חוק איחוד המשפחות הוא הפלונטר הראשון שעומד בפני ממשל בנט ומסתמן כי הוא כבר כושל באתגרים העומדים בפניו
בימי המשבר הקשים של ממשלת אדוארד הית', כשהזבל נערם, האינפלציה השתוללה, המתים לא נקברו ושבוע עבודה של 3 ימים הוכרז כדי לחסוך בדלק, כתב דאגלס הרד, יועצו האישי של הית' ולימים שר בממשלתה של תאצ'ר את התיאור הבא, שתיאר בצורה כה בוטה את מצבה של הממשלה:
"הממשלה תועה בשדה הקרב, מחפשת בפני מי להיכנע, ונטבחת בכל עת". הממשלה כיום מתאימה לצערי יותר מדי לממשלה ההיא. אבדן השליטה מהיר עוד יותר, וההיסטריה קשה פי כמה.
על הפרק: חוק איחוד משפחות
את תוקף החוק יש להאריך כל שנה, ופה קמה ונופלת הממשלה הגאונית שלנו, כי בתוך קואליציית הטלאים האיטלקית יש התנגדות ידועה של רע"מ להארכת תוקף החוק, בנוסף לחשד סביר שמרצ תתנגד לכך גם היא. לכל דבר ועניין לממשלה אין רוב, ולכן החליטו הספינולוגים הגדולים של ימינה לפצוח במתקפה היסטרית נגד סמוטריץ' והליכוד בטענה שאם לא יצביעו בעד הארכת החוק (משהו שהיה קורה ככל הנראה בכל מצב) אז הם "יצביעו יחד עם המשותפת בעד החרבת ישראל" ואפילו שלפו את הכינוי האפוקליפטי החביב על הציונות הדתית – "שריפת מחסנים" – רמז עבה לחורבן בית שני.
לממשלת בנט אין אפילו את האומץ להודות בכשל המבני שהקים אותה
בתחילה ההתקפה הייתה חזיתית, ומענה לשאלה הפשוטה "למה אתם צריכים את האופוזיציה אם יש לכם רוב" לא ניתן מענה. רק לאחר שאלות רבות וניג'וסים אינספור, התברר שאיזה פלא, יש חשד שלממשלה שלנו, כן כן, זאת שעברה ברוב של 60 מול 59, אין רוב להעביר את החוק. לצורך השוואה נחזור שלוש שנים אחורה: הממשלה בשיתוף עם האופוזיציה, ספציפית יש עתיד, ניסחה חוק גיוס חדש, שעל פי מתווה מוסכם החרדים לא יצביעו בעדו ויעבור על קולות יש עתיד. כולם מרוויחים. אלא שברגע האחרון לפיד חזר בו, והממשלה שהייתה צרה בין כה וכה, איבדה את הרוב שלה, ויצאה לבחירות הראשונות של הפלונטר.
אך כעת, לממשלת בנט אין אפילו את האומץ להודות בכשל המבני שהקים אותה. בפני הממשלה עומדת בחירה בין התפרקות לאור אבדן הרוב, סחר עם האופוזיציה בדמות הסדרת ההתיישבות הצעירה בתמורה לתמיכה בחוק, או בהמשך המצב הקיים. הם בחרו באחרונה, ודחו בבוז את הסדרת ההתיישבות הצעירה.
בהמשך החליטה האופוזיציה להצביע נגד חוק איחוד משפחות ולקדם חוק חלופי בדמות חוק יסוד: ההגירה שהגיש שמחה רוטמן ושאמור להיות יסודי ועדיף על הוראת שעה מחוררת, אך הממשלה סירבה להצעה להעבירו במקום הוראה השעה הקיימת בבוז מפתיע, וההתקפות רק התגברו.
הגורם הבעייתי הוא כמובן רע"מ שיושבת בקואליציה ומחזיקה את ועדת הפנים. במפלגה יש התנגדות כללית לחוק, ומרד פנימי חמור, ועל מנת לגרום להם להימנע בהצבעה אפשרית על חוקי הממשלה הוצע לעבאס סגן שר במשרד הבינוי והשיכון, מה שרק יעמיק את מכירת החיסול הכללית שביצעה הממשלה מעצם הקמתה. כל זה אחרי שהושגו הסכמות עם עבאס – והוא חזר בו מהן.
הממשלה לא העבירה חודש של כהונה והיא כבר מתחננת לימין שיושיע אותה מעצמה
הממשלה של בנט שברה השבוע שיא חדש. הממשלה לא העבירה חודש של כהונה והיא כבר מתחננת לימין שיושיע אותה מעצמה. את החבילה הם מסרבים לפרק. בחירות יחסלו אותם, סחר עם האופוזיציה כפי שעושה כל ממשלה ללא רוב, הם דחו בבוז ובממשלת ימין על מלא הם לא יחזיקו את ראשות הממשלה. לכן בוחרים בנט וסער לא לבלוע ולא להקיא. למשול בלי רוב מחד ולנסות לקדם עם קואליציה שמחוץ לקואליציה מדיניות ימנית. אבל לשחרר את בלפור? לא ולא.
כשממשלה מאבדת את הרוב שלה בבית המחוקקים עומדות בפניה שלוש אפשרויות: האחת, לפנות את מקומה לממשלה אחרת. השנייה, ללכת לעם ולבקש את אמונו, והשלישית, לסחור עם האופוזיציה. בנט חושש משלושת האפשרויות, כי משלושתן הוא לא יצליח לחזור. במקום להודות בטעות חייו, בנט מתחפר בממשלת הטלאים שלו, ורק מעמיק את הבור שכרה לעצמו. בשבוע האחרון הממשלה מנסה לחוקק את "חוק האזרחות". וכפי שסיכם זאת הסטנדאפיסט אורי מלמד "הקואליציה מעלה חוקים כדי להביך את האופוזיציה. כזה עוד לא היה לנו".
עקבו אחר ׳מידה׳ גם ברשתות החברתיות:
דיקטטורה בולשביקית שיפוטית קומוניסטית אנטישמית לא מחליפים בקלפי…
רק בהתקוממות עממית ומהפכה אזרחית!
הגיע הזמן שמיליוני יהודים יעלו על בית המשפט וכל המשרדים של אירגוני השמאל(הסוכנים הזרים)!
תומאס ג’פרסון: “כשהממשלה חוששת מהעם, יש חירות. כשהעם חושש מהממשלה, יש עריצות.”
וולטייר: “אם אתה רוצה לדעת מי שולט בך, תסתכל על מי אסור לך לבקר.”
תומאס ג’פרסון: “כאשר עוול הופך לחוק, ההתנגדות הופכת לחובה.”
רגע, אז אחרי שבנט וסער הכשירו את הרעיון שבפוליטיקה אפשר לשים שנאה אישית לפני ערכים ואחרי שהם זרקו מפלגת שלטון לאופוזיציה(מה שמצדיק הררים שלש נאה אישית)-הם מצפים מאותה המפלגה להסכים לתמוך בהם? ועוד מעזים להאשים אותה במה שהם עצמם עשו?
וזה בדיוק מה שמאפיין אותם כשמאל. להאשים את היריב בחטאים שלהם עצמם וכאשר מעמתים אותם עם העובדות, לטעון לחלופין: ״תיאוריות קונספירציה״, ״הסתה״, או ש״כולם עושים את זה״. מדובר בעדר שילך אחרי מי שלא יהיה בעיניים עצומות ויתנפל עליו אח״כ ללא חשבון כשיוכתר להם מלך חדש. תמצית תולדות האידיוטיות השימושית של השמאל.
נעלה מבינתי, איך אנשים שכל חייהם נלחמו למען אידיאל או אידיאולוגיה מסוימים, כמו בנט, שקד, סער יכולים ביום אחד להפוך את עורך ולהתכחש לאותם ערכים ויהיו הסיבות האישיות אשר יהיו.
הם לא נלחמו למען האידאלים, הם גרמו לך להאמין שהם נלחמים למען האידאלים. הבנת, מר ברוך? מדובר בנוכלים רבי שנים שמנוהלים בידי נוני מוזס והארכי-גנגסטר של ישראל, אהרון ברק, העבריין הגדול ביותר של העם היהודי בעידן המודרני.
זו אינה ממשלה. זוהי חטיפת השלטון בידי כנופיית בריונים שרימו את הבוחרים ורמסו את שיטת הממשל. השלטון נתפס בכוח והעם בישראל נחטף בידי עבריינים. מה שיש לנו זו דיקטטורה. דיקטטורה מזוקקת, ללא שום יכולת לטשטש את העובדה הנוראה הזו.
העם בישראל נכבש בידי גורמים זרים ועוינים שמפעילים בריונים רמאים (בנט, סער, ליברמן), ויש להיערך להסרת הדיקטטורה בכל אמצעי, כי במבחן המוסרי, כל אמצעי להסרת תדיקטטורה מוצדק.