הטוב הרע והמכוער: קווי היסוד של ממשלת בנט-לפיד-ליברמן

ההסכמים הקואליציוניים הם הצהרת כוונות באשר לאג'נדה הממשלתית, יונתן סורקין בוחן את הסעיפים הכלכליים המרכזיים בקווי היסוד של הממשלה החדשה

מגדל הקלפים קרס וטבע בדבק של עצמו (צילום: אריה לייב אברמס)

קווי היסוד של הממשלה הם חץ המסמן את הכיוון של הממשלה המסתמנת, אמנם פוליטיקאים ואנשי תקשורת נוטים לזלזל בקווי היסוד ולומר בציניות "אה, זה סתם עוד מסמך", אך לא כך הדבר.
קווי היסוד הם נשמתה של הממשלה, גם אם אינם מהווים תוכנית מושלמת, ממשלות לא נוטות לפעול בניגוד לקווי היסוד, במיוחד לא ממשלות חלשות הנסמכות על המכנה המשותף הנמוך ביותר.

לצערי, השיח הפוליטי מתמקד במי צעק על מי, או מי בגד במי, ומי יתמנה להיות שר. אם קבלת ההחלטות הייתה בידי – מהדורות החדשות היו נפתחות בקווי היסוד, ממשיכות לדיון על הגירעון, אייטם קווי יסוד וסיום בטיימר עד ההצבעה על התקציב.

השיח הפוליטי בישראל לא נסוב סביב המדיניות הכלכלית, ואנשים אינם נוטים לקרוא את קווי היסוד, ולכן אפרט כאן את קווי היסוד העיקריים של הממשלה ה36 בדגש על המדיניות הכלכלית המסתמנת.

המאמר יבחן את הסעיפים המשמעותיים, בדגש עם סעיפים כלכליים.


הממשלה תפעל להפחתת רגולציה, הסרת חסמים בירוקרטיים, ודיגיטציה ממשלתית ("אפס נייר, אפס תור") ולקידום תכנית משולבת להטבת וטיוב הנטל הרגולטורי. כמו כן, הממשלה תפעל לחיזוק המגזר הפרטי בדגש על עסקים קטנים ובינוניים ולשם כך תעמיד רשת בטחון לעצמאיים.

הטוב

  • הפחתת רגולציה ובירוקרטיה היא תנאי בסיס לכלכלה צומחת.

הרע

  • על פניו הממשלה המסתמנת לא מבינה איפה לשים את הדגש, הממשלה כבר דיגיטלית, 99% מהתקשורת בין הממשלה לאזרח היא דיגיטלית, תורים ברשויות נעלמו כמעט כליל. אם הממשלה תנהל קרב נגד תורים לא קיימים, היא תנצח, אבל זה לא מה שיעזור

המכוער

  • רשת בטחון לעצמאים, רשת בטחון תגדיל את הסיכון במגזר העיסקי, מה שעלול להוביל למפולות, כמו כן אם רשת הבטחון תיפול על העצמאים עצמם, זה יהפוך לנטל כספי ורגולטורי עצום, אם הרשת תיפול על השכירים, זה לא בדיוק יוביל לצמיחה

הממשלה תציג כיעד לאומי את העלאת מספר העובדים בהייטק ל %15 מכלל העובדים במשק עד לשנת 2026 (בכלל זה עובדי תעשיית הפוד טק, בינה מלאכותית, מחשוב קוואנטי, אגרו-טק ובריאות דיגיטלית ותפעל לקידום החינוך במקצועות הטכנולוגים, קידום המצוינות וסבסוד הכשרות והסבות מקצועיות. הצדדים מסכימים כי יש לרכז את מאמצי הממשלה בנושא תעסוקה והכשרות מקצועיות במנהלת אחת תחת זרוע העבודה, בשיתוף המעסיקים, על בסיס מיפוי מקומות העבודה במשק, יצירת מנגנוני הסבה מקצועית ומתוך שאיפה לצמצום האבטלה.

הטוב

  • קידום מצוינות כערך חברתי ותרבותי במקומות העבודה שיחליף ערכים כמו ותק, בינוניות הסתדרותית ולעומתיות בעבודה יתרמו מאוד לפריון ולשכר.
  • חינוך מקצועי (טכנולוגי) סבל במשך שנים מאפליה, ודעות קדומות ופגע ביכולת להקנות כישורי עבודה והעלאת הפריון.
  • הכשרות, נדרשת רפורמה בצורת הכשרת העובדים, וההסבות המקצועיות, כנראה יש מקום להתערבות ממשלתית ולתמיכה ממשלתית, אך זהו צריך להיות פתרון לאבטלה ועבודות בשכר נמוך.

הרע

  • אין דרך לגרום ל15% להיות מועסקים בהייטק, פשוט לא קיימת. אי אפשר לבנות 10 פקולטות למדעי המחשב. אין מספיק מרצים, אין יכולות מעשיות והממשלה היא בטח לא הגורם היעיל בנושא הזה. יש מספיק תמריצים כלכליים לאנשים לעבור להייטק, הממשלה לא יכולה לתרום לנושא, אלא רק להזיק.
  • הסבה מקצועית צריכה להגיע מתמריצים כלכליים, לא מתוך אינטרס פקידותי. אי אפשר לקחת מכונאי רכב ולהגיד לו "עכשיו אתה מתכנת".

המכוער

  • "מחשוב קוונטי", הוא ביטוי מפוצץ וחסר תוכן שזרקו על נייר כדי לשוות לתוכנית יוקרה.
ברית האחים | נפתלי בנט ויאיר לפיד (קרדיט: לע״מ)

סיעות הקואליציה מסכימות ומתחייבות לתמוך בקידום חוק פרויקטים לאומיים במסגרתו תקדם הממשלה בניית שני בתי חולים (בנגב ובגליל), שדה תעופה נוסף, בניית כיתות, רכבת מטרו, רכבות קליע, קידום פריסת סיבים אופטיים בפריפריה ובמגזר הערבי.

הטוב

  • בנית בתי חולים שיתאמו לקצב הגידול באוכלוסיה, ובעיקר בגליל ובנגב, שם יש צורך משמעותי בבתי חולים נוספים.

הרע

  • בניית שדה תעופה במימון ממשלתי, אם שדה תעופה נוסף נחוץ, שיהיה גורם פרטי מממן, אם הוא לא נחוץ שלא יבנה. ממשלה לא צריכה לעסוק בזה, הספיק לנו נתב"ג 2000 ורמון. כמו כן שיקולי מיקום השדה עלולים להיות הרסניים.
  • רכבת מטרו זה נושא שנוי במחלוקת בקרב כלכלנים, לא הוצגה תוכנית לכדאיות כלכלית
  • רכבת קליע זה לחיבור מטרופולינים של מיליוני אנשים. קיצור זמן ההגעה של רכבת מחיפה לת"א ב10 דקות או זמן ההגעה של רכבת מירושלים לת"א ב5 דקות לא מצדיק השקעה של עשרות אם לא מאות מיליארדים.
  • בנית כיתות זה הרבה פחות חשוב מאיכות ההוראה. כיתות קטנות זה מורים לא איכותיים, מדובר במה שקרוי "משחק סכום אפס". היות ומלאי המורים הטובים מוגבל, הוספת כיתות תקטין את איכות ההוראה.
  • סיבים אופטים גם השוק הפרטי יכול לפרוס.

המכוער

  • הם עוד ימציאו  את חוק הפרויקטים הלאומיים.
גדעון סער (צילום: דוברות הכנסת)

הצדדים מסכימים, כי יש לפעול בנחישות למיתון עליית מחירי הדיור, וזאת באמצעים מגוונים המתייחסים לכלל הגורמים המשפיעים על מחירי הדיור, ובהם נושא התחבורה ודיור בר השגה באמצעות חקיקה רלוונטית. שר הבינוי והשיכון יביא בתוך 60 יום מכינון הממשלה, למועצת מקרקעי ישראל החלטת מדיניות רחבה וסדורה בנוגע לדיור בר השגה והתחדשות עירונית, וכן מדיניות כוללת בנוגע לתמהיל השיווק במחירים ברי השגה בבעלות ולהשכרה וצעדים חדשניים לטובת התחדשות עירונית בשים לב לסוגיות חברתיות, כלכליות, בטחוניות ובטיחותיות. בנוסף שר השיכון יביא לממשלה תכנית שיווק של 300,000 יחידות דיור ובכלל זה מענה מימוני לטובת כלל התשתיות ומוסדות הציבור הנדרשים למימוש התכנית.

הטוב

  • הגדלת ההיצע

הרע

  • מדובר בסופו של דבר בכחלון על סטרואידים, התערבות במחירי הדירות ע"י סיבסוד קרקע יוצר גירעון סמוי, הוא גם מעביר משאבים לטובת אנשים שהם כבר מבוססים.
  • עבור אלה שאינם מבוססים, תוכניות של דיור ציבורי, דיור בר השגה, ותוכניות מהסוג הזה נכשלו בעבר, יצרו מלכודות עוני ופגעו במוביליות החברתית.

המכוער

  • הממשלה הזו מתכננת להעלות את כחלון באוב מבלי שמשהו הצביע לו.

הצדדים מסכימים, כי יש לפעול למימוש פתרונות מהירים ונקודתיים בתחום התחבורה, ולשיפור התחבורה השיתופית והציבורית.

הטוב

  • תחבורה שיתופית והגדלת ההיצע ע"י תחרות.

הרע

  • אין תמחור דרך (אגרות גודש) ומעבר למיסוי נסועה וגודש במקום דלק
  • אין התיחסות לנושא החניה ושימושי הקרקע לתחבורה, מדינת ישראל מחלקת קרקע חינם לבעלי רכבים באמצעות תוי חניה והטבות מס, זו העברת משאבים לטובת בעלי רכבים ונוגדת מדיניות של צמצום השימוש ברכב פרטי.

המכוער

  • כנראה נמשיך לעמוד בפקקים.

הצדדים מסכימים, כי בעקבות משבר הקורונה יש לפעול לחיזוק מערכת הבריאות הציבורית ולהביא אותה לרמת מוכנות בהתאם למדדים המקובלים ב- OECD .בכלל זה יתוקן המקדם הדמוגרפי של סל הבריאות כך שישקף את הזדקנות האוכלוסייה. כמו כן, תינתן תוספת שנתית קבועה בשיעור של %1.65 מעלות סל שירותי הבריאות לצורך הוספת תרופות, מכשור וטכנולוגיות רפואיות חדשות לסל שירותי הבריאות, יעודכן מדד יוקר הבריאות כך שיכלול מדד מחיר יום אשפוז. יקובעו התקנים שניתנו בתקופת הקורונה כתקנים קבועים של רופאים, אחיות ומקצועות פרא רופאים בבסיס התקציב.. כמו כן הצדדים מסכימים כי יש צורך חיוני בחיזוק מערך בריאות הנפש הן בבתי החולים הפסיכיאטריים והן בטיפול בקהילה.

הטוב

  • חיזוק מערך בריאות הנפש

 

הרע

  • ההוצאה הלאומית לבריאות בישראל ממוצעת לOECD במתוכנן לגיל. ממשלת ישראל הכפילה בעשור האחרון את תקציב הבריאות ללא שיפור משמעותי בתוצאות.
    רוב הכסף הלך לשכר ולא לבריאות של ממש.
  • אין התייחסות לכח העודף של ההסתדרות הרפואית

המכוער

  • ניצול משבר הקורונה כדי לקבל העלאות בשכר על חשבון מערכת הבריאות

הצדדים מסכימים כי הממשלה תפעל להעצמת מערכת החינוך, ובכלל זה חיזוק מעמד המורה ועצמאות המנהלים. הצדדים מסכימים על העברת האחריות על הגיל הרך למשרד החינוך. הצדדים רואים יעד לאומי בכך שכל תלמידי ישראל ילמדו לימודי יסוד מתוך הכרה כי שילובם בשוק העבודה הכרחי לעתידה הכלכלי של מדינת ישראל, לצורך כך יבוא הדבר לידי ביטוי בתקציב המדינה לפי החלטת משרד החינוך.

הטוב

  • חיזוק עצמאות המנהלים הוא אחד המפתחות להצלחה. (ביחד עם תחרות בין ספרית ורפורמות נוספות). המנהלים כיום הם ממלאי טפסים ויש לשדרג אותם למעמד מנהיגים.

הרע

  • חיזוק מעמד המורה. כיום מורים נהנים מקביעות חסרת גבולות ושכר מבוסס ותק. מורים רעים נשארים במערכת בזמן שמורים טובים ורעננים לא מתוגמלים ועוזבים.

המכוער

  • להגיד דבר והיפוכו, מעמד המורה זה איסור על פיטורים, עצמאות מנהלים זה לאפשר פיטורים.
  • לא תהיה לנו שום בשורה בתחום החינוך

הצדדים מסכימים כי הממשלה תפעל לחיזוק ההשכלה הגבוהה, תשאף להוביל לתואר ראשון בחינם במקצועות הנדרשים, ותפעל להקים ולתקצב אוניברסיטה בגליל ולתיקון תקצוב הסטודנטים הלא מתוקצבים באוניברסיטת אריאל.

הטוב

  • הקמת אוניברסיטה נוספת

הרע

  • תואר ראשון חינם, אם המקצוע נדרש, למשל הנדסת תוכנה, אז השוק יכול לממן את התואר בקלות, אין צורך שהממשלה תסבסד סטודנטים חזקים.

המכוער

  • אף מילה על הכוח הפוליטי והכוחני של הועדים באונברסיטאות, כיום האוניברסיטאות נשלטות ע"י אינטרסים של ראשי ועדים, בין אם זה ועד ראשי האונברסיטאות או חברי הסגל. במקום שהאונברסיטאות יתמקדו בלימודים ומחקר עיקר עיסוקם הוא חליבת הקופה הציבורית לכסף ותקנים.
  • המעמד הבין לאומי של האונברסיטאות בישראל מדרדר, זה קורה בגלל הסכמי ההעסקה שמקדמים קביעות על חשבון מחקר איכותי

הצדדים מסכימים, כי הממשלה תפעל להגנה על איכות הסביבה בישראל, תוך התייחסות לאתגרים הגלובליים, ותוך הכרה בעוצמתו ודחיפותו של משבר האקלים. הממשלה תוביל יעדים שאפתניים לצמצום הפליטה הפחמנית בישראל במסגרת חוק אקלים שיכיל מנגנון תמחור פחמן. הממשלה תפעל לפינוי המפעלים המזהמים ממפרץ חיפה, להגנה על בעלי החיים, ולהגנה על הים והחופים.
הצדדים מסכימים כי יש לפעול להפחתת זיהום אוויר באמצעות קידום אנרגיות מתחדשות וקידום צעדים להפחתת התלות בדלקים מזהמים, בכלל זה קידום תכנית אב למשק האנרגיה.

הטוב

  • תמחור פחמן, קידום איכות הסביבה

הרע

  • זה עלול להעלות לנו את עלויות המחיה והאנרגיה בעשרות אחוזים, מיסוי אנרגיה זולה לטובת אנרגיה ירוקה יגדיל מאוד את חשבונות החשמל, את עלות העסקים (חשמל בעסקים) ואת המוצרים התעשייתים המיוצרים ע"י חשמל

המכוער

  • החשיבה שישראל יכולה לפתור את בעיית הפחמן העולמית
נפתלי בנט (צילום: דוברות הכנסת)

הצדדים מסכימים, כי החקלאות היא אבן יסוד לאומית, ויש לחזק את ההתיישבות הכפרית. הממשלה תקדם תכנית אב לחקלאות הכוללת עיגון זכויות בקרקעות והפחתת תעריפי המים לחקלאות.

הטוב

  • אין

הרע

  • מדיניות "פרו חקלאית", מייקרת מאוד את המחיה בישראל, ביצים וחלב עולים פי שניים מבחו"ל. פירות וירקות יקרים מאוד, זה נובע ממכסות סובייטיות המגבילות את היצור ויוצרות קרטל, מכסים שמגנים על תוצרת מקומית, ורגולציות על יבוא.
  • עיגון זכויות קרקע זה מתנה של מיליארדים עד עשרות מיליארדים לקיבוצים ומושבים ע"ח בעלי הקרקע האמיתיים (אזרחי ישראל).

המכוער

  • החבאת סובסידיות ענקיות מאחורי פרגוד של פטריוטיות

הצדדים מסכימים, כי הממשלה תפעל לשמירה על זכויות אזרחיה הוותיקים, לחקיקה שתביא לידי ביטוי את זכותם להזדקן בכבוד, וכן לרווחתם של ניצולי השואה החיים בישראל, בין היתר באמצעות הגדלת קצבת הבטחת הכנסה לקשישים כך שהכנסתו של קשיש תהיה בגובה %70 משכר המינימום, העלאת תיקרה ומיתון מנגנון הדיסריגארד לקשישים )וכן לאנשים עם מוגבלויות ומשפחות חד הוריות(, הממשלה תפעל להשלמת יישום של דו"ח הועדה המקצועית של משרד הקליטה בנושא קשישים עולים )2016 .)הממשלה תפעל ליישום תכנית לאומית למיגור הבדידות והרפורמה למיגור עושק הקשישים.

הטוב

  • סיוע לקשישים חלשים, הזדקנות בכבוד, סיוע לניצולי שואה, אנשים עם מגבלות ומשפחות חד הוריות.

הרע

  • סיוע לאנשים חזקים ועשירים מאוד הנכנסים תחת הקטגוריות האלה. העלות הגבוהה של תוכניות שיגולגל לנטל מס גבוה. חשוב למקד את הסיוע בנזקקים.

המכוער

  • עושק קשישים

התייחסות כללית להסכם

הטוב

  • ישנם סעיפים שלא הוזכרו למעלה כי אינם מדיניות כלכלית טהורה, אך הם חשובים מבחינה ערכית ומוסרית, בינהם: אי-הפללה של קאנביס, מלחמה באלימות נגד נשים, סיוע לנכי צהל ובעלי מוגבלויות, וקידום זכויות נחקרים.

הרע

  • העלויות הגבוהות והחתירה לגירעון כאמצעי שלטוני, הממשלה החדשה מבטיחה כספים לכל מי שיבצר את שלטונה: הסיעות הערביות, המורים, החקלאים, ההיטקיסטים. כל קבוצת לחץ אפשרית תקבל בסוף ליטרת בשר. את החשבון ישלמו אזרחי ישראל
  • אחרי עשור של הורדת החוב הלאומי (להוציא הוצאות קורונה חד פעמיות), הממשלה החדשה מפזרת צ'קים רבים, זה יעלה כמובן את תשלומי הריבית וזה עלול לפגוע בדירוג האשראי, מה שבתורו שוב ייקר את הריבית
  • ישראל עלולה להדרדר למשבר אשראי נוסח ארגנטינה, כדי להמנע מכך, הממשלה צריכה לעשות אחד משני דברים: או לקצץ בתוכניות השונות שלה ולהפסיק לפזר כספים, או להעלות מיסים

המכוער

תוכנית סינגפור פשוט נעלמה על מזבח השמאל הכלכלי

  • אף מילה על תוכנית סינגפור, אין הורדה של מס הכנסה ומס חברות.
  • אף מילה על גרעון וחוב
  • התייעלות ממשלתית, רפורמה בשכר במגזר הציבורי – אף מילה
  • אף מילה על עצירת ועדי השאלטר –
  • אף מילה על ההסתדרות ואגודות עותמניות, אף מילה על שקיפות, או חקיקה
  • אף מילה על "עצירת ההוצאות הממשלתיות ל5 שנים", במקום זה הרחבה תקציבית
  • אף מילה על מלכודת עוני
  • אף מילה על התאמת חופשים למערכת החינוך

יונתן סורוצ'קין הוא חוקר במחלקה הכלכלית בפורום קהלת וראש האגף הכלכלי חברתי במפלגת הליכוד.


עקבו אחר ׳מידה׳ גם ברשתות החברתיות:

 

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

14 תגובות למאמר

  1. במכתב שנשלח היום למורים במערכת החינוך מטעם שרת החינוך צויין קיצור שבוע הלימודים לחמישה ימים. מהמכתב לא ברור אם הימים האלה יוחזרו באמצעות קיצור החופש הגדול

  2. אני לחלוטין לא מסכים עם התמיכה של הכותב בשני דברים – תמחור פחמן ואגרת גודש על תחבורה. שניהם התערבות איומה של הממשלה בחיים האזרחיים ושניהם מזיקים ממש לכלכלה, וכמו שהכותב עצמו מודה, לישראל השפעה פחות מזניחה על פליטת פחמן-דו-חמצני ממילא (אפילו לארה"ב יש השפעה זניחה – הפולטות הראשיות הן סין והודו).

    1. תמחור פחמן ואגרות גודש הן התערבות יותר גדולה ממס הכנסה ומע"מ?!

      ומה זה "הכלכלה" שהם מזיקים לה, כי מבחינת פונקציית הרווחה החברתית הם תורמים

    2. אתה יכול להסביר את עמדתך כלפי אגרות גודש? כי בעיניי כל עוד הכבישים נשלטים על ידי הממשלה אגרת גודש הרבה יותר הגיונית מצעדים אחרים שהממשלה נוקטת כדי למנוע פקקים או מכך שנצטרך לבזבז שעות רבות בכבישים כי הם "רכוש ציבורי" ולכולם מגיע לנסוע עליהם באותו מחיר מתי שיחפצו.

      בנוגע למס פחמן שים לב שהכותב כן מתנגד לנזק העצום שמס פחמן יגרום לנו. עם זאת הוא עדיין מציג את זה כדבר חיובי שישפר את איכות הסביבה. זו לא משוואה מאוזנת. הנזק העצום שמס פחמן יגרום (כמובן תלוי בגובה המס, אך אם המטרה היא צמצום השימוש בדלקי מאובנים יש לצפות למס משמעותי) בכך שהוא יעלה את המחיר של כמעט כל מוצר ושירות לא משתווה להיתרון הקטן עם בכלל של האטת ההתחממות או כל מטרה ירוקה אחרת.

  3. דיקטטורה בולשביקית שיפוטית קומוניסטית אנטישמית לא מחליפים בקלפי…
    רק בהתקוממות עממית ומהפכה אזרחית!

    הגיע הזמן שמיליוני יהודים יעלו על בית המשפט וכל המשרדים של אירגוני השמאל(הסוכנים הזרים)!

    תומאס ג’פרסון: “כשהממשלה חוששת מהעם, יש חירות. כשהעם חושש מהממשלה, יש עריצות.”
    וולטייר: “אם אתה רוצה לדעת מי שולט בך, תסתכל על מי אסור לך לבקר.”
    תומאס ג’פרסון: “כאשר עוול הופך לחוק, ההתנגדות הופכת לחובה.”

  4. בעניין הדיור הכותב צודק לגבי שנות החמישים וטועה לגבי 2021. היום דיור בר השגה, דיור ציבורי ופרויקט דירה להשכיר הם כלי מצוין לצאת מהעוני, ודווקא שכירות בשוק החופשי היא זאת שמקבעת את הסף-עוני, גם בקרב אנשים שמרוויחים 9000 ש"ח וצפונה. יש על זה ניירות טובים של בנק ישראל.

    1. איןם דבר כזה "דיור בר השגה" מאז ש"בית" הפך ממוצר צריכה לכלי השקעה.

    2. רק דירה שנניה היא השקעה, דירה ראשונה היא כמו תרופה, מים לשתייה, לחם וחמאה

  5. המחקר במדע האקלים הוא בוסרי, שום מחקר לא מתקרב לסטנדרט במדעים אחרים שמעיד שפליטת פחמן דו חמצני היא גורם לעליית הטמפרטורה במאה שנים האחרונות. זו בגדר השערה. התקשורת ומדעני האקלים שתומכים ההשערה זו מציגים כאילו זו עובדה מדעית. זה לא. כדאי שמדינת ישראל תפעל לשמור על איכות הסביבה במישורים הנכונים.

  6. המאמר חשוב ומעניין, אבל:
    1) הפיסוק זוועתי.
    2) התבנית ״הטוב, הרע והמכוער״ מאולצת, ובכלל לא ברור ההבדל בין שני האחרונים. עדיף, פשוט, ״בעד ונגד״.

    לעצם העניין, המסמך המדובר עושה רושם לא רציני, כאילו כל מפלגה חברה דחפה לתוכו את אוסף רעיונותיה-היא. ככלל, מסמך כזה לא יכול להוות בסיס רציני לפעולה.

  7. אם בנט לא יוריד מס הכנסה, אז הוא שיקר במצח נחושה, והוא יעלם לאלתר מהמפה הפוליטית.

    1. אתה ממש מזלזל בראשי הקואליציה.
      כבר ראינו השבוע איך הם נתנו לבנט מרחב פעולה להגיב לחמאס עם הרבה פחות עיכובים משנתניהו היה יכול לחלום אי פעם רק כדי לגרום לו להיראות טוב.

    2. בנט הבטיח שהתחייבות לתוכנית סינגפור התוכנית הכלכלית של מפלגתו תהיה הבסיס לכל הסכם קואליציוני עליו הוא יחתום. עכשיו היא לא מופיעה בקווי היסוד. בנט הרוויח ביושר כל שמץ של פקפוק בו ובאמינותו.

  8. כ 90% מזה הוא ססמאות שהתמיכה בהם היא ברורה מאליה ומוסכמת על כולם.
    צריך להתייחס למסמך הזה כמה שהוא: פעלול יחצ״נות ותו לא.
    לא מפתיע מקואליציה שרבים מחבריה מאמינים שזה תפקיד הפוליטיקאי(בניגוד לפקידות שאחראית על העשייה עצמה).