העובדות שדווחו על חיסול בכיר אל-קאעידה בלב הבירה מעידות על חולשת הריגול הנגדי האיראני, שנסמך יותר על אידיאולוגיה ופחות על הכשרה מתאימה
ביום שישי, ה-7 באוגוסט 2020, סביב השעה תשע בערב, יריות נשמעו בשכונת היוקרה פסדראן אשר בטהרן. שני רוכבי אופנוע ירו חמש יריות לכיוון רכב רנו לבן, בו נסעו אדם ואישה צעירה. למחרת, סוכנות הידיעות ILNA ציינה בהודעה קצרה כי שני קורבנות הירי לא היו אזרחים איראנים וככל הנראה הגיעו מלבנון. בערוץ 'משרג' סיפקו מידע נוסף וציינו כי הירי התבצע בשדרת פסדראן והקורבנות הם מרצה להיסטוריה בן 58 בשם חביב דאוד, ובתו בת ה-27 מרים. בעיתון 'חמשארי' נכתב כי המתים לא היו איראנים ודיברו ערבית.
יומיים לאחר מכן, הופיעה באתר החדשות 'טבנאק' כתבה ארוכה על האירוע שאישרה את המידע שהופיע מוקדם יותר בכלי התקשורת האחרים. הכתבה גם הוסיפה פריט מידע מעניין לפיו הירי התרחש בקרבת ביתו של אבו מהדי אל-מוהנדס, המפקד לשעבר של 'כוחות הגיוס העממי', המיליציה השיעית הפועלת בעיראק ומוכרת בשם 'אל-חשד א-שעבי'. אל-מוהנדס חוסל ב-3 בינואר השנה ביחד עם מפקד 'כוח קודס' קסאם סולימאני, בתקיפה אווירית אמריקנית סמוך לשדה התעופה בבגדד.
עובדות פרשת החיסול בטהרן נחשפו לאחרונה מחדש, כאשר ה'ניו-יורק טיימס' פרסם בניגוד לדיווחים קודמים כי שני קורבנות הירי מאוגוסט היו למעשה עבדאללה אחמד עבדאללה ובתו. עבדאללה הידוע יותר בשם אבו מוחמד אל-מסרי היה בכיר בארגון 'אל-קאעידה' ונודע לשמצה בשל תפקידו בתכנון וביצוע הפיגועים בשגרירויות ארה"ב באפריקה ב-1998. בהתקפות על השגרירויות בקניה וטנזניה נהרגו יותר ממאתיים איש ועוד 4,000 נפצעו. על פי הדיווח ב'טיימס', חיסולו של אל-מסרי בוצע כנראה בידי סוכנים ישראלים לבקשת ארה"ב.
דובר מטעם משרד החוץ של איראן הכחיש את העובדה שאל-מסרי היה בכלל באיראן, ובוודאי שלא היה קורבן להתנקשות על אדמת המדינה. הוא הציע לתקשורת האמריקנית שלא להתפתות ל"תסריטים בסגנון הוליוודי שמפוברקים בידי בכירים בארה"ב ובמשטר הציוני". אך למרות דברים אלה, ישנם כמה סימנים לכך שהאדם שחוסל בטהרן אכן היה אל-מסרי. ראשית, גילו של הקורבן מתאים לזה של אל-מסרי. שנית, אין כל עדות לכך שמרצה להיסטוריה מלבנון בשם חביב דאוד התקיים אי-פעם. שלישית, שם האישה שנהרגה (מרים) וגילה תואמים לשם בתו של אל-מסרי. ורביעית, ההתנקשות התבצעה ביום השנה ה-22 לפיגועים בשגרירויות באפריקה, אותם כאמור תכנן והוביל אל-מסרי.
חיסולו של אל-מסרי חשוב מכמה סיבות. עצם הנוכחות של אחד מבכירי אל-קאעידה בטהרן מלמדת על היחסים הקרובים בין משטר האייתוללות לבין ארגון הטרור הסוני. בנוסף, כישלונו של המשטר להגן על אל-מסרי או לחשוף את התכנית להתנקשות בו הוא פרק נוסף בסדרה ארוכה של כישלונות מביכים מצד המודיעין האיראני.
בשנים האחרונות איראן סבלה מספר רב של כשלי מודיעין ומודיעין-נגדי שהתרחשו בקרב כמה גופים שונים. מרביתם קרו במשרד המודיעין ובשורות משמרות המהפכה. דוגמה לסדרת כישלונות מוקדמת יותר הייתה ההתנקשות בארבעה מדעני גרעין איראניים בין השנים 2010 ל-2012. בכל המקרים האלה נעשה שימוש באופנוע, אותה שיטת פעולה בה נעשה שימוש גם בהתנקשות באל-מסרי, ונטען כי הם בוצעו בידי סוכנים ישראלים. תגובת המשטר לחיסולים הייתה במעצרים של כמה עשרות איראנים שנחשדו בשיתוף פעולה לכאורה עם המוסד. לפחוד אחד מן העצורים, מג'יד ג'מאלי פאשי, הוצא להורג בתלייה.
כישלון מודיעני נוסף התרחש ב-2018, אז סוכנים ישראלים פשטו בהצלחה על מחסן שמור בטהרן וגנבו ממנו יותר ממאה אלף מסמכים, תמונות וסרטונים הנוגעים לתכנית הגרעין האיראנית. ככל הנראה, חלק מן המידע שהופיע באותם מסמכים אפשר לשירותי הביון של ישראל וארה"ב לזהות אתרים הקשורים לתכנית הטילים ולתקוף אותם בשורת פיצוצים מסתוריים שהתרחשו ברחבי המדינה השנה. הכישלון האיראני הגדול ביותר הקשור למשמרות המהפכה היה חוסר היכולת להגן על קאסם סולימאני שחוסל בראשית השנה. האיראנים הגיבו בהוצאתו להורג של אדם בשם מחמוד מוסאבי מג'ד, בחשד ש"היה קשור ל-CIA ולמוסד".
הכישלונות החוזרים ונשנים מעידים על חולשה חמורה בתחום. בעוד משרד המודיעין ושרותי הביון של משמרות המהפכה פעילים מאוד הן בענייני פנים והן בסוגיות חוץ (ולעתים זוכים להצלחות כמו בעיראק למשל), יחידות הריגול הנגדי האחראיות על אבטחת האתרים החשובים של תכנית הגרעין ומניעת חדירת סוכנים זרים הן חלשות ולא מאורגנות.
אחת הסיבות העיקריות לחולשה הזו היא ההתעקשות של המשטר להעסיק אנשים על בסיס נאמנותם הרעיונית למהפכה ולא על בסיס ידע או מיומנות, וזאת בנוסף לחוסר היכולת של המשטר לספק הכשרה מתאימה.
חולשות אלה מנוצלות היטב בידי יריבי משטר האייתוללות כאשר הם עורכים מבצעים חשאיים על אדמת איראן. אך בעוד מבצעים אלה בוודאי פוגעים במשטר, יש להיות ערים וזהירים מפני הצימאון שלו לנקמה. מכיוון שהאיראנים אינם מסוגלים לספק ריגול נגדי יעיל, יתכן כי הם ינסו לפצות על כך באמצעות עוד הוצאות להורג, התנקשויות ופעולות ריגול וחבלה שונות.
חולשת הריגול הנגדי היא ללא עקב האכילס של איראן, והמשטר בטהרן יודע זאת היטב. לאחר מותו של אל-מסרי, יתכן כי נראה רפורמה משמעותית שתתמקד בשיפור תחום ההכשרה במשרד המודיעין ובמשמרות המהפכה. השאלה הגדולה שעדיין יש להשיב עליה היא איזה תפקיד ישחקו בכך בנות בריתה הקרובות של איראן – רוסיה וסין.
פרופ' ארדבאן חושנוד הוא מרצה למדעי המדינה ומודיעין, ועמית מחקר במרכז בגין סאדאת. המאמר התפרסם לראשונה במסגרת סדרת ‘מבט מבס”א‘ מבית מרכז בגין סאדאת.
