הברקזיט השאיר חלל באיחוד האירופי, אותו מעוניינת הולנד למלא על ידי קידום מדיניות טרנס-אטלנטית ותפיסת מקום מרכזי יותר בין המדינות החברות
תשומת לב מועטה ניתנה להצהרה שהשמיע לאחרונה ראש ממשלת הולנד מארק רוטֶה, בנוגע לתפקיד הממלאת ארצו באירופה. הוא הגדיר את הולנד כמדינה בעלת “המנטליות הטרנס-אטלנטית” ביותר ביבשת, והדגיש את רצונו להפוך אותה ל”שער מדיני ופיזי” המקשר בין ארה"ב לאירופה, במיוחד לאחר עזיבת בריטניה את האיחוד האירופי.
רוטה לא המציא את הרעיון הזה יש מאין. כבר בהולדת ארה"ב נאמר כי הצהרת העצמאות שלה הושפעה מ'הכרזת ההתכחשות' שפרסמו המחוזות ההולנדיים כחלק מתהליך השחרור משלטון ספרד במאה ה-16. מושל הולנדי היה גם הראשון שהכיר בעצמאות ארה"ב ומתיישבים הולנדיים שיחקו תפקיד חיוני במהפכה האמריקנית.
השפה ההולנדית חולקת קרבת משפחה בלשנית עם השפה האנגלית. המונח "יאנקי" למשל המתייחס לאמריקנים מקורו במילה הולנדית ששימשה לתאר מתיישבים ממוצא הולנדי. העיר הידועה ביותר בארה"ב, ניו-יורק, נקראה בעבר ניו-אמסטרדם ורבות מן השכונות בה עדיין נושאות שמות הולנדיים מימי המתיישבים הראשונים. ארבעה נשיאים אמריקנים היו ממוצא הולנדי, כולל פרנקלין רוזוולט, וכיום ישנם יותר מ-4.5 מיליון אזרחים אמריקנים בעלי שורשים הולנדיים.
בנוגע לסוגיות מדיניות ומסחריות בתוך האיחוד האירופי ההולנדים והבריטים תמיד היו באותו הצד, בעוד גרמניה וצרפת מובילות את המחנה הנגדי. מן הרגע שבו הברקזיט הפך למציאות הממתינה להתגשם, החל ראש הממשלה רוטה למצב את הולנד כמי שתיקח על עצמה את העמדה המנוגדת לחברותיה האחרות באיחוד בשלל החלטות שונות.
רבים ביבשת כיום רואים בהולנד את "בריטניה החדשה", לפחות בכל הנוגע להתנגדותה לקונצנזוס האירופי בסוגיות כמו בעיית החוב של יוון או משבר הפליטים. רוטה עצמו זכה לכינוי "אדון לא", במיוחד לאחר שחסם הסכם ענק להקמת קרן אירופית לשיקום נזקי מגפת הקורונה. במקביל, הפכה אמסטרדם לשוק ההון המוביל באירופה, ובחודש ינואר האחרון נסחרו בבורסה שלה יותר מניות מאשר בורסות ידועות יותר כמו פריז, פרנקפורט, מילאנו ולונדון. בשנה שעברה, 78 חברות חדשות קבעו את מושבן בהולנד מסיבות הקשורות ליחסים עם האיחוד האירופי.
יציאת בריטניה מן האיחוד הביאה מדינות רבות אחרות החברות בו לנסות ולשפר את מעמדן בגוש ואת נוכחותן על הבמה העולמית. מגמה זו תתחזק עם פרישתה הקרובה של קנצלרית גרמניה אנגלה מרקל, שבמשך עשור וחצי הותירה את חותמה על כל החלטה אסטרטגית שהתקבלה באיחוד. יציאתה של מרקל מן הזירה תשאיר חלל גדול, ויורשיה בהנהגת גרמניה יזדקקו לזמן כדי לבצר את מעמדם ברמה היבשתית והבינלאומית.
אין זה סוד שנשיא צרפת עמנואל מקרון שואף לכך שארצו תיקח על עצמה את התפקיד של בריטניה באיחוד. אך הצהרתו האחרונה של רוטה עשויה לרמוז כי בעוד לצרפת יש יריבות מסורתית מול בריטניה ויחסים פושרים עם ארה"ב, הולנד תהיה מועמדת מתאימה יותר לתפקיד. בנוסף, מרבית הצרפתים הם קתולים בעוד מרבית ההולנדים הם פרוטסטנטים, נקודת חיבור נוספת בין הולנד לארה"ב. לצרפת עצמה היסטוריה של חוסר תמיכה במדיניות החוץ האמריקנית, ושתי המדינות חלוקות בנושאים שונים הנוגעים לאפריקה, למזרח התיכון ולמרכז אמריקה.
איטליה, המהווה את הכלכלה השלישית בגודלה באיחוד האירופי, טרודה מדי בבעיות פנימיות ולא נראה כי היא מתכננת או שואפת להיכנס בקרוב לנעליים הבריטיות. היא סובלת מהמספר הגבוה ביותר של מתים מקורונה ביבשת, שקועה במשבר כלכלי עמוק וסובלת מחוסר יציבות פוליטית. לא סביר שמדינה קתולית כאיטליה תהיה מעוניינת להתחרות על תפקיד משמעותי באיחוד האירופי בעתיד הנראה לעין.
נראה אם כן כי בשלה ההזדמנות עבור הולנד לקחת צעד קדימה, יחד עם ממשל אמריקני חדש המצהיר על אמונתו בחיזוק מחדש של היחסים הטרנס-אטלנטיים. הולנד היא חברה בנאט"ו ושימשה כבת-ברית אמריקנית החל ממלחמת קוריאה דרך המלחמות בעיראק ואפגניסטן ועד למאבק מול דאע"ש בסוריה. היא מהווה את היעד המשמעותי ביותר להשקעות חוץ ישירות של ארה"ב והיא המשקיעה הזרה השלישית בגודלה בשוק האמריקני. בין שתי המדינות לא נרשמה יריבות היסטורית או עכשווית, עוד יתרון שעשוי להעניק להולנדים מעמד מועדף בוושינגטון אפילו יותר מזה שהיה לבריטניה.
אך כדי להפוך ל"בריטניה החדשה" תצטרך הולנד לאמץ גם את הזהות הבריטית. המשמעות תהיה פעולה לצד ארה"ב באזורים ברחבי העולם כמו המזרח התיכון ומזרח אסיה למשל, צעד לו יהיו השלכות פוליטיות, כלכליות וצבאיות. הציבור ההולנדי יידרש לקבל את העלויות של תפקיד כזה, עוד מהלך שיהיה חסר תקדים בהיסטוריה המודרנית של המדינה.
בזירה הרחבה יותר, עלייתה של הולנד עשויה לסמן צרות לטורקיה, שלא נהנית מקשרים חמים באמסטרדם כפי שיש לה בלונדון או ברלין. להולנד אין את היכולת לספק מטריה פוליטית אירופית למדיניות החוץ הטורקית, דבר שיכול לגרום חיכוך גובר בין ההולנדים לבין הגרמנים. רוטה כבר פתח בעבר הקרוב במלחמת מילים עם הנשיא הטורקי ארדואן, שעשוי לנסות ולגייס את שני מיליון ההולנדים ממוצא טורקי כדי לעורר סערות במקרה של התקרבות הולנדית-אמריקנית. ברית מסתמנת כזו עלולה לאיים על המדיניות האזורית של ארדואן, במיוחד כאשר הסימנים הנוכחיים מלמדים על מערכת יחסית בעייתית בינו לבין הנשיא ביידן.
מרבית המפלגות בהולנד מכל קצוות הקשת הפוליטית חולקות את שאיפתו של רוטה ליחסים קרובים יותר עם ארה"ב. לכן, יהיו אשר יהיו התוצאות לבחירות לפרלמנט ההולנדי בהמשך החודש, אירופה יכולה לצפות להולנד השואפת למלא תפקיד מרכזי יותר ביבשת.
ראוף באכּר הוא עיתונאי וחוקר המתמחה במזרח התיכון ואירופה. גרסה מלאה של הטור התפרסמה במסגרת סדרת ‘מבט מבס”א‘ מבית מרכז בגין סאדאת.
עקבו אחר ׳מידה׳ גם ברשתות החברתיות:
הולנד היא אחת המדינות הכי שסועות באירופה, כפי שאפשר היה לראות בגל המהומות, ההתפרעויות ההמוניות והביזה ברוב ערי הולנד רק לפני כמה שבועות. האיסלאמיזציה של הולנד, כמו בבלגיה שכנתה, מתקדמת בצעדי ענק. עברו הזמנים שבהם האיחוד האירופי נחלק לדרום הבעייתי והצפון המשגשג והיציב. כל מערב אירופה בוערת, החלק הכי יציב ועם פרספקטיבה של צמיחה הוא דווקא אזור מרכז ומזרח אירופה שהשתחרר מהשעבוד הקומוניסטי ומתנגד ל'פרוגרסיביות' הסמאלנית שאוכלת וממוטטת את המערב.
לדעתי המאמר ברברת חסרת אחיזה
הולנד מדינה יחסית קטנה, ולעולם לא תניה העמדת הובלה האיחוד על פני המדינות הפי כמה וכמה גדולות ממנה. זו הזייה.
שנית, קטולים אן פרוטסטנטים, בימנו לא משחק בדל הבדל בשום דבר, הנצרות מיתה או חסרת השפעה לגמרי על הפוליטיקה. זה רק מראה שהכותב לא מבין מימינו ומשמאלו.
בלבול מוח מלא שגיאות כתיב ותחביר. לא ניתן להבין הכל.
חבל שאתה מתנשא. כל מי שרוצה יכול להבין מצוין.
נראה שסוגיית ההשתייכות אל הדת הנוצרית, הקתולית או הפרוטסטנטית, אכן מזמן הפסיקה לשחק תפקיד כלשהו בדעת הקהל ברוב מדינות המערב של האיחוד האירופי. מה שלא ניתן לומר על המוסלמים והאסלאם. דת ה-PC החליפה שם את הנצרות. בעוד שהכנסיות מתרוקנות ונסגרות כמות המסגדים הולכת וגדלה. בקיצור הנצרות OUT והאסלאם IN
שם כותב המאמר הוא רָאוּף בַּאכֶּר – Rauf Baker. לא בּייקר. (יתכן תּורכּי). נא לאיית נכון. (אנחנו במזה"ת, לא באמרדיקה…).
ניתוח מעניין ובמיוחד הנתונים לגבי הבורסה באמסטרדם. עם זאת חבל שאין התייחסות לגבי סוגיית צמיחת המיעוט האסלאמי בהולנד (כמו בכל מדינות האיחוד) ואיך זה משפיע על הפוליטיקה המקומית. בבחירות האחרונות מפלגתו של חירט וילדרס למשל לא זכתה ברוב קולות
פרנקלין רוזוולט לא היה ממוצא הולנדי. משפחתו מוצאה מצרפת שם היא היתה שייכת למיעוט ההוגנוטי (הפרוטסטנטים). השם דילאנו היה במקור דה-לאנויה, והם שינו אותו לדילאנו אחרי שהיגרו לאמריקה בעקבות טבח ליל ברתולומיאוס
נראה שטעות בידך. ע"פ ויקיפדיה האנגלית המסתמכת על מקורות מוצקים ועל עצי יוחסין של משפ' רוזוולט אכן מדובר במהגרים הולנדים. לא מוזכר שם בכלל מוצא צרפתי-הוגנוטי.
https://en.wikipedia.org/wiki/Roosevelt_family
הכתבה צודקת בהחלט.
אני חי בהולנד בעשור האחרון ורואה את כל מה שכתוב כאן בעיניים.
אתמול היו בחירות והממשלה מאוד ימנית, מתונה, ואוהדת אירופה אבל קשוחה לגבי התנאים בין המדינות.
בסוף הקורונה הולנד תעוף למעלה כלכלית.