המוסר הכפול של השמאל

יאיר לפיד וחבורת המשוריינים שלו ניהלו מלחמת חורמה ארוכת שנים לטובת מגבלה של 18 שרים וביטול מוסד ה”שר ללא תיק”. ההבטחה שנשכחה, השקרים שנאמרו והמחיר הכלכלי. כל המספרים בפנים.

לא מפסיקים להפר הבטחות, ממשלת השינוי (צילום: רענן כהן)

בממשלת ישראל הראשונה, שהתחילה לפעול במארס 1949, היו 12 שרים בלבד. ככל שהתקדם הזמן, בכל ממשלה גדל מספר השרים, אם כי בקצב איטי, כך שבממשלת ישראל הרביעית עד ממשלת ישראל ה 12 כיהנו 16 שרים, למעט חריגה אחת – הכנסת השישית , שמנתה 12 שרים בלבד.

בשנים שלאחר מכן ממשלות ישראל כבר חוו קפיצה וחצו כמעט באופן תדיר את רף 20 השרים, כאשר ממשלות האחדות הלאומית, שהחלו בשנת 1984 ונמשכו עד שנת 1990 כבר מנו 25 – 26 שרים.

היתה זו ממשלת רבין ב-1992, שהכניסה את הסעיף לחוק, אשר לפיו מספר השרים (כולל ראש הממשלה עצמו) לא יעלה על 18, ומספר הסגנים לא יעלה על שישה. המגבלה הזו הייתה תגובה לאינפלציה בגודל הממשלות הקדומות. לאורך השנים מאז נכנס הסעיף לתוקף היה רק ראש ממשלה אחד שקיים אותו: בנימין נתניהו, כשזכה בבחירות של 1996 והקים ממשלה עם 17 שרים בלבד.


מאז נכנס הסעיף לתוקף היה רק ראש ממשלה אחד שקיים אותו: בנימין נתניהו


ראוי לציין כי גודל הממשלה אינו באמת קריטי יחסית למדיניות, אך ההסכמים הקואליציוניים של הממשלה הנרקמת לא באמת חושפים מדיניות אמיתית וברורה. אם הייתה כזו, ניחא. גם הימין לדורותיו, ונתניהו בחלק נכבד מממשלותיו, הקימו ממשלות גדולות עם שרים מיותרים, אך לפחות הייתה מדיניות ברורה יחסית שעמדה כמאזנת לגודל הממשלה.

יאיר לפיד וחבר שיבוציו ב’יש עתיד’ תקפו את נתניהו לאורך כל הדרך בחמת זעם קדוש וצדקני, בטענה לשחיתות ובטענה כאילו חלוקת התפקידים הייתה המטרה, ולא האמצעי לשמירת יציבות הממשלה.

כעת, ולפי ההסכמים הקואליציוניים המסתמנים צפוי לעמוד מספר השרים על לפחות 28 והחוק הנורבגי יורחב גם הוא. מעניין אפוא, לחזור לעבר ולהשתומם מול התבטאויותיהם של אותם אלה המקימים כעת ממשלה רחבה ומנופחת, ואף מגדילים לעשות ולהרחיב את החוק הנורבגי.

פוזיציה של אופוזיציה

1.8.2013: עדי קול, חברת כנסת מ’יש עתיד’ מושעית (ולאחר מכן מודחת) מפעילות הכנסת עקב היעדרות מהצבעה על חלקו הראשון של ‘חוק המשילות’, שמקבע את מספר השרים ל 19, כולל ראש הממשלה, ומספר סגני השרים יוגבל לארבעה.

מצע יש עתיד: “נצמצם מחדש (כפי שעשינו בעבר) את גודל הממשלה ל-18 שרים ו-4 סגני שרים”.

מצע יש עתיד: “תופעת ה”שרים בלי תיק” היא תופעה מגונה ובלתי מוסרית הגורמת לממשלה לבזבז מאות מיליוני שקלים על כיבודים ועל תפקידים שאינם נחוצים. מפלגת יש עתיד הביאה בעבר לביטול מוסד מושחת זה”.

מיקי לוי, 21.5.19: “במקום להעביר את הכסף להגדלת סל התרופות וקייטנות הקיץ הגדול, הממשלה מבזבזת אותו על שרים ללא תיק, ג’ובים לחברי מרכז, לשכות מיותרות ומכוניות פאר”.

גדעון סער, 31.3.20: “לא נכון להקים את הממשלה המנופחת ביותר בעת המשבר הכלכלי הקשה ביותר”.

יאיר לפיד, 18.5.20: “ממשלה מנופחת, בזבזנית ומנותקת”.

יאיר לפיד, 18.5.20: “לא צריך יותר מ-18 שרים כדי לנהל את המדינה”.

תמר זנדברג, 1.6.20: “הכנסת הזו עסוקה רק בעצמה. רק בעוד משרדים, ג’ובים, שרים וסגני שרים שלכנסת כבר לא נשאר כלום”.

קארין אלהרר, 1.6.20: “אם הייתם מוותרים על מספר שרים היו יותר חברי כנסת. אתם שוב פעם משנים חוקי יסוד בשביל סידור עבודה”.

יבגני סובה, 1.6.20: “יש תועלת אחת בחוק הנורבגי, תלמידי ישראל ידעו שיש מדינה כזאת נורבגיה. אזרחי ישראל לא יסלחו לכם על המהלך הזה”.

מיקי לוי, 1.6.20: “זה חוק ג’ובים. זה חוק ללא סעיף תקציבי, זה לא קרה פה מעולם.”

יאיר לפיד: 16.6.20: “באישון לילה, כמו גנבים, העבירה הקואליציה את חוק הג׳ובים הנורבגי. 110 מיליון ש”ח לכיסאות ומקורבים ועוד איזה אאודי 8 לחליפי”.

ניצן הורוביץ, 15.6.20: “מפלס העצבים בכנסת שבר היום שיא עם החוק הנורבגי – קומבינה של מיליונים על עוד ג’ובים”

רם בן ברק, 26.5.21: “לא נגיע ל-36 שרים, אנחנו ביש עתיד רוצים שזו תהיה ממשלה של 18 שרים… בתנאים הנוכחיים יתכן שנתפשר ונגיע ל-24-22 שרים”

יאיר לפיד, 7.6.21: “נכשלתי במספר השרים, זה חלק מהדרך להקים ממשלה”

רשימת ההתבטאויות עוד ארוכה, אך מה מה שנכון מהיציע, אינו תקף כשאותם שחקנים עולים למגרש. כל זעמם הקדוש, כך מתברר, היה מהפה לחוץ. לא ערכים ולא אידיאולוגיה. כלאם פאדי, אומרים בערבית. לפי ההסכמים הקואליציוניים המסתמנים, אם תקום “ממשלת השינוי”, לא רק שמספר השרים יהיה גדול בהרבה מלשון החוק המגביל את הממשלה ל 18 שרים, אלא הורחב החוק הנורבגי, כך ש 26 שרים יוכלו להתפטר מתפקידם המקביל בכנסת, לכהן כשרים בלבד ו 26 חברי כנסת חדשים יכנסו במקומם. ההערכות, נכון לעת זו, מדברות על למעלה מ 28 שרים בממשלה שרוב חבריה זעקו נגד הבזבוז הנורא של מספר שרים גבוה ושימוש בחוק הנורבגי.

כמה זה עולה לנו

עלות שנתית של לשכת שר היא כ־6.5 מיליון שקלים, ושל מנכ”ל משרד ממשלתי כ־3.2 מיליון שקל. במידה וההערכות הזהירות יתממשו, ובממשלה יכהנו רק 28 שרים, עלותם הישירה של השרים והמנכ”לים תגיע ל 271.6 מיליון שקלים בשנה. אם הממשלה הזו תחזיק מעמד לכל אורכה העלות הישירה תהיה 1.222 מיליארד שקלים לקדנציה של 4.5 שנים.

יש לציין כי באומדן לא הובאו בחשבון תקציבים בגין פעילות המשרדים, מה שצפוי להגדיל את ההוצאה בעשרות מיליוני שקלים נוספים בשנה.

סיכום עלויות תפעול בגין הוספת שר לממשלה באלפי ש”ח (הנתונים מדו”ח מרכז המחקר והמידע של הכנסת)

לשם ההשוואה, עלות ממשלה בת 18 שרים, כפי ש’יש עתיד’ התחייבו להקים היא 174.6 מיליון שקלים בשנה, ו 785.7 מיליון שקלים בקדנציה בת 4.5 שנים. העלות הזו בלבד היא קפיצה של כמעט 50 אחוזים, כשהשלכות החוק הנורבגי טרם נכנסו למשוואה.

עלותו של חבר כנסת היא 1.714 מיליון שקלים בשנה, כלומר 7.713 מיליון שקלים לקדנציה בת 4.5 שנים. הרחבת החוק הנורבגי ל 26 שרים תביא לעלות נוספת של 44.56 מיליון שקלים בשנה ו 200.54 מיליון שקלים בקדנציה בת 4.5 שנים.


אם הממשלה הזו תחזיק מעמד לכל אורכה העלות הישירה תהיה 1.222 מיליארד שקלים לקדנציה של 4.5 שנים.


יתרה מכך, משכן הכנסת אינו מסוגל להכיל כמות כמו של לשכות, שכן כל שר זכאי ללשכה בכנסת. עם זאת, ומפאת חוסר ההתכנות הלוגיסטית בהקמת לשכות חדשות במבנה הכנסת עצמו, עלויות הקמת לשכות חדשות נוספות כוללות גם את עלויות הכנסת התשתית הנדרשת והן מוערכות על ידי חשבות הכנסת בכ 1.5 מיליון שקלים עבור כל לשכה. בהנחה סבירה שיצטרכו להקים 15 לשכות חדשות – תוספת התקציב תהיה 22.5 מיליון שקלים, לפני עלויות האחזקה השוטפות של כל לשכה.

כעת הגיע תורם של סגני השרים. השממה הפוליטית המתהדרת בשם “סגן שר” עולה למשלם המיסים 2 מיליון שקלים בשנה, שהם 9 מיליון שקלים לקדנציה בת 4.5 שנים. בהנחה והממשלה הקרובה תכלול 8 סגני שרים, העלות השנית שלהם תעמוד על  18 מיליון שקלים בשנה, שהם 81 מיליון שקלים לקדנציה בת 4.5 שנים.

את כל החישובים הללו, יעשו במשרד האוצר ומאחר שבתקציב הזה אי אפשר לקצץ – האזרחים ישלמו, או במס ישיר או במס עקיף או בקיצוץ שירותים לאזרח.


עקבו אחר ׳מידה׳ גם ברשתות החברתיות:

  

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

21 תגובות למאמר

  1. לפיד, גנץ, איווט, בנט ושקד שיקרו ע”מ להבחר?

    גם רוצחי הישראלים תמורת מיצובישי מאוסלו, נופפו בסיסמא “שלום”. בעוד ששלום הוא אכן מטרה ראויה, הקשר בין השלום של רוצחי הישראלים תמורת מיצובישי מאוסלו, זהה לקשר בין לפיד, גנץ, איווט, בנט ושקד לבין בוחריהם. בשני המקרים, יעלמו השקרנים מהכנסת.

    שקד נשאלה מפורשות האם מתקיימים מגעים עם לפיד ואפילו על זה השקרנית, לא הצליחה לענות אמת.

    בנט, שקד, כהנא, שיקלי, אורבך, קארה, סילמן – תתחילו ללמוד מקצוע פרקטי, כי אלה ימיכם האחרונים בכנסת. כל מפלגה שתנסו להתגנב אליה מעתה ולתמיד – תקבל 0 מנדטים. תתחילו ללמוד מקצוע.

  2. מה הקשר לחוק הנורווגי?
    החוק הנורווגי לא עולה לנו כסף הרי הוא רק מפצל שני תפקידים(ח”כ ושר) לשני אנשים נפרדים לא יוצר תפקיד חדש!
    מנגד, הוא מאפשר לכל אחד להתרכז בתפקידו הוא ולכן דווקא מוצדק להרחיב אותו ואפילו לכפות אותו על כל חברי הממשלה!

    1. החוק הנורבגי בהחלט עולה לנו כסף.
      שר המתפטר מהכנסת – ממשיך להרוויח בדיוק אותו הדבר, עם אותו תקציב לשכה.
      את המקום שמתפנה, חייב למלא אדם אחר, שנכנס לתפקיד חבר כנסת ומקבל שכר ועלויות צוות ולשכה שלא אמורים היו להיות.
      בגדול, יש הבדל בין 120 משתכרים (כולל שרים שהם גם חברי כנסת) לבין כמעט 150 משתכרים (שרים + 120 חברי כנסת), נכון?

  3. זה לא מפתיע.
    אם לפיד היה רוצה לצמצם את מספר השרים-הוא היה עושה זאת לפני שנתיים בקלות.
    כל המשבר החוקתי התחיל מלשונות מאזניים סחטניים וחסרי מחויבות לגוש זה או אחר שהקשו על שני ראשי הגושים(נתניהו ולפיד) להקים קואליציה יציבה. צמצום מספר השרים והכנסה לפרופורציה הוא גם החלשה של סחטנותם וגם החלשה של יכולתם להבטיח דברים לבוחריהם ולשותפיהם ומכאן שהוא אינטרס משותף של נתניהו ואם כל אחד מהם מביא את שותפיו לגוש(לפיד את העבודה, מרץ והערבים ונתניהו את החרדים והציונות הדתית) הם בהחלט היו עוברים את השמונים מנדטים בעד.
    המשבר היה הזדמנות חשובה ששני הצדדים החמיצו פשוט כי לפיד, כמו הרבה מראשי ממשלת השינוי, שם את האינטרס האישי(שנאה לנתניהו) לפני האינטרס הלאומי.

  4. דיקטטורה בולשביקית שיפוטית קומוניסטית אנטישמית לא מחליפים בקלפי…
    רק בהתקוממות עממית ומהפכה אזרחית!

    הגיע הזמן שמיליוני יהודים יעלו על בית המשפט וכל המשרדים של אירגוני השמאל(הסוכנים הזרים)!

    תומאס ג’פרסון: “כשהממשלה חוששת מהעם, יש חירות. כשהעם חושש מהממשלה, יש עריצות.”
    וולטייר: “אם אתה רוצה לדעת מי שולט בך, תסתכל על מי אסור לך לבקר.”
    תומאס ג’פרסון: “כאשר עוול הופך לחוק, ההתנגדות הופכת לחובה.”

  5. הארגון הצבאי הלאומי בארץ ישראל (בראשי תיבות: אצ”ל) היה ארגון צבאי מחתרתי עברי, שנוסד בירושלים, בשנת 1931. הארגון הוקם על ידי מפקדים שפרשו מארגון “ההגנה”, בשל דרישתם לפעולה נחרצת נגד התוקפנות הערבית של אותם ימים, בעיקר זו של מאורעות תרפ”ט.

    האצ״ל 2021 יוצאת לדרך………
    כל אחד צריך להתארגן בעיר שלו ולתת ביטחון לאזרחים היהודים באזור שלו!

    בית המשפט גנב את הדמוקרטיה, סירס את המשטרה וסירס את צה״ל…..
    רק אנחנו ניתן ביטחון לילדינו!

    תתארגנו עכשיו!

  6. שיהיה ברור לכל הבוגדים הסוכנים הזרים בתמונה…..

    אוסלו 2 = מלחמת אחים!

  7. הסקוריטטה ברומניה, השטאזי בגרמניה, השב”כ/המשטרה בישראל………
    מצא את ההבדל.

  8. העדר הפרדת רשויות בישראל בכלל, ובין המחוקקת למבצעת בפרט, גרם לכך שהסכמים קואליציוניים סובבים סביב איזה ח”כ מיועד יקבל איזה תפקיד שר.
    לא צריך בהכרך להגביל בחוק את מספר השרים, אלא את מספר השרים הנבחרים מתוך הכנסת.
    החוק הנורווגי מוסיף חטא על עוול, בכך שהוא לא מונע את הסחטנות הפוליטית והוא בזבזני.
    רק ראש הממשלה צריך להיבחר בבחירות לכנסת, שאר הממשלה צריכה להיות מאוכלסת על ידי מינויים של רה”מ שתפקידם ליישם את המדיניות המוסכמת בקואליציה ולא להתעסק בדברים אחרים.

    1. הפרדת רשויות וביטול החוק הנורווגי לא יפתרו דבר.
      מפלגות עדיין ידרשו כמה שיותר מינויים בממשלה בתמורה להצטרפותן לקואליציה. ואם לא תהיה בריאה, גם יפרשו עד הבחירות הבאות.

    2. התכוונתי: ואם לא תהיה ברירה, הם יפרשו מהכנסת בשביל תפקיד בממשלה ויחזרו לרוץ לכנסת בבחירות הבאות.

  9. בני גנץ לבנט: ביידן רוצה להניע שיחות עם הפלסטינים (ערוץ 13).

    היכונו לאוטובוסים מתפוצצים וילדים מתים בדרך למועדונים!
    גנץ יחזיר את התופת לערי ישראל!

    היכונו היכונו חברים …זה מה שבחרתם וזה מה שתקבלו!

    1. בממשלה, בה חברה לדוגמא, גם מיכאלי – אשר קראה “לא לשלוח ילדים לצבא הכיבוש”, זה ככל הנראה יקרה.

      זו הסיבה, מדוע אני הולך לקרוא לכל פיגוע דמים כזה (וזהות הנפגעים אינה משנה לי), בשימות הבוגדים במצביעיהם, שהתגנבו במרמה לממשלת ישראל. במידה וחו”ח יתרכשו, יהיו אלה: פיגוע בנט, פיגוע שקד, פיגוע כהנא, פיגוע אורבך, פיגוע קארה, פיגוע סילמן וכך הלאה, לפי שימות כל הבוגדים במצביעיהם.

      מדוע? כיוון ש(א) זה מה שהמפלגות החברות בממשלה המסתמנת, תמיד הביאו. אפילו נאלצו לשקר שרצח ישראלים זה בכלל שלום ואתם לא מבינים שאלה קורבנות השלום ו(ב) בכל קודקס חוקים, גם למאפשר ו/או מזמין הרצח – יש אחריות זהה לרוצח, שלחץ על הכפתור/הדק. לא רק לרוצח עצמו, גם למשלחים וגם למאפשרים. הקודקס הישראלי, כולל אף את חוק לא תעמוד על דם רעך, התשנ”ח–1998 – המחייב אף עובר אורח, שיש ביכולו לסייע/להציל חיים – לעשות זאת. מבינים? לא פוליטיקאי/בעל תפקיד שזה תפקידם. אפילו עובר אורח מקרי, שנקלע במקרה לסיטואציה בה יכול לסייע – חייב לעשות זאת, חוקית.

      כך שהדבר חל ביתר שאת, על הבוגדים במצביעיהם, שקרתו ברית עם מר”צ, העבודה ורע”מ. לפיכך, חובה מוסרית עלינו, לזכור את נרצחי פיגוע בנט, פיגוע שקד, פיגוע כהנא, פיגוע אורבך, פיגוע קארה, פיגוע סילמן וכך הלאה, לפי שימות כל הבוגדים במצביעיהם.

      כך שהשקרנית שקד, אשר נשאלה בימים שלאחר הבחירות, האם מתקיימים מגעים אם לפיד – מבינים? אחרי הבחירות – כאשר עוד יומיים זה כבר יתגלה, כי הבוגדים במצביעיהם יתגנבו במרמה לממשלתו של לפיד – עדיין לא יכלה שקד לומר את האמת. אז ע”מ שהשקרנית, לא תוכל להגיד, בעוד X שנים קדימה אני הצבעתי נגד שליחת החמאס לדולפינריום בת”א.

  10. כל הפרת בחירות הם יסבירו בזה שזה לטובת יציבות הממשלה ושזה עדיף על בחירות.
    וכל כשלון הם יפילו על הירושה שקיבלו מנתניהו.
    את הכלכלה שכמובן תשגשג ותצמח אחרי שנת הקורונה הם יינכסו לעצמם.
    ואת הקרדיט על השקט שישרור בעוטף אחרי המבצע האחרון הם ייקחו לעצמם.
    תערבבו את זה עם גיבוי תקשורתי מקיר לקיר והנה ילדים, כך עושים הינדוס תודעה מאל”ף עד ת”ו בשבועיים.
    זה הולך לכאוב.

    1. לדוגמה: מיד אחרי שלפיד הכריז על הקמת הקואליציה החדשה, משרד הבריאות הפסיק לעדכן את התקשורת לגבי הירידה במספר חולי הקורונה. כמעט כאילו מישהו מנצל את ההזדמנות למנוע מנתניהו לקצור את הקרדיט על ההצלחה הזו ולאפשר למישהו אחר(בנט) לגנוב אותו.

  11. אם הצביעות הייתה מחלה כואבת…..
    לפיד , הורביץ מיכאלי ושות’ היו כל החיים בגבס

  12. צריך להבדיל בין שני רכיבים – מספר השרים והחוק הנורבגי.
    מספר השרים אכן מופרז במיוחד, אבל הבעיה הכלכלית המרכזית היא מספר המשרדים – השר עצמו (ואפילו הלשכה שלו) עולה מעט כך ששר ללא תיק הוא לא עניין יקר יחסית, מצב דומה יש לגבי סגני השרים.
    החוק הנורבגי הוא הכרחי מכיוון שיש לנו פחות מדי חברי פרלמנט וזאת אחת הסיבות (הגם שלדעתי ממש לא המרכזית – https://freedom-is-slavery-il.blogspot.com/2020/06/blog-post.html) לפיקוח הרופף על הממשלה. למרבה הפלא מספר הח”כים לא עלה הגם שהמדינה גדלה באוכלוסייתה פי 10 ובהשוואה בינלאומית יש מעט מאוד ח”כים.

    1. לא הבנתי איך מספר חברי הכנסת משפיע על יכולת הכנסת לפקח. אם כבר, ועדות גדולות יותר רק יגרמו ליותר מריחת זמן בדיונים על חשבון עשייה.
      מה גם שמסיבות שונות נוצר מצב בו רוב חברי הכנסת הם חותמות גומי חסרות דעה עצמאית מה שאומר שפרקטית אפשר היה לצמצם את מספרם ב70-80% בלי שהיה שום הבדל.

  13. מושחתים ושקרנים.
    כל הצעקות שלהם על הממשלה הקודמת היתה כתוצאה מקינאה. הם רצו את הג’ובים והציבור הנאיבי חשב שדואגים לו. חחחחח