא לייעץ לא להכתיב). בכך הם יראו שהעם הוא הוא בעל הבית, ומשפטנים הם רק משפטנים. לא צריך לחשוש, הם לא באמת חזקים כמו שהם מציגים את עצמם, את כוחם המפחיד והמשתק הוא שואבים גם מן הרפיסות הפוליטית, שבעצמה היא תוצר של השמצה בתקשורתית בלתי פוסקת ולא מוצדקת, של פוליטיקאים בכלל, ושל פולטיקאים מגוש הימין בפרט. דרושה הכרזת עצמאות פוליטית נחרצת ועכשיו.
יש פה דוקטור אביחי,
בזכותו העולם חי,
לא אדם הוא, בן אלים
עם שגעון גדלות אלים.
אביחי לא צריך חוק,
כמו כל סמולן אחוז אמוק.
אל תשאל מה חוקתי?
הוא אל החוק המהותי.
אתה חי בלהלהלנד. לא הבנת את המאמר. מאז הפוטש שביצע הפיראט המשפטי אהרון,("הכול שפיט","האדם הנאור","האדם הסביר","האדם המידתי") ברק,ע"י המצאת "חוקה" יש מאין,חוקי הכנסת נהפכו לטיוטה לא מחייבת לעיבודם של שופטי העליון,כנופיית "שילטון החוק" כדברי נשיאנו ריבלין,בתקופה שלא היה שפוט של השמאל. מנדלבליט יכול לנסות להוציא את נתניהו ל"נבצרות" כי חוקים אינם מעניינים אותו,אבל אני מעריך שבג"ץ יפחד לתת לזה יד,משום שהמשמעות תהיה הליכה מיידית לבחירות,בה סיסמת הבחירות של הימין תהיה: "שילטון הדיקטטורה של בג"ץ והפרקליטות,או שילטון העם באמצעות ניבחריו בבחירות דמוקרטיות". לא מאמין שבג"ץ יסתכן בזה,כי אם הימין ינצח,כפי שאני מאמין שיקרה,הדיקטטורה של בג"ץ תחוסל ללא רחמים.
שכל מעשיהם מתמקדים בחיסול המדינה היהודית.
וכל ההמצאות שלהם נועדו למטרה אחת:
לגנוב את השלטון במדינה מהעם היהודי שהוא הרוב והוא ציוני ולו שייכת המדינה.
פרופ' מאוטנר: בג"צ הפך למוסד לפעילות פוליטית של השמאל שאיבד כוחו בכנסת!
השמאל הפסיד הרבה מאד כוח בפוליטיקה וסובל הפסדים פוליטיים גדולים מאד ומה שהוא עושה בעצם, הוא העתיק את הפעילות הפוליטית שלו מהפוליטיקה של הבחירות, שהיא הפוליטיקה של הכנסת, למקום אחר – לבית המשפט העליון – והפך אותו למוסד שממנו הוא מנהל פוליטיקה.
אחרי 30 שנה של כיוון כזה מצידו של בית המשפט, בית המשפט מוצא את עצמו כרגע במצב של אובדן לגיטימציה…
https://rotter.net/forum/gil/27789.shtml
אין מה לנתח כלום. אלה נציגי סדום ועמורה וגנבי שלטון שאיבדו כוחם בכנסת והעתיקו פעילותם למערכת המשפט המנוולת והרקובה – גנבת השלטון.
יש לנו משבר חמור כרגע עם בית המשפט העליון שהוא מוסד מדינה חשוב מאין כמותו.
כדאי שנפתח חשיבה חדשה לגמרי לגבי איך הוא צריך לפעול ב- 30 השנים הבאות.
בכך יעסוק האשכול.
****
פרופ' מאוטנר:
*באוקטובר 2007, פורסם שמו כמועמד לכהונת שופט בבית המשפט העליון.
*מנחם מאוטנר הוא פרופסור מן המניין בפקולטה למשפטים של אוניברסיטת תל אביב, לשעבר דיקן הפקולטה.
*הינו עורך ראשי של סדרת הספרים משפט חברה ותרבות היוצאת לאור על ידי הפקולטה למשפטים.
*היה מראשוני המבקרים את מהפכת "הכל שפיט" של פרופ' אהרן ברק, ואת תפיסת בית המשפט כמין כנסייה של מאמינים חילונים.
המהות הסביר.. פשוט מאוד שמר נתניהו יחתום על טופס ניגוד עניינים כפי שדרש ממנו כבר בית המשפט ועדיין לא חתם ועושה צחוק מהחלטה ולא נבצרות הלי הרבה חוכמות
התופעה של "מהותי" היא שכלול של מה שבזמן המלחמה הקרה נקרא "דמוקרטיה עממית". כך כונו המשטרים הדיקטטורים קומוניסטים בסין ובמזרח אירופה. הפרוגריסיבים של אז, בדמוקרטיות המערביות, תמכו בדמוקרטיה העממית. ברק, קרמניצר וחלק מבית המשפט העליון, מדעת או שלא מדעת, ממשיכים באחיזת העיניים הזאת.
אינני מצליח להבין מדוע לא משעים את מנדלבליט מתפקידו.
היום כבר ידוע שהוא נבחר לתפקידו ברמאות. הוא הסתיר מועדת האיתור את העובדה שיש לו תיק פתוח במשטרה, תיק שהוא ניסה בכל כוחו לסגור לאחר שנכנס לתפקידו.
כל שנדרש כיום הוא להשעות אותו מתפקידו "עד לבירור נסיבות הבחירה בו" (שזה אומר – אף פעם).
אם יוצא מנדלה למכירה פומבית במחיר שווה לכל נפש (1 ש"ח). יהיו קונים?