החלטת בג"ץ לדון בעתירות לביטול התיקונים בחוק יסוד הממשלה מציבה את בית המשפט מעל הרשות המכוננת ומעל החוק עצמו
אנו עושים שימוש בסמכותנו לפי סעיף 26(2) לחוק בתי המשפט, התשמ"ד-1984 ומורים על הרחבת ההרכב שידון בהתנגדות לצווים על-תנאי – להרכב של תשעה שופטים"
כך, במשפט אחד תמים מתוך החלטת בג"ץ בערב חמישי שעבר, השתנה לחלוטין מבנה המשטר במדינת ישראל.
במסגרת ההחלטה הורו שופטי בג"ץ על העברת הדיון בעתירה לבטל הוראות בחוק יסוד הממשלה לדיון בהרכב מורחב, במקום לדחות את העתירות על הסף מטעמים של היעדר סמכות. מדוע מדובר בהחלטה דרמטית כל כך? בשביל להבין זאת צריך לסקור בקצרה את המציאות החוקתית בישראל ואת המצב הנהוג בה כיום.
עם קום המדינה אמורה הייתה האסיפה המכוננת לכונן למדינת ישראל חוקה, לפיה יתקיימו הבחירות לכנסת ויתבצעו כלל המינויים למוסדות השונים. בפועל, עקב הקושי בכינון חוקה ופרוץ מלחמת העצמאות, הפכה האסיפה המכוננת את עצמה לכנסת הראשונה, ובמקום חוקה התקבלה בהמשך "החלטת הררי" לפיה החוקה תכונן על ידי הכנסת, באופן של חוקי יסוד נפרדים שבעתיד יאוחדו לכדי חוקה אחת.
מאז ועד לשנת 1995 חוקקה הכנסת מספר חוקי יסוד, אבל בפסיקת בית המשפט שלטה התפיסה כי לחוקי היסוד מעמד דומה לזה של כל חוק "רגיל", ובהתאם לא יכול בית המשפט לפסול חוק בגלל סתירה שלו עם חוק יסוד. ב-1995, בפסק דין בנק מזרחי המפורסם, קבע לראשון אהרן ברק כי חוקי היסוד מהווים למעשה "חוקה" ונמצאים במעמד חוקתי עליון על חוקים "רגילים", ולכן ישנה לבית המשפט סמכות לפסול חוקים העומדים בסתירה לחוקי היסוד.
על הקביעה הזו של ברק, המכונה "המהפכה החוקתית", ישנה כמובן מחלוקת חריפה שכן היא מתעלמת לחלוטין מרצון המחוקק ולמעשה מעניקה לבית המשפט כוח שמעולם לא אמור היה להיות לו. אלא שההחלטה שניתנה השבוע מהווה מהפכה חוקתית שניה, ההופכת אפילו את פסק דין בנק מזרחי השנוי במחלוקת. אם עד היום, בעקבות פסק דין המזרחי, הייתה ההבנה כי הכנסת הינה בעלת הסמכות המכוננת לכונן חוקה, באמצעות חקיקת חוקי יסוד, ובית המשפט כפוף ל"חוקה" הזו כאשר הוא בוחן דברי חקיקה, הרי שבהחלטה לדון בפסילת חוק יסוד למעשה מציב עצמו בית המשפט מעל הרשות המכוננת ומעל החוקה עצמה.
בדמוקרטיה לכל גוף ישנו מקור סמכות, הנובע במקורו מהציבור באמצעות החוקה או החוק. בית המשפט העליון בישראל פועל מכוח חוק יסוד השפיטה, אשר קובע את סמכויותיו. אך כאשר בית המשפט מנסה לדון בתוקפו של חוק יסוד, הוא למעשה כורת את הענף עליו הוא יושב וקובע כי בית המשפט יכול לדון במקור הסמכות שלו עצמו!
במובן הזה, אין הבדל בין החלטה של המשטרה על ביטול חוק יסוד, או הודעה שיוציא הרמטכ"ל כי הוא פועל לביטול חוק יסוד הצבא. אף אחד מהגופים הללו אינו מוסמך לדון בתוקפם של חוקי יסוד, ועצם המחשבה שגורם שאינו נבחר ציבור יוכל להתערב ב"חוקה" של מדינת ישראל היא שינוי מהותי של שיטת המשטר. למעשה מדובר גם בתקדים עולמי, שכן אין שום מדינה מערבית בה שם עצמו בית המשפט מעל לרשות המכוננת עצמה – אותה הרשות שבסמכותה לכונן את החוקה – ומנע ממנה לבצע את תפקידה. מעשה כזה יהווה הפיכה שלטונית דה פקטו.
המגוחך במיוחד במקרה הישראלי הנוכחי הוא שההחלטה המהפכנית הזו, המשנה לחלוטין את מבנה המשטר הישראלי, מתקבלת דווקא בתגובה לעתירה בה מתלוננים העותרים על שינוי מבנה המשטר הישראלי. ואם נחזור לשאלה בפתח המאמר, תשובת הממשלה לפעולה כזו בחוסר סמכות של בג"ץ צריכה להיות התעלמות מוחלטת. על הממשלה להגיב לפסיקת בג"ץ בעניין, תהא אשר תהא, בדיוק כפי שהייתה מגיבה להצהרה של איגוד המוסכים למשל על בטלותו של חוק יסוד. לבג"ץ יש את אותה הסמכות לדון בחוק היסוד כמו ליו"ר איגוד המוסכים.
עו”ד זאב לב הוא מנהל תחום המחקר וחופש המידע בתנועה למשילות ודמוקרטיה.
הכלבים נובחים והשיירה נוסעת. לצערי. הדבר היחיד היכול לשנות את המציאות העגומה הוא שינוי שיטת הבחירה לעליון והקצבת כהונה עם צורך להיבחר שנית. בדרך חובה לחוקק חוק האומר שבלתי אפשרי לבטל חוק ממשלתי או אפילו החלטה ממשלתית על ידי בג"צ בשום תנאי ובשום מצב להוציא פגם פומלי.
המהפכה החוקתית חכמה מוצדקת חד משמעי
כל דיקטטור טוען שהפיכתו היא חכמה מוצדקת חד משמעי
הפוסל, במומו פוסל.
כאן אנו רואים כיצד כוח בלתי מוגבל, מעביר אנשים על דעתם, והם הופכים לרודנים
האנשים שיושבים במקום שנקרא בית משפט, הפכו למעשה לרודנים.
אבל, לא לעולם חוסן.
אז אתה מציע שנאשם בשוחד וחבורת המריונטות שלו יחליטו אם מתאים להם לקיים פסק דין של בית משפט או לא?
אז הוא מציע שתלמד לנמק, במקום לשקר שבית משפט שווה משהו בעיניך אחרי שביטלת את חזקת החפות.
תשובה למשה: אם הנאשם בשוחד וחבורת המריונטות שלו נבחרו על ידי העם – אז כן, כי זו הדמוקרטיה. ציות להחלטות של בג"ץ איננו חלק מהדמוקרטיה. בג"ץ זו חבורה של פקידים שאף אחד לא בחר בהם. זה שהם וחבורות המריונטות שלהם חושבים את עצמם לבני אלים זו כבר בעיה פסיכולוגית.
הנאשם בשוחד וחבורת המריונטות שלו לא נבחרו על ידי העם אלא לכל היותר על ידי רוב העם. זאת, אם אתה מכליל גם מצביעים שבחרו במחנה הציוני ובכחול לבן, מפלגות שהאג'נדה העיקרית שלהם היא רק לא ביבי. משום מה, המפלגות האלה מצאו את דרכן לממשלה.
בדמוקרטיה שלי כולם שווים בפני החוק וצריכים לקיים הוראות בית משפט. ראש ממשלה ונשיא כמו שאר האזרחים. זה מה שהיה עם אולמרט וזה מה שהיה תמיד.
לדברים כולם שווים בפני החוק, לפי איזה חוק? זו בדיוק הטענה שלא הבנת – לבגץ במקרה זה אין שום חוק להשען עליו, ואם מדובר בחבר אנשים שמבינים את דעתם על ההסכם הקואליציוני, דעתם נחותה מזו של חבר כנסת נבחר ציבור. הכנסת החליטה ברוב מרשים לתמוך בקואליציה עם המבנה הדו-ראשי, וזה החוק ואין בילתו.
הפרקטיקה מזה שנים היא שבית המשפט העליון כן דן בחוקי הכנסת ובמקרים נדירים פוסל אותם וכך מקובל גם ברוב המדינות הדמוקרטיות. אם הכנסת חושבת שאין מקום להתערבות של בית המשפט העליון בחקיקה שתסדיר זאת בצורה מפורשת בחוק ותפתור את העניין. כרגע אין חוק יסוד שמונע מבית המשפט העלין לבקר את החקיקה.
אין גם חוק שאוסר על איגוד עובדי המחט לבטל חוקים של הכנסת. אז אתה מציע שהכנסת תחוקק חוק מפורש בעניין? כללי האסור והמותר לגבי כל רשות שלטונית (כולל בתי המשפט) יכולים להיקבע רק בחוק *פוזיטיבי*, דהיינו סמכות מפורשת בחוק ולא "אין חוק שאוסר". את זה לא אני אמרתי, את זה אמר בג"ץ. אבל כמובן שמבחינתם של שופטי בג"ץ זה נוגע רק לבני תמותה ולא למלאכי עליון בני האלים יושבי מרום.
מה הקשר לנאשם ובלה בלה בלה. יש ממשלה וכנסת בישראל נבחרות על פי שיטת הבחירות הנהוגה במדינה. לבית משפט אין זכות לדון בחוקי יסוד ו/או לבטלם. בית משפט אינו מעל הכנסת והממשלה. הוא אינו נבחר וכל כוחו וסמכותו באים מתוקף החוק. הגיע הזמן שנבחרי הציבור יעמידו את בית המשפט על מקומו ויבהירו חד משמעי שהוא אינו מעל הכנסת והממשלה. חוץ מזה את בגצ יש לפרק.
אדם, אבל האם נבחרי הציבור חושבים כמוך שאין לבית המשפט העליון זכות לדון בחקיקה ?
מה חושב שר המשפטים למשל או יושב ראש מר"צ ?
בשביל לשנות את ביטול החוקים, מתי שמתחשק לבג"צ, צריכים ""להסדיר זאת בצורה מפורשת בחוק"
אבל, הכלל לפיו בג"צ מרשה לעצמו לבטל מה ומתי מתחשק לו, זה "הפרקטיקה מזה שנים היא שבית המשפט העליון כן דן" – לא חוק, "פרקטיקה" 🙂
עכשיו הכל ברור. תודה משה שהוכחת שכמו כל נוכל סמולני צבוע, אתה דורש מאחרים את מה שאתה לא מקיים בעצמך. מאלה חוק ומאלה, פרקטיקה. מה אתם בחמאס חושבים משה, על חזקת החפות שביטלת כאן בתגובות? גם פרקטיקה?
למשה, החוק קבע מסגרת להתערבות בג"ץ ובג"ץ הוא שהפר אותו. עכשיו, אתה טוען, צריך לחוקק חוק עבור כל חריגה של בג"ץ מהחוק שהם כבר חרגו ממנו. השיטה הזאת היא למעשה מסך עשן שבא לבלבל את הציבור (בעזרתה של התקשורת) בזמן שחונטת הפקידים כובשת עוד ועוד יעדים. הדרך היחידה להלחם בבג"ץ היא להפסיק לקיים את הפסיקות שלהם ולעשות את זה בצורה מסיבית וסיטונית. זה צריך להתחיל במינוי של אנשים שהם פוסלים, ובפיטורי פקידים שהם מכריחים להשאיר (במיוחד היועצים המשפטיים), והכי חשוב להפסיק להתייצב ולהשיב לעתירות ההזויות של גופים שאין להם זכות עמידה בחוק!
משה, כולם שווים בפני החוק אבל החוק מקבל את סמכותו מהסכמת העם ולכן העם מעל החוק ורשאי לחליט להתעלם.
מכיוון שלעולם לא תהיה הסכמה בעם מקיר לקיר הוכנס גורם שנקרא ״דמוקרטיה״ שפירושו שהרוב מכריע(מתוך הנחה שכולם שווים ולכן כל קול במיעוט מתבטל מול קול ברוב ונשארים רק קולות ברוב). ולכן הרוב הוא מעל החוק.
אלא שכאן נוצר מצב בעייתי כי רוב יכול להיות מקרי או תוצאה של הטיה תקשורתית וכדומה. וכן הרוב יכול להשתנות מהצבעה להצבעה ולגרום לחוסר יציבות מסוכן. לכן קבעו מספר מנגנונים ומגבלות כגון הסכם קואליציוני.
היוצא מזה הוא שהממשלה, ששואבת את סמכותה מהרוב היציב נמצאת מעל החוק והגוף המייצג אותו-מערכת המשפט.
בלי להכנס לשאלה מי צודק הייתי אומר שהדיון הזה די מוזר מבחינתי. התחושה שאני מדבר עברית אבל עם אנשים שחיים בעולם אחר משלי ואין כמעט שום הנחת יסוד שמסכימים עליה.
זו גם התחושה מהצד שלנו.
המציאות היא שאין הנחת יסוד שלא תהיה שנויה במחלוקת בין אזרחים כאלה או אחרים.
זו הסיבה שהמציאו את הדמוקרטיה.
כן, רק כשמדברים על דמוקרטיה לא כולם מתכוונים לאותו דבר… למשל, יש כאלה שבעיניהם היכולת של בית המשפט העליון לפסול חוקים היא חלק בסיסי מהשיטה ויש כאלו שבעיניהם זו תקלה שצריך לתקן אותה…
נכון משה.
יש כאלה שמבינים שיסודות המשפט, כמו חזקת החפות, הם יסודיים והכרחיים, במיוחד כאשר אינך אוהב את הנאשם (שנים רבות מאות, אנו במשפט המערבי, צעדנו לתובנה חשובה כ"כ. יש שורה ארוכה מאוד של פסקי דין אשר חלקם מימי הביניים (אנו מלמדים את הסטודנטים אף כמה מיוון העתיקה!) ועד שנות ה-50 של מאה זו, אשר החרטה היסודית בציבור הרחב (אפילו) על תוצאותיהם, גרמה לנו לשפר את המשפט המערבי, ללמוד מהו צדק וכיצד עושים אותו ולהביא את המשפט למצב של היום)
ויש כאלה כמוך, (א) שחזקת החפות מפריע לך להתנקש פוליטית בראש ממשלה נבחר ו(ב) אמונה עיוורת שכוח בלתי מוגבל של רשות נבחרת הנו דיקטטורה אך כוח בלתי מוגבל של רשות בלתי נבחרת המתכסה בגלימות של האייטולה חמינאי, זו דמוקרטיה.
אכן, אינך מבין את הדיון כאן ואין שום סיכוי שתבין משהו, כאשר אתה חולה בשנאה תהומית לנתניהו (רואה? האשמות עובדות ל-2 הצדדים).
אחמד,
1. הוגש נגד נתניהו כתב אישום ולכן עובדתית הוא נאשם.
2. הכח של בית המשפט העליון אינו בלתי מוגבל. בנושאים המשמעותיים כגון מדיניות כלכלית ויציאה למלחמה הוא לא מתערב בפועל. במקרים מסויימים הוא מתערב בהחלטות הממשלה ובמקרים נדירים מאוד בחקיקה. תמיד ההתערבות מנומקת.
3. אני לא שונא ולא אוהב את נתניהו, אני דואג לעצמי. אני מוטרד מהאופן שבו נתניהו מנהל את המדינה ולכן אני מעלה לדיון את העניין.
4. חזקת החפות עומדת לנתניהו. אף אחד לא מציע להכניס אותו לכלא לפני שהורשע. יחד עם זה לא הייתי לוקח כבייביסיטר מישהו שעומד למשפט על פדופיליה וגזירה שווה לגבי איש ציבור שמואשם בשוחד… לגיטימי לראות את הדברים אחרת…
5. המושג התנקשות קצת דרמטי ביחס לעניין שעל הפרק, האם מולימיליונר בן 71 ימשיך בתפקידו או לא…
6. הכוונה העיקרית שלי היא לנהל דיון מעניין ולהבין נקודות מבט שאני לא נתקל בהן בדרך כלל… אין לי שום כוונה להאשים אף אחד בשום דבר…
אתה רק יודע שיש חזקת חפות או גם מדי פעם משתמש בה?
כוחו של העליון (זה השם המדויק) אינו מוגבל???
אוקיי, אנא מנה בלם 1 כלפי הרשות השופטת בארץ.
עזרה א: "בלם" בין רשויות המשטר הדמוקרטי, נמצא בהגדרה בידי רשות שלטונית *אחרת* מזו אותה "בולמים". זהו חומר משנה א' במדעי המדינה/משפטים. לפיכך, החלטתו האישית של השופט במה הוא יכול להכריע ובמה לא – אינה בלם.
עזרה ב: נהוג לחשוב, שבית המשפט נצמד ללשון החוק ע"מ לקיים את כוונתו המדויקת של המחוקק ולפיכך, כוחו מוגבל ע"י החוק. אם כך, אנא הסבר איזה חוק/עקרון במשטר דמוקרטי, התיר לאהרון ברק להוסיף ב"פסיקה" סיעיפים לחוק בפס"ד "המבנק המזרחי" הידוע – סעיפים שהמחוקק שקל אך בחר שלא לחוקק?
התשובה לשתי השאלות היא כן. חזקת החפות היא דבר חשוב לדעתי ועומדת לנתניהו כמו לכל אזרח אחר. המשמעות היא שהשופטים בדין הפלילי צריכים להניח שהאדם הוא חף מפשע עד שהתביעה הוכיחה את אשמתו מעבר לכל ספק סביר. יחד עם זאת, בלי קשר לחזקת החפות, אני בתור אזרח, זכותי להחליט מהם הסטנדרטים המינימליים שאיש ציבור צריך לעמוד בהם. זכותך למשל, לא להצביע למישהו כי שמעת שראו אותו חונה על המדרכה ולהסביר את עמדתך. זכותי לטעון שזה בעייתי שאדם יכהן בממשלה תחת אישומים בשוחד. אני מבין שאתה חושב אחרת ממני וזה בסדר גמור, הכל טוב.
אחמד, בוא תסביר לי מבחינה מעשית, איך פגעה בי ההתערבות של הרשות השופטת בהחלטות הרשות המבצעת או הרשות המחוקקת עד היום. האם נפגעה רמת החיים שלי ? איכות השירותים שאני מקבל מהמדינה ? הפרטיות שלי ? חופש התנועה שלי ? הביטחון שלי ?
תראה שיש בעייה… אחר כך נחשוב על פתרונות…ונסתבך עם תיאוריות…
משה,
בקשר לבייביסיטר – הדוגמא שלך לא נכונה.
ב15 או 20 השנים האחרונות הפרקליטות חקרה עם הדלפות לתקשורת כל(!) ראש ממשלה מכהן בישראל.
אז הדוגמא שלך הייתה נכונה אם כל בייביסיטר בישראל ב15 השנה האחרונות היה חשוד בפדופיליה.
בהצלחה בבחירה.
משה, קח דוגמא בשליפה מהמותן.
כשהייתי ילד עבדתי כשוטף כלים בפאב והרווחתי 300 שקל ללילה. יופי של כסף לילד.
היום אין אפשרות כזו.
כשהממשלה מעבירה חוקים לעצירת הסתננות, ופועלת להחזרת מהגרי עבודה למולדתם, הרשות השופטת מצרה את צעדיה.
והיום, הרבה שנים מאוחר יותר, בשיחות תשמע שהישראלים שעצלנים מדי לעבוד בבניין או בסיעוד גם מפונקים מדי כדי לשטוף כלים.
משה, דוגמאות לא חסרות. רק צריך מוטיבציה להביט במציאות בעיניים פקוחות.
עוד דוגמאות – הריסת בתי מחבלים. פגיעה ביכולת ההרתעה של המדינה.
אבל מעבר לזה משה, דמיין יחד איתי כמה יוזמוץ מעולם לא עלו בכנסת כי 'בג"ץ יפסול'.
לא מדובר רק בהצעות שנפסלו בפועל, זו היתממות.
ספר לי איך הרשות השופטת לא משפיעה עלי.
אבסורד.
אתה מכיר בחשיבות חזקת החפות וטוען שחשוב לא להשתמש בה. אבסורד.
בבקשה: רשות האכיפה והגבייה. אתה שואל איך? בבקשה:
מנהל ההוצאה לפועל: "אנחנו לא צריכים לבדוק כל תיק", בראיון באולפן וואלה! NEWS אמר מנהל רשות האכיפה והגבייה תומר מוסקוביץ' כי לטעמם בדיקה של כל תביעה המוגשת אליהם היא טעות מבחינה משפטית. "מבחינה סטטיסטית אחוז הטעויות שלנו נמוך"
https://finance.walla.co.il/item/2954520
כלומר, מנהל הרשמים ומנהלי הלשכות, אומר לעובדיו – תפקידכם הוא להפשיט כל אגורה מהחלשים ביותר בחברה, בלי לבדוק בכלל את טענות הזוכים (מושג בהוצל"פ).
אתה פשוט מרים להנחת, פעם אחר פעם 🙂
הגיע הזמן להתקוממות עממית יהודית פטריוטית נגד הדיקטטורה הבולשביקית!!!
דיקטטורה הבולשביקית לא מחליפים בקלפי……….רק ברחוב!!!
חייבים לנקות את המדינה מכל הפקידים האנטישמים, הסוכנים הזרים של סורוס(George Soros)!!!
מהפכה חוקתית חכמהוצודקת, בג"צ יש
על תתיאש
בגצ שמח כשהחמאס רוצח
חרוזים של סמולן, זה מוות בטוח לכולן
מדוע הרכב מורחב?
אלמנטרי: בכל מאפיה, כל משפחות הפשע צריכות להסכים שצריך לעשות … כך גם "בית המשפט" שלנו – בטוח שאם הם כולם יתכנסו, זה הופך את התערבותם בחקיקת יסוד ללגיטימית בעיניהם. גם מאפיה סיציליאנית דנה בדברים לא חוקיים ע"י כינוס כל המשפחות – "נימוק" מהסוג הזה, הופך את החלטת בג"צ ללגיטימית יותר, בדיוק כמו שהוא הופל את החלטות קוזה נוסטרה ללגיטימיות.
החונטה בראשות אסתר חיות, חושבים שהעם מטומטם, וכל הפסיקה שלהם היא פוליטית, אין להם שום סמכות, כפי שאמר יו"ר הכנסת יריב לוין, שאם תהיה פסיקה דינה בטלות.. וכך צריך לנהוג, בחבורת המגולמנים שחושבים את עצמם למלאכים שמונו בידי הקדוש ברוך הוא.. לכן חייבים לצאת לבחירות, ולשנות את כל ארגון הפשע שהשתלט על המדינה, בלי שהתבקש לכך..
השמאל עם עדינות של פיל בחנות חרסינה מביא את ישראל בבטחה לעבר משבר חוקתי שאף אחד לא יודע איך נצא ממנו.
בבית המשפט העליון האמריקני,בכל סיכסוך משפטי שהם מחליטים לטפל בו,(יש להם גישה מוזרה,הם דורשים "זכות עמידה" מהעותרים,שכחו לקחת קורס אצל הפיראט המשפטי אהרון,(הכול שפיט,האדם הנאור,האדם הסביר,האדם המידתי) ברק),הם דנים בהרכב מלא של 9 שופטים ושופטות. בישראל,ביצוע של השלב הנוכחי של ההפיכה החוקתית התחיל בהרכב של שלשה שופטים מתוך חמישה עשר וגם ההרכב "המורחב" דן בביטול הדמוקרטיה בהרכב של תשעה שופטים מתוך חמש עשרה. הכותב צודק. על הממשלה,(אם הטריבון העליון מנדלבליט יסכים להרשות לה,לא ברור שזה יקרה),להודיע לבג"ץ שהיא איננה מכירה בסמכות של בג"ץ לבצע הפיכה וביטול הדמוקרטיה והיא תתעלם מכל פסיקה שלו בהקשר לחוקי יסוד. לא מוצא חן בעיניו ? שישלח את משמר בתי המשפט. חובה לשבור את הכלים מול התנהלות עבריינית של בג"ץ.
הם לא מפסיקים לתקוע עוד ועוד מסמרים בארון הקבורה של בגץ.
טוב מאד שימשיכו וככה יעופו לנו מהר מהעיניים.
האם התיקון לחוק היסוד מקבל אוטומטית את המעמד של חוק היסוד?
האם התיקון המדובר עבר את כל תהליך החקיקה ושיקול הדעת הנדרש כדי להיות חלק מחוקה עתידית בישראל?
והאם זה רצוי שחקיקה אד-הוק, שנועדה לפתור בעייה פוליטית נקודתית, תהפוך להיות חלק מחוקי היסוד?
כן "מתן". עבר את הכל.
האם זה ראוי שתגיב בשימות שונים כדי להציף תגובות עם אותה שטות?
מתן היקר,
האם עבר את הכל? – כן.
האם ראוי או רצוי שיהיה חלק מחוק יסוד? – לא יודע. אבל אין לבית המשפט סמכות לקבוע האם זה ראוי או רצוי. זו הנקודה. פלוני חושב שכן ואלמוני חושב שלא. מי מחליט? נבחרי ציבור ולא ביהמ"ש. דמוקרטיה מול דיקטטורה. אני בטוח שאינך רוצה שנחיה בדיקטטורה.
והתייחסות גם למשה לעיל, גם אם חושבים שההממשלה אינה מייצגת את רוב הציבור (לא ברור על סמך מה) הרי זו השיטה הדמוקרטית שלנו (פרלמנטרית). ובהינתן שזו הממשלה אז היא הריבון לייק איט אור נוט.
אסתר חיו. עבריינית בנייה לכאורה משתלטת על העם.
חיות היום היא ראש ארגון הפשע האלים והמסוכן במדינה ! ואנחנו יושבים בשקט
רק בדבר אחד השמאל הישראלי צודק "הימין הוא בכייני לא אמיץ ובעיקר לא יודע לעשות שינוי פנימי" הביטו על המאבקים שהשמאל הישראלי ניהל בעשרות השנים האחרונות והם עשות זאת בלי למצמץ או בלי לפחד:
א. אוסלו
ב. ההפיכה השיפוטית הראשונה
ג. ההתנתקות
ד. מאבק יעיל לטובת המסתננים
ה. הקמת התאגיד
ו. תחילתה של הפיכה שיפוטית שנייה .
וחלק נכבד מהמאבקים היו כשהם לא היו בשלטון וידיהם היו קשורות לכאורה.
התחלתי גם אני לצרוח ביבי הביתה
מהפכה חוקתית חכמהוצודקת, בג"צ יש
על תתיאש
"בג"צ יש אל תתייאש."
באמת נחמד מאוד, אבל שכחת את חלקו השני של הפזמון –
"מדינת ישראל על האש והחמאס מיד מתאושש."
אין ספק שאם חאג' אמין אל חוסייני היה חי היום, הוא היה הופך את הפזמון הזה לרינגטון שלו.
שופטי בית המשפט העליון מכוונים למטרה אחת שהיא השימור העצמי של בית המשפט העליון לעומת הכנסת והממשלה. בבוא היום שבו הכנסת תחוקק את חוק יסוד: הפרדת הרשויות, בגצ ישתמש בתקדים הנוכחי לפסול אותו בנימוק שהוא אינו חוקתי מכיוון שהוא אוסר או כובל ביקורת שיפוטית (שלמעשה היא ביקורת ערכית לטעמו של בגצ) על הרשויות האחרות ולכן חותר תחת עקרונות היסוד של שיטת המשטר והמשפט בישראל.
תשעה שופטים שהתשובות שלהם מוכנות מראש ויש שתי שופטים שמחליטים 1 שופט בדימוס אהרון ברק ימשמ והזקנה עם הפרצוף המקומת
ציטוט, מאת נשיאת בית-המשפט העליון דורית בייניש…
…"לא שמעתי אף-פעם ששלטון העם הוא הדמוקרטיה…" סוף ציטוט.
אך, עוד יבוא היום ! …"העם "יסביר לה / להם" כמו שאומרים.
היהודים לא אוהבים דם (כמו הצרפתים) אז אני מניח שזה יהיה משהו לא נעים אחר.
כולי תפילה (של חילוני) שאזכה לראות זאת בעודי בחיים.
במקום לחפש את מקור הסמכות יש לבדוק מה העניין שעליו דנים לגופו.
מדובר בעוולה שמטרתה להבטיח קואליציה וזאת תוך כדי בזבוז ללא הצדקה של כספי ציבור.
לחברי הכנסת אין שום עכבות בבזבוז כספי ציבור לתועלתם האישית ולא צריך לומר אמן על כל פלוץ שהם מחוקקים.
יש לבדוק ולבטל כל פעולה שלהם שהיא משיקולים זרים.
לא חשוב אם בגץ או נסראללה יעשו את זה.
העיקר לבטל את העוולות
האשמה כולה מוטלת לא על בגץ. אלא על הממשלה.
מכיוון שהממשלה בוחרת להקטין ראש ולהפגין אוזלת יד ובקיצור: הימין כאן איננו ימין אמיתי אלא רק,אחיזת עיניים של ימין…
הבגץ הפנים כבר מזמן שחבורת כלומניקים חסרי עמוד שדרה יושבים בבית הליצנים ולכן הוא יכול לקחת את החוק ואת הסמכות ולהיות המושל בפועל…
האשמה איננה של הבגץ
אלא של ממשלות הימין דמיקולו שחוץ מאשר לנפק הצהרות לוחמניות לפרוטקול ..דואג לתת למפלצת לגדול ולגדול ולגדול
עם כל הכבוד לעו"ד לב, אבל הוא לא מדייק, שכן בג"ץ עומד לדון בשינוי חוק יסוד: הממשלה אשר הממשלה הנוכחית אד-הוק שינתה. בג"ץ אם כן לא מערער על החוק יסוד עצמו אלא על השינוי שנעשה בו. הכנסת היא אומנם הגוף המחוקק, איך אין זה מגונה שהיא תיוועץ בבג"ץ אם ברצונה לחוקק חוק יסוד חדש ו/או להכניס שינויים בזה שקיים.
אני מעריך שבג"ץ לא יפסול את השינוי שנעשה בחוק יסוד: הממשלה וזאת לא בגלל שפסילתו תוביל אותנו לבחירות מיותרות אלא בגלל ששינוי זה הוא מבורך, שכן הוא יקל בעתיד על הקמת ממשלות בישראל וזאת לאור המפה הפוליטית המסובכת בה. מתנגדי רעיון ראש ממשלה חליפי לא באמת חרדים לצביונה הדמוקרטי של המדינה, שממש לא נפגע עקב השינוי המדובר, אולי נהפוכו, הרי מטרתם היחידה היא להרחיק את נתניהו מראשות הממשלה גם כשהוא, נתניהו, יהיה החליפי.
הם פונים לבג"ץ אחרי שבג"ץ דחה בפה אחד את עתירתם הראשונה בה טענו שמואשם בפלילים לא יכול לכהן כראש ממשלה. לעתירתם הראשונה לא היה בסיס חוקתי עליו יכלו להסתמך וחרף זאת עתרו וביקשו, בשיא חוצפתם, מבג"ץ לרמוס את החוק ואת הכנסת ולפעול באופן שרירותי ויהי מה.
אני סמוך ובטוח, שגם הפעם, בג"ץ ידחה את עתירתם על הסף.
בג”ץ אם כן לא מערער על החוק יסוד עצמו אלא על השינוי שנעשה בו?
זו אבחנה שאינה רלוונטית. ב-2 המקרים מדובר בהתערבות בשיקול הכנסת בחקיקה.
בגץ מזמן הפך את עצמו לרשות מחוקקת זה לא דבר חדש ולא דבר תקדימי . הרשות המחוקקת לא הכניסה לחוק כבוד האדם וחרותו את ערך השיויון . לא היה רוב לזה בכנסת התנגדות של שס ומפדל. ברק על אף שידע שערך השיויון לא נכנס בכונת מכון הכניס את זה הפרשנות לחוק . זה הרגע שבגץ הפך את עצמו לרשות מחוקקת .
על זה ברק היה צריך לתת עמוד לדין על אשמת המרדה. או מינימום הפרת אמונים . זה בדיוק כמו שרמטכל יצא למלחמה בניגוד לדעת הממשלה .
יש לחסל את בג"צ במתכונתו הנוכחית בה השופטים בוחרים את עצמם בעצמם באמצעות ועדה חשאית המתנהלת בלא נהלים כתובים, לפי קריטריונים לא ברורים, באמצעות מסלולים עוקפי ועדה סטטוטורית. יש לבטל את כל השיטה הזו.
את השופטים תבחרנה, כמו בכל העולם הדמוקרטי, אך ורק ממשלות ישראל המתחלפות ורק לאחר שימוע עומק בכנסת, במהלכו תובררנה עמדות המועמדים ויחסם לעם היהודי ולזכותו על ארצו, הקודמת לכל זכות אחרת.
מי שיש לו בעיה עם ההמנון או הדגל לא ישמש שופט במדינה היהודית.
יש לקבוע בחוק שהיועץ המשפטי לממשלה ייבחר אך ורק על ידי הממשלה, כראות עיניה ובהתאמה עם האידיאולוגיה הפוליטית שלה ולא יונחת כפי שקורה היום, כאחד מרשימה שבג"צ קובע.
יש לקבוע בחוק שהיועץ הינו אך ורק יועץ ואינו קובע דבר לגבי מדיניות הממשלה או מינוייה לתפקידים שונים – שכן כך מתבצעת אידיאולוגיה הלכה למעשה.
אהרון ברק הוא שקבע בפסיקה הזויה שעצות היועץ יחייבו את הממשלות ומאז שולט היועץ מטעם בג"צ על המדינה. יש לבטל את הפסיקה – שאינה מעוגנת בחקיקה כלשהי.
אשר לטענה שהפקדת סמכות המינויים במערכת המשפט בידי הכנסת תביא לפוליטיזציה פסולה של ההליך, התשובה היא פשוטה:
אם הכנסת כשירה לשרת כנציגת העם לצורך חקיקת חוקים שבכוחם אף לחייב כנסת עתידית, יהיה זה מופרך ואף מגוחך לטעון שהיא איננה כשירה לאשר את המינויים לאותו גוף אשר יפרש את החוקים שהיא חוקקה.
מנגנון דמוקרטי חדש לבחירת שופטים חיוני לא רק לשימור מעמדו של בית משפט החשוף לביקורת ציבורית גוברת. הוא אף ימלא תפקיד חשוב בחיזוק הדמוקרטיה הישראלית בכללותה.
בין התופעות המסוכנות ביותר העלולות לאיים על משטר דמוקרטי בולטת התפתחותה של תחושה בקרב העם שדעתו אינה נחשבת, שאין לו כל שליטה על מושליו וכי אין טעם אפוא שייטול חלק בענייני ציבור.
השיטה הנוכחית למינוי השופטים בישראל מעודדת בדיוק את התפשטותה של מחלה זו, שכן המסר שלה הוא שאין להותיר בידי נציגיו הנבחרים של העם את ההחלטות החשובות ביותר ושמשום כך הרכב בתי המשפט חייב להיקבע בידי ועדה סגורה.
ממשלת "ימין" ממנה רדיקלים סמולנים חסרי כישורים לרמטכ"ל, נגיד הבנק, פרקליט המדינה.
ממש לא מדובר באליטה כי אם בכנופיה פיאודלית כמו בירדן, מצרים וסוריה.
לעיון האשכול:
https://rotter.net/forum/gil/27766.shtml
חיים רמון
@ramonhaim
·
10 באוג׳
בג"ץ שוב מתערב בשיקולי
ביטחון של ממשלה שמגובה
ע"י השב'כ.הסמכות נלקחה ע"י הבג"ץ האחריות הציבורית
של הדרג הנבחר.אין
מציאות כזאת בשום שיטת
משפט בעולם.עוד הוכחה ,למי שהיה זקוק, שבג"ץ ביצע השתלטות עוינת על הדמוקרטיה וושם עצמו מעל הריבון.
זה כולל גם את היועצים המשפטיים, את המנכ"לים ואת הפקידות הבכירה.
זה נוהג מקובל שם ואף אחד לא מצייץ כנגדו.
לדוגמא, בארה"ב מבינים שהפקידות הבכירה היא מעין "משרת אמון".
רק פה בימין, במיוחד מנחם בגין כשעלה לשלטון בשנת 77 סרב לעשות זאת.
מאז ועד היום הפקידות הבכירה אצלנו לכאורה מנהלת את המדינה.
חובה לעשות סוף לגישה זו ולהחליף דיסקט!!!
שר המשפטים אוחנה התחיל לעשות סדר בנושא. הוא הסנונית הראשונה.
מקווה שילכו אחריו כל השרים.
הייתי רוצה לראות את המשילות בכל מקום ובכל התחומים בחיינו.
שם המשחק הוא משילות לאורך כל הקדנציה. לא מרוצים מהתיפקוד שלהם, נחליף אותם בקלפי.
חשוב לא לאפשר לשום אג'נדה לקלקל את המשילות.
לא ברור איך הגענו למצב הזה.
אני לא מחפש אשמים.
קדימה להתחיל לשנות!
הכנסת ומשרד המשפטים. בקרוב תהיה הזדמנות פז. במיוחד אחרי כל כך הרבה החלטות הזויות לכאורה של שופטי בג"צ!!!
די. די. די.
אין כוחות נפש לקרוא על ההחלטות ההזויות לכאורה שלהם.
כבר שמענו על שופט עליון שמדבר על "האינטואיציה של השופט". אין צורך בחוקים ותקדימים. יש "אינטואיציה" של השופט. תשאלו את כבוד השופט מזוז.
מה קרה? הפכתם את עצמכם לחצי היושב במרומים? התחלתם לקרוא גם כליות ולב?
רק להזכיר שחוק "כבוד האדם וחרותו" התקבל בזמן ממשלת מעבר, ברוב של 32 לעומת 16 מתנגדים וכעת לא ניתן להזיז אותו ממקומו.
מקווה שהאדם שעשה את המהפכה השיפוטית עוד יספיק לראות במו עיניו את התרסקות המורשת שלו. הנזק לכאורה שעשה למדינת ישראל הוא כנראה בלתי הפיך. ימים יגידו.
מה שקורה היום במערכת זו הסכנה הגדולה ביותר לדמוקרטיה שלנו.
15 אנשים שאיש לא בחר ואשר בחרו את עצמם בעצמם באמצעות ועדת דילים אפלה בראשותם מנהלים לנו את החיים, במקום אלה שבחרנו להנהיג ולנהל את החיים שלנו במדינת היהודים!
לעיון האשכול:
בג"צ והיועץ המשפטי – ממשלת העל השרשורית של ישראל
https://rotter.net/forum/gil/24319.shtml
ביטול זכות העמידה, ביטול עיקרון אי השפיטות, עיקרון הסבירות וה"סמכות" לפסול חוקים, הם לדעת עו"ד שפטל יסודות הדיקטטורה של בג"צ.
תנועת "אם תרצו" מפרסמת היום (חמישי) סרטון נוסף בסדרת סרטוני "על סדר היום" של התנועה, בו מפרט עו"ד יורם שפטל את מה שהוא מכנה "ארבעת היסודות של דיקטטורת בג"צ".
היסודות אותם מציין עו"ד שפטל הם ביטול זכות העמידה, ביטול עיקרון אי השפיטות, עיקרון הסבירות וה"סמכות" שנטל לעצמו בית המשפט לפסול חוקים.
"ארבעת היסודות הללו יצרו את בג"צ כשליט עליון בלעדי במדינה, והשלטון הזה לא בא כדי להשליט את שלטון החוק אלא את שלטון בג"צ המנוגד לשלטון החוק וכך בג"צ קובע בכל דבר ועניין, קטן כגדול", ציין שפטל.
כדוגמה לשלטון המוחלט של בג"צ ציין שפטל את ההחלטה, בניגוד לעמדת שר האוצר, להטיל מס על מכירת טבק בתפזורת.
דוגמה נוספת, "בעניין הרבה יותר רציני", כהגדרת שפטל, היא ההחלטה שאילצה את ראש הממשלה בנימין נתניהו להיפטר מכמה מהתיקים שבהם החזיק.
כפתרון מציע שפטל לחוקק חוק יסוד שיקרא "חוק יסוד הפרדת הרשויות:
"סמכויות בתי המשפט במשפט הציבורי", אשר יאיין את ארבעת יסודות הדיקטטורה של בג"צ באמצעות חקיקה ישירה וברורה, "כך ישראל תחזור להיות דמוקרטיה".
https://www.inn.co.il/News/News.aspx/423793
תגוביות:
1.פשוט והגיוני. היות ובג"צ לא ייסוג ללא קרב יש להוסיף סנקציות לאותו חוק יסוד השפיטה. שופט שיפסוק בניגוד לחוק, או שיבטל חוק, או שיקרא לביטול חוק, או שיערער על מעשה שלטוני בעילת חוסר סבירות, או שינסה לדון בעיניינים פוליטיים ייראה כמי שהתפטר לאלתר מתפקידו כשופט ויאבד את זכויות הפנסיה שצבר. במקרים קיצוניים תיבדק האפשרות להעמידו לדין בגין המרדה. מי ישפוט את השופטים? הריבון, העם, באמצעות נציגיו בכנסת.
2.אם בג"צ יסרב להחזיר את סמכויותיו – הוא מזמין עליו הפיכה אזרחית.
מתחת לרדאר הציבורי פרסם לאחרונה ד"ר עמרי בן-צבי מאמר הקורא להכיר בזרים השוהים בישראל כחלק מ"הקהילה החוקתית" הישראלית •
מה שחריג כאן הוא שהכותב הוא הרפרנט האחראי על תחום האוכלוסין וההגירה בייעוץ המשפטי לממשלה, ומאמרו מספק לנו אשנב לעמדותיו האישיות
לצד הביקורת הציבורית המוצדקת שהושמעה על פסק דינו של בג"צ אשר ביטל לאחרונה את חוק הפיקדון, החוק היחיד שנותר בארסנל המדינה לתמרץ מסתננים לעזוב את ישראל, חשוב לשרטט את מפת ההשפעה של ביטול החוק על המדיניות בשלמותה.
מתחת לרדאר הציבורי פרסם לאחרונה ד"ר עמרי בן-צבי מאמר אקדמי אשר קורא להכיר בזרים השוהים בישראל כחלק מ"הקהילה החוקתית" הישראלית ולהעניק להם, עקרונית, את מלוא זכויות היסוד גם אם הסתננו לכאן בניגוד לדין וללא הצדקה.
התרגלנו כבר לדרישות מישראל לאמץ סטנדרטים שלא נוהגים בשום מקום אחר אבל מה שחריג כאן הוא שהכותב אינו פעיל בעמותה למען המסתננים, אלא הרפרנט האחראי על תחום האוכלוסין וההגירה בייעוץ המשפטי לממשלה, ומאמרו מספק לנו אשנב לעמדותיו האישיות.
תפקידם של אנשי הייעוץ המשפטי לממשלה הוא הדרכת משרדי הממשלה ביישום החוק ובהטמעה משפטית של המדיניות שקובעים נבחרי הציבור.
כך דמוקרטיה מתפקדת – נבחרי הציבור מחוקקים וקובעים מדיניות ועובדי המדינה מיישמים. אכן, תיאוריה נאה.
אך המאמר מזכה אותנו בהצצה אל מאחורי הפרגוד – עובד מדינה אשר אמון על יישום מדיניות ההגירה של ממשלת ישראל מפרסם במקביל מאמר בעל השלכות מרחיקות לכת אשר מבקש להכיר בחובה קונספטואלית של מדינת הלאום היהודית כלפי מין ההומו-סאפיינס בכללותו.
והכל תוך התעלמות מן החוק וממדיניותם של נבחרי הציבור וערעור על מושג הריבונות.
המאמר קורא להכרה חוקתית בזכויותיהם של שוהים בלתי-חוקיים אשר שוהים במדינה פרקי זמן ארוכים וזאת אף אם המדינה חפצה בהרחקתם.
מוצגת בו התזה כאילו לכל בני האדם על פני כדור הארץ יש בעלות שווה כלפי המשאבים הבסיסיים בו. וישראל, ככל המדינות, היא אך ורק "נאמן" שרירותי, מטעם האנושות, המופקד על זכויותיהם של השוהים בשטחה. אומנם המאמר מציע להבחין בין השוהים בישראל לזמן קצר של עד כמה חודשים לבין השוהים פרק זמן ממושך יותר כאשר לראשונים יוענקו זכויות שאינן תלויות במשך השהייה ולאחרונים תוענקנה כל זכויות היסוד באשר הן.
אך בן-צבי מתעלם מהעובדה שהשוהים הבלתי חוקיים הם, ובכן, בלתי חוקיים.
הוא פוטר את עצמו מן האחריות על ההשלכות מרחיקות הלכת של דבריו בכך שהוא דן במישור ה"חוקתי" בלבד ועל השופטים מוטלת האחריות לבחון את המידתיות של הפגיעה בזכויותיהם של הזרים בכל מקרה לגופו.
עמדות רדיקליות אלה אינן נותרות במישור ה"חופש האקדמי", אלא מונחלות לעובדי משרד המשפטים.
על פי יומנה של דינה זילבר ניתן להיווכח כי ביום 21.8.2018 בן-צבי הירצה בנושא מאמרו (שעוד לא פורסם אז) לעובדי משרד המשפטים.
כלומר פקיד מדינה האמון על אכיפה, מרצה תיזה אקדמית הסותרת את החוק לחבריו, אנשי החוק והאכיפה.
התמונה של יחסי הכוח בישראל ברורה.
יש בייעוץ המשפטי לממשלה גם מי שמבקשים לא רק לפרוס את עמדתם בפני נבחרי הציבור אלא אף להציג, יש מאין, חוקה חדשה.
חוקת המשפטנים.
בשם תיזה זו, עלול הייעוץ המשפטי לסכל הליכי חקיקה באיבם, ואם זה לא יצלח אז בהמשך עלולים בתי המשפט גם לפסול את החקיקה ללא היסוס מכוח "עקרונות חוקתיים" שנכתבו במשרד המשפטים.
הוא רק מציג עמדה
בן-צבי מכיר במפורש במאמרו בכך שדבריו אינם מתיישבים עם העקרונות הדמוקרטיים המוכרים לפיכך הוא פונה לנימוקים כגון "בעלות משותפת של בני האדם על כדור הארץ".
במסלול האינטלקטואלי הפתלתל של המאמר כלל לא מוזכר החוק הרלוונטי – חוק הכניסה לישראל, תשי"ב-1952.
הסמכות נובעת מהגותו ומערכיו האישיים והיא גוברת בעיניו כך נראה על חקיקת נבחרי הציבור. על פי בן-צבי יש "לשים את האדם במרכז ולא לתת לשיח הפורמליסטי המסתמך רק על מעמדו האזרחי בפועל (של השוהה) לתפוס את מקומם של השיקולים הנורמטיביים עצמם".
אך אם האדם באשר הוא אדם במרכז, מי מוסט הצידה? החוק כמובן.
וכשהחוק מוסט הצידה מי במרכז? האנרכיה כמובן והמשפטן.
https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001330027
תגוביות:
1.לפטר מיד את עורך הדין הנלוז, על חתירה כנגד מדיניות ההגירה של ישראל המעוגנת בחוק השבות. הגירה לישראל של יהודים, כן. הגירה כנגד החוק של אפריקנים, לא. סילוק מיידי של כל הארחי פרחי האפריקני.
2.משרד המשפטים, מעוז של השמאל הפך את תורת זכויות האדם לסוג של עבודה זרה. בשם עבודה זרה זו הם התנתקו מכל ערך לאומי (לא כל שכן יהודי). הדבר הרבה יותר ממטריד – הוא מפחיד!!!
3.האזרחים מצביעים והפקידים מתעלמים – יש רוב בקרב אזרחי ישראל (גם בימין וגם בשמאל) להחזיר מהגרי עבודה לא חוקיים חזרה למדינתם או למדינה שלישית בטוחה.
באריתראה אין מלחמה מאז סוף שנות ה- 90 וגם בסודן אין שום מלחמה (אולי משהו נקודתי בדרפור- אבל זה מיעוט שבמיעוט מקרב כלל המהגרים). כל העולם המערבי מחזיר לאריתראה ורק בישראל יש סטנדרט ״משפטי״.
4.הפרוגרסיבים הישראלים בעזרתן של מדינות וארגונים מאירופה וארה"ב דוחפים את ישראל להפוך למדינת כל אזרחיה והאידיוטים השימושיים לא מבינים וכשיפול להם האסימון זה יהיה מאוחר מדי ויהיה אפשר להגיד קדיש על הציונות או על ההרוגים הרבים שיהיו כשתפרוץ כאן מלחמת אזרחים.
מאמר רהוט ומחודד, מנוסח בקיצור ולעניין. לא יועיל לכופף את המנוולים, אבל יועיל לעורר את הנרדמים.
כך הפך מוסד אכיפת החוק…למעין גידול פרא בעל מאפיינים אנרכיסטיים המכתיב את תרבותו הפוליטית על חייה של מדינת ישראל בכל התחומים; החל באזרח הקטן שביטחונו האישי בשל האלימות השלטת ברחוב שואף לאפס, וכלה בממשלה שהפכה תלותית ומוכתבת מכוחו הבלתי נדלה של היועץ המשפטי לממשלה…
אנרכיה ואינפלציה של יועצים משפטיים מביאה את ישראל לאבסורדים והאבסורד חוגג בשמיים שאין להם גבול, וכך מצאנו "יועצת משפטית" של הכנסת (כאילו שהכנסת לא אמורה להיות אחראית על חקיקתה היא בסמכות שהואצלה לה מידי העם) המחליטה שחוק זה או אחר איננו יכול להעלות להצבעה בקולות חברי הפרלמנט, משום שהוא נוגד לדעתה את הפארסה האפארטאצ'ית של הפרופסור אהרן ברק, הקרויה "חוק יסוד כבוד האדם וחירותו", חוק שהוא לדעת רבים מחטף פיראטי המהווה לדעתו של אהרון ברק, יסוד היסודות ובסיס לחוקה של מדינת ישראל, חוקה, שמאז הכריז דוד בן-גוריון על האסיפה המכוננת המיועדת לחקיקתה "ככנסת הראשונה", לא נחקקה מעולם למדינת ישראל.
זאת ועוד, אותה יועצת משפטית של הכנסת עשתה דין לעצמה והחליטה עבור הכנסת והעם כולו, שחבר כנסת מרגל ובוגד המוסר לאויב מידע בעת מלחמה על מקום נפילת הטילים, יזכה בעזרתה הנדיבה לפנסיה ממשלתית גם כשהוא משרת את האויב ונמלט מהמשפט הישראלי.
http://www.news1.co.il/Archive/003-D-44619-00.html
יאללה שיפלו אמן
בית העוולה העליון
צו לא חוקי, להיתעלם
הגיעה השעה בה ממשלת ישראל תודיע לבית המשפט כדלהלן:
1. היועמ"ש מפוטר בזאת לאלתר.
2. ממשלת ישראל מודיעה לבית המשפט כי הוא פועל בחוסר סמכות וטכי עליו לדחות את העתירה על סף בנימוק של חוסר סמכות.
ככל שבית המשפט לא ייעשה כן הרי שהממשלה תפעל לחקיקת חוק יסוד המגדיר את סמכותו להחליט ולפסוק אך ורק ע"פ חוק כתוב שנחקק בכנסת וכי כל פסיקה שמקורה בהלכה שאינה נסמכת על חוק כתוב מבוטלת בזאת לאלתר.
3. כנסת ישראל תודיע גם היא כי היא מפטרת את היועמ"ש שלה לאלתר.
הכנסת מודיעה בזאת כי תכונס ועדת חקירה לחקור את ההתנהלות בפרקליטות.
4. כמו כן מודיעה הכנסת לבית המשפט כי בין השאר יחוקק החוק המבטל את זכות העמידה לכל.
יש עוד כמה צעדים וחוקים שיש לנקוט בהם.
הגיע הזמן שבעל הבית יאמר את דברו.