הבירוקרטים בבריסל העדיפו פעם נוספת להציב אג׳נדה פוליטית מסוכנת מעל למציאות כלכלית וצרכים רפואיים
הטור התפרסם לראשונה באתר 'נשיונל רוויו', אנחנו מודים להם על הרשות לתרגמו.
יצירת גוש האירו הייתה ניסוי מסוכן שהציב פנטזיה פוליטית על פני מציאות כלכלית, ניסוי המדגים מזה זמן רב עד כמה רחוק ועד איזה כישלון מוכנים אלו המובילים את אירופה ללכת בשם האיחוד. הדפוס המדאיג הזה כנראה הגיע כעת לשיא חדש, עם מעורבות האיחוד באספקת חיסוני הקורונה עבור אזרחי המדינות החברות בו – עוד ניסוי קטלני שמציב אג'נדה פוליטית מעל לצרכים רפואיים.
הנציבות האירופית, בתמיכת קנצלרית גרמניה אנגלה מרקל, השתלטה בחודש יוני שעבר על המשא ומתן מול יצרניות החיסונים וניהלה אותו בשם כל המדינות החברות באיחוד. צעד זה נועד להוות סוג של מפגן "סולידריות" לכאורה, וכמו כן נעשה מתוך האמונה כי גוש מדינות מאוחד יוכל להשיג חיסונים במחיר זול יותר. אלא שהחישוב הזה התגלה במהרה ככזה שאינו מביא בחשבון את העלות הכלכלית של עיכובים באספקת החיסון, ועיכובים זה בדיוק מה שאירופה קיבלה.
בזמן שהבירוקרטים בבריסל התעמקו בפרטי הרכישה, בריטניה סגרה עסקה עם חברת אסטרהזניקה שלושה חודשים לפני שהסכם דומה נחתם עם האיחוד בתנאים רעים יותר. בריטניה וארה"ב הקדימו את האיחוד בחודשים רבים גם בהגעה להסכמה עם חברת פייזר.
כדי לסבך את העניינים עוד יותר, הסוכנות האירופית לרפואה (EMA), גוף שבהגדרתו נוטה במיוחד לזהירות מוגברת המאפיינת את תהליך קביעת המדיניות באיחוד (חוץ מהחלטות כמו יצירת מטבע חדש למשל), התעכבה מאוד באישור החיסונים הראשונים. החלטת האישור הגיעה לבסוף שבועות לאחר שבבריטניה כבר החלו לחסן, ועשרה ימים לאחר ארה"ב.
מציאות זו אילצה את האיחוד האירופי לנהל מרדף נואש בכל הנוגע לקצב ההתחסנות, בו הוא מתקשה מאוד לעמוד. נכון לשבוע שעבר, בריטניה סיפקה שיעור של 46 מנות חיסון למאה איש, וארה"ב עומדת על שיעור של 38 למאה. בינתיים במדינות האיחוד, שיעור אספקת החיסונים עומד על 14 למאה איש. סגרים נוספים הוטלו בחלקן ובאחרות הם מתקרבים במהירות באופק.
הניגוד החריף שבין המצב העגום באירופה לבין השיפור המהיר בבריטניה למשל, לא תרם למצב הרוח בקרב המנהיגים בבריסל, המבלים את מרבית זמנם בחיפוש אחר שעירים לעזאזל. המטרה העיקרית היא חברת אסטרהזניקה שנתקלה בבעיות ייצור בבלגיה, שייתכן כי העדיפה את בריטניה מבחינת תנאי החוזה והמהירות בה הושג. במקביל, ובאופן פרדוקסלי למדי, כמה מנהיגים אירופים הביעו ספק פומבי ביעילות החיסון של אסטרהזניקה, בעוד חלק מהמדינות השעו זמנית את השימוש בו בשל חששות רפואיים הנראים כבלתי-מבוססים.
אולם אף אחד מהחששות הללו לא מנע מהנציבות האירופית מלאיים על זכויות הקניין של יצרניות החיסונים הפועלות בתוך גבולות האיחוד. ללא קשר לחוזים שנחתמו, הבירוקרטים מבקשים להגביל את יכולת החברות לספק חיסונים למדינות בהן שיעור ההתחסנות גבוה, או כאלו שלא מאפשרות ייצוא חיסונים בעצמן, שתי קטגוריות שבצירוף מקרים מופלא מתאימות בדיוק לבריטניה (שאלת הייצוא היא מורכבת יותר). הבריטים מצדם מודעים היטב לעובדה שחלק מהחלבונים החיוניים ביותר להרכבת החיסון של פייזר באיחוד האירופי מיוצרים דווקא ביורקשייר.
בעת כתיבת שורות אלה, לונדון ובריסל מנסות להגיע לפתרון מוסכם, או במילות ההצהרה המשותפת שפרסמו: “ליצור מצב בו שני הצדדים מרוויחים ולהרחיב את אספקת החיסונים עבור כל האזרחים”. האם יצליחו בכך? הזמן יגיד, ויעשה זאת במהרה. אך מה שלא ישתנה כל כך מהר הם הזיכרונות מהכישלון האדיר הזה, כישלון נוסף שנוצר בזכות המרדף האירופי המתמשך אחר רעיון ה"איחוד קרוב מתמיד".
עקבו אחר ׳מידה׳ גם ברשתות החברתיות:
גויים!!!
אין אצלם בתרבות את המושג: פקוח נפש דוחה הכל
לצערי, גם אצלנו אין.
האמת שדווקא יש להם את המושג הזה.
הבעיה מתחילה כשמאמינים שעולם ערכים מסוים הוא הכרחי כדי ליצור עולם טוב יותר ואז זה נהיה פיקוח נפש המוני ודוחה הכול.
לא משנה אם זה בארץ או בחו״ל.
"יצירת גוש האירו הייתה ניסוי מסוכן שהציב פנטזיה פוליטית על פני מציאות כלכלית, ואשר מדגים מזה זמן רב עד כמה רחוק ועד איזה כישלון מוכנים אלו המובילים את…"
זו בדיוק ניאו-נאצרות
בדיוק כמו הנצרות הורתה שהעמידה פנטסיה אוטופית על פני מציאות מוחשית
יש מדינות שיש להן ראש ממשלה שרואה קדימה ומוביל באובססיביות את המאבק בקורונה, ויש כאלה שלא. לפעמים צריך להגיד תודה.
כבר אמרו חז"ל: "רשעים אפילו על פתחו של גיהנום אינם חוזרים בתשובה".
הכי כיף לראות את הגרף של ישראל
שאורי גלר ירפא את אירופה כפי שהוא חילץ את הסירה בסואץ וכפי שהוא גורם לשמש בכל יום לזרוח מהמערב ולשקוע במזרח או מדו כזה
הבאלגן הזה יחד עם המשברים הפוליטיים-כלכליים הצפויים ביורובה בתקופה הקרובה יחישו את סופו של האיחוד. בחירות קרובות בגרמניה שיציבותה מתערערת בעידן הדמדומים שלאחרי מרקל, בצרפת כנ"ל, באיטליה, ספרד ושבדיה יביאו ללא ספק למצב חדש שיתבטא קודם כל בהיחלשות החישוקים של הציר הגרמני-צרפתי שמחזיק את האיחוד. במקום 'איחוד קרוב מתמיד' מתחזקים הכוחות הצנטריפוגליים. מול הנציבות בבריסל וכל המבנה ה'פרוגרסיבי' שמאחוריה הולך ונוצר ציר שמרני-ימני שבמרכזו פולין, הונגריה, צ'כיה, סלובקיה, הימין האיטלקי ובעתיד אולי גם 'הליכוד הלאומי' של לה פן בצרפת, וילדרס בהולנד, כוחות הימין בספרד ובשבדיה וכד' שינטרל את שלטון ה-PC באיחוד ולטווח ארוך יפורר אותו. מבחינת ישראל זאת תהיה התפתחות חיובית כי משטר ה-PC של הסמאל וה'ליברלים' תומך בציר הרשע האיראני-פילסטיני-איסלאמי קיצוני וחותר באופן מתמיד תחת ישראל, ואילו הימין האירופי – מסיבותיו שלו, לא דווקא מאהבת יהודים – תומך בישראל כמעוז נגד האיסלאם הקיצוני המאיים על העולם החופשי.