“האקטיביזם הייעוצי רוסן בתקופתי”

סבב הבחירות הנוכחי הוא אמנם הרביעי במספר בשנתיים האחרונות, אך הדבר לא בהכרח ניכר. במפלגות השונות מתנהלים קמפיינים נמרצים ביותר שלא היו מביישים את בחירות סבב א׳, כאשר הדבר מורגש על אחת כמה וכמה במקרה של מפלגות הימין. הסיבה: בניגוד לסבבים הקודמים, בבחירות הקרובות חונים (לפי הסקרים) כ-80 מנדטים תחת מפלגות המגדירות את עצמן כימניות. בין אם הדבר נובע מהעובדה כי כשני שלישים מהציבור בישראל נוטה לימין ובין אם הוא בסך הכול נובע מההרכב הנוכחי של מחנה רק-לא-ביבי, הרי שעבור מפלגות המחנה הלאומי, המאבק על הבוחר מתגלה הפעם כקרב איגופים מימין בו אין רגע של מנוחה.

במאבק על הקולות בימין יש שחקנים צעירים יותר – כגון מפלגת ׳תקווה חדשה׳ המציינת היום (08/03) שלושה חודשים שלמים להיווסדה – ויש כאלו ותיקים יותר שתוקפים ותקפו את נתניהו לאורך השנה האחרונה סביב ניהול משבר הקורונה. כאלה הם אנשי מפלגת ׳ימינה׳ בראשות נפתלי בנט. בשנה האחרונה בנט לא חסך במילים נגד ראש הממשלה ובין השאר הכריז בהזדמנויות שונות כי נתניהו “נכשל בניהול משבר הקורונה”, “מעדיף את האינטרס האישי על פני האינטרס הלאומי” ואף כי נתניהו הביא ל“כישלון ניהולי ומנהיגותי של הממשלה – הגדול בתולדות המדינה”.

נכון להיום, שבועיים לפני יום הבוחר, הסקרים מראים כי ׳הליכוד׳ ממשיכה להיות המפלגה הגדולה ביותר, אך לראשונה מאז הכרזת גדעון סער על הקמת מפלגתו, ׳ימינה׳ ו׳תקווה חדשה׳ עומדות שתיהן על 12 מנדטים ומתחרות ראש בראש על קולות בוחרי הימין שרוצים להחליף את נתניהו.

לקראת הישורת האחרונה במערכת הבחירות ההולכת ומתלהטת, ראיינו ב׳מידה׳ את שרת המשפטים לשעבר, ח״כ איילת שקד, על הנושאים החמים בשיח הפוליטי כיום: קורונה, הפשיעה בנגב ומערכת המשפט הישראלית שמצליחה לשבור שוב ושוב אפילו את שיאי האקטיביזם של עצמה.

מה לדעתך ראוי לשימור ומה טעון שיפור בהחלטות הממשלה בניהול משבר הקורונה, ומה אתם מתכוונים לעשות בטיפול בנושא שעדיין לא נעשה?

“שאלה גדולה מאוד, אבל אני אענה בכמה שלבים. במצב שבו אנחנו נמצאים היום נראה שאנחנו לקראת סוף המגיפה, אבל זה לא באמת. צריך להיזהר מאוד ולהבין שהמגפה עוד כאן ויש אלפי חולים כל יום. נכון שכמות החולים הקשים יורדת, כי אנחנו מחוסנים וכי האוכלוסייה בסיכון מחוסנת, אבל עדיין יש אלפי חולים כל יום.

“יש דברים שצריך היה לעשות אחרת, ואחרי אירוע כזה גדול בוודאי שצריך לעשות תחקיר מאוד רציני ולהפיק לקחים. ראשית, אחרי הסגר הראשון צריך היה להקים מהר מערך חקירות אפידמיולוגיות ולנטר את הנכנסים מנתב״ג. לא לפתוח את שדה התעופה באופן חופשי, אלא לערוך בדיקות בנחיתה ובעלייה למטוס. גם בנט וגם אני אומרים את זה מתחילת המגיפה. ככה לא היינו עוברים מקיצוניות אחת לקיצוניות אחרת שפותחים את השדה, נכנסות כל המוטציות, ואז סוגרים את השדה באופן הרמטי ולא נותנים לישראלים לחזור הביתה.

“דבר שני, היום כבר יודעים את זה שאחרי הסגר הראשון עוד לא היו את הנתונים, אבל אחרי הסגר השני כבר היו נתונים וידעו את זה, היה נכון ללכת לאסטרטגיית אפס הדבקה. מדינות שבחרו באסטרטגיה הזאת הצליחו מאוד. זה אומר לעשות סגר אחד הדוק ואחר כך להקפיד מאוד שכל מי שנכנס מחו״ל עושה שלוש בדיקות ואם צריך אז גם בידודים, ואם יש איזושהי התפרצות אז באופן דיפרנציאלי לעשות סגר הדוק. מדינות שפעלו ככה הצליחו אחרי חודשיים-שלושה לחזור לחיים רגילים ולמגר את המגיפה”.

מה מפלגת ׳ימינה׳ מתכוונת לעשות בנושא הפשיעה בנגב?

“אני אסביר קודם כל שהציבור ידע את האמת – מדינת ישראל איבדה את הנגב. זה מתחיל מהשתלטות לא חוקית על קרקעות, עובר בפרוטקשן על עסקים ועל כל מבנה שקם, ממשיך בהטרדות מיניות על בחורות שמפחדות לרוץ בערב או ללכת בקניון, בגניבות מבסיסי צה״ל של נשק ופריצות, חממות סמים ומנהרות סמים בשטחי האש של צה״ל והברחות על הגבול, ממש מדינה בתוך מדינה. אף שר, נחוש ככל שיהיה, לא יכול לטפל בבעיה הזו בהיקפים אליהם היא הגיעה. חייבים שראש ממשלה יחליט שהוא שם את הנושא הזה בראש סדר העדיפויות שלו ושל הממשלה, והממשלה כולה מסתערת על הנגב.

“זה אומר קודם כל להחמיר ענישה, לקדם חקיקה של עונשי מינימום, לקבל ייעוץ מהפרקליטות בדרישת עונשים כבדים, אם צריך אז גם הכנסה של כוחות מג״ב למקומות מסוימים, הקמת מערך שיטור אזרחי עם סמכויות שיטור – יש הרבה מתנדבים ואפשר להקים מערך שיטור אזרחי שבנוי גם על מתנדבים וגם על חיילי מילואים, זה אומר החמרה ואכיפה של עבירת הפרוטקשן, זה אומר המשך של מה שאני התחלתי עם המאבק בפוליגמיה, זה חייב להיות מהלך כולל. אם ראש ממשלה לא ייקח את זה על עצמו וינהל את זה באופן שבועי, זה לא יקרה. המצב רק הולך ומחמיר משנה לשנה, ואני חושבת שהמדינה לא יכולה להרשות לעצמה לאבד את הנגב”.

שומרים על אפשרויות פתוחות

מפלגת ׳ימינה׳ ידעה מספר תהפוכות בחודשים האחרונים. בסיום שנת 2020 ובטרם הקמת ׳תקווה חדשה׳ היא זכתה ל-21 מנדטים בסקרים, אך כעת בחלק מהסקרים היא כבר עומדת על 10 מנדטים בלבד. גם הקמפיין שלה עבר שינויים דרמטיים בתקופה האחרונה. לאחר חודשים ארוכים בהם דבקה במסר ׳לא קורונה – לא מעניין׳, כעת אנו עדים לקמפיין ימין קלאסי המזכיר באופיו את זה של בחירות 2019, בגלגולה של ׳ימינה׳ בתור ׳הימין החדש׳.

מה המסר המרכזי של ׳ימינה׳ היום?

“אנחנו חושבים שנכון להיום יש למדינת ישראל אתגרים גדולים מאוד. לנצח את הקורונה, לשקם את הכלכלה וגם לאחד מחדש את העם. התכנית שהצענו, תכנית סינגפור, היא תכנית נועזת אבל אפשרית. זו תכנית אגרסיבית להורדת מסים מצד אחד והקפאה של תקציב המגזר הציבורי מצד שני. בשביל לעשות את זה צריך הרבה מאוד כוח פוליטי, ואני מקווה שנקבל מספיק מנדטים כדי לעשות זאת. אני רוצה להגיד גם, וזה מסר פוליטי, שמפלגת ׳ימינה׳ זאת מפלגת ימין ערכית, אידאולוגית, ומי שרוצה שהממשלה הבאה שתקום תהיה ממשלת ימין עם כוחות ימין משמעותיים מאוד צריך להצביע ׳ימינה׳.

מהי קואליציית החלומות שלך, בהינתן הסקרים הנוכחיים?

“אני לא נכנסת לזה, מסיבה פשוטה – אף פעם אף אחד לא הצליח לנבא איזו קואליציה תקום אחרי הבחירות. ב-2009 נתניהו ניהל משא ומתן עם ׳האיחוד הלאומי׳ וברגע האחרון ממש בהפתעה גמורה השאיר אותם באופוזיציה והכניס את אהוד ברק. ב-2013 אף אחד לא חשב שהוא יכניס את ציפי לבני לממשלה וייתן לה את תיק המשפטים. עכשיו נתניהו החליט לפרק את גוש הימין ולהכניס את גנץ, אשכנזי, ניסנקורן ומפלגת ׳העבודה׳, זאת אומרת שתמיד המציאות משתנה אחרי הבחירות.

“לכן אני אומרת לאנשים תצביעו למפלגה שמייצגת בצורה הכי טובה את הערכים שלכם, ואני חושבת של׳ימינה׳ יש את הרשימה הכי טובה, אנשים מדהימים, רציניים, ימניים, ערכיים אחד אחד, ובוא נחכה ונראה מה יהיו תוצאות הבחירות. אני יכולה להתחייב שאנחנו נעשה כל מאמץ כדי להקים ממשלה וכדי להקים ממשלה עם ראש ממשלה מהימין ועם רוב ימני. אין לי ספק שבנט הוא אדם היחיד שיכול לקחת את המושכות מנתניהו”.

אמרתם בצורה מאוד ברורה שלא תשבו עם ׳מרצ׳, אבל בעניין מפלגת ׳העבודה׳ אתם שומרים על עמימות מסוימת. אתם תהיו מוכנים לשבת איתם בקואליציה?

“אנחנו יכולים לשבת עם כל מפלגה ציונית שתסכים לקווי היסוד שלנו. ברגע ש׳מרצ׳ הביעו תמיכה בפעילות של בית הדין הבינלאומי בהאג, מבחינתנו זה קו אדום שלא מאפשר שיתוף פעולה. בית הדין הזה הוא אנטישמי, פוליטי ורודף אחרי חיילי צה״ל ואחרי המנהיגים של מדינת ישראל. שום הסכמה על המעשים שלו היא לא מתקבלת על הדעת בעיניי”.

איזה תפקיד היית רוצה בממשלה הבאה?

“אני לא נכנסת ספציפית לתיקים. אני יכולה להגיד לך שבעיניי ארבעת התיקים הכי חשובים בממשלה הבאה הם אוצר, משפטים, חינוך ובריאות. אלה תיקים שבכל אחד מהם אפשר וצריך לעשות המון דברים חשובים למדינת ישראל. אני חושבת שבשנתיים הקרובות משרד האוצר יהיה המשרד המאתגר ביותר, המורכב ביותר והחשוב ביותר. בלי להיכנס כרגע לתפקידים ולשמות, אני מאוד אשמח של׳ימינה׳ תהיה אפשרות לקחת את נושא האוצר ולהוביל את תכנית סינגפור בממשלה הבאה”.

שרת המשפטים לשעבר

איילת שקד מתגאה ב”מהפכה השמרנית” שלה במשרד המשפטים ומקפידה להזכיר זאת לבוחריה. אם תזכה לחזור למשרד המשפטים, מבטיחה שקד, היא תוכל להמשיך במהפכה זו, מהפכה אותה אף הזכיר יו״ר מפלגת ׳ימינה׳ בראיון ב׳ישראל היום׳ מסוף השבוע האחרון. כמו כן בראיון קבע בנט כי לדעתו “שקד הייתה שרת המשפטים הכי טובה במדינת ישראל”.

לא נשב עם מרצ.
אמירתו של ניצן הורוביץ שמצדיקה את פעילותו הפוליטית והאנטישמית של בית הדין בהאג ורדיפתו אחרי חיילי צה״ל היא חרפה לכנסת ישראל. pic.twitter.com/HT1P72gIx6

— איילת שקד Ayelet Shaked (@Ayelet__Shaked) March 6, 2021

ביקורת על כך שנתניהו מונע תיקונים משפטיים היא דבר שכבר נשמע בעבר מפי בנט ושקד לא אחת, אלא שבראיון המדובר בנט אף טען לראשונה כי נתניהו “לחץ” נגד מינוי השופטים השמרניים של שקד.

האם נתניהו ניסה למנוע מינויים של שופטים שמרניים?

“מה שנתניהו עשה לאורך הקדנציה שלי זה שכאשר היו עימותים ביני לבין היועץ המשפטי לממשלה הוא תמיד צידד בעמדת היועמ״ש. אני אתן דוגמה – אני רציתי לבטל את ועדת האיתור לבחירות היועמ״ש, ולהחזיר את המצב למה שהיה עד לפרשת בר-און חברון, ששם שר המשפטים בהסכמת ראש הממשלה היו מביאים את מינוי היועמ״ש לאישור הממשלה, מבלי לעבור את דרך החתחתים של ועדת האיתור.

“אביחי מנדלבליט מאוד התנגד לביטול ועדת האיתור. שאלתי אותו אם יש מניעה משפטית והוא אמר שלא, אז החלטתי להביא את הצעת המחליטים להחלטת הממשלה ולבטל את ועדת האיתור. מזכיר הממשלה אמר לי שנתניהו לא מוכן להעלות את הצעת המחליטים להצבעה מכיוון שהיועץ המשפטי לממשלה מתנגד. אני אמרתי לו שידע שעוד שש שנים כשהוא ירצה למנות את היועמ״ש הבא הוא יצטער על הרגע הזה. וכנראה שאני צדקתי”.

אז לא היה לחץ של נתניהו נגד מינוי שופטים שמרניים?

“אני לא מדברת על הוועדה למינוי שופטים. בוועדה לבחירת שופטים אני עבדתי בצורה טובה עם הנציגים מהכנסת ועם הנציגים מהלשכה. אני חושבת שהבאתי שם הישגים משמעותיים מאוד שלא היו עד כהונתי”.

מבין השופטים שמינית, את מי את מזהה כשמרני מבחינה משפטית?

“עד שאני נכנסתי לתפקיד, השופט סולברג שמוּנה בתקופתו של יעקב נאמן היה קול שמרן בודד. לאחר סיום כהונתי יש כבר מחנה שמרני. יש את השופט אלרון, השופט מינץ, השופט שטיין והשופטת וילנר. זה שינוי של מאזן הכוחות בבית המשפט העליון. אני חושבת שהקדנציה הקרובה היא משמעותית מאוד כי לראשונה בהיסטוריה של מדינת ישראל, אפשר לייצר רוב שמרני בבית המשפט העליון, כי יש שישה שופטים למנות בארבע השנים הקרובות. זו הזדמנות שלימין אסור לפספס”.

מצד אחד כשרת משפטים מינית שופטי עליון, אך מצד שני יש טענה שהאקטיביזם המשפטי והייעוצי בזמן כהונתך הגיעו לשיאים חסרי תקדים, ובכירי המערכת המשפטית נמצאים היום בעין הסערה הציבורית. האם במבט לאחור, ואולי גם במבט קדימה אם תהיי שוב שרת משפטים, יש דברים שהיית עושה אחרת?

“קודם כל הפוך, האקטיביזם הייעוצי רוסן בתקופתי. אני בחרתי לעמדות מפתח במשרד המשפטים אנשים עם תפיסות עולם הרבה יותר מרוסנות. לפני תקופתי נתניהו ונאמן בחרו אנשים אחרים. ניקח לדוגמה את דינה זילבר – זה היה מינוי של נתניהו ונאמן הרבה לפני תקופתי. דווקא בתקופתי הדרג הייעוצי שיתף פעולה בצורה נהדרת עם הדרג המדיני. זה לא שלא היו חילוקי דעות, היו, אבל רק פעם אחת היועץ המשפטי לממשלה אמר לי שהוא לא מוכן לייצג את המדינה – בחוק ההסדרה. באותה פעם לקחתי עורך דין פרטי, כי אמרתי לעצמי שלא ייתכן שהמדינה לא תיוצג.

“אין ספק שיש הרבה מאוד עבודה. גם להשלים את המהפכה השמרנית בבית המשפט העליון וגם אפשרי לחזק את נציבות הביקורת על הפרקליטות. בתקופתי הקמנו אותה, עיגָנו אותה בחקיקה ובהחלט אפשר לראות איך ניתן לחזק אותה מבחינת סמכויות. אפשר גם לחוקק חוק של יועץ משפטי לממשלה, כי הרי עד היום היועץ המשפטי לממשלה שאב את סמכויותיו הרבות מפסיקות של בג״ץ. הגיע הזמן שהכנסת תהיה זאת שתקבע את גבולות הגזרה שלו”.

עקבו אחר ׳מידה׳ גם ברשתות החברתיות: