כשל הבנת השפה ב"קיצור תולדות האנושות"

כוח המשיכה של הספר טמון לא בטענות ההיסטוריות שבו, אלא בניתוח השפה ובטענות הרדיקליות שהררי מסיק ממנו; אלא שהניתוח מופרך מיסודו, ומכאן שמופרכות גם הטענות הרדיקליות וכוח המשיכה שלהן

צילום מסך

ספרו של יובל נוח הררי, קיצור תולדות האנושות, הוא כידוע ספר פופולרי העוסק במגוון רחב של נושאים, שקצר הצלחה רבה כמו גם ביקורות רבות. כוח המשיכה של הספר, לדעתי, לא טמון במגוון נושאיו, אלא במסקנות הרדיקליות אותן מסיק הררי מניתוח השפה שהוא מציג בספר. הררי טוען שהשפה האנושית איננה השפה היחידה, אלא יש שפות נוספות לבעלי-חיים, והשפה האנושית מיוחדת רק בהיותה פיקטיבית. מכאן המסקנות הרדיקליות של הררי, שמושגי יסוד מכוננים בחיי האנושות הם לא יותר מפיקציה.

הטיעון המרכזי של הררי, אם כן, נשען על הבנה מסוימת של השפה האנושית. בהינתן שניתוח השפה של הררי מופרך, מופרכות גם המסקנות שהסיק ממנו. האופן שבו הררי מבין ומנתח את מושג ה"שפה" מופיע בפרק על המהפכה הלשונית (שלא בכדי מופיע בפתיחת הספר), ועל בסיסו בונה הררי תילי תילים של טענות כבדות משקל. במאמר זה נבחן עד כמה מבין הררי מהי שפה.

השפה על-פי הררי

על-פי הררי המהפכה הלשונית התרחשה לפני 70 עד 30 אלף שנה, והביאה את ההומו סאפיינס להתפשט ברחבי כדור הארץ, לפתח טכנולוגיות חדשות, ולהפוך מאחד המינים בטבע (ולא החשוב שבהם), לשליט הטבע. על אותה "מוטציית עץ הדעת", קרי השפה, שהביאה את האדם להשתלט על העולם, כותב הררי כי "יש להדגיש שזאת בשום אופן לא השפה הראשונה בעולם. לכל בעלי החיים יש שפה. אפילו חרקים, כגון דבורים ונמלים יודעים לתקשר ביניהם בצורות מתוחכמות, ולומר זה לזה היכן אפשר למצוא מזון".

התזה של הררי היא, שהייחודיות והחשיבות שבמהפכה הלשונית "לא הייתה יכולתה למסור מידע כזה או אחר על המציאות, אלא יכולתה לדבר על דברים שאינם קיימים כלל במציאות, ועל-ידי כך ליצור מציאות חדשה. אגדות, מיתוסים, אלים ודתות הופיעו לראשונה, למיטב ידיעתנו, עם המהפכה הלשונית". כלומר, על-פי הררי, הייחודיות שבשפה היא ביכולת לדבר על פיקציות.

לטענת הררי, במצב הקודם, ההומו-סאפיינס יכלו לקיים חבורות המונות עד 150 פרטים ("הגודל הטבעי") לכל היותר, בשל העובדה שאי-אפשר לקיים קבוצה יציבה ללא היכרות אינטימית כלשהי בין פרטי הקבוצה, וגודל של עד 150 פרטים מאפשר את זה. השפה הפיקטיבית היא שיצרה אפשרות ליצירת חברות גדולות, בשל העובדה שהיא מאפשרת "אמונה במיתוסים שקיימים רק בדמיונם המשותף של בני האדם". עוד ממשיך הררי וטוען כי "למיטב הבנתם של היסטוריונים, אין בעולם אלים, אין לאומים, אין חברות עסקיות, אין כסף, אין חוקים ואין צדק – אלא בדמיונם המשותף של בני האדם".

הטענה העקרונית של הררי היא שאין הבדל בין אמונה בקיומם של רוחות ושדים, כסף, חברות בע"מ, מדינת ישראל וזכויות אדם. כל אלו "קיימים רק בדמיון שלנו", והן ביטוי של פיקציה, כלומר, "ישות שאין לה שום קיום חומרי אובייקטיבי".

בפרק על המהפכה החקלאית, מבהיר הררי את ההבחנה שבין אובייקטיבי, הקיים ללא תלות בתודעת האדם, לבין הסובייקטיבי, התלוי בתודעת היחיד ועם היעלמותו מהתודעה הוא חדל להתקיים, לבין הבין-סובייקטיבי: "משהו שקיים ברשת התקשורת המחברת בין תודעותיהם הסובייקטיביות של אנשים שונים. השתנותה או היעלמותה של תודעה אחת לא תשפיע עליו, אך השתנותן או היעלמותן של כל התודעות החברות ברשת תשנה או תעלים אותו. כמעט כל המושגים החשובים בהיסטוריה האנושית הם בין-סובייקטיביים: החוק, הכסף, הדת, המדינה, הלאום". הררי מסיים את הפרק במשפט הפסימי הבא: "לכן, אין מוצא מן הסדר המדומיין. כשאנו פורצים את חומת הכלא ורצים אל החופש, אנו רצים אל חצר הטיולים של בית כלא גדול עוד יותר".

עם התפיסה הרדיקלית הזאת, שעומדת ביסוד הספר, ברצוני להתעמת. כאמור לעיל, הטענות של הררי על מוסדות יסודיים של האנושות נשענות על ניתוח השפה שלו. מכאן עולה, שאם ניתוח השפה מוטעה, הרי שגם טענות אלו מוטעות, ומאחר ואלו הטענות המרכזיות בספר, ויש לשים אל לב שהן אינן טענות היסטוריות, הרי שמדובר בהפרכה שיש בה כדי לשנות באופן דרמטי את הערכת הספר כולו.

שפה ומחשבה

הטענה היסודית של הררי, קרי, שלבעלי-חיים אחרים יש שפה וששפת-האדם שונה רק בתכונת הפיקטיביות שלה, מופרכת מיסודה.

ככל הידוע לנו עד כה, רק ליצור אחד בטבע יש שפה – האדם. הררי מביא דוגמא לשפה של בעל חי אחר: קופי גונון, שלהם יש קריאה שמשמעותה "זהירות, עיט!" וקריאה אחרת שמשמעותה "זהירות, אריה!". זה נשמע נחמד, אבל הררי טועה כאן כבר בצעד הראשון. הוא מדבר על שפה ומשתמש במונח "משמעות" כבדרך אגב, אבל בהקשר לשוני, משמעות עומדת בלב הסוגיה, והיא דבר מורכב, עמוק ורחב.

"הטענות הרדיקליות של הררי הן רק טקטיקה לשיווק עמדותיו" | פרופ׳ יובל נח הררי (צילום מסך)

נשאל שאלה פשוטה על המשמעות של אותה קריאה: האם קופי הגונון באמת יודעים מהו עיט, קרי שמדובר בעוף דורס, בעל תכונות כאלה וכאלה, המאפיינות "עיט"? כנ"ל לגבי "אריה". נראה על-פניו שהררי מבין שקוף הגונון איננו יודע מהו עיט, לכן הוא הוא כותב "קריאה שמשמעותה "זהירות, עיט!". אבל מהיכן מגיעה המשמעות הזו? מהררי בעצמו. כאדם כבעל שפה הוא זה שמבצע השלך משפת האדם על קריאת הגונון, הוא שמפרש את ההתנהגות של הקוף, והוא זה שמקצה לה משמעות, הוא זה שמסביר אותה מבחינה מושגית. אבל האם יש לקוף את המושג הזה, "עיט"? או "זהירות"? נראה שאפילו הררי מבין שלא.

אגב, אם תעלה הטענה שאפשר לצמצם את ההשלך לקריאה שמשמעות "זהירות, סכנה מלמעלה\מלמטה!" הבעיה לא תיפתר, מפני שכדי לדעת את משמעות המושגים "סכנה" ו- "למעלה" או "למטה", נדרשת הכרה מושגית רחבה, שאותה אין לייחס למי שאין לו באמת שפה.

שפה כיכולת מושגית ושיפוטית

מה שמהותי לשפה האנושית היא היותה מושגית. המילים אינן סתם רצף של צלילים, הן מבטאות מושגים, שמבטאים תוכן רחב. בדוגמה של העיט, המושג 'עיט' כולל בתוכו הכרה של עולם החי בתוכו העיט שייך למחלקת העופות, בה הוא משמש כעוף דורס, יש לו נוצות ומקור, וכן הלאה. מכאן שלא יכולה להיות שפה שיש בה מושג אחד, והמחזיק ומשתמש במושג אחד מכיר מניה וביה מערכת מושגים רחבה יותר, שבתוכה משתלב המושג. למשל, עיט הוא עוף ולכן נדרש להכיר שעוף הוא מושג המכיל מינים רבים והוא שונה ממיני בעלי-חיים אחרים (יונקים וכדומה). ואם עיט טורף נחשים ומכרסמים, אז נדרש להכיר את מושגיהם של נחשים ומכרסמים וכן הלאה.

הידע המושגי הוא רב. אין הכרח להכיר את כולו כדי להשתמש נכון במושג בהקשרים מסוימים, אבל בהחלט נדרש ידע בסיסי של המידע המגולם בשימוש במושג. בנוסף, הכרת המערכת המושגית מאפשרת שימוש בה במקרים חדשים, וכך מתאפשרת הרחבה של הידע. למשל, הבקיא בתחום העופות, בהיתקלו בעוף מסוים לראשונה, יוכל לברר אם הוא שייך לקבוצות שהוא כבר מכיר, לערוך השוואות ולהרחיב את הידע, ואולי אף ליצור מושג חדש למערכת המושגים.

השימוש היסודי בשפה הוא של משפטים המבטאים מחשבות (פעולות-שיפוט\שיפוטים), ומשפטים ביסודם מורכבים מחיבור בין מושג לבין מושא (אובייקט, נושא). "מסי הוא שחקן כדורגל" הוא דוגמא למשפט, שבו החלק הראשון, מסי, הוא ציון מושא מסוים באמצעות שם פרטי, ואילו החלק השני, שחקן כדורגל (נשוא), הוא מושג המיוחס למושא. קשירה בין מושג למושא היא זאת שיוצרת טענה או מחשבה, היא שיפוט. המושג "שחקן כדורגל" מחייב בתורו הכרה של מאגר מושגים שלם, כגון, משחק בכלל, משחקי ספורט וההבדלים ביניהם, משחק כדורגל, ליגות כדורגל, שחקני כדורגל אחרים, חוקי משחק הכדורגל ועוד.

שם פרטי כמו "מסי" הוא דרך אחת לציין מושא, אבל אפשר לציין מושא גם באמצעות יידוע בשפה כמו "האדם הזה הוא שחקן כדורגל", או הצבעה על המושא ואמירה "שחקן כדורגל", אך אלו דרכים נוספות לעשות את אותו דבר, קרי לקשור בין מושא לבין מושג. בכל מקרה, השימוש במושג הכרחי כדי ליצור משפט ומחשבה, ושימוש במושג מחייב הכרת מערכת מושגים שלימה המגולמת בתוכו, ומערכות מושגים הקשורות במערכת המושגים הזאת, וכן הלאה.

קיצור תולדות האנושות, יובל נח הררי (כריכה: הוצאת כנרת זמורה-דביר)

ראויה לתשומת-לב העובדה שהררי מייחס לגונון מה שנראה כשימוש גולמי בשפה, שבאופן שטחי נראה כלגיטימי לייחס לבעל-חיים, קרי שימוש בקריאת סכנה. אבל כעת מתברר שזוהי טעות יסודית, מאחר שמדובר בייחוס הכרת מושגים שהבנתם והשימוש בהם דורשים אוצר מושגים רחב וידע רב. שפה איננה רצף של צלילים המעוררים תגובות אינסטינקטיביות, אלא המילים בשפה מגלמות ידע ומערכת מושגים נרחבים כמו גם שימושים רבים אפשריים בהם ליצירת טענות חדשות, מורכבות ועוד.

התכונה הזאת, ההכרחית לכל שפה, נקראת קומפוזיציונליות, והיא סימן היכר מובהק של מערכת מושגית. בגלל שמושגים הם כלליים, הם מאפשרים הרחבה ושימוש חדש, מקורי ומרחיב. כל ילד שלומד שפה מפגין את התכונה הזו ומפגין מקוריות בשימוש הלשוני שלו. מכיוון שאי-אפשר לייחס לאף חיה בטבע הרחבה והבנה כזו של מערכת מושגית, הררי טועה בהשלך שהוא עושה באופן יסודי.

לא זו אף זו, כשדובר שפה טוען טענה, אנחנו מייחסים לו אמונה בטענה, שהיא בתורה מניחה הבנה של המושגים. למשל, כשמישהו טוען שמסי הוא שחקן כדורגל, אנחנו מייחסים לו אמונה בטענה הזאת, והיא בתורה מחייבת לייחס לו את הכרת המושגים הנובעים מכך, כפי שתואר לעיל. איננו מייחסים לבעלי חיים אמונות וכדומה, ולא בכדי.

כאמור לעיל, אפילו הררי עצמו לא מייחס יכולות מושגיות ושיפוטיות לקוף הגונון; אלא רק את הפרשנות שלו לקולות שמשמיע קוף הגונון. הסיבה לכך פשוטה, ומופלא שהיא נעלמה מעיניו של הררי שמדלג מעליה מבלי לשים לב שהוא קופץ מעל תהום: המרכיב היסודי בידיעת שפה הוא ההכרה מושגית. היודע אותה יודע את המושגים, יודע להחיל אותם על מקרים חדשים ועוד. היכולת המושגית היא תכונה מרכזית של בעל שפה.

ראוי להדגשה, שאין מדובר רק ביכולת של שפה, אלא של מחשבה. בתזה שלו הררי מניח הפרדה בין שפה למחשבה, כך הופכת השפה למין כישרון להחצין מחשבות שכבר נמצאות ביצורים חיים בלי קשר לשפה. גם זו טעות יסודית. אין מחשבה לא מושגית, ומי שיש לו מערכת מושגית יש לו שפה. הטעות הזו היא שמביאה את הררי לדבר על שפה של בעלי-חיים כבת-השוואה לשפה האנושית. הנקודה החשובה היא, שאי-אפשר לעשות הפרדה בין שפה לבין מחשבה. מדובר בשני הצדדים של אותו מטבע. בדיוק כמו השפה, גם המחשבה בנויה ממושגים. בהעדרה של יכולת מושגית אין מחשבה כפי שאין שפה.

כשל האינפורמציה

הררי מפרש כל העברת אינפורמציה כשפה, ומאחר וביסודה השפה האנושית היא דרך להעברת אינפורמציה הוא איננו רואה הבדל מהותי בינה לבין דרכי העברת אינפורמציה בקרב בעלי-חיים.

אפתח באנלוגיה: אנו מכירים את אותם מיני הדבורים אשר חיים בחברה המונית בכוורת, חברה המחולקת למעמדות בה כל פרט מבצע את תפקידו בנאמנות, חברה המייסדת מבנה מדהים בעיצובו, הכוורת. האם זה מאפשר לנו לבצע אנלוגיה טובה למבנים מורכבים שהם תוצר ידיו של המין האנושי, כגון מבנה מורכב, יצירת אמנות וכדומה?

התשובה היא שבהחלט לא. בעוד שמבנה אנושי הוא תוצר של מחשבה מוקדמת ותכנון, כאשר האובייקט כולו על מאפייניו הוא פרי תכנון מוקדם ומימושו, ויש בני אדם שמחזיקים באידיאה של המבנה לפני ואחרי יצירתו, הרי שאין דבורה אחת שמחזיקה אידאה של עצמה כממלאת תפקיד בחיי הכוורת ובוודאי שאין אחת שמחזיקה אידאה של הכוורת בשכלה ובדמיונה, לא לפני ולא אחרי הבנייה.

זהירות, עיט? (צילום מסך)

המבנים המורכבים בעולם החי כמו הכוורת וכמו חברת הדבורים, מקבלים הסבר מלא באמצעות פעולות יחידניות המוסברות היטב באמצעות חוקי הברירה הטבעית. לא כך המבנים והחברה האנושיים.

אותו הדבר נכון ביחס לשפה. בעוד שאצל בעלי-חיים ההתקשרות היא מערכת קולות ומחוות אינסטינקטיבית, אצל האדם מדובר בסימנים המביעים משמעויות בעלות תוכן מושגי, קרי, מחשבות, וזה בדיוק ממהותה של השפה. בעולם האנושי אינפורמציה היא תוכן מודע בעוד שבעולם החי היא מערכת תגובות לא מודעת פרי התפתחות אבולוציונית, והשימוש בה ביחס לעולם החי הוא שימוש מושאל ואיננו מבטא זהות במהות.

הררי עצמו מביא את הדבורים כמי ש"יודעים לתקשר ביניהם בצורות מתוחכמות, ולומר זה לזה היכן אפשר למצוא מזון", מבלי להבחין בעובדה שהוא לא יכול לייחס לאף דבורה יכולת מושגית ושיפוטית והחזקה באמונות על העולם. בסיכומו של דבר, אפשר לומר שהכשל היסודי של הררי בשימוש במושג שפה לבעלי-חיים הוא כשל שיתוף השם.

הכרה עצמית

ניקח את הדיון צעד אחד הלאה. מי שיש לו שפה, יש לו לא רק יכולת מושגית, ולא רק ידיעה, אלא הוא גם יודע שהוא יודע, כלומר, יש בידיו מאפיין יסודי נוסף של שפה ומחשבה: הכרה עצמית.

האם לקוף הגונון יש הכרה עצמית? האם הוא יודע שהוא קוף ושהררי הוא אדם? ברור שלא, כי לוּ היה יודע היו לוֹ שפה ומחשבה. אם-כן, קוף הגונון לא יודע שהוא קוף או קוף גונון, כפי שאין לו מושג של עיט או אריה או כל דבר אחר. בהעדר יכולת מושגית, העומדת בבסיסה של שפה, אין לא מחשבה ולא הכרה עצמית.

כאן חשובה היכולת האנושית לרפלקסיה, קרי לכושר ההתבוננות הפנימית של האדם במושגיו ובמחשבותיו, יכולת ייחודית הקשורה באופן פנימי להכרה העצמית, שמאפשרת לאדם גם לארגן את הטענות והמושגים, להרחיב אותן, להסיק מהן טענות חדשות, להגיע לרמות הפשטה גבוהות, להתארגן חברתית באופנים מורכבים, להקים מוסדות ועוד.

אותה יכולת רפלקסיבית הבאה יחד עם היכולת המושגית-מחשבתית, היא ייחודית לאדם והיא זאת שמאפשרת לו להרחיב את אופן ארגונו החברתי-פוליטי על בסיס הרחבות לגיטימיות שאינן פיקציה.

כשל הרדוקציה והשלכותיו

כאמור, במהלך אבולוציה של מאות מיליוני שנים התפתחו בקרב בעלי-חיים דרכים להעברת סימנים כמו אזהרה על סכנות, מיקום של מזון וכדומה. אך התנהגויות אלו הן מנגנוני אבולוציה ותו לא.

הטיעון המרכזי של הררי לא לוקה במה שנראה על פניו ככשל האנתרופומורפיזם (האנשה), קרי השלך של תכונות השפה האנושית על בעלי-חיים. הררי לא משתמש באנתרופומורפיזם כדי לייחס להם יכולות חשיבה והכרה עצמית, אלא הוא עושה רדוקציה של השפה האנושית למערכת התקשרות אינסטינקטיבית של בעלי החיים, ובכך הוא נוטל ממנה את כל איכויותיה שהופכות אותה לשפה (כמו הבנה מושגית, מחשבה, קומפוזיציונליות, הכרה עצמית). כפי שהראיתי לעיל, הרדוקציה הזאת מופרכת ושטחית. יתירה מכך, מהרדוקציה הזאת מסיק הררי את מסקנותיו הרדיקליות.

כשמבינים ש"המהפכה הלשונית" היא עניין עמוק שהפך את האדם ליצור חושב, בעל תבונה, בעל מערכת מושגים מורכבת לתפיסת המציאות, ובעל הכרת-עצמית, מבינים גם שאותה מהפכה אפשרה לאדם לא רק בניית מערכת מושגית המאפשרת תפיסת מציאות מורכבת, אלא גם יכולת ליצור עובדות ומוסדות אנושיים, שהדבר האחרון שאפשר לטעון לגביהם הוא שהם פיקציות כמו ששדים ורוחות הם פיקציות.

אמונה בשדים ורוחות, ואולי גם באלוהים, יכולה להיתפס כפיקטיבית בלי צורך בדין וחשבון הרדיקלי של הררי, אלא על סמך העובדה שאין שום נתון אמפירי מקובל שמאשש את אותן אמונות. תיאולוגים רבים עמלו כדי להעניק תוקף למושגו של האל בדיוק בשל עובדה זאת (ומידת הצלחתם מוטלת בספק). במונחים לעיל, בהינתן שאין מושא מוחשי שנופל תחת מושג, כלומר מושא שמממש אותו, המושג יכול להיות ריק.

לעומת זאת, הקפיטליזם, כסף, שלטון חוק, זכויות וכדומה, אינם אמונות מהסוג הזה. הם נשענים על עובדות אנושיות מוצקות. הערך של הכסף, למשל, נובע מהערך של דבר ממשי שהוא מייצג, והעובדה היא שהדפסת כספים מוגברת מביאה למשברים כלכליים. שלטון החוק קובע פרוצדורות והליכים מוסכמים לניהול חברה, וקיימות דרכים אמפיריות לקבוע את ערכו של שלטון חוק אחד לעומת אחר. לאומיות היא הרחבה של המשפחה והשבט, שהייתה הבסיס לארגון הפוליטי האתני בעת העתיקה ושחזרה והפכה לבסיס טבעי להתארגנות המדינתית בעידן ההמונים החל משלהי המאה ה-18.

צילום מסך

לכל אלו יש בסיס עובדתי רחב. חברת פיג'ו, שאותה מציין הררי, היא דוגמא מצוינת לארגון מוסדי שמקבל אישוש מתוקף העובדה שקונים רוכשים את המכוניות, שכסף נכנס לקופת הארגון, שאם החברה תהיה רווחית היא תצליח, ואם לא, היא תפשוט רגל. כלומר, יש אינספור נתונים עובדתיים מוסכמים המבססים את המוסד הזה, והן עוּבדות – בין אם מישהו מאמין בהן ובין אם לאו. לא מדובר בדמיון מופרך.

כמובן, הררי הרי לא חידש כאן דבר. ההגות והחיים האנושיים מכירים מושגים ריקים שעולה לגביהם השאלה האם יש מושא המממש אותם ונותן להם תוקף או לא. אבל הררי לא מבין שהיכולת של השפה האנושית לדבר ולחשוב על מה שאין, 'פיקציה' בלשונו, היא מהותית לשפה של יצור חושב בעל יכולת מושגים ורפלקסיה, המרחיב את מושגיו מתוך תבונתו, וכך יוצר מדע, מתמטיקה, היקף אינפורמציה אדיר, מושגי ארגון יעילים, הפשטה, ועוד, וכל אלו קשורים זה בזה.

בקצרה, המהפכה הלשונית איפשרה לאנושות הרחבות מושגיות לגיטימיות, המאפשרות יצירת עוּבדות אנושיות, שעומדות בבסיסה של החברה האנושית. הן תישארנה עובדות גם אם המין האנושי ייכחד.

סוף דבר

בפרק "מותר האדם" בספר ההמשך של הררי "ההיסטוריה של המחר" ממשיך הררי את המאמץ לרדוקציה של האנושיות במתקפה על התודעה, אך גם ביחס לפרק זה תקף הדין וחשבון ממאמר זה, כי אין דרך לבצע רדוקציה של המחשבה. הכשל בניתוח מושג השפה, ומכאן המחשבה, נמשך גם בספר ההמשך.

מעבר לכך, תקצר היריעה מלעסוק בהפרכה קמעונאית של טענותיו של הררי, אך מי שמכיר את הספר יוכל לראות מיד שהכשל העמוק בניתוח השפה מפרק את תוקף הטענות האחרות של הררי, ועל-כן את המלאכה הקמעונאית אניח לקוראים.

יתירה מכך, גם כתיבת הספר על-ידי הררי, ספר המניח שליטה במושגים כלליים, סותרת את טענת-היסוד של הררי, וגם העובדה שהררי מרבה בספר בשיפוטים ערכיים, נראית מוזרה ביחס למי שטוען בלהט לפיקטיביות של שיפוטים כאלה.

לכאורה ראוי היה שהררי יהיה נאמן לטענתו שלו שאין חופש אלא רק חצר טיולים בכלא גדול יותר. אלא שהרושם המצטבר הוא, שהטענות הרדיקליות של הררי הן רק טקטיקה, כנראה לא מודעת, שנועדה לשווק לקוראים את עמדותיו, שמובעות מנקודת מבט חיצונית לבית הכלא, נקודת מבט פיקטיבית על-פי התזה של הררי עצמו; כדי לשווק את התזה הזאת, היה צורך לבטל את שאר המתחרות שלה על-ידי ניתוח מופרך של השפה.

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

96 תגובות למאמר

  1. היה עדיף שמאמר זה לא היה נכתב כלל.
    הפסקתי לקרוא כאשר נכתב שלבעלי חיים אין שפה משלהם, אלא רק לבני אדם. שפה מושגית או לא, לא משנה.

    1. רצוי שכותב המאמר יקרא שנית את ספרו של יובל נח הררי,אולי בקריאה שניה של הספר הוא יצליח להבין אותו.

    2. מעניין. אבל מסי הוא שם המשפחה של ליונל מסי.

    3. הביקורת שלך כביכול עיינית , אך היא מכילה סילוף די מתוחכם וארכני של התיאוריה ד"ר נח הררי.
      נח הררי אומר שהאדם מתייחס לאובייקטים "מדומיינים" וחא 'פקטיביים" , יש להם קיום בתודעה כמוסכמה, הם לא קיימים במציאות הפיזית כגון מדינות(לא השטח המגודר אלה הארגון המכונה מדינה, ארגונים , חברוצ כלכליות . הכותב הוא כנראה נהדר יכולת לצור תיאוריות משל עצמו ועל נטן לעצמו רשות לסלף את דברי חוקר מקורי כנח הררי.
      חדעתי לביקורת ראויה והוגנת יש בהחלט מקום !

    4. הכותב מבסס יפה את טענתו מדוע רק לבני אדם יש שפה. אתה חושב שלבעלי חיים יש שפה משלהם? פרט ונמק – אשמח לקרוא.

    5. לטעמי מאמר מצוין . טוב שדווחת שהפסקת לקרוא, ממש מעניין

    6. היה עדיף שהתגובה הזו לא היתה נכתבת כלל.
      בהתחשב ביכולת הנימוק שלך ויכולת דחיית הטענות של הצד השני.

    7. אתה מתכוון להשוות "שפה" של בעלי חיים לשפת בני אדם?

    8. מסתבר שלא הבנת את דבריו (או שהפסקת לקרוא לפני שהגעת לתוכן טענותיו)
      לבעלי חיים אין שפה. יש להם אמצעי תקשורת, מהם בצליל ומהם בתנועות ובאמצעים אחרים, שבאמצעותם הם מעבירים אינפורמציה ביניהם.
      אבל, לפי הכותב כאן, אמצעי תקשורת אלו אינם עונים על ההגדרה של "שפה". הוא מסביר כיצד הוא מגדיר "שפה", לעומת ההגרה של הררי, ומדוע הוא מגדיר כך. כן הוא מסביר את טענתו שהתקשורת בין בעלי חיים אינה נחשבת, לטענתו, "שפה", כפי שהוא מגדיר אותה.
      אתה יכול להסכים עם טיעוניו או לא, אבל התגובה המבטלת שלך מראה שאתה מדבר מפוזיציה ואין שום טעם לנסות ולהסביר לך…
      יערב לך…

    9. זה מאוד משנה אם השפה מושגית או לא על זה כל בסיס הדיון, חבל שאתה מפסיק לקרוא באמצע…

    10. מבריק. במיוחד השורות האחרונות. תודה רבה על דברים חדים

  2. כתבה מגוכחת להחריד על ספר גאוני. האם גם אדם אילם חרש הוא חסר תודעה לדידו של המחבר? נראה לי שהכתיבה המהפכנית של יובל נח הררי הלחיצה את הכתב.

    1. המאמר גאוני, לא הספר. הררי שם מילים בפיו של הקוף. אבסורד מוחלט. קוף רעב מיבב וזה תוכן יבבתו "מחפש אוכל דחוף הבטן כואבת כל מי שיודע היכן למצוא אוכל שיודיע. מחכה ליד העץ השמאלי בסוף השביל". כלומר, לא רק שיש לחיה שפה אלא אפילו שפה די מורכבת

    2. נראה שהמאמר הלחיץ אותך יותר מאשר הספר את כותב המאמר. בספר יש חלקים פופוליסטיים ודמגוגיים והמאמר חשף קטע מהם

    3. לא מספיק לטעון טענה ולומר שטענה המרכזית מופרכת ולהסתפק רק באמירה זו , הכתבה לא עיניינית ולא רצינית מספיק כן יש פה מניע דתי כמובן, והקורא מרגיש כאשר אדם נפגע (כותב המאמר)מאמירה מסויימת שמבטלת את אמונתו בדרך כלל אדם נכנס למצב הגנה וממציא סיבות שלכאורה נראות אובקטיביות
      תטענה של הכותב היא שיש אלוהים וזה שונה
      מהמצאה הדמיונית של כסף או מדינה וכאן מבינים שהכותב
      לא נשאר שלם עם עצמו ומרגיש שזה מעורר את עולמו ,
      וכן הוא מרגיש הקלה כאשאר הוא כתב מאמר לא הגיוני בסגנון מפוזר, ובכך הוא תרם לזה שאמירתו בסך הכל מאמתת את תורתו של הררי שאדם חי בתוך מחשבתו ורעיונתיו בלבד.
      ,🤣🤣🤣😁😁😂😂😂

  3. האמת שלא קראתי את הספר אז אולי בגלל זה אני מפספס כאן משהו אבל לא כל כך הבנתי את הטענה שלך…
    מדוע אין זה נכון לעשות רדוקציה?
    הרי בסופו של דבר "הגדרה מושגית רחבה" היא מנגנון של קישור צליל מסוים לקבוצת מושגים מסויימת בדיוק כמו קולות האזהרה של הקופים.
    אגב, לגבי הלהטוט במונחים- זה לא לגמרי נכון, ולראיה קופים שמשקרים אחד לשני. הרי מה זה שקר אם השלכת מציאות שאינה קיימת למציאות הקיימת?

    זה שבני אדם הרבה יותר מתוחכמים ובעלי מספר רב יותר של קישורים לשחק בהם זה כבר סיפור אחר…

    1. הרדוקציה של הררי היא פוליטית. ביסודה קשורה לניסיונות פירוק ממשמעות, פירוק פוסט מודרני. הפירוק לא מתעניין בעובדות. כידוע, דרכו של השמאל העולמי אינה אלא חרחור מדנים בין קבוצות ותת קבוצות באמצעות המצאת אג'נדות ולשם פירוק כל זהות משותפת. פרט לכך, הוא בחור שטחי, מפוחד וצבוע, שנהנה מפרסום עולמי (עיין ערך אובמה) ושהשמיט במתכוון מידע מהמהדורה הרוסית של ספרו.

    2. לדייזי-
      אד הומינם זה כמובן נחמד אבל עדיין לא ענית על השאלה.

      הכותב הציג תזה, והייתי רוצה להבין את הטעות העניינית של הררי.

  4. המחבר זורה את רעיונותיו בצורה כלל לא משכנעת. מדובר בנושאים עמוקים שנחקרו בידי טובי הפילוסופים. רק בשביל להפריך את טענתו שהקוף אינו מבין את המושג 'עיט', גם רוב בני האדם אינם מבינים לעומק כיצד עובדת טלוויזיה וכיצד עובד טלפון סלולרי וזה לא הופך אותם לפחות אנושיים. למעשה, שפה אינה חיונית לחשיבה, וטובי המומחים יעידו כיצד צצו בראשם רעיונות חדשים בבת אחת. כמעט וודאי שלמינים אינטליגנטיים כדוגמת דולפינים ולוויתנים יש שפה, ויהיו נסיונות מוצלחים ללמד קופים את שפת הסימנים של החרשים.

  5. מאמר שנוצר ממניעים דתיים, עושה הכל כדי להוכיח שהאדם הוא נזר הבריאה והחיות נחותות. לידעתך החיות הרבה יותר מחוברות ממנו לסביבה שלהן ויודעות כל ניואנס קטן בחיות אחרות, הקופים האלה מכירים את העיט הרבה יותר ממה שאנחנו יכולים לדמיין אפילו.

    1. הדתיים לא אומרים שחיות נחותות מבני אדם. ההפך החיות נולדו מושלמות. אין לבעלי החיים את יצר הרע, והן לא צריכות לקיים מצוות כי הן בריאה מושלמת. בני אדם הם לא בריאה מושלמת ואנחנו אלו שצריכים לתקן את הבריאה, כי אם היינו מושלמים לא היינו שונים מבעלי חיים.

  6. נכנסתי מעט סקפטי לגבי הכתבה, אך היא בהחלט העלתה אצלי שאלות מהותיות על דבריו של פרופ יובל נוח הררי.

    תעניין אותי לקרוא תגובה שלו לכתבה הזו.

  7. מכל הכתבה הזאת מסתמן דבר אחד מאוד ברור וזה שהספר פגע ברגשות של כותב המאמר או אחד ממעסיקיו… דבר ממה שהבאת כאן לא יכול להצטייר כעובדה ודורש את קיום העןבדה כדי להוכיחה (אלוהים קיים כי הוא קיים….) לא חייב להיפגע מטיפה אמת, כולנו בוחרים במה להאמין שקיים בחיינו ואמונתנו היא שנותנת לזה קיום אבל רק בתוך ראשונו.
    אתה יכול לחשוב שלנהל חבר'ה שמגלגלת מיליון נוצן "משמעות" "הצלחה" "מהות" לחייך אבל הדבר היחידי שייתן אסמכתא לאמיתות מחשבתך זה האמונה שתך בנכונות הדבר(וואלה שגם עוד מיליון אנשים יאמינו כמוך) אך זה יהיה פיקציה לכל יצור חי אחר…
    לסיכום, שתה קצת מים קרים אדוני הכותב, ותערער טיפה על עצם קיומך, אולי תבין דבר או שניים שלא הבנת לפני…

    1. נראה שהמאמר פגע ברגשותיך הרבה יותר מאשר הספר בכותב המאמר

    2. תגובה ל'עוד אדם שלא יודע הכל'
      סליחה, הכותב לא כתב שאלוהים קיים, אלא כתב שאין ראייה אמפירית שקיים,שזה עלול להוביל למסקנה הפוכה משכתבת בתקיפתך. נא קרא בעיון ורק אז תתקוף,אחרת ההודעות לא תורמות ללימוד המשותף.

      בברכה- הועד למען תרבות דיון אינטלגנטית

  8. האיש לא ירד לסוף דעתו של הררי ועוסק ב 'צ'ופצ'יק של הקומקום'
    מדינה,חברה בע'מ,רוח העם,צדק חברתי,אלים,אלילים,מיתולוגיות ועוד ועוד-כל אלה הן פיקציות פרי הדמיון האנושי-שגם הוא פיקציה. מה כאן לא ברור?

    1. לא ירד לסוף דעתו? כל כך קשה לרדת לשם? נו, דחילק. כבד את בן פלוגתתך

  9. הגעתי עד עמוד 50
    בספר של הררי ושם זרקתי את הספר בגלל השטחיות הרבה שבה הוא מציג את הדברים וגם בגלל הרמה הספרותית של הספר שמזכירה לי את הרמה הספרותית של כותבי הורוסקופים. אני מסכים עם הכותב שלבעלי חיים אין שפה באותו מובן של שפת אנוש וכל "שפת" החיות היא אינסטינקטיבית ומתמקדת אך ורק בכל מה שקשור לקיום החיה.

    הררי מניח כל מיני רעיונות אבל אין לו שום הוכחה לקיום הרעיונות ואחר כך משתמש בהם כעובדות. הררי נראה לי כמו הרבה היסטוריונים, או בכלל אנשי מדעי הרוח, שמשתמשים בעבר כדי למכור לנו איזו תאוריה שהם המציאו. אין להררי, או כל היסטוריון אחר, ידע על מה שהיה בדיוק בעבר או מה שהיה בדיוק בזמן אמת ולכן כל הקביעות שלהם הן בסך הכל דעה שניתנת להסבר גם בדרכים אחרות.

    בנוסף אין שום הוכחה כלשהי שהדברים שההיסטוריון מציג אילו הדברים היחידים שקרו ולא היו דברים אחרים גם כן. בהרבה מדעים, במיוחד המדויקים, ניתן להוכיח דברים על סמך ניסיון מבוקר וגם אפשר לכמת עד כמה מדויקת התוצאה. במדעי הרוח, ובמיוחד בהיסטוריה, קשה ליצור ניסיון מבוקר ואף אחד לא מנסה אפילו לכמת עד כמה מדויקת התאוריה המוצגת.

  10. לא ברורה התזה של המאמר. יש תחושה שהכותב בונה איש קש ואז רץ לנפץ אותו ולהסביר שכיוון שנופץ אזי הררי טעה.
    הררי אולי טועה בהרבה דברים, בוודאי יש לא מעט דברים שאני איני מסכים איתם אבל נושא הספר שלו, אינו היות השפה דבר משותף לבני האדם והחיות אלא משהו אחר לגמרי.
    הררי טוען שהתרבות האנושית מתאפשרת (סליחה אם אני פשטני מעט) בזכות המבנים הדימיוניים שהמין האנושי בונה באמצעות דמיון משותף וריטואלים.
    את התזה הזו, המאמר לא מזים כלל.

  11. ארוך מדי לא הבנתי מה רוצים לומר בכתבה, הביאו דוגמאות לא רלוונטיות.

  12. הספר של הררי מסתמך רבות על הנחות שלו עצמו לגבי התפתחות האדם, ללא ראיות ממשיות, וכך גם המסקנות.
    כבר שקראתי את הספר, אמרתי את הדברים, הייתי במיעוט בניתוח שלי, כעת ראיתי כאן פירוק הדברים לגורמים יותר קטנים ומבהירים היטב את חוסר הביסוס של הדברים.

  13. אתה בסה"כ אומר מה שהררי אומר, פשוט בצורה אחרת. הטענה שלו הוא שבני האדם, הם היצור היחידי שיוצר מושגים מופשטים, שהם בדיוק מה שאתה קורא לו" מושגים".
    "כסף" הוא אכן מושג מופשט, ושטר נייר של כסף לכשעצמו אין ערך. הוא שווה נניח מאה דולר, כי זה מה שרשום עליו, זה מה שהבנק הכריז עליו ואנחנו מקבלים את המושג הזה בהסכמה. לכך הררי התכוון כשהוא מדבר על מושגים "פיקטיביים", ואתה טוען אותו דבר בדיוק.

    1. ברור. אבל הררי טוען שלחיות יש שפה, וזאת הטעות.. שניהם טוענים שבני האדם מייצרים את המושגים, רק שכותב המאמר טוען שאם בני אדם מייצרים מושגים וחיות לא, אז לבני אדם יש שפה ולחיות לא.

  14. התרשמתי מן הכישלון – הניסיון המופרך להפריך. גם ברור לי המניע לניסיון. נו, מילא.

  15. חבל על כל הטקסט הסתמי הזה… היית יכול לסכם את המאמר שלך במשפט "אני חושב שאלוהים הוא לא פיקציה, ולכן הררי טועה"

    ככה אתה סתם מטעה את הקוראים, כאילו שיש לך איזשהו מעמד לביקורת מדעית על הספר של הררי.

    1. גם הררי היה עושה אתנו חסד אם במקום בליל התיאוריות המגוחכות שלו , שאיתם הוא ממלא ספרים ארוכים עם הרבה נייר- שמשמיד את היערות , היה כותב בקצרה שלדעתו אין אלוהים והדתות מיותרות ועוזב אותנו לנפשנו.
      אפילו ירון לונדון ומוטי קירשנבאום הכופרים, היו נבוכים מ"הסלב" הזה ומרמת הטיעונים שלו כשריאיינו אותו.
      קבלו : https://www.youtube.com/watch?v=jpexDNZNsog

    2. מרדכי שיחקת אותה.
      רציתי לכתוב משהו ברוח דומה אבל הקדמת אותי וניסחת את דבריך היטב.
      אני לא אוהב להתייחס לאנשים אד הומינם אבל רק אוסיף ואמר שסגנון חייו של הררי מוכיח עד כמה הרטוריקה שלו רחוקה ממעשיו בפועל.

  16. בזבוז של מילים. מסכים שיש שטחיות ומספר חולשות מעט מקוממות בתיזות של הררי, אבל הן לא משנות את המסקנה הסופית לגבי הכח של השפה והחשיבות של יכולת הדמיון וההמצאה של בני אדם שאינה קיימת אצל חיות.

    חולשות ושטחיות דומה אפשר גם למצוא בחלק מהטענות במאמר שלמעלה שדומה שנכתב מתוך אג'נדה לתקוף את הררי.

  17. ביקורת מעניינת מאד ומעוררת מחשבה,
    מסוג המאמרים ששווה לקרוא יותר מפעם אחת.

  18. לדעתי כותב המאמר נטפל לטפל.
    למיטב זכרוני, הדגש בתזה של יובל נוח הררי אינו השפה, אלא היכולת של האדם המודרני, העולה אבולוציונית על זו של האדם ניאנדרטלי, להאמין במושגים מופשטים כגון: מלך, דגל, עם, אל, אמונה.

    וכך יכולים ללכת אלפים ומיליונים בני אדם אחרי רעיון אחד, ולא רק בני משפחה מורחבת אותם הוא מכיר אשית כגון אצל הקופים והאדם הניאנדרטלי.
    בכך שכנע אותי יובל נוח הררי. מבריק.

  19. נדמה שהכותב פספס את העניין. כתב:
    "מה שמהותי לשפה האנושית היא היותה מושגית. המילים אינן סתם רצף של צלילים, הן מבטאות מושגים, שמבטאים תוכן רחב. בדוגמה של העיט, המושג ‘עיט’ כולל בתוכו הכרה של עולם החי בתוכו העיט שייך למחלקת העופות, בה הוא משמש כעוף דורס, יש לו נוצות ומקור, וכן הלאה."
    כשהוא אומר 'מושגית' ומדגים 'שייך למחלקת העופות', זה *בדיוק* הדבר הדמיוני שהררי מדבר עליו. אין מחלקת עופות במציאות, זו הלבשה פיקטיבית של המוח האנושי על החוויות החושיות.
    רעיון ה'מושג' שקיים מחוץ לחוויה הקונקרטית הישירה, מושג שיש לו מאפיינים, זה עצמו בנייה פיקטיבית. וזהו ייחודה של השפה האנושית.
    בשפות של החיות יש מקום רק לקונקרטי שאין לו הפשטה יש 'זהירות עיט או סכנה מלמעלה' כחיווי יחיד, *בלי* הקונספט/מושג 'עיט' או 'למעלה'. זו שפה, בבירור, כי היא מעבירה מידע בהווה על העולם. וזו שפה כל כך – שאפילו אםשר לשקר בה! כמו שהוא הדגים, שקוף משקר שיש סכנה מלמעלה, כדי שיוכל לקחת את הפרי הטוב אחרי שחברו יברח מהסכנה השקרית.

    סוף דבר, כפי שכתב המגיב הקודם, מוטב אילו המאמר לא היה נכתב.

  20. התחיל בסדר עד לטענה שיש להבחין בין שפה ומשמעות. כי הרי העיט הוא אוסף משמעויות… בקיצור טענת בדיוק מה שהררי טוען וכל היצףתר מיותר ודמגוגי

  21. תודה – המאמר חשוב ומעניין והאמירות מעוררות מחשבה, ופותחות ומעמיקות
    את החקירה והמחשבה לש הררי
    באופן פרדוקסלי, ההדים הרבים שהדברים שהררי כותב מעוררים
    צביעים על היותם חשובים ולא מושגים ריקים (בלשון המאמר)

    לתפיסתי מדובר על רצף התפתחותי של כל המושגים שציין המחבר, ואתן דוג'
    גם לחייה יש מושג, גם אם פרימטיבי של מודעות עצמית, בכך שיש לה מושג לגבי
    הגבול שלה, היא יודעת שהרגל היא שלה, שהיא חשה דקירה במקום בגופה היא יודעת שזה אצלה ומגיבה, משם מתפתח מודעות עצמית יותר ויותר גבוהה

  22. תודה על המאמר. הררי בעצמו בקורס ביוטיוב תיאר את הדיעות שהוא מציג כקונטרוורסליות, שמטרתן לפתוח אופקי מחשבה. ככזו הוא לדעתי הצליח, וניכר שלכותב כאן חשוב לתקוף את הררי אישית וחבל.
    הכותב טוען שמהפכת השפה נובעת ממהפכה בחשיבה ועם זה הררי יסכים. הפער הוא בהגדרת הרף בין האדם לחיות. הררי טוען שהפער הוא פיקציות, והכותב כאן מציג טיעונים חזקים שגם המשגה )מושגים( לא קיימת בעולם החי.
    אני מרגיש שהויכוח האם פיז'ו היא עובדה או פיקציה הן שתי השקפות עולם, לא בהכרח מקובלות באותה מידה, והויכוח נסוב סביב הנחות בסיס עמוקות הרבה יותר, שגם הכותב כאן לא נכנס אליהן.
    התוכי גריי שמת השבוע שאל שאלה אקזינטצייליסטית על עצמו, וככזו, אנקדוטה קטנה יכולה למוטט את טענות הכותב כאן על רמת ההפרדה בין האדם והטבע.
    כמו שאם יגלו בית תפילה ניאנדרטלי זה יכול למוטט את טענותיו של הררי.
    הפער בין מחשבה לשפה להשתלטות האדם על העולם מעניין מאוד, תמשיכו לחשוב ולכתוב בכיוון.

  23. הררי הוא אולי גדול המומחים בעולם בשימוש בשפה מניפולטיבית תוך הסתרת האלמנט המניפולטיבי בהנחות יסוד בלתי מבוטאות, שהקורא אמור כביכול להחזיק בהן מעצם העובדה שהוא רוצה לראות בעצמו אדם בעל חשיבה "נאורה" כמו הררי עצמו. כאלו הן למשל ההנחות שכל הדתות מקורן בגחמות שרירותיות של שליטים תאבי כוח, או לכל הפחות נולדו מפחדים תת הכרתיים (אין באמת אלוהים), ההנחה שהחיים נוצרו הודות לצבר של מוטציות אקראיות וברירה טבעית (דרווין צדק), והאדם אינו אלא מוטציה של חיה שהצליחה לשכלל את עצמה, ומעבר לזה אין לו שום ייחוד שונה (רק יותר מאותו דבר).
    כאן מצליח הררי (בכישרון כמעט גאוני, יש להודות) לגרום לקוראיו/מאזיניו לשתף פעולה עם התיאוריות שלו על העבר כמו גם בתחזיות שלו על העתיד, כאשר אלו גם אלו אינן יותר ממניפולציות אינטלקטואליות. בכך משתמש הררי באותן תכונות שהוא מייחס לשפה, הנזכרות במאמר, כדי להפיץ תיאוריות הבנויות מסקנה-אחר-מסקנה מהיגיון מגמתי שנטווה כמעט בטרמינולוגיה של מדע בדיוני. בעצם טוויית המחשבות – השפה – שלו הררי מדגים בפועל את התיאוריה, וגם גורם למאזיניו/קוראיו להשתמש – או לפחות להאמין שהם משתמשים – באותה שפת חשיבה שלו, כלומר ליפול למלכודת המניפולטיבית בתחפושת של "חשיבה נאורה" שהוא מעמיד להם. שהרי מי לא ירצה להאמין שהוא חושב בצורה "נאורה"?

    כיצד לא ליפול במלכודת זו? באמצעות ערעור על מושכלות היסוד הראשוניות ביותר של הררי *שעליהן הוא לא מדבר*, והוא יודע למה. האם באמת אין רוח אלא רק חומר? האם לא קיים יסוד-נפש עצמאי? האם שגיאות גנטיות וברירה טבעית – שני תהליכים דקדנטיים בטבע – יכולות ליצור פוזיטיבית מינים חדשים ותכונות משוכללות יותר? האם האדם הוא רק "יותר מאותו דבר" לעומת החיה? ולמען האמת, הררי נופל בדיוק בכשל של דרך החשיבה שלו עצמו, באותה מידה שבה הוא הצליח להתפרסם בזכותה. עצתי הראשונה לקוראים: לא ליפול למלכודת הדבש של ה"נאורות" שאינה אלא בורות בתחפושת. בסופו של דבר, לא צריך השכלה של פרופסור כדי לראות שהררי רק מנחש את העתיד על סמך הניחושים שלו את העבר. וכמו שאומר איפרגן במאמר בצדק רב, תקצר היריעה מלעסוק בהפרכה קמעונאית של טענותיו של הררי.

    1. עובד, יפה כתבת, רק להרגיע אותך שלהררי אין שום כישרון גאוני לכלום, הוא פשוט מנצל את ההשתוקקות המוסתרת בדר"כ של רוב האנשים לכך שכביכול אין אלוהים ואז ממילא הכל מותר, ואין דין ואין דיין ואין מוסר.
      רק שהררי אחרי ה"אין אלוהים" שלו, לא מצליח להסביר למה לאריה מותר לאכול כבשה ולי לא.
      ופתאום הוא שולף מוסר שלא ברור היכן הוא קנה אותו, אולי באיביי ?

  24. הפרעת הטענות של הכותב ממש לא מפריכה את הררי
    להיפך אף מחזקת
    ניראה שעל אף הידע הרב של הכותב. הוא מפספס משהו תפיסתי עמוק שהארי מציג. שניראה מאיים באופן רגשי על החיבור שבין ידע לרגש הקיום העדין.
    ולגבי שפת החיות , עדיף שלא תתבטא בכזה בטחון. רב הנסתר על הגלוי עדיין. ולעצם המשך קיומו של המין האנושי רצוי מעט יותר ענווה והבנה שאנחנו חלק ממרקם קיומי נרחב ולא נימצאים ניפרדים מעליו

  25. הכותב אינו רואה את עיקר הבעיה ביובל נוח הררי – הוא תעמולן שמאלני, אנטי קפיטליסטי וסביבתן, בעיקר אנטי-בשר. הספר שלו SAPIENS נכתב בצורה קולחת וקלה לקריאה אבל מהר מאוד מבצבץ סדר היום השמאלני שלו – האדם חי חיים הרבה יותר טובים כצייד-לקט (כלומר החברה החומרנית של היום מזיקה ופחות טובה), חיים בעיר הרבה פחות בריאים ובני האדם מנצלים באכזריות חיות בית והשיטה הקפיטליסטית לא מאפשרת לשמר את הסביבה, כלמור, השטויות הרגילות של השמאל רק בעטיפה קלילה וקולחת.

    הטאוריות שלו לגבי השפה והחברה האנושית הקדומה אינן מקוריות וחוץ מהיותן מענינות, אינן מגובות בשום דבר חוץ ממחקרים אחרים שגם הם מגובים במחקרים לא מגובים.

    אם לפחות טענות-עזר היו אמיתיות, אבל לא. קראתי את ספרו ושירבטטי עשרות הערות במקומות שבהן נראה שהכותב אינו יודע דבר. למשל: בניסיון לייפות את חיי הציידים-לקטים מתפייט הררי על אידיליה של המשפחת ציידים-לקטים היושבת סביב המדורה אחרי ארוחה דשנה (ובריאה כמובן), נרדמת לה באושר. ובכן, מי שכתב את זה לא יצא ממכוניתו ליותר מ-דקה ביערות צפון אמריקה או אירופה – היתושים הופכים את החיים מחוץ ליישובים מודרניים לבלתי ניסבלים. אוי ואבוי לידע ואמינות של הררי.

    ועוד VIGNETTE מאוספו של הררי שבו ברור שאינו חושב על מה שהוא כותב או מאמת את זה עם אנשים שיודעים: שוב, מתאר הררי את היתרונות של חיי ציידים-לקטים שלכאורה יכלו "לאכסן" בשר לתקופות ארוכות בחורף ללא מקרר חשמלי כי בחורף, הקור בחוץ שימר את בשר החיות שניצודו והציידים-לקטים פשוט באו וחתכו נתחים בריאים מהגופה מתי שרצו. שוב, הררי כותב מרחשי ליבו ללא הבנה מינימלית בחיים מחוץ לבועה הנוחה שאיפשרה עבורו השיטה שאותה הוא מנסה להחריב – שיטת השוק החפשי. הבעיה ב-WISHFUL ANALYSIS של הררי היא שברגע שהבשר שק חיה שניצודה קופא, לא ניתן לחתוך אותו כל עוד הוא קפוא, במיוחד בכלים טרום-מתכתיים, הגופה גם קופאת אל תוך האדמה ולא ניתן לאכול אותה. בסיפור של ג'ק לונדון The Story of Keesh יש בדיוק מצב כזה שבו הצייד חייב לבתר את הגופה של הדוב כדי ולשאת את הרבע לכפר לפני שתקפא.

    יום אחד אכתוב מאמר ביקורת אמיתי על ספר התעמולה של הררי ואקרא לו "INSAPIENS ET DUPLEX"

    1. סתם הערת אגב, אני טבעוני קיצוני (לא מטעמי מוסר אלא אם תגדיר שדאגת האדם לגופו ובריאותו גם לה יש ערך מוסרי) וקפיטליסט קיצוני, כלומר יכולים לדור יחדיו

    2. @מרקוס, קודם כל, זה שאתה גם טבעוני וגם קפיטליסט – כמובן שיש כמוך אבל "היוצא מן הכלל מעיד על הכלל", לרעתי הרוב המוחלט של טבעונים – דעותיהם בשמאל אם לא הקיצוני.

      שנית, תיטיב עם בריאותך אם תוכל גם בשר.

    3. הטבתי עם בריאותי כשחדלתי לאכול בשר דגים ביצים ומוצרי חלב כבר לפני עשרות שנים, מן הקצה אל הקצה. מי שלא התנסה בטבעונות לא מכיר את טבעה המופלא וכיצד היא מיטיבה עם הגוף. אני לא טבעוני מטעמי מוסר אלא מטעמי בריאות, אמנם לדעתי אין מוסרי יותר מאשר להיטיב עם גופך, ואולי לכן אצלי אפשר שישכנו יחדיו טבעונות וקפיטליזם. אגב, גם הקפיטליזם הטיב עמי

  26. מר הררי מציג דיעה ומבסס על מה שבחר לבסס. כך שכל ההתפלפלות בכתבה אינה נוגעת לדברי הררי. אלא כדיעה אחרת. כך שאין מה נכון ומי צודק. אלא מה יכול לקדם את בני האדם להשתלב בנאורות מאחר ורק הנאורות קידמה ברמת היחיד והחברה בכל תחומי החיים. זאת דעתי.

    1. אם יש איזשהי טעות, או "עוקם" בסיסי במחשבתו של הררי – הרי הוא ניבט אלינו מתגובה זו.
      שכן הררי טוען טענה פוסט-מודרנית ואפילו סולופסיסטית קלאסית – אין אמת, אין מציאות אובייקטיבית, הכל נובע רק מתפיסה, פרשנות, דמיון וכיו"ב.
      לא אכביר במילים על אינספור ההפרכות ברמה התיאורטית לתפיסות כאלה, ומעבר לזה ראינו פעמים רבות לאן תפיסות כאלו הובילו – התפרקות המוסר, ואחר כך החברה, ואחר כך האנשים עצמם, בנהרות של דם.
      פוסט מודרניזם הורג.

  27. אמר,צדק.טעה ,סתר את עצמו……..מה זה חשוב!אתם חייבים להודות:מי שקרא בעיון את הכתוב-(בעיון ועמקות) בודאי עבר חוויה של חידוד המוח והמחשבה. זה כמו שמחדדים עיפרון בכדי לכתוב – עד שהעפרון נגמר ואז נוטלים עפרון נוסף…….

  28. בזבזת לי 20 דקות מהחיים על טענות טרחניות מיידית ללא כל עוצמה.
    בין אם התקשורת בין בעלי חיים מכונה שפה או לא, אין בכך כל משמעות לתיאוריה של הררי כולה. קיוויתי לאיזו עמדה חדשנית וקיבלתי חרטוט על שוליים.

  29. המאמר כתוב בצורה טובה. אבל נראה שהכותב לא הבין את התזה הפילוסופית שהציג יובל נח הררי. או, שהוא הבין אותה לעומקה, חשש מהמשמעות שלה על חייו שלו עצמו ומנסה בככל דרך להפריך אותה (ההקדמה של מאמר זה עסוקה בביסוס הטענה של מה נדרש להפריך כדי להפריך את כל דבריו).

    מומלץ בחום לקרוא את ספריו של יובל (אפשר גם להאזין להם דרך מנוי חינמי לספרייה העירונית — תבדקו בספרייה שלכם).

  30. מחבר המאמר טועה: כאשר נח הררי מציין כי מדינה או חברות קיימות במוחן של בני אדם הוא מציין שמדובר בישויות מופשטות אשר מקבלות את צידוקן מבני האדם הם אינם מציאות גשמית מוחשת . כלומר מדינת ישראל או חברת פיזו יתקיימו גם לאחר שדורי ימות ובני ונכדי ימותו כל עוד יהיו אנשים שיקבלו זאת. בניגוד לעץ או לשולחן שניתן לחוש ולהכיר אותו אבל מציאותו מוגבלת

  31. ברור שקופים יודעים מה הוא עיט … בשפתם של דולפינים כבר זוהו עשרות מילים בעלות משמעות.. איך אפשר לסתור תיאוריה מסויימת על בסיס הבנה שגויה? לפחות תבדוק את עצמך

    1. להתחיל טיעון ב- "ברור ש…" מייתר את המשך המשפט שלך.
      לפחות תבדוק את עצמך.

  32. " קיצוץ תולדות האנושות" הוא פייקהיסטוריה. השמאלנים עברו משכתוב היסטוריה להמצאת פנטזיות חסרות הגיון.

  33. המאמר מעלה אמירה נכונה, אבל שולית… לא בגלל שיש להררי בעיה עם ניתוח השפה מישהו ישתכנע שאין בדבריו ממש. למרות שיש לו בעיה בניתוח השפה.. צריך לרדת דווקא למישור ה"מסקנות הרדיקליות" שלו ושם להראות את טעותו. הררי טועה כי הוא מעלה תפישת עולם של רוע. עולם ללא צדק, וללא יכולת לדבר על צדק הוא עולם רע. והרי כולו מלא בדרישה של צדק, כלפי בעלי חיים וכלפי חלשים וכן הלאה. והרי לפי טענותיו רק החזק ישרוד, כמו שהספיינס הכחיד את הנאנדרטל, ככה הפרוויליגים יכחידו את הנחותים. ומדוע לא? הרי הצדק זה קיים רק בדימיון….
    ואפשר ברמת עולם הרוח שלו להראות עוד המון עיוותים פנימיים. סתם, תפישה של כפירה קלאסית. "רשעים מלאים חרטות כרימון"..

  34. אין אבולוציה. לא היתה אבולוציה ואין הוכחות אמפיריות לאבולוציה.

    גם אין לנו שום הוכחה לכך שמנגנוני תקשורת בין בעלי חיים התפתחו לאט לאט באבולוציה. זה אחד מהפייק מדע. מדעיזם. זה פשוט אידיאולוגיה שהתחפשה למדע.

    אין לנו מידע אם זברה יודעת מה זה עיט אבל זברות בהחלט מזהות את הטורפים שלהן גם בלי לקרוא להם בשם

  35. הררי מטריאליסט. הוא לא אומר שאין השלכות למה שבני אדם מדמיינים, או לכך שהם מסוגלים להסכים לבצע עסקה או כל פעולה אחרת הדורשת יכולת הפשטה (במקרה זה: הבנה שלמשהו חומרי, או אפילו שירות לא חומרי, שאינו כולל מיטלטלין או נדל"ן, יש ערך מוסכם בשוק, שגם הוא מושג מופשט, וכו'), הוא מסכים שכל אלה קיימים, ועובדים, ומשאירים חותמם בשטח. אלא הוא רק מזכיר לנו, שכל הדברים האלה (פיג'ו כדוג'), תוקפם הוגדר ע"י רוחו של האדם. כיוון שהררי מטריאליסט, הוא מדגיש באובססיביות שכל אלה תוקפם אינו בחומר אלא ברוח, או כדבריו – בדימיון. כנראה שזה מאד מלהיב מטריאליסטים. ואולי יש ללמוד מהם להיות בעלי פליאה מכוחם של המחשבה והדמיון. אולי עד שסיים לכתוב הוא הצליח להכניס לעצמו את המסר לראש: שלא בחיל ולא בכח, כי אם ברוחי אמר ה'. לגבי בעלי חיים ושפה, ובכן, גם לאוסף החוקים שמאפשר כתיבת תוכנה קוראים שפה. למחשבים יש שפה. ונראה שלקבוצות בעלי חיים יש שפה. זאת במובן הפונקציונאלי, שההסבר לקיומו שנח להסביר הוא התפתחות אבולוציונאלית. (בעולם המחשבים מגדירים שפות לפי תורת האוטומטים והשפות הפורמליות). כל אלה הם "פרוטוקולי תקשורת". בכל מקרה, נראה שכדברי הכותב – יש הבדל מהותי, ולא כמותי, בין שפת בעלי החיים לשפת בני האדם. ה- "קפיצה" האבולוציונאלית הזו דורשת שימת לב. בנוסף, הררי לא בהכרח פוסל לחלוטין כל דימיון, הסכם, ממסד, מוסד, ברית, או דת. בהזדמנויות שונות בספר הוא אף מדבר על כך שהדתות הבינו דברים חשובים כמו הבעייתיות שבמרדף אחר סיפוקים, או הטעות בהגדרת האושר (אם כי כל העיסוק במציאת האושר, והסיקור שהאושר מקבל, הם ככל הנראה טעות בפני עצמה). נראה שלדעתו מה שניתן להגדירו כקיים (בלי ל יכנס כלל ועיקר לשאלה: מהו קיום) הוא רק החומר. מה שניתן למדוד את אורכו, נפחו, משקלו, או רמת המתח החשמלי וכד'. נכון שעובדה היא שחברת פיג'ו משפיעה בפועל על הכלכלה, ועל כל עובדיה, ולקוחותיה, אך הררי כמטריאליסט חייב להזכיר שוב ושוב את הפלא הגדול: כל זה אינו מעוגן בחומר באופן ישיר! (נכון, בסופו של דבר, זה כן מעוגן בחומר – הרכבים, או בטובין שמיוצגים על ידו – הכסף, השירות, וכו'). תודה לכותב על התוכן המעניין במיוחד בנוגע לקשר בין שפת האדם, יכולת להבנת משמעויות, מחשבה מןשגית, והכרה עצמית! קיבלתי זווית ראיה חדשה לנושא! אם כי עדיין חלק קטן מהדברים נראים בעיני כקביעה קצת שרירותית (כמו גם רוב ספרו של הררי. ורוב התוכן הקיים בכלל). לגבי ספרו של פרופ' יובל נח הררי; לדעתי ספר מאד מעניין, בכל הנוגע להצגה הרחבה מאד של ההיסטוריה, וטענות מעניינות על מוצא ההומוספייאנס וכן עוד כמה רעיונות מעניינים, וכן הערות חשובות על התנהלותנו כאנושות (אני שמרן ליברל, וימני, אך למה לא לחשוב על איך לחסוך לפרות ותרנגולות את מה שהן עוברות בתעשיית המזון??? אולי כל ההתנהלות לא נכונה מלכתחילה? הרי ניתן לצרוך תזונה צמחונית לחלוטין ולהיות בריאים וחזקים… וכן הררי מביא עוד הערות חשובות שיש לתת עליהן את הדעת.) אך הספר מאד מאכזב: הוא לא אינפורמטיבי כפי שהייתי מצפה, הוא חוזר על אותם משפטים שוב ושוב, ועושה מאמצים מייגעים לרמוז (בבוטות) שכולנו טפשים, וחבל שאיננו ציידים לקטים, וכל מה שאנו רואים כקידמה הרי הוא שואה וזוועה, ועל אף שאינו מתכחש לבריתות, הסכמים, וכל מה שבני אדם מחשיבים כבעל ערך – עדיין טון דבריו מעד צורם, מזלזל, מתנשא, ומלא בכעס ושנאה. המוזיקה שאני שומע מספרו היא ללא ספק של שיווק דעותיו. השלמתי את השכלתי בנוגע לדעותיו של פרופ' הררי מסרטןני יוטיוב, וגם שם, כל עוד הוא מדבר על טכנולוגיה, זה נפלא ומרתק! אך כשהוא פוסק מלדבר על טכנולוגיה, נראה שהוא מלא תסביך וכעס על אנשים שניסו לכפות עליו דעות שמרניות, או דתיות… חבל מאד! לגבי הערת הכותב על אלוהים וכו'… נו גוט. ראיתי טוב מזה. כיום אני רואה חובה לכל אדם שרק רוצה להתחיל לדון דיןנים תאולוגיים לקרוא את ספרו של הרב לורד פרופ' יונתן זקס זצ"ל: השותפות הגדולה

  36. קניתי את סיפרו קיצור תולדות האנושות וקראתי אותו בעיון. מסקנתי היא שאים המטרה היא לעשות כסף מאנשים כמוני, יכולת כתיבה חשובה. אין צורך להדבק ברעיונות אמת, או בכל דבר משמעותי.
    הספר התמונה של דורין גרי לא מתימרת להגיד שהשטן קיים, הררי חושב שמילותיו הם אמת. לבריאות.

  37. אם השפה היא אמצעי להעברת פיקציה
    הרי שספר שמשתמש בשפה הוא כל כולו פיקציה

  38. בספרו של יובל נוח הררי אין "ניתוח השפה", יש טיעון המתייחס לתפיסתה של החברה האנושית את המציאות שהרכיבה אותה בעבר ומרכיבה אותה היום – כחברה אנושית.
    הטיעון הבסיסי שאני מבין מספריו של יובל, מדבר על "הסכמה" של קבוצות בחברה האנושית על נושאים שונים, הכוללים תפיסות עולם, מהותן של ישויות (פיזיות, וירטואליות), יחסי גומלין בין הישויות, שיפוטיות (טוב-רע) וכד'; אך עיקרו – משמעותה של הסכמה זו על גורלו של המין האנושי, בעבר ובהווה.

    כותרתו של המאמר יומרנית ודוקרת.
    כותרתו המשנית יורה חיצים משוננים וכועסים, פחות או יותר ב90 מעלות מהמטרה אותה הוא מבקש לדרוס.

  39. מצחיק כמה מגיבים מאשימים את הכותב בהטיה דתית בלי להכירו למרות שהוא מפורש מציין שמבחינתו אלוהים יכול להיות פיקטיבי(בניגוד למשל לכסף). כשהררי, האתאיסט המוצהר פחות חשוד בעיניהם בהטיה.

  40. הררי טועה אבל אתה טועה עוד יותר,
    למעשה אתה לוקח את הטעות של הררי ומעמיק אותה,
    וכל זה בגלל אותה סיבה בדיוק,
    אגו,
    גאווה חלולה שמסתירה את ההיבט הכי חשוב להבנת סוד החיים שהוא המידה שבה הכל נמצא על אותו רצף.

  41. לא צריך את הררי כדי להבין שאין אלוהים. "בראשית ברא האדם את אלוהים כי המוח היה תוהו ובוהו". אנחנו פשוט קוף מתוחכם ואומלל שמודע מידי לעצמו ולא מבין למה הוא ומה הוא. אז הוא ממציא שטויות שמנחמות אותו.

    1. ואנחנו, בעזרת השם, נשתדל להאמין לך ולהשתתף בצערך

  42. "עוּבדות אנושיות, שעומדות בבסיסה של החברה האנושית. הן תישארנה עובדות גם אם המין האנושי ייכחד."
    מי שיכול לכתוב משפט כזה יותר טוב שלא לוקח עט ביד. (אדון המבקר מי שלא מבין שישבור את הראש שיבין)
    זה משהררי אומר שכל האנושות (החיים התבונתיים כולם) יוצרים עולם פיקטיבי (הכלא שלנו) העולם האמפירי השורשים מן הטבע. וחברת האנוש יש לה תוקף רק עד לאדם האחרון. בפילוסופיה באסתטיקה לפי עקרונות ההרמנויטיקה קובעת שקליטת היצירה משחקת תפקיד מרכזי. פסל שסגור בכספת והושלך לאוקיינוס נפסק להיות יצירה אומנותית. בלי אדם קורא ומסתכל כל דבר מאבד את החברתיות והאנושיות שלה. אוגרית שסגרו את הספריות שלה לפני 3000 שנה שתק עד ליפני כמה עשרות שנים. השומרים (SUMER) גם נכחדו את הכתיב שלהם עד היום מנסים לדובב.
    אם האדם נכחד לא נשאר ממנו זכר ורק אלוהים יודע לספר את הקורות שלו.

  43. מאמר חדור בדעות קדומות. באותה מידה אפשר לבטל גם את תיאוריית באבולוציה ואת המפץ הגדול. תחזור לחיות בימי הביניים

  44. מסכימה בהחלט. הררי מספר על תהליך אנתרופולוגי בלי להבין אותו לעומק. נותן תחושה שהומו ספיאנס אחראים על מות כמעט כל בעלי חיים שסביבם. וכמובן ניאנדרטלים המסכנים(?!).האכזריות של ניאנדרטלים דבר ידוע לכל מי שעוסק באנתרופולוגיה. ידוע גם שהומו ספיאנס הוא פחות אכזר בין כל הפרימטים. הניבים של הומו ספיאנס קטנים בדיוק כמו ניבים של נקבה של בונובו. הוא לא מבין לא באבולוציה ולא באנתרופולוגיה. הספר הוא פשוט פוליטי מבוסס על אידאולוגיה פוסטמודרניסטית.

  45. מה דעתכם שלכל החיות יש בינהם טלפטיה…וקולות…שמשמעותם ביצוע פעיליות ושניהם זו השפה…גם קראתי מחקר שיש קשר בין העצים…!

  46. יש פה בעיות קשות מאוד בהנחות יסוד של כותב המאמר גם ההנחה שמוטב האדם מין הבהמה לא באמת כזאת ברורה כמו שכותב המאמר מאמין גם כל העיסוק הרציונלי במשהו שאין עליו כל כך הרבה עובדות גם הטינופת לכיוון אחד גם האחיזה במציאות שלא ליפול לניהיליזם חס וחלילה וגם אם אתה מאמין במה שאמרת ששפה זה מאגר מידע משוכלל שקם בבוקר ופתאום קוף הפך לאלוהים אז פשוט תכתוב את זה וזהו למה לבלבל את השכל על אבולוציה בחיות ואז לחשוב שזה לא נכון בבני אדם למה לכתוב מאמר כלכך ארוך בשביל מסקנה פשוטה כלכך פשוט תגיד שזה מה שאתה מאמין בו בלי שום קשר למדע או הגיון ואז על הדרך תחזק את דברי הררי ובנוסף לכל לסתור ספר פילוסופי בעיקרו על ההנחות יסוד המדויקות שלו ברגשות ושטף זעם של כסף זה אמיתי תראו קונים עם זה או עם טענה יותר מופרכת להגיד שאתה לא חיה שאתה רציונל שאתה גבר שאתה קפיטליסט שהחיים דרך העיינים שלך זאת המציאות היחידה ולרצות לנשוך כל אחד שאומר אחרת זאת פשוט התנהגות שממש מאששת את מסקנותיו של אדון הררי ומפריעות את מסקנותיך הוא אומר שאנחנו חיות שמדמינות דברים ובטוחות שזה המציאות למרות שזה בוודאות לא נכון ואתה בא בשם ההגיון ומוכיח את דבריו שאנחנו חיות עם קלט פלט גרוע להפליא ושאין מה לעשות אלה אנחנו ובא נלמד להשתפר מפה במקום שננסה להיותProud boys ולהילחם בכל מה שלא נראה לנו כמו כלבי שמירה ולאט לאט נהרוס את עצמנו מבפנים

  47. הרדוקציה של הררי היא פוליטית. ביסודה קשורה לניסיונות פירוק ממשמעות, פירוק פוסט מודרני. הפירוק לא מתעניין בעובדות. כידוע, דרכו של השמאל העולמי אינה אלא חרחור מדנים בין קבוצות ותת קבוצות באמצעות המצאת אג'נדות ולשם פירוק כל זהות משותפת. פרט לכך, הוא בחור שטחי, מפוחד וצבוע, שנהנה מפרסום עולמי (עיין ערך אובמה) ושהשמיט במתכוון מידע מהמהדורה הרוסית של ספרו.

  48. לדעתי הכשל אצל הררי הוא פשוט, הוא מראה כי השפה של בני האדם אינה שונה באופן מהותי משפתם של החיות אלא שהיא משוכללת יותר מבחינה זו שהיא "ממציאה" מושגים, אולם כאן טמון הכשל, היכולת "להמציא" מושגים הופכת את השפה האנושית לבעת שונות מהותית ולכזו שיש לה יכולת הפשטה ויציקת תוכן במשפטים. כשל נוסף וחשוב אצל הררי הוא מה שהמחבר ציין, שיפוטיו הערכיים החוזרים ונשנים של הררי שעומדים בניגוד מוחלט לתפיסתו.

  49. הבעיה הראשונה בספר של הררי היא שכל נושא הוא פותח וסוגר ומקיף עשרות נושאים שכל אחד הוא נושא שלם לדיון בין מלומדים והוא נותן לו עמוד דף פרק שכתוב רהוט ומשקף באמת פחות מקמצוץ מהיקף הנושא זה לא דיון רציני במאה ה19 אנשים חשבו שהם יכולים להקיף הכל מי שחושב כך היום הוא או תמים מאד או מאחז עיניים . העקרון שכל העולם הוא פיקציה לשונית נשמע מאד קוסם אבל מדען שמשתמש במודל מתמטי (שיא הפיקציה…) ומצליח להגיע לנתון אמפירי לא יחשוב בקלות ששפת המתמטיקה זו סתם פקציה גם אם מעולם לא ראינו אטום לפוצץ את הירושימה הצליחו אמנם יתכן שמדעי הרוח שם השפה משמשת לתיאורים דמיוניים של "מהות האדם" זה אכן סוג של עולם מדומיין אבל אז כל ערך אנושי הוא חסר ממשות שזו בעצם מסקנתו של הררי אבל אז הוא מאד יתקשה להסביר איך הוא עצמו נאבק בעד ערכים מדומיינים

  50. "האם לקוף הגונון יש הכרה עצמית? האם הוא יודע שהוא קוף ושהררי הוא אדם? ברור שלא, כי לוּ היה יודע היו לוֹ שפה ומחשבה."

    הנחת המבוקש

    על פי ההיגיון של הכותב המשפט לעיל, נגיע למסקנה שלאדם אילם אין הכרה עצמית, כי לו היה לו הכרה עצמית, היה לו שפה.

  51. ברשותך – כותב הנכבד – תרגיל מחשבתית. כנודע שפה מקנים ההורים והסביבה, כלומר אילו זוג הורים הצליחו להגיע לפלנטה אחרת, והחליטו שהם לא רוצים להיות עבדים לשפה על דרך החיים והמוות ביד הלשון, ולכן הם מפסיקים להקנות לילדיהם שפה. וככה נולדים בפלנטה ההיא דורות על גבי דורות בלי שפה.
    עכשיו, האם ביחד עם איבוד השפה, הם מאבדים את הכרה עצמית? מאבדים את המחשבה?

    בכל אופן המקרא חושבת כמו הררי, שאת השפה צריכים להקנות, והמקרא עושה את זה עם שכנוע מטריף, בטענה (באופן מטפורי כמובן) שכל היקום נבראה עם שפה = עשרת המאמרות. כלומר על פי המקרא יש ציווי אלוהי כביכול לקנות שפה לילדים. יוצא שפילוסופית בימי קדם הבינו שאפשר אחרת, אפשר בלי שפה, ובלי שתינזק התודעה והמחשבה וכו', ויותר מיזה במחשבה ואידיאולוגית אפשר לחשוב איך אפשר לאבד את השפה שמביא לנו עבדות, על דרך החיים ומוות ביד הלשון. אז מה כל כך חשוב השפה על פי החשיבה המקראית? התשובה המקראית תהיה שלכל המצאה אנושית יש את הטוב ואת הרע, ותפקיד האדם הוא להיות על המשמר שההמצאה תביא לנו אלא את הטוב. אבל המקרא תזכיר לנו תמיד שאנו עבדים לשפה. אותו דבר שאנו מגיעים לצווים המוסריים כמו לא תרצח ולא תגנוב. לא תרצח ולא תגנוב מביא לאדם למות מרעב, כלומר לא רק שהאדם נהפך לעבד נרצע = הוא חייב לעבוד כל החיים בשביל אוכל ולינה, כי אסור לו לגנוב, יש מצב שלא יהיה לו עבודה ואז ימות מרעב.
    המקרא לא תיתן להמציא את הצווים המוסריים האלה, בלי חלוקת הארצות בגורל על ידי נח ובניו (מכאן תוקף דרישת היהודי על ארץ ישראל = ירושה מהחלוקה ההיא), כלומר אין קניין בלי שכל אדם נולד עם קניין. ואם אין קניין, אין גם לא תגנוב ולא תרצח, כי אז כל חברה\אומה חייבת להילחם על פיסת האדמה שלה.
    הררי עלה בספרו על הרבה תובנות מקראיות ויהודיות בלי שירגיש בזה. למשל הסדר המדומיין שלו זה בדיוק המושג העמוק של ע"ז של המקרא. לדוגמא "ריבון" אנושי. הרי אין באמת ריבון, זה טוטלי דמיון שכל בני המשטר מאמינים בו. במציאות יש אדם כמוך וכמוני שמדבר בשם הדמיון הזה והורג וגונב ומשעבר את כל בני המשטר בשבילו. שהשופט ברק חושב שאין לנו זכות מוקנה לנשום, זה בדיוק ע"ז שהיהדות נלחמת בה. למה ליהדות וליהודים יש את ריבון העולמים?! בדיוק לזה לומר שאין ריבון אדם על אדם. אז אייך בכל זאת בני אנוש הם כולם בני משטרים? הרי מי המטומטם שיסכים לדברי השופט ברק שנותן לריבון המדומיין שליטה טוטלית על האדם?! התשובה הדגל\הלאומניות\הזהות הישראלית וכו' וכו', וכל אלה הם ישויות דמיוניות שבני המשטרים מאמינים בו, ושהיהדות המסורתית מתנגדת לה משום עבודה זרה.
    לסיום: הררי כנ"ל עולה כאן על חשיבה עתיקת יומין של הפילוסופיה המקראית והיהודית המסורתית. הוא לא שם לב לעבודה זרה שלו עצמו, שזה הישות הדמיונית שהוא קורא לו "מין האנושי". כלומר הררי מאמין שישות הדמיונית שנקרא "מין האנושי" הוא מציאות ולא מדומיינת, וזה הכשל העמוק שלו. הוא גם לא יודע שהמקרא בראשונה נלחמת מול הישות הדמיוני הזה שנקרא "אנוש". כלומר במקרא הסדר המדומיין הראשונה (קרי הע"ז הראשונה) היה "אנוש" שהמציא "אנוש בן שת".

  52. ללא ספק הבנתו של יובל הררי בהבדל התהומי בין לשון האדם (לבעלי חיים אין לשון אלק רק שפה) ושפת החיות היא פגומה לחלוטין. הרמב"ם (שכנראה לא היה יותר טיפש מיובל הררי) קרא לאדם "החי המדבר". המהפיכה הלשונית שיובל הררי כל כך גאה שתזמן אותה ל מינוס 70000 שנים היא כל כך עמוקה ומוזרה–שכל המדענים שמנסים להשוות אותה לשפת החיות בוחרים להתעלם מתובנותיו של הרמב"ם. בסופו של דבר הררי ישכח וישחק בין גלגלי ההיסטוריה משום שלא אמר שום דבר שאפשר לעשות אתו משהו (הוא אמן הטשטוש והערפול–כל דבר יכול ללכת ככה או ככה וזה כבר אמרו הגששים) וההשפעה האמיתית של שפת אנוש לא ממש שנתה סדרי עולם עד בערך 5000 לפני הספירה כאשר הוצא הפפירוס שאפשר למין האנושי (המין היחיד בתבל) להעביר את הידע שלו לדורות הבאים וכך להגיע ל BIG DATA ולכוחות שאין לשום חייזר שרק מעדיף לנחות בפסקגולה, אלאבאמה ולחטוף איזה שכור במקום לעצור בסמיסטוניאם או בלובר וללמוד קצת בינתיים הררי אמר שנצחנו את המחלות וקצת השתתק עד שמיתג עצמו מחדש אחרי הקורונה. איש חכם אבל לחלוטין שחצן על. משהו כמו יאיר לפיד.

  53. האם קוף הגונון יודע שהוא קוף הגונון ולא קוף השימפנזה, למשל, או קוף הבבון

  54. מאמר גאוני,הררי מפטפט את עצמו לדעת
    מתיימר להבין בתחומים שהידע שלו לא מרשים בלשון המעטה

  55. לעניות דעתי כבר בתחילת המאמר יש לך כשל לוגי: אתה טוען ש-"בהינתן שניתוח השפה של הררי מופרך, מופרכות גם המסקנות שהסיק ממנו.". אלא שבכל קורס לוגיקה בסיסי לומדים בשיעורים הראשונים שהנחות שקריות לא גוררות מסקנה שקרית. לכן אם הפרכת את ההנחות של הררי, לא הפרכת את המסקנות שלו.

    בהמשך אתה נכנס לעומק ההגדרה של שפה ומגיע למסקנה (שמוסכמת עליי) שהררי מייחס לקופי הגונון אלמנטים של תקשורת מושגית שבוודאי לא רלוונטיים להם אלא שייכים לשפות אנושיות של אחרי המהפיכה הלשונית. זה לא מחליש, ואפילו מחזק את הטענה של הררי שרק בני אדם מסוגלים לחשוב על דברים שלא קיימים במציאות. למעשה הטענה שלך חזקה יותר: אף בעל חיים לא מסוגל לחשוב על שום דבר באותו אופן שבו בני אדם מסוגלים. לא משנה אם הדבר קיים במציאות או לא. כאן למעשה הסכמת עם הררי בלי להתכוון: אם הטענה שלך נכונה עבור כל דבר, בוודאי שהיא נכונה גם לדברים שלא קיימים במציאות.

    בהמשך אתה ניגש לדוגמאות שונות של הררי. אתייחס לאחת מהן – קפיטליזם. ראשית, גילוי דעת: אני מאמין בסוציאל דמוקרטיה, ואני מאמין שסוציאל דמוקרטיה היא סוג של קפיטליזם. לעניינינו: מהפיכות קומוניסטיות\סוציאליסטיות הן דבר שקרה. מלבד ההצלחה של הקפיטליזם (שלא תמיד היתה ברורה) אין שום דבר שמונע ממהפיכות כאלה לקרות בעתיד. נניח שבארה"ב תפרוץ מהפיכה קומוניסטית מוצלחת והממשלה החדשה תכריז שאין יותר קניין פרטי ושכל החברות שייכות מעכשיו לממשלה. האם אז חברות יהיו קיימות שמובן שהזכרת? כמובן שלא, התשתית החוקית לקיומן פורקה ואחרת נבנתה במקומה. בחלק מהמקרים חברות ייסגרו במקום להיות מולאמות, ואנשים פשוט ייכנסו למשרדי החברה ויוציאו מהם את העובדים אחר כבוד. משמע, אם הממשלה תחליט שהחברה לא קיימת, החברה לא קיימת.

    זה נובע מבעיה נוספת במאמר: הטענה ששלטון החוק לא מדומיין. אני טוען ששלטון החוק בוודאי מדומיין, מאחר שהוא נקבע באופן שרירותי (לא טיפש, אבל גם לא טבעי) על ידי אנשים, ואם אנשים ישנו את דעתם החוק ישתנה ואיתו שלטון החוק. מכאן, כל מציאות שמסתמכת על שלטון החוק היא מציאות מדומיינת, לפחות בחלקה.

    אני לא מסכים עם הררי בכל מה שהוא אומר, אבל כאן במאמר אני לא רואה שום השגה טובה על דבריו.

  56. מסכימה פה עם שאר המגיבים , נכון , לחיה בהחלט יש שפה , אבל הוא התכוון לזה שאנחנו מביעים דרך תקשורת ודיבור והם לא , הם רק בסימנים מובהקים שלהם , תמיד יש פרשנויות כאלה ואחרות ולא עובדות חד משמעיות
    לגבי טקטיקת השפה , שהיא לא באמת מגיעה לכלל הרבדים של הקהל הקורא , זה בוא נאמר טקטיקת מניפולציות השקר , לא ידעת איך לצאת מאותה ביקורת בונה , החלטת שזו טקטיקה , פרופסור צריך לדעת גם לקבל ביקורת מהקוראים שלו נקודה !!
    כל אדם יכול לחקור נושא ולהביא את הסובייקט שלו לכך .