“מסתננים אלימים משוחררים בחזרה לרחובות לאחר שתקפו שוב ושוב”

בתחילת דצמבר 2020 הגיש המרכז למדיניות הגירה ישראלית בראשות עו״ד יונתן יעקובוביץ׳, יחד עם תושבי דרום תל-אביב, עתירה נגד החלטת בין הדין למשמורת לשחרר מסתננים אפריקניים שהורשעו מספר פעמים בעבירות פליליות חמורות. היום (07/03) התקיים בבית המשפט המחוזי בירושלים הדיון המקדמי בעתירה, שאם תתקבל, תביא בשורה של ממש להתמודדות עם תופעת ההסתננות הבלתי חוקית ולמאמצי המאבק בפשיעת המסתננים שהינה גבוהה בהרבה מזו של אוכלוסיות אחרות בישראל.

“מדובר במצב בו מסתננים אלימים משוחררים בחזרה לרחובות לאחר שהפרו את תנאי הערבות ותקפו שוב ושוב”, הסביר יעקובוביץ׳ במהלך הדיון בבית המשפט, ממנו עולה כי אף שופט המחוזי בירושלים אלכס רון הבין, לפחות באופן מסוים, את חומרת המצב ואת האלימות שסובלים תושבי דרום תל-אביב. רון אף הביע הזדהות עם סבלם, וקבע בסיכום הדיון כי “התיק הזה בא ממצוקה אמיתית ולא מעורך דין שחיפש תיק מעניין”, והוסיף כי יש מקום לדון בקביעת נהלים שיבטיחו הגנה על שלום הציבור במקרה של מסתננים מסוכנים.

בניגוד לעתירות אחרות שהוגשו בעבר בנושא, הפעם, באופן תקדימי, הוגשה עתירה אף נגד מדיניות אי-ההרחקה של משרד הפנים, לפיה מסתנן המהווה סכנה לשלום הציבור יוחזק במשמורת עד שיורחק, ללא הגבלת זמן, באופן המונע למעשה את גירושם של מסתננים מסוכנים בחזרה למדינות מוצאם. גם כאן קבע השופט רון כי יש מקום לדון בשאלת חוקיות מדיניות אי-ההרחקה לאריתריאה וסודן.

בשיחה עם ׳מידה׳ מסביר יעקובוביץ׳ כי “הדיון התנהל כמצופה”. לדבריו: “מבחינת הצעדים שביקשנו, זאת עתירה דיי מטורפת, והצדק איתנו. עתרנו על שני דברים שהם בעצם אחד – לקחנו מקרים של חמישה מסתננים, עבריינים פליליים מהסוג הגרוע ביותר, שהפרו את כל תנאי השחרור בערובה שלהם. חמישתם שוחררו על ידי אותו דיין: רג׳א מרזוק, ולמעשה ביקשנו שבית המשפט ייקבע שהדיין טעה בדין וביקשנו שהוא יורה למשרד הפנים לבקש דיון חוזר, במסגרת הליך המאפשר לגורמי ביקורות הגבולות לבקש דיון חוזר. בתוך כך ביקשנו שיוגדר נוהל שייקבע מהם התנאים לשחרור בערובה שיאיינו את הסכנה. החלק הכי חשוב היה הבקשה מבית המשפט לקבוע שמדיניות אי-ההרחקה אינה מחייבת חוקית כך שאי אפשר יהיה להתבסס עליה”.

יעקובוביץ׳ מסביר כי יש לחזור צעד אחורה לפסיקת בג״ץ בנושא כדי להבין כיצד מתאפשר לדיינים כמו מרזוק לשחרר מסתננים מסוכנים ללא קושי. “הפסיקה של העליון אמרה שני דברים. הראשון הוא שאם יש אופציה לאיין את הסכנה בעזרת חלופת מעצר, אז יש לשקול אותה. השני הוא שאי אפשר להחזיק מסתנן עצור ללא הגבלת זמן אם לא קיים אפיק הרחקה. כלומר, בהנחה שאי אפשר לגרש את אותו סודני או אריתריאי, אתה כמובן לא תחזיק אותו עד יום מותו ללא הגבלת זמן רק כי הוא ביצע פשע. כאן מגיעים הדיינים וקובעים שאם אין אפיק הרחקה – צריך לשחרר את המסתנן.

“לכן, אנחנו דרשנו מבית המשפט שייקבע נוהל שמגדיר מתי ובאילו תנאים אפשר לשחרר מסתננים שהורשעו כעבריינים פליליים ושייקבע שמדיניות אי-ההרחקה היא נטולת תוקף חוקי ביחס לעבריינים מסוכנים. כלומר שאם רוצים לבחון שחרור של מסתנן מסוכן – צריך להוכיח באופן פרטני שהוא ספציפית לא יכול לחזור. הבאנו דוגמאות של מקרים אבסורדיים לחלוטין. לדוגמה, הבאנו את המקרה של בחור סודני שהסתנן לישראל, חזר מרצונו לסודן ב-2012 ולקח את ה-1,500 דולר מהמדינה, אבל אחרי שלוש שנים הסתנן חזרה לישראל כי לא מצא עבודה בסודן. הדיין מרזוק אומר שאם לא קיים אפיק הרחקה הוא ישחרר את המסתנן, אבל העובדה היא שיש אפיק הרחקה – עובדה שאם הוא היה משתף פעולה הוא יכול היה לחזור לסודן”.

במהלך הדיון קבע השופט רון כי “ברור לכולנו שכל מה שנעשה יהיה לאורו של בית המשפט העליון”. האם זאת אמירה שגורמת לך להיות פסימי לאור פסיקות בג״ץ השונות בנושא מסתננים?

“בית המשפט העליון אמנם ביטל את חוק הפיקדון והחליט שמילת נשים היא עילה לפליטוּת, אך הוא לא זה שקבע את מדיניות אי-הרחקה. הוא תמיד פסק שלאור הצהרת המדינה שקיימת מדיניות אי-הרחקה – אי אפשר לכלוא בן אדם ללא הגבלת זמן. אני לא מסכים עם בית המשפט, בעיקר כי הוא נהג ב׳ראש קטן׳, הרי אנחנו יודעים עובדתית שחזרו 6,000 סודנים וזה בדיוק מה שאנחנו אומרים בעתירה. כלומר על בסיס מדיניות אי-ההרחקה עליה הכריזה המדינה מסיבות לא ברורות, בית המשפט קובע את מה שקובע. השופט רון העיר הערת אגב ואמר שהוא לא ילך נגד בית המשפט העליון, אבל אין פה מה ללכת נגד בית המשפט העליון כשמי שהחליט על מדיניות אי-ההרחקה זאת המדינה”.

יש תקווה

כאמור, הדיון שהתקיים היום היה מקדמי בלבד, אך כבר בדיון זה הבהיר בית המשפט כי הוא אינו מתכוון להתערב במקרים של חמשת העבריינים המסוכנים ששוחררו על-ידי הדיין רג׳א מרזוק. אך יעקובוביץ׳ מבהיר כי בעיניו אותם חמישה מקרים הם אינם העיקר בסיפור: “אמנם אנחנו מאוד מוטרדים מהעובדה שפדופיל שתקף כבר שלוש ילדות משוחרר כאילו כלום לא קרה, אבל בסוף, העניין המהותי שישפיע על פסיקות רבות בעתיד הוא יותר קריטי,  ולא השאלה על עבריין כזה או אחר”.

תוך כמה זמן אתה מעריך שתהיה התפתחות נוספת בעתירה?

“כשאתה מגיש עתירה השופט יכול לדחות אותה על הסף, הוא יכול לבקש תגובה מקדמית ואז לדחות אותה על הסף, הוא יכול לקיים דיון מקדמי אחרי התגובה המקדמית ואז לדחות אותה על הסף והוא יכול לקבוע דיון בגוף העתירה אחרי הדיון המקדמי ולבקש תגובה. כרגע נראה בסיכוי גבוה שעברנו את השלב הראשון ושלא נדחינו על הסף. אחר כך יהיה דיון שיכול להיות עוד חודש ויכול להיות גם יותר, אבל אני לא חושב שזה ייקח מספר רב של חודשים. זה לא יהיה מחר בבוקר אבל גם לא משהו שיימרח במשך שנים”.

מסתננים פוליטיים

בשבועות האחרונים אנחנו עדים למספר מקרי פשיעה ואלימות מצד מסתננים בלתי חוקיים בדרום תל-אביב ובמקומות נוספים. לאור העובדה כי אנו מצויים בשיאה של תקופת בחירות, מפלגות שונות, כגון ׳הציונות הדתית׳ ו׳ימינה׳ מתבטאות לא אחת בנושא סוגיית המסתננים ומכריזות כי ביכולתן לטפל בבעיה.

אנחנו לא שומעים מפלגות ופוליטיקאים מהשמאל מתבטאים נגד תופעת ההסתננות הבלתי חוקית או נגד אחוזי הפשיעה הגבוהים בקרב המסתננים. האם לדעתך הסוגייה הזו הפכה לעניין של ימניים בלבד?

“לפי כל המחקרים וסקרי דעת הקהל יש תמיכה של בערך 70 אחוזים בקרב הציבור הישראלי בסילוק המסתננים. זה בוודאי כולל את רוב מצביעי ׳יש עתיד׳ ו׳כחול לבן׳, מה שנחשב כשמאל ציוני, ופעם הייתי אומר שגם את מפלגת ׳העבודה׳, אבל בגלגול הנוכחי שלה כיום אני מעריך שהיא כנראה נמצאת ב-30 האחוזים שאינם תומכים בנושא. רוב השמאל הציוני תומך בכך, ואפילו חמישים וקצת אחוזים מהאוכלוסייה הערבית.

“אפשר לומר שדווקא בקרב הימין המגזרי זו סוגיה שפחות בוערת ולא עומדת בראש סדר העדיפויות. יש בימין אפילו אנשים כמו אבי דיכטר והרב ריסקין שיצאו נגד הרחקה למדינה שלישית. בסוף, כמו שאין מסתננים בצפון תל-אביב, אין מסתננים גם באפרת ובעפרה. אני אוסיף על זה שגם מפלגת ׳הליכוד׳ עדין לא פרסמה בנושא, לא מצע ולא נקודות. לכן אני לא בטוח שהחלוקה הזאת היא הדרך המדויקת ביותר להסתכל על הסוגייה”.

לסיום, יעקובוביץ׳ מסכם כי “עד שאני לא מקבל את ההודעה הרשמית אין לי דרך להבטיח את זה, אבל זה היה נראה כאילו בית המשפט נוטה לאפשר את המשך הדיון בעניינים העקרוניים הללו ומבחינתנו זה כמובן דבר חיובי”.

עקבו אחר ׳מידה׳ גם ברשתות החברתיות: