הקרב הבא: הונגריה

הפוליטיקה ההונגרית מראה קווי דימיון רבים לזו הישראלית, והקרב עליה הוא שלב נוסף בהתנגשות הגלובלית בין המחנה השמרני למחנה הפרוגרסיבי.

הקרב על הונגריה (צילום: CSvBibra)

אם נפילתו של דונאלד טראמפ יכולה הייתה להיתפש כמעידה נקודתית, שנבעה בעיקר מאישיותו השנויה במחלוקת של טראמפ, החלפת השלטון בישראל ונפילתו של בנימין נתניהו והליכוד, אחרי 12 שנה, מסמנת כבר על מגמה כלל עולמית של דעיכת הכוחות השמרנים ועלייתו של השמאל הפרוגרסיבי, שעלולה לשנות את יחסי הכוחות בזירה הבינלאומית להוביל לרדיקליזציה של סדר היום והשיח בעולם.

ההצלחות של השמאל הליברלי – בואכה פרוגרסיבי בארצות הברית וישראל צפוי לתמרץ את בעלי בריתם במקומות נוספים בעולם, שמצדם ינסו להעתיק את השיטה לעוד ועוד מדינות וינסו לחולל מהפך במדינות הנחשבות מבצרים קונסרבטיבים, כאשר היעד הבא שלהם היא הונגריה של ויקטור אורבן ופידס.

הפוליטיקה ההונגרית במידה מסוימת מזכירה מאוד את הפוליטיקה הישראלית. מספר תושבים כמעט זהה לחלוטין ואוכלוסייה שברובה שמרנית עם פערים ערכיים ואידיאולוגים משמעותיים בין המטרופולין לפריפריה הובילו לקואליציה ימנית רחבה ששולטת ברציפות מעל לעשור, כשבראשה עומד מנהיג דומיננטי וכריזמטי מאוד, שהפך את היריבים הפוליטיים שלו ללא רלוונטיים.

כמו נתניהו גם ויקטור אורבן התחיל את הקריירה הפוליטית שלו בשלהי שנות 80, נבחר לקדנציה אחת בראשות הממשלה בשנות ה 90 וחזר שנה אחת אחרי נתניהו, ב 2010, לכהונה רצופה שנמשכת עד היום, עם קואליציה יציבה ביחד עם הנוצרים הדמוקרטים.


כפי שנתניהו עמד איתן אל מול משטר אמריקאי לעומתי כך עומד ויקטור אורבן אל מול האיחוד האירופי


קווי הדמיון לא מסתיימים בנתונים טכניים. אורבן ופידס דוגלים בפיתוח וטיפוח האוכלוסייה ההונגרית בשטחים שנלקחו מהונגריה אחרי מלחמת העולם הראשונה – אם תרצו "ההתנחלויות" ההונגריות – לצד מדיניות פרגמטית ששומרת על הסטטוס קוו אל מול המדינות השכנות והקהילה הבינלאומית. איזון בין הרצון האוטופי לספח חבלי מולדת ואוכלוסייה הונגרית אתנית לבין ריאליזם פוליטי והכרה במציאות המורכבת.

נקודת דמיון נוספת בין נתניהו לאורבן באה לידי ביטוי במדיניות החוץ והנכונות לשבור מוסכמות היסטוריות אל מול מעצמות. כפי שנתניהו עמד איתן אל מול משטר אמריקאי לעומתי כך עומד ויקטור אורבן אל מול האיחוד האירופי, ובעיקר צרפת וגרמניה, בכל הנוגע למדיניות ההגירה והשמירה על הערכים והתרבות האירופאית המסורתית.

על כן הייתה זו רק שאלה של זמן מתי יהפכו ישראל והונגריה לבעלות ברית משמעותיות, דבר אשר התרחש לאחר משבר ההגירה באירופה, בקיץ 2015, והפיכתו של ויקטור אורבן לאופוזיציונר הראשי להגמוניה הגרמנית-צרפתית באיחוד האירופי. נתניהו זיהה זאת כהזדמנות לקרב אליו את אורבן ולזכות בבעלת ברית בתוך האיחוד האירופי, שתוכל לסכל החלטות והצהרות אנטי-ישראליות ואילו מצד אורבן הייתה זאת הזדמנות לפתח ערוץ השקעה נוספת בהונגריה כתחליף או כגיבוי לרשת הביטחון הכלכלית, שהונגריה קיבלה מהאיחוד האירופי, ושהתערערה בעקבות התנגדותו למדיניות ההגירה שהוכתבה מבריסל.

בסכנת שינוי

אבל כעת שלטונו של אורבן נימצא תחת איום קיומי ממשי כאשר במאי-אפריל 2022 צפויות להתקיים בהונגריה בחירות לפרלמנט ונראה שהמגמה שהחלה בארצות הברית והמשיכה בישראל תופסת תאוצה גם בהונגריה, בשיטה כמעט זהה לחלוטין לזו של ישראל, אך עם תוצאות מסוכנות באלפיי מונים.

בהינתן העובדה שמפלגות השמאל לא מהוות אלטרנטיבה שלטונית ריאלית לאורבן ופידס מזה כשנה וחצי התחילה מתגבשת לה קואליציה בעלת שישה ראשים שהדבר היחידי שמחבר ביניהם הוא הרצון להפיל את אורבן ופידס. הקואליציה הזאת כוללת, בין השאר, את מפלגת 'מומנטום' מהמרכז, הסוציאל דמוקרטים והירוקים משמאל ומפלגת 'יוביק' הנאו נאצית.

רק כדי לסבר את האוזן – מפלגת 'יוביק' היא מפלגה נאו-נאצית בהגדרה, שרק לפני קצת יותר מעשור הם הקימו את 'המשמר ההונגרי' – וריאציה מודרנית לצלב החץ הפאשיסטי, שאחראי על טבח רבבות מיהודי הונגריה בזמן מלחמת העולם השניה, ומנהיגיה בעשור האחרון אחראים על התבטאויות אנטישמיות, דוגמת זו של מי שהיום הוא סגן נשיא המפלגה ונציג המפלגה בפרלמנט האירופי, מרטון ג'יונג'ושי, שביקש לספור את היהודים החיים במדינה מאחר והם מהווים "איום לאומי" לשיטתו, ולאחר שספג ביקורת על דבריו מיהר לתקן וטען שהוא לא התכוון לכל היהודים אלא רק "לאלו בעלי אזרחות ישראלית והונגרית".


שלטונו של אורבן נימצא תחת איום קיומי ממשי כאשר באפריל-מאי 2022 צפויות להתקיים בהונגריה בחירות לפרלמנט


כמובן שהמדיניות של 'יוביק' בכל הנוגע לישראל היא בהכרח שלילית מאוד, ובהקשר הזה הם בהחלט ימצאו מכנה משותף עם מפלגות השמאל, שאמנם זוכות לתמיכת רוב היהודים בהונגריה באופן מסורתי אבל משתייכות לקבוצות פוליטיות מאוד עוינות לישראל בתוך הפרלמנט האירופי, ביחד עם מפלגות כמו הסוציאל-דמוקרטים השבדים, של מרגוט וולסטרום הזכורה לנו לרעה בישראל, והלייבור הבריטים, שעד לא מזמן עמד בראשם ג'רמי קורבין האנטישמי, שראה בחמאס וחיזבאללה ידידיו.

לשמור על המוצב

הקרב על הונגריה בעוד כשנה יהיה קרב מכריע במאבק הערכי והאידיאולוגי בין הימין השמרני לשמאל הפרוגרסיבי. אם השמאל יצליח להפיל את המבצר של ויקטור אורבן בהונגריה לא נראה שיהיה מי או מה שיעצור את הפרוגרסיביים מלבצע את ההפיכה הרדיקאלית שלהם בדרך לסדר העולמי החדש ומנוקדת מבט ישראלית – לא נראה שיהיה מי ומה שיעצור את התעצמות האנטישמיות החדשה באירופה והמדיניות העוינת לישראל.

בלימה שלהם בהונגריה יכולה לאותת על שינוי של המגמה ולתת תקווה לכוחות השמרנים במקומות נוספים בעולם לחזור לשלטון ולמנוע מהשמאל הפרוגרסיבי לקרוא תיגר על הערכים ותפישות העולם המסורתיות עליהם מושתתת הציוויליזציה המערבית והדמוקרטית.

הקרב על הונגריה הוא הקרב של כל השמרנים באשר הם, וכל מי שדמוקרטיה וחירות הם נר לרגליו.

 

תמיר ורצברגר הוא מנהל יחסי החוץ של הליגה לפעולה והגנה באירופה.


עקבו אחר ׳מידה׳ גם ברשתות החברתיות:

 

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

15 תגובות למאמר

  1. ניתוח מוזר והשוואה מוזרה עוד יותר
    לא ברור מה מטרת הטקסט הזה

    1. התגובה שלך רק מחדדת את הבועה הפרוגרסיבית של התקשורת הישראלית…
      מטרת הטקסט להרחיב לך את האופקים מעבר ל- N12 שהפכו אותך לשבוי ומהונדס…

    2. המאמר הזה מתיישב עם התזה של הנטינגטון ומרחיב אותה ביתר שאת. המחבר עוקב אחרי התפתחויות פוליטיות ואחרי המגמות במאבק הפוליטי בקרב הדמוקרטיות השמרניות. בהינתן שממשלת אורבן השמרנית הידידותית לישראל ובעלת ברית, ברור לחלוטין כיצד תוצאות המאבק הזה בהונגריה ישפיעו עלינו בישראל ובזירת המזה"ת בכלל: ברית מדינות וישיהראד לא תחזיק כנראה מעמד.
      מכל מקום, למי שקרא את ספרו של גדי טאוב "ניידים ונייחים" [הימין השמרני מול השמאל הפרוגרסיבי-האוניבסליסטי] הטקסט הזה ומטרתו ברורים לגמרי.

  2. מגמה דומה אפשר לראות באירלנד, שם מפלגת השין-פין (בעלת שורשים שבחלקם נאציים) צוברת כח ומאיימת לכבוש את השלטון במדינה שכבר מזה כמה שנים מתדרדרת במסלול הפרוגרסיבי…

  3. המגיב מס 1 המתכנה כמשתמש אנונימי, אתה מכוון להסתיר את סמולניותך. אכל זה ברור ומובן מצורת שאלתך והוכחת שסמולנים אינם מסוגלים להבין תוכן שאין דומה לדעותיהם.

  4. בבחינת פוליטיקה השוואתית – הפוליטיקה הפולנית דומה יותר לפוליטיקה הישראלית, במובן הזה שיש שתי מפלגות לאומיות / פטריוטיות / "פופוליסטיות" (בלשון עיתונאית צחה) גדולות שנלחמות מול מפלגות מרכז פוסט-אידאולוגיות (כמו "יש עתיד" בישראל) על הרכבת הקואליציה, ומחזורי הבחירות שם קצרים כמו ב-ישראל.

    לגביי הונגריה – הונגריה היא מדינה עצמאית עם היסטוריה נפרדת שייחודי להיותה מדינת לאום מגיארית וכמובן למיקומה הגאוגרפי שבין פולין ובין מזרח אירופה ומדינות הבלקן. אי אפשר להפריד בין מצבה הפוליטי של הונגריה ובין הפוליטיקה העכשווית של האיחוד האירופאי וההיסטוריה של מערב אירופה אחריי מלחמת העולם השנייה וגם הסיטואציה בפוליטיקה האירופאית אחריי ההתפרקות של הגוש הסובייטי (אמנות ז'נבה, מסטריכט וכו'). כמו כן, מבלי להבין את הדיפלומטיה וההיסטוריה של המדיניות הציבורית בהונגריה ואת יחסה לתכנון אוכלוסיה ול-דת הממוסדת, ההשוואה פחות אנלוגית ופחות סימטרית.

  5. עוד מנהיג שנבנה על הפחד של ההמונים מהעתיד.

    פרפורי הגסיסה של הלאומנות וההגמוניה הדתית.
    יקח עוד עשר, עשרים, חמישים או מאה שנה, אבל בסוף המין האנושי יתעשת ויתחיל להתכנס אל המאחד ולא אל המפלג.

    תתחילו לחשוב על איזה עתיד הייתם רוצים שיהיה לילדיכם פה, ולא רק לפחד מהשדים שמסתתרים לכאורה מעבר לדלת.

    1. קארל מארקס?
      זה שהביא לעולם את הקומוניזם ונפלאותיו?
      שמענו עליך…

  6. אז אם הבנתי, אורבן, שהוא בעצם סוג של ארדואן או ביבי או משהו כזה בתחום דיכוי זכויות האדם, מאויים על ידי אופוזיציה פרוגרסיבית שאליה אולי תצטרף מפלגה גרועה מזו של אורבן. ומשום כך יש לצלצל בכל הפעמונים, כי יכול להיות יותר גרוע. תודה

  7. אני לא בקיא במצב הפוליטי בהונגריה, אבל עם התזה קשה לי להסכים.
    אין חפיפה בין הכוחות השמרניים בעולם (שלא נעלמים לשום מקום) לבין דמות המנהיג. טראמפ אמנם הפסיד, אבל המדיניות שלו תפסה שורשים בממסד. ביבי אמנם הפסיד, אבל בנט לא פחות שמרן ממנו. יש לא הייתי מגדיר את יש עתיד כמפלגה פרוגרסיביסטית, ומפלגות כמו מרצ והעבודה חיות בתוך הבועה שלהם וממש לא עושה רושם שיצברו תאוצה בזמן הקרוב.

    הפרוגרסיביזם הקיצוני והאגרסיבי הוא למעשה ביטוי לגסיסה של האידאולוגיה הליברלית ב"עולם הנאור" שהתקבלה כמובנת מאליה, וזה כבר ממש לא כך.

  8. איום קיומי?! טוב שלא הגזמת עם הדרמטיות. משעשע אותי הניסיון להסתכל על אירוע אחד שמכונן ולהשליך ממנו על מגמות עולמיות. יש מספיק ניתוחים על מגמות עולמיות (לא בתקשורת בדרך כלל, שעוסקת באירועים אקטואלים)

  9. במדינת ישראל 70 מנדטים הצביעו לימין!
    אם ביבי היה זז הצידה הייתה היום ממשלת ימין בתמיכה מלאה.
    זה כנראה מה שיקרה בבחירות הבאות.

  10. בנט לא פרוגרסיווי
    לפיד לא פרוגרסיווי
    סער ואלקן לא פרוגרסיווים
    ליברמן בטוח שלא פרוגרסיווי

    לעומתם מרץ והמערך כן
    יש לנו רוב שמרני ליברלי בממשלה הזאת חברים.