לישראל הצלחה מרשימה ביותר בלחימה בנגיף, לה כמעט אין אח ורע בעולם כולו, אך ההתנהגות שלוחת הרסן של פוליטיקאים, אנשי תקשורת וחלקים באוכלוסייה מונעת הצלחות מרשימות עוד יותר
שאלת אופן ואיכות הטיפול במגפת הקורונה עומדת כיום במרכז סדר היום הציבורי בישראל ובעולם כולו. לרבים יש דעה נחרצת על אופן ההתמודדות עם האסון הנגיפי שנחת עלינו שלא בטובתנו. אכן, מדובר בצרה של ממש, שמוקדם עדיין לקבוע כיצד תיחלץ ממנה ישראל וכיצד ייחלץ ממנה העולם. הדעות בנושא חלוקות, והן מבוססות הן על בדיקה מדוקדקת של הנתונים שהצטברו עד כה והן על הערכות אמוציונליות וסברות כרס.
עניין מיוחד יש בהשוואה של ישראל למדינות אחרות, אך השוואה כזאת אינה כה פשוטה. נתונים שמספקות מדינות רבות מפוקפקים למדי. כך למשל התמונה האופטימית והלא-מדויקת שסיפקה איחוד האמירויות. בנוסף, לגבי מדינות רבות חסרים נתונים. גם הנתונים המובאים להלן אינם מושלמים.
כמו כן, ההגדרות שנותנים מקורות שונים ומדינות שונות לאותם משתנים – רחוקות מלהיות זהות. כיצד נגדיר ״מחלים מקורונה״? הרי ההשפעות ארוכות הטווח של המחלה עדיין אינן ידועות במדויק. כיצד נגדיר ״תמותה מקורונה״ לגבי חולה סופני שקצו קרב בשל התמודדות מקבילה בנגיף?
בשורות הבאות נשווה את ישראל לעשרים מדינות שונות שבדרך כלל יש לגביהן נתונים זמינים ואמינים ושבהן הוגדרו המשתנים שנבדקו באורח דומה. כל המדינות שישראל הושוותה אליהן ידועות כמדינות הנהנות יחסית מרמת חיים ומאיכות חיים גבוהות. רשימת המדינות והנתונים שנבדקו מובאת להלן.
מן המפורסמות הוא שישראל מהווה מופת יוצא דופן בהיקף החיסונים הקיים בה. מספר החיסונים למאה נפש עומד על 55, לעומת 13 בבריטניה ו-9 בארה״ב. בכל המדינות האחרות שנבדקו מספר החיסונים למאה נפש לא עולה על ארבעה. גם בשיעור המתחסנים בשתי מנות החיסון, קיים פער עצום בין ישראל לבין המדינות האחרות.
ישראל מצטיינת גם בשיעור הבדיקות הקיים בה – 1,136,000 למיליון נפש. רק בדנמרק קיים שיעור בדיקה גבוה יותר, הכפול מזה של ישראל. קנדה, בריטניה וארה״ב אינן רחוקות מישראל. אך ברוב המדינות שנבדקו שיעור הבדיקות אינו מגיע אפילו למחצית שיעור הבדיקות בישראל.
אחד הנתונים המרשימים ביותר המאפיין את ישראל הוא ההצלחה היחסית של הטיפול בחולים. לכך יש אינדיקטורים רבים. המדד המוצג כאן מבוסס על מספר המקרים שהטיפול בהם הסתיים בשל החלמה או פטירה. על כל מקרה פטירה שנרשם בישראל, היו 119 מקרי החלמה. במקום השני לעניין זה נמצאת נורווגיה עם 100 מקרי החלמה על כל מקרה פטירה. דנמרק (89) וניו-זילנד (88) תופסות את המקומות השלישי והרביעי. מזעזעים במיוחד הנתונים של בלגיה (2), צרפת (3) ואירלנד (7).
https://twitter.com/nissimv/status/1354704359838396420
למרות ההישגים יוצאי הדופן של ישראל בבדיקה, בחיסון ובטיפול בחולים, היא תופסת רק את המקום השביעי מתוך 21 המדינות שנבדקו מבחינת שיעור הנפטרים למיליון נפש (518). אמנם במחצית המדינות שיעור התמותה כפול ומשולש מאשר בישראל, אך בכמה מדינות קיים שיעור תמותה נמוך ביותר. בולטות בעניין זה ניו-זילנד (5), דרום קוריאה (28), נורווגיה (104), פינלנד (121), יפן (181) ודנמרק (363). תופעה זו מוסברת בגורם מרכזי אחד: למרות שהמדינות הללו אינן מצטיינות יותר מישראל בשיעור החיסון, בשיעור הבדיקות ובהצלחת הטיפול בחולים, ההדבקה בהן נמוכה יותר מאשר בישראל. דוגמא בולטת לעניין זה היא ניו זילנד. באוסטרליה, שנתוניה לא כלולים בלוח שהבאנו, היו 909 מקרי מוות לעומת למעלה מ-26 אלף מחלימים – נתוני טיפול גרועים בהרבה מאלה של ישראל, לצד שיעורי הדבקות נמוכים, בין היתר בשל אמצעי התגוננות דומים לאלה של ניו-זילנד.
על-פי נתוני משרד הבריאות של ניו-זילנד נכון ל-31/01/2021 אותרו במדינת האיים מאז פרוץ המגפה רק 2,304 מקרי קורונה. מספר המאומתים הוודאיים היה נמוך עוד יותר – 1,948. עוד 356 הוגדרו כמקרים “מסתברים” (probable cases). זאת, מתוך למעלה ממאה מיליון מקרים בעולם כולו וכ-640 אלף מקרים בישראל. סוד ההצלחה של ניו-זילנד טמון אפוא בשיעור הדבקות נמוך ביותר.
כשמדובר במחלה המיובאת על-ידי הבאים בשערי המדינה, הדבקת שרשרת בתוך המדינה מאיצה את היקף התחלואה. נכון ל-31/01/2021 מאותרים בניו זילנד 71 חולים אקטיביים בלבד. 69 מהחולים נדבקו מחוץ למדינה. כל החולים מבודדים במעונות מפוקחים. נכון לסוף ינואר לא שהה אף חולה אקטיבי בבית חולים. חשוב יותר – על-פי נתוני משרד הבריאות לא קיימת כלל תופעה של התחמקות מבידוד מפוקח או של בידוד עצמי בביתם של נושאי הנגיפים.
ניו-זילנד נהגה מאז פרוץ המגפה כ״מדינת אי״ השומרת בקפדנות על גבולותיה. באפריל 2020, כשמספר הנדבקים היומי לא עלה על 80, התברר כי רוב המקרים ״מיובאים״. המדיניות הועצמה מאז וכיום מושם דגש על בדיקות, ולאחרונה גם על חיסונים, של הבאים בשערי המדינה.
שיעור החיסונים הכללי, שיעור הבדיקות הכללי והצלחת הטיפול בחולים הקריטיים בניו זילנד מרשימים הרבה פחות מהנתונים בישראל. אך המדיניות הניו-זילנדית התאפשרה מאחר שננקטה בתקיפות כשהיקף התחלואה היה זעום. בישראל, כביתר מדינות העולם, ״הסוסים ברחו מהאורווה״ והבלימה המוקדמת הוחמצה בין היתר בשל זלזול בתופעה, אופוזיציה פוליטית והתנגדות ציבורית.
המצב הגלובלי חמור עתה בהרבה גם בשל התפתחות הווריאנטים של הנגיף שלפחות אחד מהם מתאפיין בשיעור הדבקה גבוה במידה ניכרת מזה של הווירוס בגרסתו המקורית.
ישראל יכולה להתגאות במדדי הטיפול המרשימים שלה שנסקרו לעיל, אך בכך אין די. ההתנהגות הפרועה של חלקים באוכלוסייה, הן בתקופות הסגר והן כשלא מוטל סגר, מכשילה אותנו.
בהקשר זה אפשר להזכיר מסיבות פרועות של צעירים, לוויות ענק חרדיות, מוסדות חינוך ומוסדות אחרים המזלזלים בתקנות, בתי עסק סוררים, הפגנות שבועיות בבלפור, חתונות הענק באוכלוסייה הערבית וכיו״ב. בחלק מהאירועים הללו אכיפה ביד ברזל איננה אפשרית מסיבות ציבוריות ופוליטיות. במקרים אחרים האכיפה איננה נעשית בהיקף הראוי ותוך ענישה מחמירה דיה. גם הפיקוח על שערי המדינה רחוק מהדגם הניו-זילנדי.
לישראל הצלחה מרשימה ביותר בלחימה בנגיף, שכמעט אין לה אח ורע בעולם כולו. אך ההתנהגות שלוחת הרסן של פרובוקטורים, פוליטיקאים לא מעטים, רבים בתקשורת וחלקים נרחבים של האוכלוסייה מונעת הצלחות מרשימות עוד יותר. בצד אלה ברור שאיפוק יתר באכיפה ובמדיניות אינם תורמים למיגורו של הנגיף.
פרופ’ אברהם דיסקין הוא ראש בית הספר למינהל, ממשל ומשפט במרכז האקדמי שערי מדע ומשפט.
עקבו אחר ׳מידה׳ גם ברשתות החברתיות:
הצלחה???? כמי ששם 3 פעמיים בקלפי ברציפות מחל בראשות נתניהו, וישים קרוב ל99 אחוז גם הפעם מחל בראשות נתניהו, יש בי עדיין תהיות לגבי הגדרת ניהול משבר הקורונה כקרוב ל"הצלחה."
בכל מקרה מוקדם עוד לדון ראשי המערכה לכף חובה . מה שחשוב במערכת הבחירות הקרובה זה לדבר על הבדלים בין המפלגות וראשיהם, מה הם היו עושים , למה הם מכוונים, מי קהלי יעד, זה הדבר העיקרי חשוב להתמקד בבחירות הקרובות!!!
כתבה שלמה מדברת על נתונים קונקרטיים, מסבירה למה הם נבחרו, עושה השוואה למקומות אחרים דומים; בניתוח מצוינים ההישגים כמו גם הבעיות והביקורת, וניתנת בסוף הערכה לפיה מדובר בכל זאת בהצלחה, אף כי המשבר טרם הסתיים. כמו כן, מוסברות, לפחות חלקית, הסיבות לעיכובים וההפרעות לתהליך תקין באמצעות אופורטוניסטיים, יריבים ציניים, או סתם בורים אמוציונליים ואנשים חסרי אחריות.
במילים אחרות – סקירה די מקיפה ויוצאת דופן באיכותה ביחס לרוב מה ששומעים מסביב, וזאת למרות תמציתיות הדברים.
ובכל זאת אתה תוקף? ולא מעלה שום טיעון נגד? משהו אובייקטיבי שיש לך בעיה איתו?
אז אולי, אם אתה בעצמך אומר שמוקדם עדיין לדון את ראשי המערכה – אז אל תדון.
ועדיף שלא תשתף אותנו בדעות הפוליטיות שלך, לכאן או לכאן, אם אתה לא משתמש באיבר שנמצא בתוך הגולגולת כדי לקבל החלטות.
תירגע אנונימי. הכתבה מתייחסת לנתונים אובייקטיביים גשמר דיסקין מוסין להם הסברים והערכות. מנגד, מאחרי הסגר הראשון נתניהו נאלץ להתמודד עם הקורונה כשיד אחת קשורה לגבו, הממשלה הפריטטית שהוקמה באילןץ הכרעת הבוחר לא נתנה לנתניהו לנהל את הממשלה באופן תיקני. כדי להבין את ניקה של הממשלה שחציה משמשת אופוזיציה לעצמה, אפשר לבדוק בין התנהלותה של ישראל במשבר הראשון ובין זו בשבמשברים השני והשלישי. בראשון היתה הצלחה כבירה. למה? כי נתניהו פעל בממשלת מעבר בלי הפרעה של גנץ וחבורתו. למרות ש'כחול לבן' התנהלה כאופוזיציה בתוך הקואליציה, הצליח נתניהו לשמור את ישראל מעל פני המים בחציית תעלת הקורונה. אנחנו עומדים עתה לפני ההגעה לגדה השנייה כשכל הפרמטרים לחוד וביחד מעידים שישראל עוברת את המשבר בצורה טובה וראויה, למרות כל הקשיים שהציבו והציפו כל אותם הפריזיטים הקואליציוניים כפויי הטובה.
לכן אם איש הגון אתה, אתה חייב להעריך את נתניהו כמי שמתפקד בצורה מעולה לכל אורך משבר הקורונה הארוך, כשידו השניה עוסקת בכלכלה, אסטרטגיה, ועוד אלף נושאים.
אני שמח לקרוא מאמר הבא להשוות את נתוני ישראל אל מול הקורונה שמשקף תמונה מרשימה גם אם חלקית. אולם יש לי שתי הערות מהותיות לנושא:
1. עם כל הכבוד לכותב מדוע אדם שלא מן מערכת הבריאות או בעל מומחיות בבריאות הציבור מציג את הנתונים? הוא יכול לפחות לתת אינדיקציה איך בחר את נמדינות המדוברות פרט לאמירה כללית על דמיון בהגדרות שלהן. הרי זה ברור לכל מי שחוקר תחום של בריאות הציבור שגם הגדרות יבשות יכולות להתפרש באופן שונה בכל מערכת בריאות. אדם שמכיר מערכות אלו מקרוב היה יותר מתאים לדעתי וזה פגם מהותי במאמר.
2. אני חושב שזה אירוני להחריד שבאתר שמרני כלכלי יש התעלמות מוחלטת בדיון של ביצועים אל מול הקורונה של מדינת ישראל (טובים ככול שיהיו) שמסתכלים רק על מספרים של חולים ונפטרים (שזה מאוד מאוד חשוב לכשלעצמו). מה עם נירמול של הביצועים אל מול מספר ימי סגר? מה עם פגיעה ממוצעת כלכלית באזרח? אלה לא חלק מהתמונה הכוללת או שמא זה מחוץ לתחום אותו המאמר מעוניין לבחון? יש לי תחושה (אולי שגויה, רק תחושה, כן?) שהמספרים יהיו פחות מלטפים למדינה וישקפו בעיה קשה ופגיעה מהותית פיננסית בציבור לעומת מדינות ובעליה דראסטית במגיפות פחות מדוברות כמו דיכאון.
לאייל –
1. מי שמציג את הנתונים אינו משנה. אם אתה חושב שכן, יש לך כשל לוגי מסוג פנייה לסמכות. מה שמשנה הוא האם הנתונים הם נכונים ואמינים, ובהקשר זה בד"כ משנה מי בנה אותם (שזה לא בהכרח מי שמציג אותם, זה ברור כן?). מעבר לעובדה, שאם כבר אתה רוצה לדבר על מומחיות, הרי שבתחום זה כנראה נכון יותר לדבר על מומחיות של ניתוח נתונים סטטיסטיים במערכות גדולות (גורמים מסבירים, מובהקות, מדגם מייצג ועוד שאר קללות כאלה, מה לעשות, חשובות), ואולי גם מומחיות של מדיניות ציבורית. בכל מקרה, מומחיות בבריאות הציבור היא כנראה פחות קשורה, לפחות באופן ישיר, ובוודאי שעובד אחר ממערכת הבריאות (למשל, רופא) מבין היטב ברפואה אבל לא בהכרח בשאר הנושאים שהועלו כאן.
2. אני חושב שזה לא אירוני בכלל שכתבה מסוימת מתמקדת בחלק מסוים של נושא מסוים. הנושא מורכב מאוד, וכנראה אפשר לכתוב עליו ספרים רבים מזוויות שונות. מה שאני כן רואה כמוזר, הוא הציפיה שלך שבכתבה אחת יכסו הכל, ושאם זה לא קורה זה מספיק בשבילך כדי להעלות תחושות כאלה ואחרות (רק תחושות, כן?). מה בכלל אומר משפט כמו "נירמול של הביצועים אל מול מספר ימי סגר?"? איזה ביצועים בדיוק, אתה רוצה להיות יותר ספציפי, אם אתה יכול? ומה זה אומר "פגיעה ממוצעת באזרח?" ואיך את מכמת או משווה בין פגיעה כלכלית לבין חיי אדם?
עושה רושם שאתה חושב שמישהו כתב את הדברים מתוך אג'נדה (מספרים "מלטפים למדינה"), וזו עמדת מוצא כמעט בלתי אפשרית לדיון בעל ערך. רוב מה שתמצא אונליין לגבי הסיטואציה הוא דיבורים לא מובססים, היסטריים במקרה הטוב וקונספירטיביים במקרה הרע, ובוודאי לא מדויקים. וכמעט לא תמצא מילות פרגון על אותם הדברים הטובים שכן בוצעו, מה שהכתבה הזו באה לאזן.
אני מציע שתצא מנקודת הנחה שאף אחד לא מנסה לדפוק אותך, אין כאן קונספירציה, יש אנשים שמנסים להתמודד במציאות מסובכת ומשתנה, ומולם עומדים גם אנשים שמסרבים להבין, או מסרבים לשתף פעולה מסיבות אחרות. אני חושב שלשפוט אנשים (ח"כים, שרים וראשי ממשלה הם אנשים, כן?), בייחוד במצב כזה, אל מול אידאל בלתי ניתן להשגה זה לא חכם ולא מוסרי. זו ההתנשאות המוחלטת שנובעת מתחושת מציאות שקרית לחלוטין לפיה "אם אני הייתי מנהל את זה, הכל היה נראה אחרת". ובכן, עם כל הכבוד, לא.
לדעת מלא מומחים אין שום מגפה על מה כול הכתבה הזהות ? אין שום מגפה. עם המיתחסנים 2 פעמים יכולים להמשיך להדביק ולהיבדק מה זה אומר ?! שה החיסונים הם מיותרים ולא עוסים את העבודה.
ועם ביבי אמר כול שנה ניצתרך להיתחסן עם חיסונים שה ניבגעים מימנו אנשים ולתווח הארוך ממש לא ידוע אבל שוב מומחים בסבירות גבוה ! אומרים שה יהיו עקרים מי המיתחסנים,
בכיצור עם ביבי מראש יודע שכול שנה ניקח חיסון זה אומר שה הקורונה או "המגפה" לא תעזוב אותנו לעולם ! מעניין יש לביבי רוח נבואה ?!
כזו כתבה ביקורתית לא נצפתה מאז עלה לשלטון השליט הצפון קוריאני.
מקווה שמי שקורא את הקשקושיאדה הזו לכל הפחות משלים את הידע שלו ממקורות נוספים, כי הסתמכות על הדבר הזה בלבד משולה לאי ידיעה.