ספרו החדש של ארי שביט הוא המשך של שיח הקלישאות שמסווה את המטרה האמיתית: כיבוש התודעה
במבצע "בית בטוח" שבמסגרתו יותקנו אביזרי בטיחות ביתם של ותיקים בקהילה. ראש העיריה משה לאון פונה אל ותיקי ירושלים ואומר להם שהם הלב של העיר. יש לקוות שספרו החדש של ארי שביט, "בית שלישי", שבו קובע המחבר כי "על ישראל להיות מדינה מכוונת צעירים", לא יגרום לעיריית ירושלים לגנוז את המיזם. שביט, הכותב בספרו כי "על ישראל להיות מדינה של צדק חברתי", מסביר את גישתו לצעירים בכך "שאומה שדורשת מצעיריה לסכן חייהם עבורה – מחויבת להעניק להם דיור ראוי ובר-השגה".
מאחר ואוכלוסיית הוותיקים הטפילה היא זו שבנתה את המדינה, כשהצעירים של שביט עוד לא נולדו, אולי צריך בעצם לזמזם את המלים של חיים חפר "הכושי עשה את שלו הכושי יכול כבר ללכת". או שפשוט לומר שהגיע הזמן שגם בישראל יכירו ביתרונות השיטה האסקימוסית.
אבל זוהי הבעיה הפחות גדולה עם הספר "בית שלישי", שמאמר זה אינו מתיימר להיות ביקורת ספרות עליו. מה שמעורר דאגה ב"בית שלישי" הוא הפרסום שלו. בתשדיר, המושמע מידי שעה, קובע שביט כי "מדינת ישראל היא נס… אבל כעת נשקף לה איום פנימי חמור. מלחמת השבטים מסכנת את עצם קיומה. ספרו החדש של ארי שביט … מנסה להבין מה קרה לנו. ומה עלינו לעשות. כיצד התפרקה החברה הישראלית? וכיצד נרכיב אותה מחדש?"
היה מקום לפליאה מסוימת כשרואים כיצד עיתונאי וותיק, מוערך ומשפיע מדקלם את הקלישאה הנבובה של יאיר לפיד: "באמת, שבעה מתוך עשרה ישראלים מסכימים על שבעה מתוך עשרה עניינים העומדים על סדר היום." ואפשר אולי לשאול בשקט אם ישנה הסכמה כזו רחבה מדוע קבע שביט שהחברה מפורקת? האם ניתן לראות בדבריו ניסיון השתקה של כל דעה שאינה מתיישבת עם רוח השוויון והאחווה?
זו כנראה התחושה במילייה שאליו משתייך שביט ואלו מן הסתם שיחות הסלון בחוג ידידיו. בקרב הפרולטריון מתגלעות מחלוקות נוקבות בכל מפגש בין חברים; במקומות עבודה, במילואים ואפילו בהפגנות, אבל חברה מתפרקת קיימת כנראה בפנטזיות של השמאל שמיישם בישראל דפוס פעולה בולשביקי הרסני. סדקים אמנם יש בחברה הישראלית ואליהם השמאל תוחב טריזים שירחיבו אותם במטרה ליצור בקיעים, וספר זה נראה כעוד כפיס עץ בסלע קיומנו.
המציאות המתוארת בפרסומת לספר דורשת בירור האם אכן קיים איום כזה ומי עומד מאחוריו. בכדי שהדברים יהיו יותר ברורים יש לומר כי מה שחייבים לבדוק הוא האם האיום הפנימי הנשקף, לכאורה, מקורו בפרויקט "בית יוצר ישראלי" שבמסגרתו יצא הספר, והאם נחשף כאן למעשה עוד ארגון חזית? ואל מול המידע שמוזרק לתודעת האזרח בישראל בערוצי התקשורת המגויסים כל שנותר לו, עדיין, הוא חופש המחשבה שמאפשר לו לשאול את עצמו; האם החברה בישראל התפרקה כבר, או שיש מי שמנסה לפורר אותה מבפנים.
כדי להבין את המושג "ארגון חזית" יש לעיין במאמרו של אמנון לורד ב"מידה" "וילי מינצנברג ומכונת התעמולה של השמאל": "ארגוני החזית, שעוסקים בגיזרה פוליטית מסוימת, כמו ארגוני 'שלום',… וארגוני סולידריות…"
ניתן להעריך את תפקידו של שביט במערכה מהתיאור שלורד משרטט כיצד; "לצורך ההסוואה של ארגוני החזית תמיד מגייסים כמה אישים ליברלים מפורסמים… המטרה העיקרית היא לבצע קולוניזציה של התודעה בחברה הדמוקרטית; דווקא פתיחותה של החברה החופשית הופכת אותה ליעד תקיפה מצד התנועות הטוטליטריות שנהנות מהגנת החוק ועקרונות חופש הביטוי המקודשים."
המניעים העומדים מאחורי פרויקט "בית יוצר ישראלי" אינם ברורים עדיין, אך ניתן למצוא זיקה בין הגורמים שמאחורי הקמתו לבין הגורמים שעמדו מאחורי הקמת "כחול לבן". זוהי עובדה קריטית להבנת המהלך של המיזם שיכולה לשפוך אור על הפרסומת לספר, מטרת הוצאתו ואף להסביר את דקלום המסרים של יאיר לפיד ע"י ארי שביט.
עניין אחר ונוגע למיזם "כחול לבן" הוא מה ששביט כותב "על האשכנזים-החילונים להבין שאף על פי שכוונותיהם של אבותיהם וסביהם היו נעלות – הם גרמו עוול עצום (ובלתי-מודע) לרבים מהעולים שהגיעו מארצות דוברות ערבית… עליהם לעשות ככל שניתן כדי לתקן את העוול."
אם מישהו שכח אז כדאי להזכיר ש"כחול לבן" הוקמה על בסיס חרם על בנימין נתניהו. נתניהו הוא מנהיג של ציבור שברובו מורכב מצאצאי אותם "עולים מארצות דוברות ערבית". החרמתו היא למעשה המשך העוול וההתעלמות, בלתי מודעת כמובן, מאמונות ודעות של חלק נכבד מהעם. ארבע מערכות הבחירות, שנכפו על מדינת ישראל כתוצאה ממסע החרמות המתוזמר, אכן קרבו את החזון של פירוק המדינה אשר אליו שואפים קרנות שונות ואנטי ציוניות הנתמכות בכסף זר.
יש להוסיף כי הלבנוניזציה שאליה הידרדרה הפוליטיקה הישראלית בעצם הקמת ממשלת לפיד-בנט היא ההשלכה של אותו מיזם שנאה ופילוג המכונה "כחול לבן", והיא אכן איום פנימי חמור. לכן, יש לומר לארי שביט שכאשר הוא שואל "כיצד התפרקה החברה הישראלית?" מוטב לו שיביט סביבו או במראה.
המסקנה העגומה שאפשר להגיע אליה בעקבות מיזם הוצאת "בית שלישי", היא ש"בית יוצר ישראלי" אינו אלא ביטוי עדכני ל"חברה הישראלית לייצור שברי כלים" המופיעה בספר "קרקס הפרעושים" שכתב מרדכי הורוביץ בשנות השבעים.
לו היה הימין מבין משהו על הקשר בין ספרות ופוליטיקה, הוא היה מוציא לאור מחדש את ספרו המושכח של הורוביץ, ספר אשר יכול להסביר את המקור לצורך והיכולת של "בית יוצר ישראלי" לפרק את החברה הישראלית. ואם לשאול את הפרסומת לספרו של ארי שביט הרי שיש לומר: "קרקס הפרעושים זהו ספר חובה לכל ישראלי האוהב את ישראל דואג לעתידה."
ארי שביט – בית שלישי- מעם לשבטים לעם
בית יוצר ישראלי-ידיעות אחרונות – ספרי חמד
2021
221 עמ'
למאמרים נוספים של ד"ר יהודה שלם – לחצו כאן
עקבו אחר ׳מידה׳ גם ברשתות החברתיות:
כשהמרכז שמאל הציוני עבד עם התפיסה הסוציאל דמוקרטית כדי להגשים את המטרה מטרת הבית הלאומי היהודי בארץ ישראל וגם הצליח בכך במידה לא מבוטלת כי המטרה הלאומית הייתה העיקר והסוציאליזם היה רק הכלי שנבחר על ידם כדי להוציא את המטרה אל הפועל , נגץ וכחול לבן הוא כנראה הכי קרוב למה שהייתה מפלגת העבודה רגע לפני שנסחפה וסחפה את ישראל לבור השחור מבית היוצר של הפרוגרסיב העולמי המכונה הסכם אוסלו, לפיד כבר נטוע הרבה יותר עמוק ברפש הזה, ההבדל בין הסוציאל דמוקרטיות שהוא במידה רבה סוג של שמרנות ובין המהפכה הבולשיביקית בלבושה החדש – הפרוגרסיביות הוא עצום שכן האחרונה ענינה לפרק עד לכלום להשמיד ולמחוק את כל מערכת הזהויות של האנושות – אישית , משפחתית , דתית, לאומית כדי לבנות על הריק הערכי שיווצר את האוטופייה המשיחית המדומיינת של דת השוויון שעל מזבחה הןקרבו מאות מליוני בני אדם במאה העשרים בכל מקום בו דת זאת תפשה את השלטון “מדינת ישראל היא נס… אבל כעת נשקף לה איום פנימי חמור" מלחמת השבטים " היא חלק מאות מתקפת אמוק של כת הפרוגרס לפירוק והשמדה של הערכים וזהויות האנושיות בעזרת דוקטרינת "פוליטיקת הזהויות ,האיום הקיומי החמור הוא שנציגי כת מסוכנת זאת יגיעו לשלטון באמצעות "חמורים של משיח" כמו שהגיעו עכשיו בישראל באמצעות תאוות השררה ורמאותו של בנט , הנאיביות של גנץ שמפלרטט עם המפלצת הפרוגרסיבית- " נחש בריח" מזווג עם "נחש עקלתון " ו" נער הפוסטר לפיד שהריצו שופרות המהפכה האדומה מהתקשורת שכבר שבוי מזמן בסיסמאות והשקרים אותן שיווק בתפקידו הקודם
דיקטטורה בולשביקית שיפוטית קומוניסטית אנטישמית לא מחליפים בקלפי…
רק בהתקוממות עממית ומהפכה אזרחית!
הגיע הזמן שמיליוני יהודים יעלו על בית המשפט וכל המשרדים של אירגוני השמאל(הסוכנים הזרים)!
תומאס ג’פרסון: “כשהממשלה חוששת מהעם, יש חירות. כשהעם חושש מהממשלה, יש עריצות.”
וולטייר: “אם אתה רוצה לדעת מי שולט בך, תסתכל על מי אסור לך לבקר.”
תומאס ג’פרסון: “כאשר עוול הופך לחוק, ההתנגדות הופכת לחובה.”
בינתיים שלוש כיתות ח התגייסו לאותה מלחמת קודש והפגינו בצייתנות מול ביתם של חברי ימינה.