הסתה לאלימות נגד יהודים: השיטה הקבועה לפתרון משברי הנהגה פלסטיניים

התנהלותו בעת האחרונה של ראש הרשות הפלסטינית, ״הראיס״ אבו מאזן, מעידה על היסטריה, חוסר שליטה ולחץ רב בו הוא נתון. התנהלותו זו אינה מפתיעה וממשיכה דפוס פעולה מוכר וידוע מהעבר, לפיו מעלים הערבים את ירושלים ״על ראש שמחתם״ ומסיתים נגד מדינת ישראל, הציונים והיהודים, בתקופת הרמדאן ובכל עת בה מתגלה מצוקה מדינית או שלטונית פנימית בקרבם. טוב שיש את מדינת ישראל והציונים השולטים בירושלים כדי שיהיה את מי להאשים ובמי לכלות את הזעם הנצבר, בהעדר מנהיג אחראי גם אם הוא נראה מבוגר.

למה אבו מאזן יוצא מאיזון?

בימים אלו האווירה מתוחה ברשות הפלסטינית נוכח הבחירות המתקרבות, או המתרחקות, והמאבקים הפוליטיים בין הכוחות השונים המנסים להפר הגמוניה ואיזונים שנשמרו מזה שנים בשטחי יהודה ושומרון. תקופה מתוחה זו ברחוב הערבי מצטרפת למשבר הקורונה שלא פסח על תושבי הרשות הפלסטינית, כמו גם ללחץ ההולך וגובר של ארגון החמאס הנושף בעורפו של הראיס, במקביל לביצוע ״ירי פופוליסטי״ על ישראל שמשרת את מערכת הבחירות של חמאס בעת הזו.

אם לא די בגורמים משמעותיים אלו כדי להוציא את אבו מאזן מאיזון, אזי יש להוסיף למשוואה את גילו המתקדם ומצבו הבריאותי הרופף של הראיס בן ה-86 בקירוב, שחווה תקופה מתוחה בה התמודד, ולא ממש בהצלחה, עם ׳תוכנית המאה׳ וממשל טראמפ מהם נפרע רק לאחרונה עת זכה ג׳ו ביידן בנשיאות ארה״ב.

אחד הסימנים ליציאתו של אבו מאזן מאיזון, מעבר לדרדור טבעי ואפשרי במצב בריאותו, היא נטייתו לשחרר את חרצובות לשונו הארסית ללא אבחנה, מחשבה או זהירות יתירה. כזאת עשה הוא אך לאחרונה, נוכח המתח הגואה והמורכבות הפוליטית מולה ניצבים הוא ותנועתו, במסגרת ישיבת הוועדה המרכזית של תנועת פת״ח שנערכה ברמאללה ב-21 באפריל, בה גידף וחירף בקללות גסות את רוסיה, סין וכל הערבים, באופן שכל אזרח ישראלי מבין.

مقطع مسرب للرئيس الفلسطيني محمود عباس يشتم فيه #الصين التي تبرعت للفلسطينيين 100,000 رعة من لقاح سينوفارم و #أمريكا التي تدعم حكومته الفاشلة والدول العربية التي قدمت لهم المليارات (التي تم سرقها بيد عباس وجماعته).

مالك يا زلمة إلى أي درجة وصل الحقد الفلسطيني؟ pic.twitter.com/CvADwVQwHE

— جاي معيان Guy Maayan (@guy_telaviv) April 22, 2021

אבו מאזן תקף בחריפות גם את שגריר ארה״ב בישראל, דיוויד פרידמן, וכינה אותו “בן כלב” במהלך דברים שנשא ב-19 במרץ 2018 בתגובה לתמיכתו של השגריר במפעל ההתיישבות ביהודה ושומרון, כמו גם קידום העברת השגרירות לירושלים וההכרה בירושלים כבירת ישראל. למשמע הדברים יצא ראש ממשלת ישראל נתניהו להגנת השגריר וטען כי “ההשתלחות אומרת הכול, ההלם מהאמת גורם להם לאבד עשתונות”.

עוד אזכיר כי ב-14 בינואר 2018, עת ׳תוכנית המאה׳ עוד הייתה בכותרות, התבטא אבו מאזן בחריפות ובאופן לא דיפלומטי בעליל נגד הנשיא טראמפ וממשלו, בנאום המוכר בתור “יח׳רב ביתכ”. במהלך ישיבת המועצה המרכזית של אש״ף שהתכנסה ברמאללה, אמר הראיס:

כלב בן כלב, הוא לא יאיים עלי. הוא זיפת, ערס שרוצה לכפות עלינו תוכנית שאנחנו לא רוצים בה. והממשל בוושינגטון הוא של כלבים. אני לא אהיה לבוגד. סירבתי לדבר עם טראמפ למרות שהזהירו אותי כי אשלם מחיר וכי זה צעד הטיפשי. אני אומר לכם – אני אשא בתוצאות הסירוב, לא משנה מה יהיו. לא אגיע לפסגה עם נתניהו, זו חוצפה‏. אנחנו הולכים לימים קשים מאוד. נתתי למנגנוני הביטחון הוראה לא לעצור את המחאה. תורידו את השביבה (תנועת הצעירים של הפתח) לרחוב.”

בעקבות דבריו של הנשיא טראמפ על כוונתו לקצץ את הסיוע לפלסטינים, אמר הראיס:

ראיתי ציוץ בטוויטר, 'לא נביא כסף לפלסטינים כי הם מסרבים למו״מ', יח'רב ביתכ. איפה הצעת לי את זה? בטלפון? בטלוויזיה?… לא נקבל את העסקאות שתציג לנו ארה״ב, וגם לא את התיווך שלה אחרי הפשע שביצעה נגד ירושלים.”

הסולם הקבוע

הווה ידוע שמנהיגי הרשות הפלסטינית, המחבל יאסר ערפאת ימ״ש וכעת יורשו אבו מאזן, אינם ידועים כמי שמכירים באחריותם לשום דבר ועניין שיש בו כדי לקדם את אוכלוסייתם, שספק גדול אם ניתן כלל לקרוא להם עם.

מנהיגים אלו, כמו גם חלק מהנהגת הערבים אזרחי מדינת ישראל, עשו לעצמם נוהג קבוע לנתב לעבר השלטון הישראלי את התסכול הפנימי הנצבר ברחובותיהם, נוכח אזלת היד של מנהיגותם לקיים חברה מתוקנת, משגשגת ועצמאית בכוחות עצמם ולמען עתידם. כך מעת לעת עולה ומוזכרת ירושלים עיר הבירה באמצעות חזרה על המנטרה ״הר הבית בסכנה״. מרגע שהראיס מבין כי מהלכיו המדיניים תקועים ושמצבו ומצב תנועתו מתערער בתחזיות ובסקרים, הוא מחפש את הדרך להשתלח במדינת ישראל ובציונים, מתוקף שנאה תהומית שמבעבעת נגד בני דודיו היהודים.

בשבועות האחרונים מתבצעים מעשי טרור, שיש מי שחשבו כי מדובר בהתנכלות כנגד יהודים ברחובות ירושלים הבירה. מעשים אלו שלא זכו למענה מהיר, כוחני ומוחץ על ידי כוחות הביטחון ובתי המשפט, הביאו להתגברות התופעה עד כדי אירועי אלימות קשה. אירועים אלו הם הסולם שעלול לשמש את אבו מאזן לרדת מעץ הבחירות לרשות, עת נמנעה זכות ההצבעה של תושבי מזרח העיר ירושלים לדוגמא. כך יימנע הוא מהכרעה ויחליט שלא להחליט ולא לסכן את שלטונו המעורער באמתלה הקבועה של ״הר הבית בסכנה״.

שיטה ידועה זו של הסטת השיח הציבורי הפנימי אל עבר ״הכיבוש הציוני״ והסתה כנגדו, בהיותו סולם לרדת מעץ המחויבויות הלאומיות הפלסטיני לכאורה, נוסתה בעבר בהצלחה גם על ידי ערפאת, שעל מנת לסכל התקדמות בתכניות המדיניות שהתגבשו, חיכה להזדמנות הפז לפתוח את אינתיפאדת אל אקצא, המוכרת כאינתיפאדה השנייה.

בין ה-11 ל-25 ביולי 2000, כחודשיים לפני פרוץ האינתיפאדה, נערכו שיחות קמפ דייוויד בין המשלחת הישראלית בראשות ראש הממשלה אהוד ברק לבין המשלחת הפלסטינית בראשות יו״ר הרשות הפלסטינית יאסר ערפאת, ובתיווך הנשיא האמריקני ביל קלינטון, בניסיון להגיע להסדר קבע בין ישראל לפלסטינים. אהוד ברק הציע הסכם שבמסגרתו תוקם מדינה פלסטינית על 90 אחוזים משטחם של יהודה, שומרון ורצועת עזה אך ערפאת דחה את ההצעה ולמעשה שם קץ לשיחות.

הצדדים חזרו למזרח התיכון ובתוך חודשים ספורים גברה האלימות הפלסטינית ואירועי טרור מקומיים הפכו לאינתיפאדה השנייה, כשהעילה הרשמית שהציגו הפלסטינים הייתה ביקורו של ראש האופוזיציה בזמנו אריאל שרון בהר הבית ב-28 בספטמבר 2000, או בקיצור – ״הר הבית בסכנה״. הייתה זו דרכו של ערפאת לגבור על טענות שהושמעו נגדו, לפיהן הכשיל את ההתקדמות המשמעותית ביותר בתהליך המדיני שכמוה לא הוצע עד אז על ידי ישראל, לצד הסטת השיח והמרמור שהצטבר נגד הרשות הפלסטינית והעומדים בראשה נוכח המצב המורכב והשחיתות הגואה.

את השראתו קיבל ערפאת ככל הנראה מהמופתי הערבי חאג׳ אמין אל חוסייני שנחשב כהוגה עלילת ״אל אקצא בסכנה״. המופתי החל לעשות שימוש בעלילה זו, שכללה גם פרעות קשות ורצח יהודים בירושלים וסביבותיה, כשמעמדו הפוליטי התערער נוכח תמיכתו בגרמניה הנאצית ואיטליה בת בריתה, כשהתגברו פעולותיו נגד הבריטים והוא נאלץ לברוח מהארץ.

בשנת 1954 חזר המופתי על טענת ״אל אקצא בסכנה״, כשהפעם הרקע לקריאה היה מגעים שהתנהלו ליישובם מחדש של פליטים פלסטינים מ-48 בארצות ערב וגישושים להסדרי קבע בין מדינות ערביות לבין מדינת ישראל.

כך למעשה הפכה קריאת ״אל אקצא בסכנה״ ל״סולם הקבוע״ בו משתמשים המנהיגים הערבים המקומיים בכל עת שנמצאים במשבר פוליטי פנימי, משבר מנהיגותי עמוק או מצוקה אישית מקומית.

המלצות וסיכום

סיר הלחץ הערבי-פלסטיני שמרכיביו אינם מתחברים לכדי קדירה, רותח עתה ומוציא קיטור רב. עמידה בקרבתו בחוסר מעש בתקווה כי ישקוט מעצמו, ללא נקיטת פעולות מנע להקטנת האש או כיבויה, ללא הסרת הראש, או אם תרצו – המכסה, וללא הוצאת חלק מתוכנו או צינון הקדרה במהירה, עלולים להוביל לפיצוץ ולסיכון הנוכחים בקרבתו.

סרטוני הטיק-טוק העולים לאחרונה ברשתות החברתיות ומפארים את מעשי הטרור של מחבלים ערבים בחוצות העיר ירושלים הולכים ומתרבים, מאבדים שליטה ומלבים את הבעירה. הסרטונים כוללים מראות מבזים של השפלת והכאת יהודים בני כל הגילאים, רק בשל חיצוניותם המעידה על יהדותם, בדמיון מפתיע למאורעות אנטישמיים באירופה של מלחמת העולם השנייה. אולי יועילו מי מאישי ומנהיגי הציבור הערבי או מחברי הכנסת הנאורים והמנוסים בזיהוי תהליכים, לשאת נאום בפני הציבור הכללי והערבי בפרט על משמעות הדברים לקראת יום הנכבה הממשמש ובא.

ערבים מבצעים פשוט לינץ׳ בחרדי במרכז ירושלים. תשמרו את זה לשופט הבא שיגיד שהמניע הגזעני חלש ומחכה לראות כלי תקשורת שלא יכתוב כותרת ברורה ואת המילה לינץ׳. pic.twitter.com/OzUU2BZKLR

— יבגני זרובינסקי (@ivgiz) April 22, 2021

יש לשקול חקיקה נגד מי שיצלם ויפיץ את אירועי האלימות הגזעניים, היזומים והמבוימים לצרכי פרסום הכוללים ביזוי והשפלה מכוונת, בדומה לחוק האוסר על הפצת תמונות, סרטונים או הקלטות בעלי אופי מיני של אדם ללא הסכמתו, בהתאם לסעיף 3(א)(5א) לחוק למניעת הטרדה מינית וכן בהתאם לסעיף 2(4א) לחוק הגנת הפרטיות.

יש להבהיר להנהגה הערבית המקומית בשכונות ירושלים המזרחית ולזו של הרשות הפלסטינית כי גישתם מעודדת הטרור והאלימות המתפתחת בקצב מהיר לקראת עימותים העלולים לצאת משליטה, כבר מובילה לשינויים בתפיסה. כך לדוגמא יש לטפל מיידית, לקראת שנת הלימודים הקרובה, בחומרי הלימוד שמקורם ברשות הפלסטינית ונלמדים בבתי הספר במזרח ירושלים על פי מיטב מסורת ההסתה. יש להבהיר למנהיגי הרשות הפלסטינית וארגוני הטרור הבוחשים בנעשה ברחובות ירושלים, כי אם לא יחדלו ממעשי ההסתה וליבוי התבערה, הם עלולים למצוא את עצמם מנוטרלים מחוץ לזירה.

תיעוד נוסף של חרדי שהותקף באלימות קשה סמוך לשער שכם. pic.twitter.com/kOZGZYRzXJ

— ידידיה אפשטיין (@yedidya_epstien) April 23, 2021

על כוחות הביטחון לפעול בנחישות, בכוח ובעוצמה נגד מחבלים המיידים אבנים מדי יום ביומו על אזרחים, חיילים ושוטרים ברחובות הבירה ובכבישי יהודה ושומרון כמעשה שבשגרה, תופעה שככל שהיא מסוכנת ומטרידה כמעט ואינה מדווחת באמצעי התקשורת או באיזו מהדורה שפויה, מזה תקופה ארוכה.

יש להיפרע מהפורעים הערבים המתנכלים לעוברי אורח יהודים, ולאפשר לפורעים להשתקם גם בשנה הבאה במוסדות שונים תחת השגחתם המסורה של רופאים מתמחים, אחיות רחמניות או סוהרים אדיבים בהתאמה למצבם.

יש לחזור ולהבהיר לגורמים ברשות הפלסטינית כי מועמדותם של מחבלים כלואים או משוחררי עסקאות אסירים לאורך השנים, כמו גם התמודדות נציגי ארגוני טרור ידועים המרימים בימים אלו ראשים ודגלים בכיכרות וברחובות הערים והכפרים – דינה להיגדע על ידם, בטרם תיגדענה ידי שני הצדדים על ידי מדינת ישראל.

יש לנצל את ההזדמנות שחוללו סרטוני הטיק-טוק בהצפת מעשי הטרור, העבריינות והפשיעה לתודעה הציבורית, כדי לחולל מהפך בתפישה ובמדיניות. נדרשת עתה פעולה מיידית להשבת המשילות וחידוש ההרתעה ברחובות הבירה, כמו גם בכבישי הנגב, כפרי הגליל, שכונותיה של יפו ויתר חלקי המדינה.

יש להבהיר למנהיגי החמאס ברצועת עזה כי דמם בראשם ולהודיעם לאלתר כי עבור כל רקטה, טיל או פצצה שיירו לעבר שטח ישראל – ישוטח ביתו של בכיר בהנהגה ומקום מגוריו יועתק לצמיתות אל מתחת לפני האדמה. אינני רואה מניעה מלפרסם כבר עתה את הכתובת המדויקת של כל מבנה בו גר כל בכיר על מנת שיידעו הוא, משפחתו ושכניו להיערך, להיזהר ואולי למנוע את השיגור הבא בעטיו יאבדו האחראים את ראשם, ביתם ואדמתם.

האלימות הערבי נמשך: שבת בלילה יהודי הולך עם הכלב שלו והערבים עושים לו לינץ'. מחריד! pic.twitter.com/7zGYkkWCEv

— Around the world (@1Around_theworl) April 24, 2021

יש לפתח את ההתיישבות היהודית ביהודה, שומרון ובקעת הירדן, בדגש על שטחי C ולהחיל ריבונות ישראלית מעשית בשטחי הארץ בהם התיישבו יהודים בזכות אבות ומתוקף השליחות הציונית והחוק. בכלל זאת יש לפעול לחיזוק מוסדות השלטון וסממני הריבונות בירושלים, כדוגמת מימוש תוכנית העברת המכללות הצבאיות מגלילות לירושלים; חיזוק ההתיישבות היהודית בשכונות ירושלים ויצירת רצף התיישבותי; ופיתוח אתרי מורשת ואתרים המקודשים לעם היהודי ברוח מגילת העצמאות, החל מהר הבית ועד להפיכת אתר מזבח יהושע שבהר עיבל לגן לאומי נגיש.

לקראת סיום, נראה שפרשנותו של אבו מאזן לצווי מפרשת השבוע ״לא תקלל חרש״ המוזכר בספר ויקרא פרק י״ט, שונה לחלוטין מהאופן בו פירשוהו חז״ל. שהרי בהתנהגותו הכעוסה לא הצליח ״הראיס״ להשיג הישגים מדיניים משמעותיים לבני עמו מלבד העברת מסרים אלימים המזיקים בסופו של דבר לבריאותו ולצאן מרעיתו.

לסיכום, היסטוריית היחסים עם הערבים מוכיחה שכשישראל מכבדת את עצמה – מכבדים אותה גם שכניה ואויביה. כשפועלת ישראל בעוצמה ובנחישות תוך הפגנת בטחון בצדקת דרכה – אויביה מורתעים ויש מי שמוצאים לנכון לשתף איתה פעולה ולכונן יחסי קירבה ושלום.

אל"מ במיל׳ טל בראון הוא יועץ אסטרטגי, בעל תואר שני בלימודי צבא וביטחון, ביצע שורת תפקידי פיקוד במגוון יחידות לוחמות, שירת כמג״ד, כמפקד בה״ד ורמ״ח איסוף הקרבי, וחבר בתנועת ׳הביטחוניסטים׳.

עקבו אחר ׳מידה׳ גם ברשתות החברתיות: