"מכה מורלית ומבצעית לאיראן, האייתוללות נמצאים במלכוד"

סא"ל מיכאל סגל לאחר חיסול המדען האיראני: "יש רצון לנקמה אבל גם זהירות מול הנשיא הנכנס ביידן". אלכס גרינברג: "מסר לטהרן ולוושינגטון על הנחישות הישראלית"

מוחסן פחריזאדה וזירת החיסול | Khamenei.ir, Fars News Agency

החדשות הדרמטיות מצהרי יום שישי על חיסולו של מוחסן פחריזאדה בטהרן עדיין מהדהדות בישראל ובשאר העולם, ועוד בטרם שקע האבק כבר עולות השערות רבות לגבי האירוע עצמו והשלכותיו. סא"ל (במיל') מיכאל סגל, חוקר בכיר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה ומומחה לאיראן, מספר בשיחה עם 'מידה' על יעד החיסול אשר לדבריו היה "אחד המומחים המובילים באיראן לנושא של פיזיקה גרעינית".

על פי סגל, "פחריזאדה נחשף עוד ב-2006 כאשר ארגון האופוזיציה 'מוג'אהדין ח'לק' פרסם רשימה של עשרים מדענים העוסקים בתוכנית הגרעין, וגם לפני כשנתיים עם חשיפת הארכיון האיראני בידי ישראל. לאורך כל השנים הוא החזיק בתפקיד מרכזי בארגונים שונים במשרד ההגנה, ועמד למעשה בראש פרויקט 'אמאד' שהקים את התשתית המבצעית והרעיונית לתוכנית הגרעין. במהלך השיחות על הסכם הגרעין ב-2015 האיראנים סרבו בתוקף לכך שפקחי סוכנות האנרגיה הבינלאומית יפגשו או יחקרו את פחריזאדה, והוא באופן אישי היה נתון לסנקציות מצד ארה"ב והאו"ם".

עד כמה סילוק של האיש הזה מהזירה ישפיע על תוכנית הגרעין?

"אמנם אנחנו נמצאים עדיין בסערה שאחרי החיסול ובזמנים כאלה קל מאוד להיסחף לכל מיני הגזמות, אבל ברור שפחריזאדה היה דמות מרכזית שליוותה את התוכנית לאורך שנים והובילה חלק חשוב מהארגון שלה. חסרונו בוודאי ישפיע מבחינה מבצעית והחיסול מהווה גם מכה מורלית וסמלית, אבל צריך לזכור שהידע והרצון האיראני לפתח פצצה עדיין קיימים, גם אם הם מתעכבים מדי פעם בשל מקרים כאלה".

אילו תגובות נרשמו עד כה באיראן?

"יש כמובן את הגינויים הרגילים של הנשיא והמנהיג העליון, אבל מנגד רואים גם באופן מובהק מספר בכירים לשעבר במשמרות המהפכה ואפילו כאלה שמכהנים כיום בתפקידים בולטים אחרים מותחים ביקורת על הכישלון של ארגוני הביטחון מול הפעילות של ישראל וארה"ב. בעיתון 'קיהאן' המשמש למעשה שופר של ח'אמנאי פורסמה ביקורת קשה על כך שישראל מצליחה לפגוע במדענים ובמתקני הגרעין, ואחד הכותבים הבולטים אפילו שלח מכתב לנשיא רוחאני בו דרש לראות "תגובה שוברת שיניים ובזמן" שתגרום לישראל להתחרט, כמו גם פעולה נגד גורמים פנימיים שלדבריו הסתננו למערכת הביטחון. מצד אחר, האופוזיציה האיראנית בחו"ל מאוד מרוצה, ורואים הרבה מסרים ברשתות שלהם שאומרים שהמשטר חלש ולא מסוגל להגן על עצמו".

כלומר קיימים גם מתחים פנימיים משמעותיים באיראן עצמה

"ברקע של כל זה צריך לזכור שביוני 2021 יתקיימו בחירות באיראן, ויש רבים במחנה המתון שתולים תקווה בדו-שיח חדש עם ארה"ב שיאפשר לשקם את הכלכלה ולהוציא את המדינה מהמשבר שבו היא נתונה, גם בגלל מגפת הקורונה וגם בגלל הסנקציות. מנגד, ח'אמנאי אמר לאחרונה כי הוא לא בונה בכל על הסרת הסנקציות והטיף להמשך ההתנגדות ופיתוח הכלכלה בתוך איראן. לכן יש גם קולות בקרב המחנה השמרני והאולטרה-שמרני שקוראים לא לפתוח בדיאלוג".

אילו התפחויות עוד צפויות בעניין?

"אני מעריך שההתכתשות בין איראן לישראל בנושא הזה תמשיך להתחולל בזירות שונות. גם בשנים עברו היו פעולות של חיסולי מדענים, פעילות סייבר וסדרת פיצוצים במתקנים ואני מניח שזה ימשך, גם אם המשוואה היום קצת משתנה בגלל חילופי הממשל הקרובים בארה"ב. שמענו כבר חלק מהיועצים של ביידן שהגיבו בזעזוע לחיסול, והוא דיבר בעבר על נכונות לחזור להסכם הגרעין בתנאים מסוימים. גם ישראל מבחינתה תצטרך לשקול איך והאם היא מגיבה כשהנשיא ביידן בבית הלבן".

איך החיסול יכול להשפיע על המצב באזור בכלל?

"אנחנו נמצאים במציאות אזורית חדשה לגמרי במזרח התיכון, שחלקה בזכות הפעילות של טראמפ שהשאיר לביידן כלים משמעותיים מאוד להתמודדות מול איראן אם ירצה בכך. רק בשבוע שעבר נתניהו ביקר בסעודיה, וביום שישי מתרחש אירוע חיסול כזה. האיראנים עושים את החיבור וכמובן רואים את ההתקרבות בין ישראל לעולם הסוני והנורמליזציה עם האמירויות ובחריין. איראן מרגישה שסוגרים עליה, הכלכלה שלה מפסידה מיליארדים וסופגת אירועים טראומטיים אבל בכל זאת ממשיכה בפעילות בתימן למשל".

האם נראה להערכתך תגובה צבאית איראנית?

"אני מניח שיש לאיראן תשתית מבצעית קיימת בחו"ל כדי לתקוף מטרות כמו שגרירויות או אתרי תיירות, אבל בזמן הקורונה כל זה הופך ליותר מסובך. אם מסתכלים על חיזבאללה, הארגון כבר מיהר לגנות את "פשע החיסול" אבל גם הוסיף שההחלטה על תגובה היא של איראן עצמה. בטהרן היו מאוד זהירים השנה גם לאחר חיסול סולימאני, וכעת ההחלטה אם לנקום קשורה גם למצב בארה"ב. אני מעריך שלמרות המכה קשה האחרונה הם יגלו איפוק כדי לא לשרוף את הקשרים עם ביידן. זו סיטואציה שמציבה את האייתוללות במלכוד".

הדילמה האיראנית

אלכס גרינברג, חוקר איראן ומומחה למזרח התיכון, מעריך גם הוא בשיחה עם 'מידה' כי פעולת החיסול בטהרן מציבה את האיראנים כעת בדילמה קשה. "מצד אחד מצטברות להם מכות מכאיבות כמו חיסול סולימאני שעליו לא ממש הגיבו מלבד ירי אקראי על בסיסים אמריקנים בעיראק, ויש רצון בוער לנקמה", הוא מסביר ומוסיף: "מצד שני, הם חייבים להגיב באופן שלא יגרום להסלמה מול האמריקנים ויפגע בסיכויים לחידוש המשא ומתן על הסכם הגרעין. שר החוץ האיראני זריף אמר כמה פעמים שאיראן מוכנה למשא ומתן אבל רק בתנאי שהאמריקנים יסירו את הסנקציות, שזה שבר שגם ביידן יתקשה לעשות".

איזה מסר החיסול הזה אמור לשדר לטהרן?

"אנחנו יודעים שאת ההתבססות האיראנית בסוריה יהיה קשה מאוד לעצור, למרות הניסיונות הרבים של צה"ל, ובמקרה שיופעל משם אמל"ח מדויק לעבר ישראל אנחנו נעמוד בפני בעיה קשה. לכן בין השאר החיסול של פחריזאדה עשוי לסמן לאיראנים שגם לישראל יש יכולת לפגוע באיראן אם משהו כזה יקרה, היא נחושה לעצור את תוכנית הגרעין לא רק בהפצצה של מתקנים, ואף בכיר איראני אינו בטוח".

אנחנו רואים בשנים האחרונות מגמה ברורה של פגיעה במדענים

"אני מניח שהדרך הזו נבחרה כי מדובר בשיטה קלה יחסית לפגיעה בתוכנית הגרעין. אם אתה הורס למשל כור גרעיני אפשר לבנות אותו מחדש, אבל אם אתה מחסל את המוח אז לוקח הרבה יותר זמן להחליף אותו. זו גם דרך סבירה יותר מבחינת ביצוע – יותר קל להגיע לאנשים מאשר לפגוע במתקנים. גם במקרה של פחריזאדה ברור שחיסולו לא מבטל את תוכנית הגרעין שכבר קיימת, אבל הוא כן מהווה מכה קשה מכיוון שהיה מדובר בדמות מפתח מאוד מקושרת".

מעבר לחיסול עצמו האירוע מהווה גם מכה תדמיתית לאיראן?

"במקרה הזה בוודאי, במיוחד שהוא מצטרף לדיווחים רק מהימים האחרונים על החיסול של בכיר אל-קאעידה בטהרן בחודש אוגוסט, שגם הוא היה תחת אבטחה כבדה אך בכל זאת חוסל. זאת שורת מחדלים ופרצות שמציגות את המודיעין האיראני באור לא טוב, ומחזקת עוד יותר את אלו שטוענים שהאייתוללות משקיעים יותר מדי בארגוני טרור במדינות זרות ופחות בחיזוק איראן עצמה".

איך המדינות השכנות צריכות להתייחס למצב?

"סעודיה וגם מדינות אחרות במפרץ חוששות מאוד מחזרה אמריקנית להסכם הגרעין. צריך לזכור שלסעודים יש תוכנית גרעין אזרחית, ואם הם יחושו מאוימים הם יכולים להאיץ גם אחת צבאית וארה"ב תתקשה מאוד לעצור את זה. הסעודים גם יבחנו האם הממשל האמריקני החדש עוצם עיניים מול התוקפנות שמגיעה בתימן על ידי החות'ים בשליחות איראן, וביום שלישי שעבר שיגרו טיל מסוג 'קודס 2' לעבר מתקן נפט סעודי חשוב בעיר ג'דה. עיתונים באיראן שיבחו את הדיוק של החות'ים לצד ידיעות על הפגישה של נתניהו עם יורש העצר הסעודי, וברור מי עומד מאחורי השיגור. יש פה מתיחות גדולה והרבה על הפרק עבור כל אחד מהצדדים".

ובתוך כל זה ממתינים לנשיא חדש בוושינגטון

"בהחלט יכול להיות שהחיסול של פחריזאדה הוא ניסיון לסנדל את ממשל ביידן הנכנס. גם העיתוי של פרסום החיסול הקודם בטהרן, שהתרחש כאמור באוגוסט אבל נחשף רק עכשיו, הוא קריטי מהבחינה הזו. האיתות פה הוא לא רק לאיראן אלא גם לביידן ואנשיו ששוקלים לחדש את המשא ומתן על הסכם הגרעין: שום דבר לא יעצור את ישראל והממשל החדש צריך לדעת את זה".


מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

1 תגובות למאמר

  1. חדירת איראן לפוליטיקה האמריקאית באמצעות הלוביסטים שלה:

    1. איתן אזאד הוא איש צוות של רשידה טלאיב המטפל ב”תיק חקיקה רחב, המסייע למשרדו של טלאיב לענייני חוץ ופיקוח על הממשלה.

    2. מייסד NIAC, טריטה פרסי, הוא כיום סמנכ”ל מכון קווינסי, מכון חשיבה בוושינגטון הבירה במימון ג’ורג ‘סורוס, שקידם קולות אנטישמיים ונקודות שיחה פרו-איראניות. (NIAC ממומן על ידי איראן)

    3. טריטה פרסי נפגש עם פקידי ממשל אובמה 33 פעמים.

    4. סהר נוברוזדה של NIAC, היתה מנהלת המועצה לביטחון לאומי של איראן בממשל אובמה והפקידה הבכירה בארה”ב במדיניות איראן במחלקות שונות שעבדה על אסטרטגיית ארה”ב כלפי [איראן].

    5. הנציגים רו חאנה (ד ‘, קליפורניה) וברברה לי (ד’, קליפורניה), סנדרס וורן קשורים לחברים ב- NIAC.

    6. רזה אסלן של NIAC מקורב לוורן ויש לו קשרים הדוקים עם המשטר האיראני ומעיר הערות אנטישמיות בטוויטר.

    7. ל- NIAC קשרים חזקים עם הסנאטור כריס מרפי שקיים פגישה חשאית עם שר החוץ האיראני זריף במהלך ועידת הביטחון במינכן בפברואר.

    8. לבן רודוס יש קשרים הדוקים מאוד עם מייסד ה- NIAC, טריטה פרסי.

    /////////////////////////////////////////////////////////////////////

    האויבים השמאלנים הקומוניסטים האנטישמים בממשלת ביידן:

    1. העוזרת של ג’ו ביידן, ריימה דודין, היא הבחירה שלו לסגן מנהלת משרד לענייני חקיקה בבית הלבן.
    דודין הצדיקה פעם מחבלים מתאבדים פלסטינים במהלך האינתיפאדה השנייה.

    2. הבחירה של ג’ו ביידן ליועץ ביטחון לאומי, ג’ייק סאליבן, תקף את מדיניותו של הנשיא דונלד טראמפ במזרח התיכון במהלך ראיון בסוף 2017 עם רשת CGTN שבשליטת הממשלה הקומוניסטית הסינית.

    3. אבריל היינס, בחירתו של ג’ו ביידן למנהלת המודיעין הלאומי, חתמה במאי על מכתב שקידמה האירגון הבולשביקית האנטישמית השמאלנית ג’יי סטריט לדחוף את המפלגה הדמוקרטית לבקר את ישראל.