עזיבת האיחוד האירופי לאחר שנים של עיכובים מחזירה לבריטים את העצמאות והריבונות, ותשמש כדוגמה למדינות נוספות ביבשת
בריטניה עזבה אמש (שישי) את האיחוד האירופי, במה שלעניות דעתי היה הרגע החשוב ביותר עבור הדמוקרטיה במערב מאז 1989. ומדוע מדובר ברגע כל כך גורלי? אם האיחוד האירופי היה כולל רק את השוק המשותף, יציאה בריטית ממנו הייתה טעות: בריטניה נהנית מגישה מיוחדת לשוק האירופי מכיוון שהיא שמרה על המטבע החזק שלה במקום לאמץ את היורו, מטבע אשר בפועל מנוהל על ידי גרמניה ונגד האינטרסים של מדינות דרום היבשת. אך האיחוד האירופי הוא לא רק שוק כלכלי משותף אלא פרויקט פוליטי, ולמעשה סוג של פרויקט אוטופי ממוסד.
נשיא המועצה האירופית דונלד טאסק אמר ב-2016 כי הוא "חושש שהברקזיט יכול להיות תחילת ההרס לא רק של האיחוד, אלא של התרבות הפוליטית המערבית כולה". כיום קל לגחך על הצהרה ראוותנית כזו, אך טאסק פשוט ביטא במילים את האתגר האדיר שהברקזיט מציב לסוג מסוים של חשיבה אירופאית, חשיבה המשוכנעת שדמוקרטיה אינה נובעת מריבונות העם וממשל עצמי, אלא מבוססת על מנהל אליטיסטי של 'זכויות אדם', שאמורות להיות נעלות ונפרדות מכל תשוקה או דעה קדומה דמוקרטית. זו השקפת העולם שעיצבה את בניית האיחוד האירופי, הנשלט בידי נציבות לא-נבחרת ובית משפט לא-נבחר, הקשורים שניהם לפרלמנט נבחר ללא שום כוח חקיקה אמיתי. האם ניתן להדיח את נציב האיחוד, או לפחות להצביע על הדחתו? התשובה היא לא מהדהד.
הפרויקט האירופי אותו מקדמת ועליו שמורת הנציבות מונחה בידי הרוח של 'איחוד קרוב ומתמיד', ולא על ידי החוקים והאמנות שהיא יוצרת. האיחוד האירופי פשוט אינו מכבד כל הצבעה שנוגדת את הרוח הזו, כמו למשל ההצבעה של אירלנד נגד אמנת ליסבון, ובמקום זאת הוא כופה הצבעה חוזרת. האיחוד גם אינו מכבד את ההתחייבויות שלו עצמו. כך למשל, החלטתה של אנגלה מרקל לקבל בברכה מיליון פליטים ומהגרים ב-2015 התעלמה לחלוטין מאמנת דבלין המפורסמת. האיחוד גם נוהג לחלק הטבות למנהיגים מועדפים, בעוד אחרים זוכים ליחס נוקשה ומחמיר הרבה יותר. כך למשל נשיא צרפת מקרון הורשה להתחמק באופן זמני מדרישות התקציב וההגבלות על החוב המוטלות על המדינות החברות באיחוד, אך אותן דרישות ממש נאכפו בנחישות נגד פופוליסטים כמו מתאו סלביני האיטלקי.
בנוסף לכל אלו, לאיחוד אין שום נקיפות מצפון כאשר הוא מתערב ישירות בפוליטיקה הפנימית של מדינות, ואף להחליף ממשלות סוררות באמצעות לחץ מצד הנציבות והבנק האירופי, כמו שקרה במהלך המשברים הכלכליים ביוון ואיטליה. במילים אחרות, האיחוד האירופי החופשי מכללי המשחק הדמוקרטיים חונק כרצונו את החיים ביבשת באמצעות רגולציה, ומשחרר אותם כרצונו על פי גחמה.
להציל את הדמוקרטיה
תגובת האיחוד האירופי לברקזיט לא הייתה הכאה על חטא וניסיון להקשיב לרצונות הדמוקרטיים של האנשים החיים בתוכו. במקום זאת, האיחוד הטיל את כל יהבו על קמפיין התנגדות בכל החזיתות. הסביר זאת היטב אחד מחברי הפרלמנט האירופי המייצג את בלגיה, גי פרהופשטט, כאשר אמר כי הברקזיט מחזק את הצורך "להפוך את האיחוד לאיחוד אמיתי: בלי יציאה ובלי כניסה, בלי הנחות ובלי יוצאים מן הכלל. רק כך נוכל להגן על האינטרסים והערכים שלנו".
כדי להבין עד כמה יש לקחת מילים אלו ברצינות, צריך לדעת כי אותו פרהופשטט נבחר לעמוד בראש הוועידה הבאה לעתיד אירופה, שכבר מתכוננת להסיר את אחד הסממנים הדמוקרטיים האמיתיים האחרונים של בתי הנבחרים הלאומיים: החופש לגבות מס ולהשתמש בכסף כראות עיניהם. זהו ככל הנראה צעד נדרש כדי להציל את גוש היורו אך המחיר יהיה אובדן הממשל העצמי, דווקא ביבשת בה נולד רעיון הממשל העצמי. בכך האיחוד האירופי ימשיך לקדם באופן אירוני דווקא את הדבר שאותו נועד לעצור: עליית מפלגות לאומניות והשתלטותן על אירופה.
הברקזיט הוא לא רק הדרך לשמר את הדמוקרטיה הבריטית על ידי החזרת העצמאות והריבונות לידי הפרלמנט בלונדון. זו גם הדרך להציל את כל המרכיבים הבסיסיים שמאפשרים את קיומה של דמוקרטיה: יצירת פשרות בין אינטרסים שונים, ותהליך המיתון הפוליטי שמגיע יחד איתן. ידידינו הבריטים הצליחו סוף סוף להימלט מידי האליטה השולטת בבריסל ולקטוע את מה שאותם חברי אליטה אוהבים לכנות "מהלך ההיסטוריה". בפועל, זו סוג של אמונה תפלה שמשמש לגזלת כל עצמאות אמיתית של עמים ומדינות דמוקרטיות. יתכן כי בריטניה עומדת בפני סכנות עתידיות רבות, אך לפחות היא תתמודד איתן כאומה חופשית ועצמאית.
הטור התפרסם לראשונה באתר 'נשיונל רוויו'.
"חשיבה המשוכנעת שדמוקרטיה אינה נובעת מריבונות העם וממשל עצמי, אלא מבוססת על מנהל אליטיסטי של ‘זכויות אדם’, שאמורות להיות נעלות ונפרדות מכל תשוקה או דעה קדומה דמוקרטית. זו השקפת העולם שעיצבה את המפנה הפוליטי והחברתי של מדינת ישראל היום, הנשלטת בידי פקידות לא-נבחרת ובית משפט לא-נבחר, הקשורים שניהם לכנסת נבחרת ללא שום כוח חקיקה אמיתי"
הדמוקרטיה המהותית האמיתית
בישראל לפי השמאל ובתוכו בית המשפט מחייבים את התערבות בית משפט בשם "דמוקרטיה מהותית" מהי להגדרתם דמוקרטיה מהותית זו ולעומת מה? ישנה הגדרה של דמוקרטיה רשמית (פורמלית) לעומת דמוקרטיה מהותית. ההגדרה של השמאל ובתוכו בית המשפט ניתן לחלק לקרטריונים: ——–
#מטרת קיומה של המסגרת המדינית לטענת השמאל לפי הדמוקרטיה הרישמית: – על השלטון להבטיח את קיומם של כלי המשחק הדמוקרטיים במיוחד את ריבונות העם באמצעות נהלים והסדרים. ואילו לפי הדמוקרטיה המהותית – המדינה קיימת כדי לממש את זכויות האדם.————
#עקרונות דמוקרים מרכזיים לפי הדמוקרטיה הרישמית: – הכרה בציבור האזרחים כריבון המהווה את מקור הסמכות לשלטון, קיומן של בחירות דמורטיות והכרעת הרוב כדרך לקבלת החלטות. ואילו לפי הדמוקרטיה המהותית לטענת השמאל – המדינה עושה זאת באמצעות הגבלת כוחו של השלטון והבטחת קיומן של זכויות האדם והאזרח. כלומר הממשל הוא מטבעו לשיטת השמאל נגד זכויות אדם.————
#מרכזיותם של זכויות אזרח: – לפי חלוקה זאת בדמוקרטיה רישמית זכויות אזרח אינן חשובות. ואילו בדמוקרטיה המהותית – מערכת הערכים במדינה שבה הדמוקרטיה מהותית מבוססת על הכרה בערך האדם בכבודו ובחירותו..
קווים אלו נלמדים בבתי הספר תחת פיקוחו של שר החינוך בנט———
את מי מציע בית המשפט שיהיה אחראי על קיומה של "הדמוקרטיה המהותית"? כמובן את עצמו בלבד כפוסק אחרון ללא ערעור! אם נבחן עד כמה שומר בית המשפט על זכויות אדם ואזרח למשל בתחום שהוא אמור להיות אמון עליו במשפט עצמו נראה שהמצב הפוך בית המשפט נוהג כבמדינות הפאשיסטיות הגרועות ביותר אין למתדיינים זכויות בפני השופטים וודאי שאם הם נאשמים אז הם מיידית נחשבים לאשמים. נבחן טענה זו בעניין בג"ץ – עצם קיום ערכאה כזו שדנה ללא בחינת עובדות ללא הוכחות הינה עולה שלא תתואר והיא שריד של השלטון הקולוניאלי הבריטי שלא הביא לכאן שופטים מקצועיים. נבחן את ההחלטות של אותו בג"ץ זכויות של מי נשמרות? של תוקפים מאפריקה, של מרצחים ערבים. לא זכויות של האדם היהודי הישראלי נשמרות. אלא שזהו נושא לדיון ארוך נפרד.
מה הן ההגדרות המקובלות בעולם לדמוקרטיה רשמית לעומת מהותית? יש לזכור שדמוקרטיה פרושה שלטון העם.
דמוקרטיה מהותית הינה צורת דמוקרטיה בה התוצאה של הבחירות הינה יצוגית של העם. במילים אחרות, דמוקרטיה מהותית הינה צורה של דמוקרטיה הפועלת לפי רצון הנשלטים. למרות שמדינה עשויה להרשות לכל האוכלוסיה להצביע, מאפיין זה אינו בהכרח הקובע את היותה דמוקרטיה מהותית..
בדמוקרטיה מהותית לאוכלוסיה הכללית יש תפקיד אמיתי בהוצאה לפועל של עניינים מדיניים. כלומר המדינה אינה רק מראית עין של דמוקרטיה אלא היא מתפקדת ככזאת בהתאם. ניתן להתיחס לדמוקרטיה זו גם כדמוקרטיה תפקודית. תוצאות הבחירות הנן רק תחילתו של ההליך, אם על העם לשלוט עליו להשתתף יותר בתהליכי קבלות ההחלטות. כך יהיה שלטון העם בידי העם. זה כמובן סותר לחלוטין את טענת השמאל ובתוכו המשפטנים. אסור להשאיר החלטות על ניהול המדינה בידי משפטנים יהיו אלו יועצים משפטיים הפועלים לפי רצון בית המשפט או בית המשפט עצמו. על העם להיות פעיל בקביעת גורלו. ————————————-
ההיפך מדמוקרטיה מהותית הינה דמוקרטיה רשמית (פורמלית) בה הצורות המתאימות לדמוקרטיה קיימות אך אינן מנוהלות באופן דמוקרטי. ניתן לאפיין את ברית המועצות לשעבר כדמוקרטיה רשמית (פורמלית), מאחר והחוקה היתה במהותה דמוקרטית אך המדינה נוהלה על ידי עלית פקידותית. זה דומה מאוד לשלטון הפקידים אצלנו. בדמוקרטיה רשמית או דמוקרטיה של הליכים הינה דמוקרטיה בה לעם או לתושבים פחות השפעה מאשר בדמוקרטיות מסורתיות ליברליות. דמוקרטיה מהסוג הזה מאופיינת בכך שמצביעים בוחרים להצביע לנציגים בבחירות חופשיות ולא יותר מזה.
בדמוקרטיה של הליכים (הדמוקרטיה הרשמית), מניחים שהליך הבחירות הוא לב הסמכות של הנבחרים תוך הנחה שכל הליכי ההצבעה הושלמו כנדרש. בדמוקרטיה של הליכים קיימים רק המבנים והמוסדות הבסיסיים. תנאים אלו מתקיימים בישראל. בישראל ישנה כנסת אחת קטנה של מאה ועשרים חברים שאינה יכולה מפאת קוטנה והנושאים הרבים שעליה לטפל בהם לתפקד תוך קשר עם הבוחרים. בדמוקרטיות בעולם הפרלמנים גדולים הרבה יותר ביחס לאוכלוסיה ובדרך כלל יש גם פרלמנט נוסף הוא הפרלמנט העליון המפקח על הכל. בדמוקרטיה של ההליכים – זו הרשמית, הנציגים הנבחרים משתמשים בהליכי ההצבעות כדי לשמור על מעמדם כנגד רצון העם. כך מונעים הם דמוקרטיה מלאה. דמוקרטיה של הליכים שונה מדמוקרטיה מהותית המתקיימת בעזרת השתתפות שווה של כל הקבוצות בחברה בהליך המדיני. כלומר אכן ישנן דמוקרטיות רשמיות לעומת מהותיות כפי שטוען בית המשפט, אך הכונה הפרוש של מושגים אלו שונה לחלוטין ואף הפוך מאלו שהוצגו על ידי בית המשפט. הפרוש האמיתי של דמוקרטיה מהותית הוא שהעם באמת שולט. לעומת זאת הפרוש שנותן לזה בית המשפט הוא, שהוא בית המשפט צריך לשלוט ולקבוע ללא עוררין כיון שהוא בעל הערכים העליונים בניגוד לאוכלוסיה.
בישראל הדמוקרטיה אכן רק רשמית היא דמוקרטיה של הליכים אך לגמרי לא מהסיבות שמונה אותם השמאל בראשות בית המשפט אלא להיפך. שופטים עושים כדי לגרום לנו לחשוב באופן מוטעה בעזרת הצגת הדברים שלהם. שופטים הרי רגילים לגנוב דעת, לגרום לאחרים לחשוב באופן מוטעה. אין בישראל דמוקרטיה מהותית לכן אפשר להטעות את הציבור בקשר למהותה (של המהותית). בישראל ישנם רק המוסדות הבסיסיים ביותר, לכן יכולים שופטים לקבוע בזלזול שתוצאות הבחירות הן רק פורמליות. משמע כיון שהדמוקרטיה הינה חלקית וחלשה הם עושים לבטלה כליל ולא להתחשב ברצון העם – לקחת ממנו את כבשת הרש. זאת תוך הצהרות הפוכות שהם אלו הדואגים לדמוקרטיה. אילו היו בארץ יותר מהמוסדות הבסיסיים ניתן היה גם לפקח על המשטרה, הפרקליטות ובית המשפט (גם על הממשלה) ובזאת שופטים אינם מעוניינים כלל.
נכון וקיים לצערינו.
השלב הבא היפרדות צפון אירלנד מהממלכה.וכן עצמאות סקוטלנד ווולש.ותישאר לה אנגליה לבדה.כאשר זמנה לעשות לישראל כך תעשה לה
בישראל צריכים להעניק לעם דמוקרטיה במקום הבירוקרטיה הטוטליטרית השוררת כיום.
הטוטליטרים הנושאים את שם הדמוקריה לשוא
גדעון סער עשה רבות לקידום שלטון המשפטנים. היוזמה לשינוי שיטת הועדה לבחירת שופטים הגיעה מגדעון סער. מלפנים המצב היה עוד הרבה יותר גרוע בחירת שופטים נעשתה באופן סודי בקרב שופטים עצמם בלבד. מאוחר יותר הוקמה ועדה לבחירת שופטים אך לבחירה לא היה צורך ברוב מיוחס של שבעה מתוך התשעה. החוק הזה נחקק בדיוק בזמן לביטול השפעת הרוב הלאומי בועדה לשביעות רצונן של השופטות דורית בייניש ואילה פרוקציה ועורכת הדין רחל בן ארי.
רפורמות משפטיות למה הן לא בוצעו? הרי הוא אבן הנגף! הוא המעצור! גדעון סער מהפרקליטות. וגדעון סער שמתגאה בזה שקבע את הרכב הועדה לבחירת שופטים תשעה 9 חברים, שלבחרת שופט צריך רוב של שבעה 7 מתוך התשעה 9: מתוכם שלושה 3 שופטים משמע וטו לשופטים, שניים 2 מלשכת עורכי הדין – רוב למשפטנים. שני 2 שרים שאחד מהם שר המשפטים שהוא בדרך כלל עורך דין ועל כן הוא לצד השופטים. שני 2 חברי כנסת אחד מהקואליציה ואחד מהאופוזיציה. גדעון סער התנגד לשינוי שיטת בחירת השופטים ותמך בהמשך בחירתם הם על ידי עצמם בשם “הדמוקרטיה”, כל זה אומר חוסר פיקוח על שופטים. זהו שמאלן מובהק גייס החמישי. מספיק לדעת מי בעד פיקוח על שופטים (גם פרקליטים) ומי נגד כדי לדעת מי שמאלן. במדיניות חוץ ובטחון ופנים מתערבים ומפריעים השופטים שהוא גדעון סער כל כך עוזר להם בכך. גדעון סער כמו דן מרידור, כמו בני בגין וכמו מיכאל איתן תדיר הצביעו נגד כל חקיקה לאומית כפי שהיו בעד המשך רודנות המשפטנים.
גדעון סער ודן מרידור ובני בגין הצביעו נגד שינוי שיטת בחירת השופטים שתהיה יותר דמוקרטית ושלא שופטים יבחרו את עצמם. את התנגדותם הם נימקו ברוב צביעותם ב”דמוקרטיה” שהרשות השופטת תהיה חפה מפוליטיקה – אם פוליטיקה הינה מילה מלוכלכת לא ברור מה הם עושים שם. כלומר ששופטים ימשיכו לבחור את עצמם לפי העדפות ההשקפה הפוליטית שלהם.
כלפי המשטרה, חקירת מח"ש אינה שווה היות ומח"ש הינה מחלקה בפרקליטות המשתפת פעולה בפשעי המשטרה. גם המשפט הישראלי בהיותו בברית עם גורמי האכיפה האחרים ובלתי דמוקרטי בעליל, דוחה את גישת ‘פרי העץ המורעל’ לפיה ראיה שהושגה באופן לא חוקי אינה קבילה בבית המשפט. רק במקרים נדירים של צדיק בסדום ישנו שופט המוכן להודות ש"ביצוע עבירות על ידי גורמי אכיפת החוק מהווה תופעה פסולה שאין להשלים עימה”….“על רשויות החקירה להקפיד הקפד היטב על הוראות החוק ועל יישום נהלי החקירה, ולהוות דוגמה לכל אזרח להתנהגות נאותה" זאת ועוד "במקרים קיצוניים בהם הדברים נעשים בזדון אז צריך כמובן לנקוט צעדים המתאימים כמו חקירה של מח”ש והעמדה לדין" אין אלו מקרים קיצוניים כלל וכלל אלא מעשים של שגרת שעה שעה! —————————————
.
לכן העמדה לדין על ידי בית המשפט גם היא אינה שווה כיון שבית המשפט גם הוא המשכה של הפרקליטות שהיא המשכה של המשטרה. כלומר גורמי הפשיעה הממוסדת הם רשויות האכיפה אינם יכולים לתקן את הפשיעה הממוסדת כלומר של רשויות האכיפה. נציגי העם צריכים להיות אחראיים על גורמי האכיפה. הצרה היא שאין מי שיעשה זאת כיון שאין בישראל מספיק מוסדות. אין מוסד שישפוט את השופטים והתובעים כיון שאין לנו מספיק מוסדות. יש לנו כנסת קטנה שמספר חבריה 120. כבר מזמן מזמן אינה מספיקה לגודלה של המדינה. לא רק שהיא קטנה אלא חלקה אפילו אינה מתעניינת בשלום המדינה על תושביה. אלו הן המפלגות הערביות אשר בעודן מאיישות את הכנסת, הן מתנגדות לעצם קיום המדינה. כנגד החלטת הכנסת בג"ץ פסל את החלטת הכנסת להוציאן אל מחוץ לחוק, כמובן מתוך דאגה לכנסת כדברי יצחק זמיר… גם אין לנו בית נבחרים גבוה שיפקח על כולם: על הכנסת ופיקוחה על הממשלה וגם כמובן על בית המשפט. יש צורך בפיקוח על שיעשה על ידי בית נבחרים גבוה כפי שנעשה במדינות אחרות. משכנו צריך להיות היכן שנמצא כיום בית המשפט העליון. בניין זה מתאים גם כיון שיש בו תאי אסורים לצורך מעצרים של גורמי אכיפה חשודים כפי שהם עושים לאזרחים.
מדי ארוך. לתמצת. לתמצת. אין לזה טעם.
וכן בריטניה תתפרק בקרוב
לכמה מדינות
צפון אירלנד.אנגליה.סקוטלד.וולש
כפי שרצו לעשות לישראל