סקירת ספרות: כרך חדש מכתבי זאב ז’בוטינסקי

‘ארץ ישראל ג’ מרכז שלל מאמרים ונאומים משנות ה-30 הסוערות, מסה על כדורגל ואפילו תסריט לסרט. מבצע מיוחד לקוראי ‘מידה’

המושבה הר טוב עולה באש בתרפ"ט | ויקיפדיה

מבצע מיוחד לקוראי 'מידה': ספרו החדש של ז'בוטינסקי ב-58 ש"ח בלבד
הכנסו לחנות מכון ז'בוטינסקי ובמסך הרכישה הקלידו את קוד הקופון mida1880
***

בין פועלו הציוני הענף, זאב ז'בוטינסקי יזם את הקמת הגדודים העבריים במסגרת הצבא הבריטי במלחמת העולם הראשונה, אותה חזה שנים לפני שהתלקחה. עם תום המלחמה, הזהיר מפני השפלת יתר כלפי העם הגרמני המובס ובמרוצת שנות השלושים, כאשר נדמה היה שהאסון עליו התריע הולך ומתממש, הרעיש עולמות וניסה בכל כוחו להזהיר קהילות יהודיות מפני האסון הניצב לפתחן. בתקופת חיים סוערת זו ברמה האישית, היהודית והעולמית, מתמקד הספר החדש 'ארץ ישראל ג" שראה אור לאחרונה בעריכת פרופ' אריה נאור בהוצאת מכון ז'בוטינסקי ובשיתוף מרכז מורשת מנחם בגין.

הספר הוא התשיעי מתוך עשרה שכבר ראו אור (ועוד כמה עשרות מתוכננים) וכוללים את כתבי ז'בוטינסקי שהתפרסמו בבמות שונות בתרגום משובח וקולח מכמה שפות. בסגנונו חד-המבע ביטא ז'בוטינסקי את השקפותיו בסוגיות כלכליות, חברתיות, מדיניות ובעיקר מוסריות. המאמרים הנכללים בספר החדש נכתבו על פי רוב כתגובה, נחרצת ודעתנית, לסוגיות שניצבו באותה עת על סדר היום הציבורי. עשרות השנים שחלפו פוגגו את עוצמתן, אך ניתן לחוש את עקרונות היסוד הרעיוניים שהנחו אותו אז ותקפים בכל עת ומצב.

המאמר הפותח נכתב בעיצומם של ימי המנדט. ז'בוטינסקי לחם בשנת 1917 כקצין בצבא הבריטי למען כיבוש הארץ, אך כבר ב-1920 הביע בפומבי את אכזבתו המרה מהתנהלות שלטונות המנדט. לאחר מאורעות הדמים של תרפ"ט (אוגוסט 1929) במהלכם כשלו הבריטים בשמירה על חיי האזרחים היהודים, נאסרה שיבתו של ז'בוטינסקי לארץ ישראל. ממקום גלותו כתב מאמר חריף שכותרתו איננה מותירה ספק בנוגע לתוכנו: "אנגליה קיפחה את זכותה המוסרית בארץ ישראל", והטיח ביקורת קשה כלפי הנציב העליון ארתור ווקופ שנחשב דווקא כאוהד רעיון הבית הלאומי.

במאמרו תקף ז'בוטינסקי את מדיניות הבריטים בנוגע לגאולת קרקעות בידי היהודים. יחלפו שנים עד אשר מחאה זו הפכה לנחלת כלל הישוב היהודי. הוא חזה כי המנדט אשר לפי מנהיגים בריטים עתיד להתקיים "אלף שנים" לא יאריך ימים, נבואה שהתממשה ב-1947 כאשר ממשלת בריטניה החליטה להפקיד את המנדט בידי האו"ם. ז'בוטינסקי עצמו כבר לא היה אז בין החיים.

כדרכו, ז'בוטינסקי נסמך על שלל דימויים. במאמרו 'חכמת הכדורגל' כתב האיש שהקים את תנועת הנוער בית"ר ממנה צמח ארגון הספורט באותו השם, כי ראוי לאמץ בזירה הפוליטית עקרונות אסטרטגיים מתחום הכדורגל – תקיפה מתמדת לשם העברת המשחק לחצי המגרש של הקבוצה הנגדית…

בשער השני של הספר מובאת התייחסות ליוזמת ז'בוטינסקי לשיגור עצומה לממשלת בריטניה, אומות העולם וחבר הלאומים, בה כלולה טרוניה חריפה נגד ממשלת בריטניה המתרשלת בקיום החובה המוסרית שבבסיס המנדט שהוענק לה. ז'בוטינסקי שהיה בעל השכלה משפטית ומודע לנחיצות הדרישה לקיום הסכמים ועיתונאי המודע לעוצמת התקשורת, הציע לשגר שתי עצומות. האחת אישית, אותה יפנה כל יהודי באשר הוא לממשלתו כדי שזו תפעיל לחץ על בריטניה. העצומה השנייה תהיה קיבוצית ותכלול חתימות של מיליוני יהודים. לעצומה זו ניסח ז'בוטינסקי 11 רפורמות נדרשות.

על אף המחשבה והמאמץ העצום שהושקע, רעיון העצומות לא הבשיל לכלל מעשה והדברים נותרו כאות מתה. באותה עת שררו מחלוקות קשות בקרב יהודי ארץ ישראל ולא היה סיכוי לניסוח עצומה המוסכמת על הכלל. האומה האנגלית והעולם כולו היו נתונים בטלטלת המבוכה שבין שתי מלחמות העולם. אין לדעת מה הייתה עשויה להיות השפעתן של העצומות אילו היו מנוסחות ומשוגרות. בפועל, העולם היהודי למערבולת הדמים שהתחוללה בימי מלחמת העולם השנייה כשהוא נטול בסיס מוסרי מוצהר ומוסכם שהיה עשוי אולי להיטיב במשהו את המצר אליו נקלע בין אנטישמיות רצחנית מצד הגרמנים ועוזריהם ושרירות לב ואטימות מצד ממשלת בריטניה ושלטונות המנדט.

בשער השלישי של הספר מכונסים מאמרים בהם התייחס ז'בוטינסקי ליחסי הישוב היהודי עם ערביי ארץ ישראל והתפלמס עם טיעוני קבוצת האינטלקטואלים 'ברית שלום' שהתרכזה באוניברסיטה העברית בירושלים והטיפה ליצירת יחסי שלום עם העולם הערבי, גם אם יחייב הדבר ויתור על השאיפה למדינה יהודית.

נושא זה ראוי לתשומת לב מיוחדת נוכח העובדה שז'בוטינסקי חיבר כבר בשנת 1897 את השיר 'עיר שלום', בו תיאר קירבה ואהדה למדריכו "צאצא רוזני ערב". בהמשך כתב בשנת 1929 בשירו 'שמאל הירדן': "שָׁם יִרוֶה לוֹ מִשֶּׁפַע, מֵאֹשֶׁר, בֶּן-עֲרָב, בֶּן-נַצֶּרֶת וּבנִי: כִּי דִגלִי, דֶּגֶל טֹהַר וָיֹשֶׁר, יְטַהֵר שׁתֵּי גְדוֹת יַרדֵּנִי". כליברל ושוחר זכויות האדם, תבע ז'בוטינסקי קיום יחסי שוויון מוחלטים בין האזרח היהודי לשכנו הערבי, אך היה תקיף גם בעמדתו על כינון קיר ברזל בין האומה העברית לשכנותיה. עשרות שנים חלפו מאז נכתבו המאמרים אך נדמה שהסוגיה עודנה תקפה.

השער הרביעי כולל מאמרים המתמודדים עם ההתייחסות השטחית והבלתי-מעמיקה לציונות כתופעה משיחית מיסטית, במובן הדתי או החילוני. ז'בוטינסקי שאב את נימוקיו מעולם האמנות וכינה את התופעה בשם "אימפרסיוניזם"; כלומר, התרשמות חושית שאיננה מחייבת בדיקת פרטים מעמיקה. בגוף המאמר הוא נזקק לדימוי מהעולם הרפואי של מחלת הסכרת המשבשת את עיבוד המזון לתועלת גוף האדם. במובנים רבים מבטא מאמר זה באופן טרגי את דמותו של ז'בוטינסקי שניתח את מציאות תקופתו באופן נוקב אך הדברים לא נפלו תמיד על אוזניים קשובות. רבות מהצעותיו התממשו, אך לא פעם היה זה מאוחר מדי.

כאיש בעל נטיות אמנותיות, סופר, משורר, מתרגם ומחזאי, כתב ז'בוטינסקי כמה מחזות. את הספר חותם מחזה בשם 'גנצרי' שנכתב לבקשת הקרן הקיימת לישראל ובו הביא ז'בוטינסקי באמצעות גיבוריו את תפיסתו הכלכלית בנוגע ליוזמה חופשית, עידוד השקעות חוץ, תיעוש מוכוון יצוא וכחלק בלתי נפרד מגישה זו, הקפדה על שלמות הארץ לתועלת כל תושביה.

***
מבצע מיוחד לקוראי 'מידה': ספרו החדש של ז'בוטינסקי ב-58 ש"ח בלבד
הכנסו לחנות מכון ז'בוטינסקי ובמסך הרכישה הקלידו את קוד הקופון mida1880

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

1 תגובות למאמר

  1. זבוטינסקי היה בכת הבונים החופשיים. תחפשו בגוגל. אסור להקשיב למי שהבונים החופשיים שיבחוהו ואמרו עליו שהוא מקיים בפועל את האידיאולוגיה שלהם בעשייתו הפוליטית.

    עם כמה שזה כואב זו האמת.

    עם ישראל הולך רק עם תורת ישראל האהובה, זו תרבותו, זו זהותו, זו זכותו, זו תפארתו, וזו אמונתו.