חיסול פחריזאדה והמלכוד האיראני

ביום שישי, ה-27 בנובמבר, בשעה 18:17 שעון איראן, משרד ההגנה של הרפובליקה האסלאמית פרסם הודעה לתקשורת בה נכתב כי מוחסן פחריזאדה חוסל. ההודעה אישרה כי הרכב בו נסע פחריזאדה הותקף, והוא נפטר מפצעים שנגרמו מן הירי שהתפתח בין התוקפים לבין שומרי ראשו.

הפרטים על המדען שהיה מטרת החיסול מוגבלים למדי. שמו המלא הוא מוחסן פחריזאדה מהבאדי, והוא נולד בשנת 1957 או 58 בעיר קום. הוא היה נשוי ואב לשלושה בנים, ובעל דרגת בריגדיר גנרל במשמרות המהפכה ותואר פרופסור להנדסה גרעינית. במסגרת זו פחריזאדה היה מקושר גם לאוניברסיטת האימאם חוסיין הנשלטת בידי משמרות המהפכה.

פחריזאדה נחש למי שהיה ארכיטקט תוכנית הגרעין של איראן, ושמו מופיע תחת כינויים שונים בהתכתבויות ממשלתיות. הוא עבד כמדען בכיר במשרד ההגנה ובעבר עמד בראש מרכז המחקר לפיזיקה של המשרד. בשל תפקידו החיוני בתוכנית הגרעין, הוא נכלל ברשימת 500 האנשים החזקים בעולם של מגזין Foreign Policy לשנת 2013. איראן סירבה בעקביות לאפשר לאנשי סוכנות האנרגיה הבינלאומית לראיין אותו בקשר לעבודתו במרכז המחקר, ובתגובה מועצת הביטחון של האו"ם הטילה עליו סנקציות אישיות במארס 2007. בזמן חיסולו, פחריזאדה עמד בראש 'הארגון לחדשנות ומחקר הגנה' (SPND), הפועל בטהרן תחת משרד ההגנה ומתמקד במחקר גרעיני.

פחריזאדה חוסל בסביבות השעה שתיים בצהריים בעיר אבסארד, כ-70 קילומטרים ממזרח לטהרן. על פי סוכנות הידיעות 'פארס', רכב מסחרי התפוצץ בסמוך לרכבו של פחריזאדה, במקביל למטח ירי מצד צוות המחסלים. שר ההגנה אמיר חתאמי אמר בראיון כי פיצוץ הרכב גרם לפצעים מהם מת המדען, והוסיף כי האירוע התרחש כאשר פחריזאדה "היה בדרכו לטהרן".

חיסול פחריזאדה נחשב לאחרון בסדרה של ארבעה אירועים קודמים הקשורים למדענים שעבדו בתוכנית הגרעין: מג'יד שחריארי (29.11.10), דריוש רזאינג'ד (23.7.11), מסוד אלימוחמדי (12.1.12) ומוסטפה אחמדי רושן (11.1.12). אין ספק שחיסולים אלה, יחד עם מתקפות אחרות על מתקני הגרעין, חיסול קאסם סולימאני והחיסול האחרון של בכיר אל-קאעידה בטהרן, מצטרפים כולם לכישלון מודיעני חמור של איראן. גם חיסול פחריזאדה תוכנן ובוצע באופן מקצועי, כאשר למבצעים היה מידע מוקדם על אמצעי הביטחון ונתיבי הנסיעה.

כיצד זה יתכן? ישנן שלוש תשובות אפשריות לכך והן אינן סותרות בהכרח. ראשית, יתכן כי ארגוני הביון של איראן חלשים ולא מאורגנים ואינם יכולים אפילו לנקוט באמצעי הביטחון הבסיסיים כדי להגן על מדענים חשובים ואחרים. שנית, טכנולוגיות המידע של המשטר לוקות בחסר ופגיעות לפריצה מצד יריבים וגורמים זרים, מה שמאפשר לפורץ לאסוף מידע רגיש על מיקומים ומטרות. שלישית, יתכן כי קהילת המודיעין האיראנית כולה נחשפה ופרוצה, ויתכן כי גורמים בכירים בה מוסרים מידע היישר ליריבי הרפובליקה האסלאמית.

התגובות באיראן

זמן קצר לאחר החיסול, גורמים איראניים האשימו את "הציונים" ופרסמו את האיומים המסורתיים נגד אויבי המשטר. הרמטכ"ל האיראני מוחמד באחרי הכריז כי "נקמה קשה ממתינה למבצעי החיסול של הקדוש פחריזאדה". מפקד משמרות המהפכה חסן סלאמי אמר כי "העבריינים יוענשו בחומרה", ואילו נשיא בית המשפט העליון איברהים ראיסי כתב כי כל צעד אפשרי יינקט כדי להעניש את הפושעים.

יו"ר הפרלמנט מוחמד באקר קאליבאף, בעצמו מפקד בכיר במשמרות המהפכה בעבר, הכריז כי "היום נסגרה דרך פייסנות" וקרא לנקמה.

שר המודיעין מחמוד אלאווי הבטיח בהודעה שפרסם כי משרדו "ינקום את הדם היקר של הקודש". ביום שלאחר החיסול, מפקד 'כוח קודס' איסמעיל קאאני פרסם הצהרה בה הביע תנחומים למשפחת פחריזאדה והבטיח "לאסוף את כל הכוחות המגנים על המולדת כדי לנקום את דמם של כל הנופלים מידי הטרוריסטים ואדוניהם". המנהיג העליון עלי ח'אמנאי פרסם גם הוא הודעה בה דרש "להעניש בחומרה" את מתכנני ומבצעי החיסול.

בעיתונים האיראנים נרשמו תגובות מגוונות. עיתונים שמרניים המקושרים לממשלה כמו 'רסלט' ו'איראן', כמו גם פרסומים מן הזרם המרכזי והרפורמיסטי כמו 'איטמד' ו'שארג' השתמשו בכותרות נייטרליות למדי בעמודיהם הראשיים. בעיתון 'וטאני אמרוז' המזוהה עם משמרות המהפכה פורסמה בעמוד הראשי כותרת לוחמנית יותר: "אם אנחנו לא נתקוף, הם יתקפו". בעיתון השמרני 'קיהן' הודפסה בעמוד הראשי הצהרתו של ח'אמנאי, וב'טהרן טיימס' הרואה אור בשפה האנגלית דיווח בעמודו הראשי על "טביעות אצבע ישראליות" בסיוע הממשל האמריקני.

כיצד יגיבו האייתוללות?

חיסול מוחסן פחריזאדה הוא מכה קשה ומביכה למשטר האיראני. לאחר שאיראן עד נכשלה בנקמה משמעותית על חיסול קאסם סולימאני בחודש ינואר, כעת יישמעו ביתר שאת דרישות לתגמול. אז מהן האפשרויות העומדות בפני האייתוללות?

להמשיך ולא לעשות דבר היא אפשרות שאינה עומדת על הפרק, והמשטר יאלץ לנקוט בפעולה כלשהי הן מבית והן כלפי חוץ. מבחינה פנימית, יתכן כי נראה בימים ובשבועות הקרובים מעצרים של חשודים הקשורים לאירוע. על פי שיטת הפעולה המוכרת של המשטר, אנשים אלה יוצגו לראווה בטלוויזיה, יודו בעבודה עבור המודיעין הישראלי ובהמשך יוצאו להורג.

מבחינת האפשרויות לפעולה חיצונית, למשטר יש שתי ברירות עיקריות: לבלוע את ההשפלה או לצאת למלחמה. האפשרות הראשונה היא הסבירה יותר, אך כדי להראות שהם בכל זאת עושים משהו יתכן שהאייתוללות יורו על מבצע מוגבל של ירי טילים לעבר ישראל מצד אחד משליחיהם. בדרך זו טהרן תראה שהיא נקמה את כבודה האבוד, אך מבלי להסתכן בהסלמה נרחבת. כמובן, מאחורי הקלעים איראן תמשיך כל העת בפעולה נגד ישראל ונגד מדינות אחרות הנחשבות לאויבות.

התסריט השני עשוי לכלול מתקפה נרחבת ומתאומת יותר על מטרות כמו שגרירויות ישראליות, ירי טילים משמעותי מצד חיזבאללה, התקפה על כוחות ארה"ב באזור או שיגור טילים לעבר סעודיה ואיחוד האמירויות. תסריטים קיצוניים כאלה נראים פחות סבירים מכיוון שהם יציבו את טהרן על סף מלחמה כוללת, תוצאה בה המשטר לא מעוניין כרגע. אם איראן אכן תגיב לחיסול בפעולה נרחבת זה יקרה כנראה רק לאחר שג'ו ביידן יושבע כנשיא ארה"ב החדש, ועד אז היא תשמור על איפוק.

לפי האינדיקציות הקיימות כיום, נראה כי איראן לא תפעל בפזיזות. כבר ביום החיסול כתב חוסיין דהגן, גנרל ממשמרות המהפכה ומועמד לנשיאות בבחירות בשנה הבאה, כי "בימים האחרונים לחיים הפוליטיים של בן-בריתם, הציונים מבקשים להגביר את הלחץ על איראן לפתוח במלחמה". לאחר שהוסיף פתגם איראני המדגיש את חשיבות הסבלנות, דהגן סיכם: "אנו נכה ברוצחים כברק ונגרום להן להתחרט על מעשיהם". באותו היום, הנשיא חסן רוחאני הזכיר את החיסול בפגישה שעסקה בהתמודדות עם מגפת הקורונה וציין כי "הרשויות המתאימות יגיבו לפשע הזה בזמן ובמקום הראוי לכך".

פרופ’ ארדבאן חושנוד הוא מרצה למדעי המדינה ומודיעין, ועמית מחקר במרכז בגין סאדאת. גרסה מלאה של המאמר התפרסמה לראשונה במסגרת סדרת ‘מבט מבס”א‘ מבית מרכז בגין סאדאת.