יומני היועמ״ש: אלו הם כלי התקשורת איתם נפגש מנדלבליט

חשיפת ׳מידה׳: 31 פגישות עם עיתונאים וכתבים רק בין 2019 ל-2020, כולל עם ׳ידיעות אחרונות׳ שאת החלטתם בתיק 4000 טרם קיבל. משהו לא טוב קורה בין צלאח א-דין לבין התקשורת הישראלית

צילום מסך

בימים האחרונים, נדמה כי שמו של היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט מסרב לרדת מהכותרות. החל משיבוש לכאורה של התנהלות הממשלה בקורונה בנוגע לנתב״ג, דרך התנגדותו של היועמ״ש לחלק מהחלטות רה״מ נתניהו בטענה כי מדובר ב”כלכלת בחירות”, וכלה בשינוי דעתו ביחס לסיוע הכלכלי שקיבל נתניהו מבן דודו, באופן האוסר עליו לקבל עזרה מבני משפחתו למימון ההגנה במשפטו.

אולם כפי שאנחנו חושפים כעת, מתברר שלא רק התקשורת עסוקה במנדלבליט, אלא שגם מנדלבליט עצמו עסוק בה לא מעט.

כך, בשנה החולפת נפגש היועמ״ש 18 פעמים עם עיתונאים מערוצי הטלוויזיה והעיתונים השונים, כולל עם עיתון ׳ידיעות אחרונות׳, שכידוע טרם החליט האם להעמידו לדין בתיק 4000. בין גופי התקשורת עימם נפגש מנדלבליט בשנת 2020 נככלים גם ׳ערוץ 13׳ – שלוש פעמים, תאגיד השידור – שלוש פעמים, ׳ערוץ 12׳ – פעמיים, וכן עיתוני ׳הארץ׳, ׳דה מרקר׳, ׳גלובס׳, ׳מקור ראשון׳ ו׳ישראל היום׳.

בשנת 2019 נפגש היועמ״ש 13 פעמים עם עיתונאים וכתבים, כולל עם ׳ידיעות אחרונות׳, ׳ערוץ 13׳ – שלוש פעמים, ׳ערוץ 12׳, תאגיד השידור, עיתון ׳הארץ׳, ׳דה מרקר׳ ואחרים. בסך הכול, נפגש מנדלבליט 31 פעמים עם אנשי תקשורת בשנתיים של 2019-2020.

שיח ייחודי ומידע רגיש

במשרד המשפטים סרבו למסור פרטים אודות זהותם של העיתונאים עימם נפגש מנדלבליט, וכן את תאריכי הפגישות המדויקים. לטענת המשרד, הסיבה לסירוב מסירת הפרטים הללו היא “ייחודיות השיח” בין העיתונאים לבין היועמ״ש, אשר “מתאפיין ברגישות מיוחדת”. במשרד המשפטים סבורים כי מסירת המידע “עלולה לפגוע בעבודת הרשות הציבורית ולשבשה”, וכן “צפויה להביא לפגיעה ביחסי האמון שבין הצדדים”.

כלומר, בעיני משרד המשפטים השיח שהתקיים בפגישות סגירות בין היועץ המשפטי לממשלה לבין עיתונאים בכירים בערוצי החדשות המרכזיים המסקרים את עשייתו המשפטית, בדגש על תיקי נתניהו, הוא כה “ייחודי” ו”רגיש” עד כי עדיף שהציבור לא יידע עליו. שלא, חס וחלילה, תיווצר “פגיעה ביחסי האמון שבין הצדדים”.

כזכור, חלק מפגישותיו של מנדלבליט עם עיתונאים דווקא ראו אור על מסכי הטלוויזיות במהדורת המרכזית. כך קרה בחודש ינואר 2019 כשנתקל היועמ״ש, לכאורה לגמרי במקרה, בעיתונאית ׳חדשות 12׳ דה ויס, ברחוב בתל-אביב. בראיון, שוחחו השניים על חקירות ראש הממשלה ועל כתב החשדות עליו עבד מנדלבליט ממש באותם ימים, אשר פורסם מספר שבועות מאוחר יותר.

פוליטית ומשפטית, תאריך הראיון עם ויס היה רגיש מאוד – כחודש לאחר הכרזת הבחירות ובשיא מסכת ההדלפות הכמעט-יומיות מחקירות רה״מ. נתניהו הגיב על הדברים עוד באותו ערב ואמר כי “הבחירה לשתף פעולה עם תכנית כזאת, בעיתוי כזה, היא חסרת תקדים בתולדות המשפט הישראלי ומעלה סימני שאלה קשים”.

האם מסירה של שמות העיתונאים ותאריכי פגישותיהם עם היועמ״ש הייתה מצביעה על תזמונים פוליטיים נוספים, ביחס לניהול חקירות נתניהו או לחלופין אל מול חשיפות שנעשו בשנתיים האחרונות אודות מעללי הפרקליטות? שאלה טובה.

ללמוד מהטובים ביותר

מנדלבליט אינו לבד בהתנהלות השוטפת מול עיתונאים ואנשי תקשורת, הנערכת במחשכים. גם פרקליט המדינה לשעבר שי ניצן נהג להיפגש רבות עם מעצבי דעת הקהל מערוצי התקשורת המרכזיים, וכפי שחשפנו ב׳מידה׳, ניצן נפגש שלושים ושתיים פעמים עם עיתונאים וכתבים במהלך שלוש השנים של 2017-2019. גם במקרה של ניצן סירב משרד המשפטים למסור את פרטיהם האישיים של העיתונאים עימם נפגש פרקליט המדינה לשעבר.

כך, נפגש ניצן באותן שנים בין השאר עם אנשי ׳וואלה׳ ו׳ידיעות אחרונות׳, שני כלי תקשורת העומדים במרכזן של פרשות תיק 4000 ותיק 2000 העוסקות ביחסים בין כלי תקשורת לגורמים בכירים בממשלה ובחשד לקבלת “סיקור אוהד”. ניצן אף נפגש עם אנשי עיתון ׳הארץ׳, לגביו אמר בכנס בשנת 2019: “ב׳הארץ׳ אני מסודר”.

כלומר, בעוד שנתניהו עומד לדין ומואשם בשוחד עבור סיקור אוהד, נפגשים מגישי אותו כתב אישום, פרקליט המדינה והיועץ המשפטי לממשלה, עשרות רבות של פעמים עם עיתונאים שעוסקים ישירות בסיקורם. זאת, במהלך התקופות בהם מתנהל נגד ראש הממשלה המשפט עליו עמלו מנדלבליט וניצן, שעניינו טרם הוכרע.

נזכיר עוד שב-2019 דחה מנדלבליט את בקשת פרקליטי נתניהו לחקור את ההדלפות החוזרות ונשנות מהחקירות, בטענה כי: “אין מקום לפתוח בבדיקה או בחקירה של המקרים”. האם היה זה היועמ״ש עצמו שהדליף לעיתונאים פרטים מחקירות נתניהו? גם זו שאלה טובה.

בשיחה עם ׳מידה׳ אמר עו״ד זיו מאור כי: “מנדלבליט הוא פוליטיקאי ומתנהג ככזה. הופעה של פקידים בתקשורת יכולה להיות תקינה מבחינה משפטית כל עוד היא ממלכתית, עניינית ומשרתת סדר יום של ממשלה נבחרת. פגישות הסתר של מנדלבליט הם חתרנות פקידותית שמתיימרת לא רק לקבוע סדר יום עצמאי ללא סמכות אלא גם להשפיע על הדרך שבה הציבור תופס את נבחריו”.


עקבו אחר ׳מידה׳ גם ברשתות החברתיות:

 

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

9 תגובות למאמר

  1. למה ביבי לא מגיש תלונה במשטרה כנגד מנדבליט, שיחקרו אותו!!!!!

  2. לא מנדלבליט יקרא שמו בישראל כי אם ""אשמדאי"" אדם שטימא את שמו שלו …מעשיו אות קיין על מצחו….""החי על המת ""רכיכה ….שהסכים להסחט ולעזור לשי ניצן פרקליט השטן לתפור תיקים למר נתניהו על מנת להציל את עורו מצפוני החוק …..די שמיים תינקם …..

  3. המטרה היחידה לפגישה עם עיתונאים (טעמולנים) על ידי מנדלבליט ושי ניצן להעביר חומר מחקירת ראש הממשלה ולעשות לו דלגיטימציה ומשפט ציבורי כבסיס למהפכה שלטונית !!! במדינה מתוקנת, זה לא היה עובר בלי הכנסתם לבית הסוהר !!!

  4. למה לא שאלת על ההקלטות שלו עם אשכנזי…
    על אישורי החקירות ועוד…

  5. להעמיד את מנדלבליט לדין בגין "הדלפות תמורת סיקור אוהד" – בחשד לשוחד
    כל תקדים במשפט נתניהו ישמש מיידית בתיק הזה
    נחמד דווקא…

    1. להיפך חבר, להיפך בדיוק.
      אתה נופל למלכודת של השמאל. וכשאתה מנסה לשחק את המשחק הבזוי שלהם, צפה להפסד צורם, כי הם מרמים, תמיד.
      מה שצריך לומר קבל עם ועדה – זה בסדר שפוליטיקאים נפגשים עם כתבים. ואין דבר כזה "סיקור אוהד שמהווה שוחד".
      אז אם כבר, זה בסדר שכולם ייפגשו עם עיתונאים, ולא צריך שום קמפיין.
      בשול הדברים אוסיף, כפי שהדגישו גם בכתבה, כי עדיין יש הבדל בין פוליטיקאי (נבחר) לבין פקיד (לא נבחר). ומבין שני אלה, לפוליטיקאי הזכות לפגוש עיתונאים במסגרת תפקידו הציבורי, בעוד לפקיד אין זכות כזו, למעט כשאר נשלח לשם על ידי, ניחשת נכון, הפוליטיקאי הממונה עליו.

  6. 32 פגישות עם עיתונאים זה אומר שלפחות יותר מי פעמיים בחודש הוא נפגש עם התקשורת ועם זה לא סיקור אוהד אז מה זה

  7. “פגיעה ביחסי האמון שבין הצדדים”
    ארגון הטרור הישראלי המסווה תחת השם: "המערכת המשפטית" זוכה אצלי לאמון בדיוק כמו החברים של יאיר גולן מלפני 70 80 90 שנה. כן, הכוונה שלי לאותם יצורים מאירופה.