משולחנו של פרופ' נחמן אש

על שולחנו של מנכ"ל משרד הבריאות המיועד, פרופ' נחמן אש, מונחים מכתבו ומאמרו המצביעים על הצורך המהותי בקיום רפורמה עמוקה ומקיפה בהכשרת רופאים במדינת ישראל. רפורמה הנדרשת משלב תנאי קבלת המועמדים ללימודי רפואה, דרך הצורך בשיפור תנאי המתמחים והרופאים הצעירים בבתי החולים, וכלה בתוספות התקנים באוניברסיטאות ובמוסדות הרפואיים בארץ.

מכתב קצין רפואה ראשי

בנובמבר 2008, בהיותו קצין רפואה ראשי, שיגר תא"ל ד"ר נחמן אש מכתב למנכ"ל משרד הבריאות בזמנו, פרופ' אבי ישראלי בו כתב כי תנאי הקבלה ללימודי רפואה לא סבירים, כחלק ממחלוקת לגבי כוונת צה"ל לפתוח בית ספר לרפואה צבאית, בניסיון להתגבר על המחסור החמור ברופאים בשורותיו.

במכתבו ציין תא"ל אש כי הוא וקודמיו "התחננו" בפני הדיקנים של בתי הספר לרפואה לשריין מקומות לעתודאי צה"ל, אולם בקשותיהם להנהיג אפליה מתקנת נענו בשלילה. "משראינו כי אף גורם לא משתף אתנו פעולה ומגדירים את הבעיה הלאומית הזו כבעיה של הצבא, יצאנו לדרך בפתרון החדשני, הנכון והמוצדק של הפקולטה הצבאית לרפואה". לטענתו, העתודאי מופלה לרעה, משום שאין לו הזדמנות לשפר את ציוניו בבחינות הבגרות ובמבחן הפסיכומטרי, בטרם יוחלט אם לקבלו: "הגיע הזמן לעשייה ואין צורך לעצור לחשיבה נוספת. הקמת הפקולטה הצבאית לרפואה הינה משימה לאומית ממדרגה ראשונה שיש לממשה במהירות" סיכם בזמנו.

בהתייחס למהות מכתבו זה של תא"ל אש ובאנלוגיה לדבריו, מקננת במוחי השאלה האם לקצין מצטיין עם תעודות, ששירת ביחידה מובחרת מספר שנים בקבע, יש מספיק זמן בגיל 25 ומעלה ל"שרוף" עוד שנים על שיפור ממוצע ציוני בגרות בנקודות ספורות, או לחזור על בחינות פסיכומטריות במאמץ ניכר ובהשקעה כספית לא מבוטלת, המחסלת כבדרך אגב את מענקי שחרורו מצה"ל, בכדי לשפר את ציונו גם הפעם בנקודות ספורות, שאינן מעידות על כושרו, יכולתו או מחויבותו למקצוע? האם מדד זה, שמהווה סף לתחילת הליך מיון שאינו "סופר" את אופיו, תרומתו ומעשיו של האדם כלל ועיקר, הינו המדד הראוי?

כיצד ניתן להשוות קצין מוערך בן 25 שסיים לאחרונה שירות צבאי משמעותי ביחידה מובחרת בהצטיינות בה תרם רבות לביטחון המדינה בסדיר, לבחור שלא תרם דקה מזמנו למדינה, יתכן שאף מתנגד הוא לעצם קיומה, מנצל הוא את טובה, משאביה ואת העדפותיה המתוקנות והמעוותות לצרכיו? האם לא נדרשת גם כאן קריאה ערכית לתקן את "האפליה המתקנת", המכונה בהתאם לרוח התקינות הפוליטית המאוסה- "העדפה מתקנת"?

למאמר הקודם: אתגר הקבלה ללימודי רפואה בישראל

יוזמתו של תא"ל אש להקמת פקולטה לרפואה צבאית לא התממשה בסופו של דבר, אך הווה ידוע כי תנאי הקבלה לפקולטות אזרחיות לרפואה במסלול "צמרת" המיועד לעתודאים- התגמשו והוקלו באופן משמעותי. רק בכדי לסבר את עיני הקורא- בשנת 2017 ממוצע הפסיכומטרי של הסטודנטים שניסו, אך לא התקבלו לבתי הספר לרפואה בארץ עמד על 711 נקודות. על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ללימודי רפואה באוניברסיטאות בשנים תש”ס (1999/00) תשע”ז (2016/17) ממוצע הפסיכומטרי של סטודנטים שכן התקבלו ללימודי רפואה היה 735 נקודות. להבדיל, המועמד לתכנית צמרת של חיל הרפואה נדרש לציון של כ- 680 בפסיכומטרי וכן תקפות לגביו הקלות במקצועות הבגרות הרלוונטיים כמתמטיקה, כימיה וביולוגיה.

הדבר חשוב לציון כי אילו היה בוחר אותו תלמיד בוגר תיכון יוקרתי וקצין מצטיין להשתלב בגיל 18 בעתודה ולא לשרת במסלול צבאי אחר, תורם ותובעני לא פחות אם לא יותר, אזי סיכויו להיות רופא היו קרובים ל-100%. האם לתוצאה זו התכוון המחנך, המפקד והמחוקק? האם כך נעודד את מיטב הנוער לתרום למדינה כלוחמים וכקצינים במגוון תפקידים ויחידות משמעותיות לא פחות בשלב זה בחייהם? האם ניתן להקל על קבלתם ללימודי רפואה של אלו שתרמו מגופם, מרצם ומיטב שנותיהם למדינה, שציוניהם ונתוניהם האישיים אינם נופלים ואף מתעלים על אותם עתודאים צעירים?

מאמרו של פרופ' נחמן אש

תא"ל אש השתחרר מצה"ל לאחר מילוי תפקידו כקצין רפואה ראשי ופנה לעיסוקים בשדה האזרחי. בהיותו כבר פרופסור, חבר סגל בכיר באוניברסיטת אריאל והמשנה למנכ"ל מכבי שירותי בריאות, כתב באוגוסט 2019 מאמר נוקב וכואב כאבא לבן, לוחם משוחרר, שנאלץ להתמודד על בשרו עם אתגר הקבלה ללימודי הרפואה בארץ.
במאמרו, מתאר פרופ' אש את דרך הייסורים המובילה לקבלה לבית הספר לרפואה אותה חווה בנו- חובש, לוחם ביחידה מובחרת, עם ציון 733 בפסיכומטרי וציוני בגרות מצוינים, שלמרות ששני הוריו רופאים בכירים והוא עצמו בחור מוכשר שניתן להגדירו בהחלט כ"מלח הארץ"- לא נמצא ראוי ללמוד בארץ בה גדל ועליה הגנו הוא והוריו.

מזדהה אני לחלוטין, בהיותי מצוי באותו מצב עתה, עם דבריו המביעים תסכול עמוק עד כדי נואשות של נחמן אש האבא, הכותב במאמרו: "אז זהו. בקרוב נלווה את הבן לשדה התעופה בדרכו ללימודי רפואה בפארג. אחלה אוניברסיטה, אחלה עיר. הוצאה ענקית למשפחה ועצב גדול על כך שלא נוכל ללוות מקרוב את לימודי הרפואה של הבן במערכת הבריאות בישראל".

מה יאמרו משפחות קשות יום הנאלצות לתמוך בילדיהם כדי שאלו יממשו את חלומם ויסללו את עתידם? מה יאמרו משפחות שכולות ומשפחות נכים ומוגבלים המשלחות בעל כורחן את מקור כוחן ומשענתן ללימודים הרחק מגבולות המדינה? האין הן ראויות למנת התחשבות, נחמה והקלה על סבלן?
את מאמרו האישי המביע אכזבה, תסכול וכאב של הורה המצוי בתחום ובקיא בפרטים, מסכם פרופ' אש באלו המילים: "אין איוולת גדולה מזו שבחור ישראלי צעיר, חובש, לוחם ביחידה מובחרת, עם ציון 733 בפסיכומטרי וציוני בגרות מצוינים, יוצא ללמוד רפואה בחו"ל כדי לחזור בגאווה לעבוד במערכת הבריאות הישראלית בעוד 6 שנים. מדינת ישראל צריכה להתבייש בתוצאה הזו".

כהורה ובהתייחס לדבריו של פרופ' אש כאב גאה, מתנחם אני בידיעה כי אין "פרוטקציה" בהליך הקבלה לרפואה מחד, אך חושש אני מהיום בו יסיימו ילדינו את שנות לימודיהם בחו"ל ומתוקף חינוכם וזיקתם לארץ, ינסו עם חזרתם להתקבל להתמחות באחד מבתי החולים בישראל. האם גם אז ישמר ניקיון הכפיים והשיקולים יישארו מקצועיים גרידא, ללא העדפה מתקנת או סתם העדפה מעוותת?

המלצות וסיכום

ב-28 ביוני 2021 החליט שר הבריאות ניצן הורוביץ למנות את פרופ' ותא"ל במיל' נחמן אש למנכ"ל משרד הבריאות. בין הנושאים הרבים המונחים על שולחנו מצויה ככל הנראה גם הסוגיה שבלב המאמר, בה עסק בתפקידיו השונים וגם מתוקף היותו הורה מודאג.
עתה מצופה כי כמנכ"ל יעיין שוב במכתבו שלו אל קודמו ויחליט האם מסמכו שבסימוכין עודנו תקף וראוי לטיפול מקצועי ולמענה מידי במסגרת רפורמה מקיפה וכחלק ממחויבותו המוסרית כלפי צעירים בעלי מאפיינים דומים לשל בנו ובתו.

פרופ' אש – בידך להוביל עתה מהלך בין משרדי מתבקש, אליו שותפים יהיו משרדי הבריאות, החינוך, הכלכלה, האוצר ועוד, בכדי לשנות את האיוולת המתמשכת ולתקן את התוצאה המבישה עליה הצבעת אתה אך לאחרונה.

אל”מ במיל׳ טל בראון הוא יועץ אסטרטגי, בעל תואר שני בלימודי צבא וביטחון, ביצע שורת תפקידי פיקוד במגוון יחידות לוחמות, שירת כמג״ד, כמפקד בה״ד ורמ״ח איסוף הקרבי, וחבר בתנועת ׳הביטחוניסטים׳.

עקבו אחר ׳מידה׳ גם ברשתות החברתיות: