ההחלטה לשלול מאלכסיי נבלני מעמד אסיר מצפון בשל התבטאות עבר היא עוד דוגמה לאופן בו רודנים משתמשים בשיח פרוגרסיבי כדי לכופף ארגוני שמאל
ארגון ׳אמנסטי אינטרנשיונל׳ הודיע על החלטתו לשלול ממנהיג האופוזיציה הרוסי אלכסיי נבלני את מעמדו כ״אסיר מצפון״, לאחר שמשרדי הארגון הוצפו בתלונות על כמה מאמירותיו השנויות במחלוקת מן העבר.
נבלני כמעט ונרצח בהרעלה באמצעות גז עצבים בשנה שעברה, מתקפה שככל הנראה תוכננה ובוצעה בידי משטר פוטין. חייו ניצלו רק כאשר הוטס בבהילות לגרמניה. הוא היה נחוש לשוב למולדתו ועשה זאת בחודש ינואר, במקביל לפרסום תחקיר מקיף על חיי המותרות של הנשיא פוטין וחלק ממקורביו האוליגרכים. נבלני נעצר מיד עם נחיתתו באשמה שהפר את תנאי השחרור של משפט קודם (הורשע במעילה בכספים) ולא יצר קשר עם קצין המבחן שלו ממיטתו בבית החולים בגרמניה שם שכב בתרדמת. הוא הוחזק בתחילה בבית מעצר במוסקבה ולאחרונה הועבר למתקן אחר לגביו דווח כי מדובר ב”מושבת עונשין”.
לאחר שאמנסטי העניק לנבלני את מעמד ״אסיר המצפון״, הארגון החל לקבל מאות הודעות דואר אלקטרוני שהצביעו על כמה אמירות גזעניות שהשמיע מנהיג האופוזיציה לפני יותר מעשור. שליחי הקרמלין פצחו בקמפיין ממוקד גם ברשתות החברתיות והפיצו ציטוטים של נבלני על מהגרים מוסלמים, חלקם זיוף מוחלט, ואלו זכו לתהודה בקרב כמה כלי תקשורת תמימים. בתגובה, מיהרו באמנסטי לשלול מנבלני את מעמדו כאסיר מצפון לאחר ש”מחלקת המשפט והמדיניות בחנה את אמירותיו מן העשור שעבר והגיעה למסקנה שהן מוגדרות כשיח שנאה”.
צמד מגישי תכנית מתיחות הידועים בשם וובאן ולקסוס פרסמו שיחת זום שערכו עם מזכ״ל אמנסטי ג׳ולי וורהר ושני בכירים נוספים בארגון, בה הודו אנשי אמנסטי כי פעלו במכוון נגד נבלני שהגדרתו כאסיר מצפון גרמה לטענתם “נזק רב”, והוסיפו שאין ברצונם להסתכסך עם הנשיא פוטין. כמה פרשנים ציינו לאחר מכן כי בכירים שניתנים לתמרון בקלות כזו אינם ראויים לעמוד בראש ארגון זכויות אדם, אך מן השיחה שפורסמה ברור שאנשי אמנסטי אמרו את הדברים מרצונם החופשי. הם לא רק בלתי-כשירים מבחינה ארגונית, אלא גם מבחינה מוסרית.
אין זה סוד שאלכסיי נבלני החזיק בדעות לאומניות, למרות שלפחות בעשר השנים האחרונות הוא לא תועד כאומר דברים שניתן להגדיר כ״שיח שנאה״. ברור שלא כל אדם המתנגד לפוטין תומך מנגד בדמוקרטיה פלורליסטית בסגנון מערבי. המחשבה שדברים מתנהלים בדיכוטומיה מוחלטת כזו היא תפיסה פשטנית להחריד. אך בכל הנוגע למעצרו של נבלני דעותיו האישיות כלל אינן רלוונטיות, וארגון זכויות אדם כאמנסטי אמור לתמוך בחופש הביטוי ובחירות הפוליטית שלו במקום להעניש אותו על פשעי מחשבה מן העבר.
ב-1961 המשפטן הבריטי פיטר בנסון, מייסד ארגון ׳אמנסטי אינטרנשיונל׳, הגדיר את מעמד אסיר המצפון כ:
אדם שנמנע ממנו באופן פיזי (בין אם על-ידי כליאה או אמצעי אחר) מלבטא בכל דרך מילולית או סמלית כל דעה בה הוא מחזיק ואינה מקדמת או תומכת באלימות. אנו מחריגים מכך אנשים שקשרו קשר יחד עם ממשלה זרה כדי להפיל את ממשלתם שלהם”.
נבלני כמובן עומד בקלות בסטנדרט הזה, שאינו פוסל אדם מלהיות אסיר מצפון רק בגלל שדעותיו אינן מסתדרות עם הדוֹגמה השמאלנית המקובלת או משום שאינו מחזיק בהיסטוריית התבטאויות ללא רבב.
פרשת נבלני היא עוד דוגמה לאופן בו רודנים רוסים או קומוניסטים סינים למדו כיצד להשתמש בשיח הפרוגרסיבי כדי להפעיל לחץ יעיל ולכופף ארגונים כמו אמנסטי, שבעבר היו ליברליים והיום הפכו לארגוני שמאל פוליטיים מובהקים. כחלק ממגמה נרחבת, ארגונים כאלה החליטו בהדרגה לוותר על חופש הביטוי כזכות טבעית ובסיסית וכתנאי לכל חירות פוליטית.
אז אמנם ארגון אמנסטי בגד כבר מזמן בעקרונות עליהם נוסד, אך הוא בוגד כעת גם בכמה מאלו החדשים יותר. מבט מהיר על רשימת אסירי המצפון של הארגון מגלה אנשי דת רבים, ביניהם לא מעטים המציגים דעות שבחברה ליברלית אמיתית היו נחשבות ל״שיח שנאה״. אמנסטי הוא גם אחד הגופים הבינלאומיים המביעים באופן תדיר תמיכה בחמאס ובארגוני טרור פלסטיניים אחרים, המפיצים כל העת רטוריקה אנטישמית, מקדמים אלימות אתנית, משתיקים את חופש הביטוי ומאמצים שלטון רודנות דתית.
ליברלים אמיתיים שלמשל תמכו בעבר בלהקת הבנות ׳פּוּסִי רָיוֹט׳ כאשר חברותיה הביעו מחאה חריפה נגד פוטין, לא תמכו בהכרח גם בדעותיהן השטחיות בנושאים אחרים או באומנות הבנאלית שיצרו; הם תמכו ברעיון לפיו אנשים יכולים להביע מחאה לא-אלימה נגד השלטון מבלי להיכלא או להיות מושתקים על-ידי רשויות אוטוריטריות. אפילו אם אלכסיי נבלני היה מביע דעות גזעניות בוטות גם כיום, דבר שאין לו שום ראיה או הוכחה, הוא עדיין היה נחשב כאסיר מצפון, והפחדנות של בכירי ארגונים כמו אמנסטי אינה משנה את העובדה הזו.
הטור התפרסם לראשונה באתר 'נשיונל רוויו'.
עקבו אחר ׳מידה׳ גם ברשתות החברתיות:
א. חשוב לציין שהאישום, בגינו הופעל כביכול עונש על תנאי של נבלני – הוכח בבית הדין האירופאי כתפור ושקרי.
ואיך לא? הרי הפרקליטות הרוסית פשוט ניגשה לחברה איתה עבדה חברתו של נבלני הודיעה שהם [הפרקליטות] חושבים שאחיו של נבלני [זו חברה שהוקמה במשותף, אך שנים רבות נשארה קיימת רק על הנייר] מרמה אותה. החברה ערכה מספר ביקורות [כולל במטה הבינלאומי, זו לא חברה רוסית] ובכולן נמצא שאין שום רמז לתרמית אך הפרקליטות הרוסית הודיעה שלדעתה היית פה תרמית והגישה כתב אישום. מנכ"ל הסניף הרוסי של החברה התפטר מהחברה וסירב לקריאות הפרקליטות הרוסית לבוא להעיד, כיוון שעכשיו הוא אדם פרטי ואין לו שום קשר לחברה שהפרקליטים מבקשים להעיד בשמה. האחים נבלני הורשעו ברוסיה אך התיק כולו נמצא כתפור ושקרי, ע"י בית הדין האירופאי. לא רק זאת, אלא רוסיה אף הסכימה עם החלטת בית הדין ובתביעה נגזרת, שילמה פיצויים לאחים נבלני על הרשעה שלא כדין. אך רוסיה נשארה רוסיה ולמרות ההודאה בתפירת תיקן ותשלום הפיצויים, לא ביטלה את גזר הדין (הצירוף הזה אפשרי רק ברוסיה ובצפון קוריאה, כנראה) ועכשיו אף הפעילה את העונש נפסק על תנאי, אפילו שתמה תקופת התנאי 🙂
גם השופטת שמונתה תחילה לשפוט בתיק (2021) ונשיא בית הדין שלה, התפטרו.
ב. מי בכלל מסתכל ב-2021 על אמנסטי אינטרנשיונל כארגון זכויות אדם? תזכרו, נוכלי הסמול [כחלק מאסטרטגיה מכוונת, יש דוגמאות רבות שקצרה היריעה מלפרט] גונבים ארגונים, מוסדות ו-IP באופן כללי, כדי להשתמש בשמם לקידום האג'נדה שלהם. זה האופן, שבו לדוגמא מפלגה שיזמה את פעולות התגמול "העבודה") – העלתה לארץ, כנופיית מרצחים שכוחת אל מתוניס. הקשר בין מפלגתם של רוצחי הישראלים עבור פרסים מאוסלו לבן גוריון, הוא רק שם המפלגה שרוצחי הסמול גנבו. על פי מעשי אמנסטי אינטרנשיונל כבר במדינת ישראל, חד משמעית לא נשאר שום זכר למטרתו המקורית של הארגון. לפיכך, אין שום צורך בהוכחות נוספות מרוסיה – כדי לבסס את הטענה לפיה, לא מעניין אף אחד, מה נוכלי הסמול מאמנסטי ממציאים 🙂
אנחנו מדברים על אותו בן-גוריון שאחראי לסזון ולאלטלנה? שמנע מיצחק שדה(מפקד הפלמ"ח!) להחזיק בתפקיד במערכת הביטחון רק כי הוא איש מפ"ם, שלא לדבר על עשרות אנשי האצ"ל והלח"י? שתמך בקיום הפנקס האדום? שביזה את בגין בכל דרך אפשרית, מכינויים כגון 'המוקיון' ועד מניעת חתימה על הצהרת העצמאות(למרות שחרות הייתה המפלגה השנייה בגודלה!)? ששכתב את הצהרת העצמאות על דעת עצמו אחרי שעות עבודה של ועדה מסודרת?
בן גוריון אמנם לא השתלט על גופים אבל זה רק בגלל שהוא עיצב אותם מלכתחילה בדמותו ובצלמו!
ומפלגת העבודה כיום הם בהחלט ממשיכי דרכו, לטוב ולרע.
אתה מדבר על 1950 ואני מדבר על 2021.
אף לצד העובדה שהנתונים ההיסטוריים נכונים, אתה מסכים שבן גוריון (א) פעל בדרך שונה ("בגלל שהוא עיצב אותם מלכתחילה בדמותו ובצלמו" כפי שכתבת ולא "אמנם לא השתלט על גופים", כפי שאני כתבתי) ו(ב) מסכים שהרבה פעולות התקפיות יזמה מפלגת העבודה/בן גוריון באותן שנים וזה משהו טוב (לכל הפחות, אתה לא חולק על כך).
אז זה הדבר המהותי – דרך הפעולה. ב-2021 – היום – לא בשנות ה-50 של המאה הקודמת (!), אסטרטגיה מכוונת של רוצחי הסמול היא לנסות ולגנוב ארגונים מבפנים ולהשתמש בשמם/כוחם כדי לאלץ מישהו לעשות משהו. מדוע (לשם דוגמא), הסרט הבא על ג'יימס בונד יהיה על אישה כהת עור כגיבורת הסרט (אם צבע עורה בכלל מעניין אותך)? ולא על הגיבור האמיתי עליו כתב איאן פלמינג? אתה יודע את התשובה – רוצחי הסמול (אלה בהוליווד שמימנו את רוצחי ה-BLM בפרעותיהם הקיץ, אשמים בדיוק כמו פורעי ה-BLM בכל רצח שהתרחש – בכל קודקס פלילי בעולם, מזמיני ומממני הרצח, אשמים בדיוק כמו הרוצחים עצמם, מסיבה מובנת ביותר), גנבו את הקניין הרוחני של איאן פלמינג, במטרה לקדם את האג'נדה שלהם ולהמשיך ברצח אמריקאים (מי שעשה זאת פעם אחת, בוודאי יבצע זאת פעם נוספת). משהו הפריע לרוצחי הסמול להיות יצירתיים, לחשוב על גיבור וספר/תסריט שיעניינו את הקהל, כמו שעשה איאן פלמינג? בוודאי שלא וזה לא מה שחשוב. רוצחי הסמול, מעולם לא התכוונו להשקיע את העבודה הקשה ואת היצירתיות של איאן פלמינג. זו דוגמא אחת מני רבות מאוד, שאתה יכול לראות ב-2021.
תהליך אוסלו, היה עוד תרגיל מסריח שעשה שיימון פרס *מאחורי גבה* ובניגוד *גמור* להחלטות הממשלה (מפלגת "האבודה" באותה עת). לאחר המעשה, הוא יזם "הסכמה" עם מעשיו הלא מוסריים במרכז מפלגת "האבודה" – במטרה להציג את רבין כ"מתנגד לשלום" (כבר אז, קראו אוצחי הסמול לרצח ישראלים עבור פרסים מאוסלו – בסיסמא המטעה "סאלאם") ובכך לגרום לו להסכים להעלות לישראל כנופיית מרצחים שכוחת אל מתוניס. בקיצור, אותו תרגיל בדיוק שעושים רוצחי האמריקאים, שגנבו את קניינו של איאן פלמינג. התוצאה אמנם דומה מאוד (רוצחי הסמול מחפשים כל דרך לפגוע בכל אזרח ואזרחית ישראליים, כם הפנקס האדום) אך הדרך שונה מאוד וזו הכוונה.
אז כן, מה שהיה ב-1950 חשוב והיה, אך חייבים לזהות ולהכיר את התבנית, לפיה פועלים רוצחי הישראלים תמורת פרסים מאוסלו, היום. כך, בפעם הבאה ש"מרכז לחזיות ליברליות ופארס לסאלאם ולרצח ישראלים" ינסה להתגנב למשטרה, ע"מ "ללמד" אותם מדוע צרורות מנשק אוטומטי בתושבי הדרום זו שמחה – תוכל לזהות זאת ולשלוח את רוצחי הישראלים עבור פרסים מאוסלו, למקומם הטבעי – פחי הזבל של היסטוריית אוסלו. עם כל הכבוד ל-1950, חשוב לדעת מה וכיצד קורה היום.
ואצלנו הוכח שמראענה גזענית ובזה לשואה,ובתאוות שלטון כנראה רוצה להתברג למפלגה כאילו ציונית.
איך חברי הקיבוץ מרשים לה להשתמש בשם המפלגה ???
כי הם כמוהה, מעוניינים לחזור לרצוח ישראלים, עבור פרסים מאוסלו.
זו היית מפלגה ציונית (אפשר להתווכח על כך, היסטוריה היא דבר מורכב ובד"כ, בעל רבדים רבים שהמסקנה מכולם, אינה תמיד אחת) *בעברה*.
יהי סיווג המפלגה אשר יהי (לדעתך) בעבר, מי שנמצא שם היום – גנב/ה את השם בכוונה תחילה. זו הסיבה, מדוע יש פער (לא רק לדעתך) בין מפלגת "האבודה" בעבר והיום. זו הסיבה, מדוע נוכלי הסמול גנבו את השם ממפלגה קיימת ולא הקימו מפלגה משל עצמם, בבחינת – מפלגה X אינה תואמת את דיעותי וערכיי ולפיכך, אני אהיה מעוניין להצטרף למפלגה אחרת או להקים מפלגה משלי, שתתאים יותר לדרך חשיבתי.
זה מחייב הקמת מערך מפלגה, פרסום, שנים רבות של עבודה פשוטה ויום-יומית לשם צבירת מוניטין ואז אולי, הגעה אל סטטוס של מפלגה שיכולה להתמודד על מספר דו-ספרתי של חברי כנסת בבחירות. הרבה יותר פשוט, לגנוב שם ממפלגה קיימת ולהשתמש בשמה לקידום רצח ישראלים עובר פרסים מאוסלו. אמנם פעולה זו אינה מוסרית, אך מוסר ורוצחי הישראלים עבור פרסים מאוסלו, קשורים זה לזה – בדיוק כמו שקשורים שלום וקורבנות רצחנותם.