איך הפכו המשפטנים את החוק לכלי פוליטי

סוגיית בדיקת הקורונה לנכנסים לארץ היא רק דוגמה אחת לדרך בה משתמשים המשפטנים במושגים אמורפיים כדי לכפות את רצונם על הציבור ועל נבחריו

מי מנע את בדיקות הקורונה מהנכנסים לארץ? מלחמת גרסאות משתוללת בין אנשי משרד הבריאות לבין אנשי משרד המשפטים והיועץ המשפטי לממשלה על השאלה מדוע לא נערכו בדיקות קורונה לנכנסים לישראל, מה שככל הנראה היה עוזר למנוע, או לפחות להפחית, את התפשטות הקורונה והמוטציות השונות אשר הגיעו מעבר לים. הוויכוח התחיל כאשר שר הבריאות יולי אדלשטיין טען כי הסיבה הייתה הצבת חסם משפטי מצד משרד המשפטים והיועמ״ש, ואילו במשרד המשפטים הכחישו. מי צודק?

ככל הנראה קיימת אשמה על שני הצדדים – הפוליטיקאים שלא לחצו מספיק, והמשפטנים שעמדו מנגד. אך האמת היא שלענייננו זה לא משנה, כי טענת שר הבריאות היא דוגמה מצוינת לדבר שראינו לא פעם ולא פעמיים, והוא גמישותו של המשפט.

אמורפיות בשירות פקידותי

חסם משפטי, מניעה משפטית, קשיים משפטיים ועוד – כמה פעמים נתקלנו בשימוש במושגים אלו? מושגים אמורפיים אשר אינם נהירים לבני אדם רגילים, שמטרתם היא נטו לתת כוח בידי המשפטנים כדי שיוכלו לעשות כרצונם.

דצמבר 2019. היועץ המשפטי לממשלה מודיע לשר המשפטים דאז אמיר אוחנה כי קיימת מניעה משפטית למנות את המועמדת שבחר, אורלי בן ארי גינזבורג, לתפקיד ממלאת מקום פרקליט המדינה וכי רק המועמד המועדף שלו, מומי למברגר, יכול לכהן בתפקיד. לטענתו המינוי חורג ממידת הסבירות, כי חייבים למנות אדם בעל ותק נכבד שכיהן בתפקידים בכירים בפרקליטות, ולכן יש מניעה משפטית לאשרו.

אורלי בן ארי הייתה בעלת ותק רב, אך לא קודמה בשל שיקולים פנימיים – לטענתה סכסוך עם שי ניצן – ולכן לטענתו של מנדלבליט המינוי לא סביר. אחרי מחאה נגד המינוי, אורלי בן ארי פורשת מהמועמדות.

מנדלבליט סיכל את מינוי מועמדיו של השר | שר המשפטים לשעבר אמיר אוחנה (צילום מסך)

פברואר 2020. אמיר אוחנה מודיע כי בחר למנות לתפקיד את דן אלדד, ראש מחלקה בפרקליטות, אך מנדלבליט מודיע כי קיימת מניעה משפטית למנותו וכי רק מועמדו לתפקיד, מומי למברגר, אינו עומד במניעה משפטית. אחרי ביקורת ציבורית רבה המניעה המשפטית נעלמת.

אפריל 2020. מנדלבליט מודיע כי קיימת מניעה משפטית להאריך את מילוי המקום של דן אלדד, כי לא יגן על כך בבג״ץ, וכי הוא יכהן בנוסף על תפקידו כיועמ״ש גם כממלא מקום פרקליט המדינה.

סיפור מינויו של ממלא מקום פרקליט המדינה הוא דוגמה מצוינת לדרך השימוש שעושים המשפטנים במושגים אמורפיים כמו מניעה משפטית. לכל בר דעת שמסתכל על הלך הדברים אשר קרו רק לפני כשנה, ברור כי המניעה המשפטית המפורסמת הייתה בסופו של דבר פשוט רצונו של מנדלבליט.

היועמ״ש השתמש במניעה המשפטית כדי לכפות על אוחנה את המועמד שרצה, מניעה אשר נעלמה ברגע שנשמעה כלפיה ביקורת ציבורית. הדבר מתחזק עוד יותר כאשר רק לאחרונה, ובניגוד למניעה המפורסמת שמאפשרת למנות רק את למברגר, הומלץ על-ידי ועדת האיתור בראשה עומד מנדלבליט – למנות מועמד אחר לתפקיד.

המשפטנים נגד האזרחים

מנדלבליט לא המציא את השימוש במושגים אמורפיים כדי לכפות את דעותיו על נבחרי הציבור. במשך שנים רבות השתמשו יועמ״שים ושופטים במושגים אלו כדי לקבוע לנבחרי הציבור מה מותר ומה אסור לעשות. קביעות אלה נסובות על פרשנות אישית ואין להן שום אחיזה בלשון החוק או בכוונת המחוקק. אלו קביעות אשר אהרון ברק שִכלל לכדי אומנות, בעת שביצע את ההפיכה החוקתית ופירש את ׳חוק יסוד: כבוד האדם׳ כרצונו ופסל על בסיסו חוקים אחרים.

כאשר למדתי דיני חוזים, לימד אותנו המרצה שחוזה טוב צריך להיות פשוט ומנוסח ברמה שכל אדם מבין מפני שחוזים לא נועדו למשפטנים אלא לבני אדם. השימוש במושגים אמורפיים מטרתם להוציא את יכולת ההבנה מידי האנשים הפשוטים כדי שלא יוכלו לחלוק על דברי המשפטן. על-ידי השימוש במושגים אמורפיים תופס המשפטן כוח מעל שאר בני האדם ולמעשה מוציא מהם את היכולת להבין את החוק אשר אינו נכתב בשבילו אלא בשבילם, כדי שהאדם הפשוט יוכל לדעת מה מותר לו ומה אסור, מה נכון ומה לא.

לצערי במדינת ישראל לא רק שהחוק הוצא מידי הבנתם של בני אדם רגילים, אלא הוא הוצא גם מידי הבנתם של משפטנים, מאז פסק דין ׳אפרופים׳. עורכי דין אשר עוסקים בדיני חוזים אינם יודעים איך יפרש בית המשפט את החוזה שהם כתבו גם אם הוא הכי פשוט שיש. לשופט קיים כוח בלתי מוגבל לפרש את החוזה כראות עיניו, אף אם החוזה פשוט וברור, ועורכי דין אשר עוסקים במשפט חוקתי יודעים ששופטי בג״ץ פוסקים על-פי ראות עיניהם בעילות ׳מידתיות׳ ו׳סבירות׳ גם בניגוד לכל חוות דעת מקצועית וללשונו המפורשת של החוק.

מטרתו של המשפט אינה להוות חרב בידי המשפטנים כנגד שאר בני האדם. מטרתו היא להסדיר את החיים בצורה שאנשים רגילים יכולים להבין ולחיות לפיה, ובכך לשמור על הסדר הציבורי ולהביא צדק.

כל כוחה של מערכת המשפט, וכן של שאר המערכות בדמוקרטיה, נובע ממה שהאזרחים נותנים לה. הגמשת המשפט, הוצאתו מהבנתם של בני האדם והשימוש בו כדי לכפות רצון של אדם זה או אחר פוגעים באמון הציבור, ובסופו של דבר במערכת המשפט עצמה.

אז מי אשם? כמובן שהאחריות היא על המשפטנים שנטלו לעצמם את הכוח לעשות זאת, אבל לא פחות אחריות מוטלת על נבחרי הציבור שלא עושים מספיק כדי לעצור את זה.


עו”ד יותם אייל הוא מנכ”ל הפורום המשפטי למען ישראל

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

19 תגובות למאמר

    1. איך דאג לשמר באמצעות נאום? זה רציני? בדיחה. שוב מפנה אליך את השאלה שאתה מתחמק וזה לא מפתיע איזו הצעה לשינוי הועלתה בפועל וכיצד ומתי דאג נתניהו להפילה?

    2. איך דאג לשמר באמצעות נאום? זה רציני? כן זה רציני וממש לא בדיחה. כשמנהיג הימין מכריז שהוא נגד רפורמות במערכת המשפט אז הרבה חברי כנסת ימניים ימנעו מראש מלהגיש הצעת חוק לרפורמה בידיעה שמנהיג הימין יטרפד אותה.
      יתרה מזו גם אם נתניהו לא טרפד שום רפורמה שהוגשה, כמנהיג הימין היה עליו להגיש הצעת חוק לרפורמה במערכת המשפט. זה שהוא לא עשה זאת זו כבר פאשלה גדולה ובצירוף אמירתו המבישה שימנע כל רפורמה זה כבר חמור מאוד.
      חמור מזאת נתניהו בפרשת בראון חברון הכניס את הנוהל של וועדת איתור ליועץ המשפטי לממשלה ובכך חיזק את השמאל
      3 שרי משפטים הודיעו שיפרידו את תפקידי היועץ המשפטי – יעקב נאמן, דינאל פרידמן, ואיילת שקד. כל השלושה לא הצליחו. ונתניהו הודיע שהוא בלם רפורמות במערכת המשפט – אז מי לדעתך בלם את שלושתם?!

    3. שאלה נוספת שאתה מתעלם ממנה: מתי היה לנתניהו 61 מנדטים שתמכו בזה. למיטב זכרוני, בכל ממשלה היתה מפלגת מרכז שקשרה לו את הידיים.

    4. ממש לא בדיחה. כשמנהיג הימין נואם שמנע וימנע כל רפורמה אז עד שלא תוכיח שזה לא נכון אז הסבירות היא שאכן הוא מנע רפורמות וחברי כנסת מהימין שרצו לעשות זאת הוא הבהיר להם שהוא ימנע זאת וידאג שלא יהיה להם עתיד פוליטי.
      מלבד זאת עצם נאום חמור הוא גורם שחברי כנסת מהימין שחושבים להגיש הצעת חוק לרפורמה לא יעשו זאת כי מנהיג הימין הכריז שהוא ימנע זאת.
      נושא חמור לא פחות הוא איזו הצעה נתניהו עצמו העלה לשינוי. אתה יכול לציין איזו הצעת חוק של נתניהו בעניין שינוי במערכת המשפט שעלתה להצבעה בכנסת?

    5. ימני
      בכנסת ה19 היה לימין 61 מנדטים ולא היה שום כחלון. ונתניהו אז הגדיל לעשות ונתן לציפי ליבני את תיק המשפטים אף שיכל להשאיר אותה באופזיציה. ואגב גם בזמנים שכחלון היה בכנסת אילו נתניהו היה מעלה להצבעה בכנסת חוק של רפורמה במערכת המשפט ומעודד הצבעה לטובתה וכחלון היה מצביע נגד – היה לנתניהו תירוץ אז. סיפורים על כחלון כשהוא לא עשה שום דבר בפועל לא שוים כלום נתניהו ראש ממשלה בכלל לא ניסה ואם כחלון היה מתנגד בפועל היה צריך לנסות לכופף אותו. שום דבר מזה לא קרה.

    6. החלום הרטוב של הבולשביקים נתניהו הולך ראש בראש מול מערכת המשפט בעלת הכח המוחלט ומתרסק שם. את המאבק הזה הוא יאלץ לנהל לבד, כאשר בנטים וסערים למיניהם מזנבים אחריו וכל השאר יצפו באפס מעשה במתרחש. אז זהו שלא, נתניהו חכם ועל זה אין חולק, הוא לא ינהל מלחמה אבודה מראש לבד. לומר שאף אחד לא העז להציע בפועל רפורמה כי המנהיג יתנגד, זה לא רציני וחסר משקל של ממש. תעמולה נטו. העובדה היא, שדבר כזה לא התרחש מעולם. לא הועלתה בכנסת אף הצעה לרפורמה שיש בה ממש, הצעות חסרות ערך אולי כן, ושנתניהו שם לה רגל. אין צפיה מנתניהו שיזום לבדו רפורמה כזו, מתאבד שיעי הוא לא, לשם כך יש מספיק חברי כנסת, ושרים ונראה מי מהם מעז. נתניהו היה היחיד שתמך בסגירת ערוץ 10 השקוע בחובות והתוצאה? פתיחת החקירות הפליליות והעדות של מילצ'ן הבעלים של ערוץ 10.
      נתניהו בלם את הנסיון של נאמן אם היה כזה בכלל? של דניאל פרידמן מעניק החסות לעבריין אולמרט? של שקד, מתי היא הציע ופעלה בכלל? שקר על גבי שקר על גבי קשר. אין לך כל בעיה לשקר, לא מוסרית ולא מעשית. וזהו הפתרון פיצול היועץ? שולי שבשולי. השינוי יבוא רק משינוי שיטת הבחירה לעליון ומסילוק לשכת עורכי הדין המושחתת ממעורבות במינוי שופטים.
      שקד ישבה 4 שנים במשרד המשפטים, ההציע? היזמה? שינוי שיטת הבחירה לעליון? אפס. נאדה. שינוי שיטת הבחירה זהו המפתח לשינוי אמיתי. הסיכוי היחיד לשינוי נמצא בהמשך שלטונו של נתניהו. מי יעשה את השינוי, סער יוצא הפרקליטות? לפיד הכתב של גלי צה"ל? מישהו אחד מהשמאל המתקיים מהשיטה הנוכחית?
      נתניהו זקוק לקואליציה ימנית יציבה של 61 חברי כנסת אז יש סיכוי. גם השמאל ובית המשפט יודע את זה. כל הבולשביקים. ולכן ההכפשות וההסתה נון סטופ נגד נתניהו

    7. נתניהו הוא ראש ממשלה תפקידו המרכזי לנהל את מדיניות החוץ של ישראל ברוח הניצית של השקפת הימין, לנווט את הכלכלה הישראל לפי תפיסת העולם הקפיטליסטית הימנית של כלכלה חופשית ולתמוך בשמרנות מסוימת בערכי החברה הישראלית וזהו. ולא לעמוד בראש מערכה נגד בית המשפט ולהתרסק שם. אין צפיה כזו מתומכיו אלא רק ממתנגדיו. הוא לא יעמוד ולא עמד מעולם בדרך של כל הצעה ממשית היכולה להביא לשינוי שיטת הבחירה לעליון. בכל זאת בתגובות האחרונות שלך יש שינוי, עד עכשיו כיזבת שנתניהו הכשיל כל רפורמה, ואתה מודה בעצם שאמרת דברי שקר, מעתה הטענה שלך שנתניהו היה צריך ליזום רפורמה. יש לקוות שמעתה ואילך תשנה את ניסוח הכזבים שלך

    8. למרקוס לגבי דבריך האחרונים "בכל זאת בתגובות האחרונות שלך יש שינוי, עד עכשיו כיזבת שנתניהו הכשיל כל רפורמה, ואתה מודה בעצם שאמרת דברי שקר, מעתה הטענה שלך שנתניהו היה צריך ליזום רפורמה. יש לקוות שמעתה ואילך תשנה את ניסוח הכזבים שלך"
      אתה מתקשה בהבנת הנקרא אז אעזור לך. לדעתי נתניהו הכשיל כל רפורמה דעה זאת מבוססת על דברי נתניהו עצמו ועובדות נוספות שמהן הסקתי זאת.
      לדעתך שנתניהו לא הכשיל כל רפורמה – אני איני כזבן אני לכל היותר אחד שמנתח את העובדות בצורה שונה ממך.
      בניגוד אלי ואליך שאין לנו ידיעה ודאית אם נתניהו הכשיל כל רפורמה אלא אנו מגבשים את דעתינו כל פי עובדות ידועות וניתוחן. לנתניהו יש ידיעה ודאית אם הוא הכשיל או לא ולכן לפי דעתך נתניהו הוא כזבן.
      בנוסף טענתי שגם מי שמנתח את העובדות כמוך וחושב שנתניהו לא הכשיל רפורמה – עדיין היה על נתניהו ליזום רפורמה וחמור מאוד שהוא לא עשה זאת. – אין בטענה זו שום הודאה שדעתי שנתניהו סיכל רפורמות לא נכונה. אם אתה לא מבין את זה תנסה קצת לקחת קורסים בהבנת הנקרא.

    9. דודו. בחייך דבר לעניין ואל תשלח אותי לקורס להבנת המקרא. ההתנשאות היא המאפיין של הכלי הריק המקשקש. קיש קיש קריא. למרות המלל הרב מפלטו של הבולשביק לא הדגמת גם לא דוגמא אחת להכשלת יוזמה של ממש, כלומר הגשה לכנסת של הצעה לשינוי, שנתניהו הצביע נגדה או מנע את העלאתה. לכן בכל פעם שכתבת, נתניהו מנע כל רפורמה לשינוי במערכת המשפט, שיקרת בפשוטו של מושג, ולא עלה בידך למרות מאמצים עילאיים להדגים מניעה כזו. ביאושך עברת לנוסח אחר, מדוע נתניהו לא יזם וכו'. כמובן, זו אמירה שונה מן הקצה אל הקצה. ועם זה נסתדר. מעתה, נקווה שתאפשר לנו לתקוף את מערכת המשפט ולא תלהג באמירה, מדוע נתניהו מנע. כי נתניהו מעולם לא מנע. הנה יו"ר הכנסת לוין מחבריו הקרובים של נתניהו לאחרונה שוב ושוב דיבר על הצורך של שינוי בשיטת הבחירה לעליון.

    10. למרקוס. עזוב . אין סיכוי להוציא מבולשביק מילה עם תוכן של ממש

  1. לפי מוסר יהודי בחירה בחיים היא ארך עליון. יחס למי שמונע בחירה בחיים צריך להיות בהתאם.

  2. אכן, חלק מהדוגמאות מראות שימוש רע של המשפטנים בכוחם, אבל בואו לא נשכח שיש גם צדדים חיוביים – למשל במקרה של סירובו של השר אוחנה לחסן אסירים, ברור שהייעוץ המשפטי היה חייב להתערב, וטוב שכך. לפוליטיקאים אין בד"כ ממש כבוד לחוק ולמנהל תקין, הם מחפשים ומבינים רק כח וחובבי שיטת "מצליח" לקידום האג'נדה שלהם.

    1. כלומר, לבית המשפט יש כבוד לחוק. כך יכול לדבר רק מי שמעולם לא נזקק לאולמות בית המשפט או כאשר הוא דובר אל מי שמעולם לא נזקק לבתי המשפט ומאמין עדיין במיתוס. יש לאזרח מן השורה יותר כבוד לחוק מאשר לבכיר השופטים

    2. דווקא הדוגמה מהשר אוחנה והאסירים מוכיחה ההפך. השר לא פעל כנגד שום חוק ואימץ מדיניות הגיונית(חשיבות החזרת המשק בהקדם ומחויבות המדינה לאזרחיה קודם) בזמן שבית המשפט והיועמ״ש העמידו פני כיבוד החוק תוך רמיסת העם. זה ממש לא דוגמה לזכות המערכת המשפטית.

  3. לחוקק חוק המבטל את דין אפרופים. במפורש. ללא ספק. החוק יאמר שאין לסטות מלשונו של חוזה. דין אפרופים הוא דין הזוי. כבר קראתי פסקי דין הזויים המבוססים עליו, הנותנים פרשנות רטרואקטיבית של חכמה לאחר מעשה לחוזה שנחתם בעבר. זהו עוות דין ועוולה משפטית חמורה.
    ואם מדברים על חוקים, לבטל את סמכות בית המשפט לפסול מפלגה מלרוץ לכנסת. מחר יפסלו את הליכוד ולא יהיה מה לעשות. זהו מתן סמכות וכח מופרז ומופלג לקבוצה קטנה של אינטרסנטים עצבניים . אפשר להתמודד עם כל תופעה כמו גזענות באמצעות חוקים אחרים ולא עד פסילה מלרוץ לכנסת.
    לבטל נורמה משפטית נוספת של אהרן ברק האומרת שפסילת השופט את עצמו אינה מוחלטת וערכאת ערעור יכולה לכפות עליו להמשיך לדון. זה מטורף ללא גבול. ממש סרט בדיוני.
    עוד כדאי לבטל לטובת האזרח התמים את אפשרות הערעור על סירוב שופט לפסול את עצמו. אין למערער סיכוי נשיאת בית המשפט לא תתן יד לעולם לפסילת שופט ויהיה זה מוצדק ככל שיהיה, האזרח המאמין בצדק ובחוק אינו מכיר את מכירת המשחק ומוענש בתשלום הוצאות גבוה. אם אין זכות ערעור לפחות לא יפול בפח. ועוד דבר לעולם אל תערער על פסק דין של יוצא או יוצאת פרקליטות בפני שופטת מאותו מקור. אין לך סיכוי.

  4. עוד משהו על המיתוס הנקרא "אמון הציבור". אם הייתה למי מאתנו פנסיה שמנה כל כך מובטחת בכל נסיבות ומשכורות מנופחות המובטחות לעולם בכל תנאי כפי שיש לשופטים היינו גם אנחנו מצפצפים על אמון הציבור. מי צריך את אמון הציבור? לדעתי בעולמם של בתי המשפט אין בכלל גוף הנקרא ציבור, אולי הם הכירו את המושג הזה לפני שנתמנו לשופטים אבל כיום זהו זכרון מעורפל שכבר הם אינם בטוחים בקיומו, הוא קרוב בעיניהם למושג הבדיוני חייזרים. לדידם זה היינו הך.