הציונות הדתית מעולם לא הצטיינה באסטרטגיה מדינית אפקטיבית, לא כאשר עלתה על העגלה המדינית המלאה של הציונות השמאלית ולא כאשר קפצה ממנה ועלתה על עגלת בגין. כעת, היא פשוט חיה בעולם של פנטזיות
נפלאות דרכיהם של חלק מההולכים בעקבותיו של הרב קוק האב. פעם התכוננו כמה מהם לפוצץ את המסגדים בהר הבית. עכשיו חובשי כיפה סרוגה הקימו ממשלה עם האחים המוסלמים (סליחה, עם התנועה האסלאמית), ואנשי תקשורת, הוגי דעות ופוסקי שפתיים מ"המחנה" מנרמלים את התופעה המבישה. "נתניהו התחיל", "עכשיו תורנו", "אחדות" – זו רמת הטיעונים. הראי"ה קוק לא אחראי לזה, כמובן, אבל מקצת מ"תלמידיו" אחראים בהחלט.
מפוצצי המסגדים משנות ה-80 ומשתפי-הפעולה עם רע"ם היום בעצם אינם שני קצוות. לפעמים הם אפילו אותם אנשים, ובכל אופן אלה ואלה מבטאים את העובדה שרבים – לא כולם, ואפילו לא הרוב – בציונות הדתית חושבים מחשבה מיתולוגית, לא פוליטית. הסיפור על רצח אנשי שכם אחרי אונס דינה היה כביכול "ההיגיון" שבהתנקשויות בראשי הערים בשטחים. טיהור המקדש בימי החשמונאים היה אולי הסיפור המגייס לתוכניות לפוצץ את המסגדים.
עכשיו מספרים לנו סיפור מגייס אחר שהיה או לא היה: מי שלא מקבל את ההונאה שביסוד ממשלת בנט-לפיד משול לקנאים ששרפו מחסני תבואה במצור על ירושלים. לכן עלינו להתייחס לממשלת בנט-לפיד במתינות – לאכול את השרץ בנחת בשם "האחדות". אחדות היא אומנם עיקרון ממלכתי חשוב, אבל רק כאשר היא מבוססת על בירור פוליטי נוקב וחופשי ועל בחירה דמוקרטית בין חלופות, ולא כשהיא סיסמא ילדותית בפי גננוֹת. במקום מחשבה פוליטית נטועה במציאות, האנשים האלה "חיים את הסיפורים" במין חזרתיות א-היסטורית ודרשנות על סמלים וארכיטיפים. זאת איננה פוליטיקה מעשית. זאת "פוליטיקה" מיתולוגית של מטפחי אגדות. כאשר זה טיב המצפן, ההליכה לאיבוד מובטחת.
מה שחלילה מתרקם לנגד עינינו הוא חורבן אפשרי של תנועה ציונית חשובה, של הציונות הדתית. זו חזות קשה, אחרי שתנועת העבודה, תנועה חשובה לא פחות, בלשון המעטה, התנוונה לאיבר מדולדל שנציגה שלו בכנסת חולמת להרוס את זכרון-יעקב. כל זה קורה כשהמפלגה הראשית של הימין הציוני מצויה רק במצב מעט יותר טוב ומפלגתו של סמוטריץ' סגורה במגזר של אדוקים. שאר הזירה הפוליטית מנומר בחברות שיווק בע"מ, מוסווֹת למפלגות שאינן אלא ארגונים דיקטטוריים בבעלות "מנהיגיהם". מעשה ההונאה המזעזע של ימינה הוא אפוא חלק חשוב מתהליך הרסני המאיים על הפוליטיקה הדמוקרטית כולה.
בין משבר למשבר
מעניין להשוות בין המשברים של שתי התנועות החשובות האלה, הציונות השמאלית והציונות הדתית. הזרם המרכזי של הציונות השמאלית היה אמון על מעשיוּת וחזון, על פרגמטיות שואפת לגדולות. זו הייתה אחת מהנוסחאות להצלחה ההיסטורית העצומה שלו: דבקוּת במה שאפשר לעשות, בלי סיפורי אגדות על חורבן וגאולה, מודרכת בחזון גדול ובאסטרטגיה מדינית ברורה. אחרי כמה עשורים של הישגים יוצאי-דופן, הציונות השמאלית הסתבכה באסטרטגיית אוסלו הכושלת ואיבדה את דרכה.
לעומתה, הציונות הדתית מעולם לא הצטיינה באסטרטגיה מדינית אפקטיבית, לא כאשר עלתה על העגלה המדינית המלאה של הציונות השמאלית ולא כאשר קפצה ממנה ועלתה על עגלת בגין. כשותפים זוטרים לליכוד של בגין ונתניהו הם היו זרוע התיישבותית נטולת אוריינטציה מדינית משלה. עכשיו בנט ותומכיו בעיתונות הדתית רוצים להתבגר, ונחשף הליקוי היסודי שלהם: הם אינם מנווטים בעולם הממשי. מחשבה מיתולוגית הוליכה אחדים בציונות הדתית לדחות את 'תוכנית המאה', והוליכה אחרים לאמץ ממשלה עם האחים המוסלמים. ייתנו להם את היישוב אביתר וייקחו להם את המדינה.
מספרי הסיפורים לא יציעו אסטרטגיה מדינית לישראל. בהגה שלנו אוחזים אנשים לא ישרים, אבל גם לא כשירים פוליטית. והתרופה למשבר אינה יכולה להיות רק בהחלפתם, מפני שהמשבר הוא משבר המפלגות האמורות להצמיח מנהיגים ולדון באסטרטגיות. אותן יש להבריא, על בסיס הזרמים בתרבות הפוליטית המעשית והאפקטיבית שיצרה התנועה הציונית.
פרופסור אבי בראלי הוא היסטוריון ישראלי, פרופ' חוקר ועורך במכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות שבאוניברסיטת בן-גוריון בנגב.
עקבו אחר ׳מידה׳ גם ברשתות החברתיות:
ממתי בנט ושות' מייצגים את הציונות הדתית? כמעט כל מכריי מהציונות הדתית מקיאים בכל פעם ששמם עולה.
ממתי? מאז הבחירות של 2013 עם הניסיון לאחד את כל הפלגים של הכיפות הסרוגות אשר הוביל תחת הנהגתו של בנט ל-12 מנדטים בכנסת, מהססמה הנבובה: "משהו חדש מתחיל". אכן משהו חדש התחיל. כולם הלכו שבי אחרי בנט את שקד והיום הציונות הדתית מתה לאחר המתת החסד של הזוג המוזר הנ"ל.
מאמר מצוין
המשבר עמוק, הפוליטיקאים ניטרלו את הדמוקרטיה שעדיין קיימת רק בחיכוד. בנט ושקד הצליחו במעשה ההונאה הגדול ביותר בתולדות המדינה. אך ניתוח מהליכיהם בעדור האחרון מראה שמעולם לא היו וחא רצו להשתייך לציונות הדתית. הם חלק מאסטרטגיה ארוכת טווח לחיסול הקואליציה היהודית. רב מוחץ
של הציונים הדתיים אינו איתם היום אך נכון שהמיעוט שמשלים עם ההונאה הוא קולני וכאילו מייצג.
זו הסיבה,
מדוע בנט, סער, אלקין, שקד, אורבך, קארה, סילמן, פינטו, כלפון, כהנא, שאשא-ביטון, השכל, בגין, יצחק-הלוי, שיר, האוזר והנדל – צריכים לראות כל כנסת הבאה, רק מבחוץ.
להימחק ממועמדות לכל תפקיד ציבורי עד סוף ימיהם בפוליטיקה.
הקרן לישראל חדשה וסורוס יכולים לממן להם תפקיד בועד מנהל להצלת ישראל ממשבר הדמוקרטיה בקוסמוס, אך אזרחי ישראל – מכל מוצא, צבע עור, מין וכל חלוקה אחרת שעבדי הכסף של סורוס, רוצים לחלק אותנו לפיו – מכירים כבר את הסיוע לחמאס ברצח ישראלים, שהועדים הללו מהווים. צמד הנוכלים, אשר בגדו במצביעים ומלכי פינחם, יכול לקוות שזה הכסף והתפקיד שיקבלו, גם אם לא יבחרו יותר לשום תפקיד ממלכתי. בהצלחה לצמד הבוגדים במצביעיהם, בהתמודדות על כסאו של إسماعيل هنية.
סיפורה של הציונות הדתית הוא בראש ובראשונה סיפור של התנצרות מחדש
יותר במובן של חזרה על תהליכי לידת הנצרות מאשר על אימוץ נצרות עכשווית
המשיחיות שבה היא משיחיות נוצרית [המוסלמים מכנים את הנוצרים "מסיחיון" כלומר "משיחיים"] ולא תקווה למשיח יהודי
"ואהבת" של הציונות הדתית הוא בראש ובראשונה במשמעות של "דת האהבה והרחמים"…המכונה בשיחם הפסאודו-יהודי "דרכיה דרכי נועם וגו'"
וכמו הנצרות השורשית הרי שהעיקר אצלם הוא "אהבת החוטאים" [ראה בן אמוזג "מוסר יהודי ומוסר נוצרי"] בכל מחיר עד כדי "שנאת הצדיקים"…
הציונות הדתית מנסה לעשות למדינה מה שהנצרות עשתה לרומא ולרומאיות…
למעשה זו מחלה חשוכת מרפא בדיוק כמו הנצרות שחילחלה לרומא וכילתה את כוחה מבפנים
ולהבדיל מהכתוב במאמרך – אין אצלם יוצרים מהכלל בזה – כל בני ובנות הציונות הדתית נוצריים, חלקם בשלב של פרישה חלקית מהיהדות, כמו בימי ראשית הנצרות תחת הנהגתו של אחיו של יש"ו שדקדקד והקפיד על "שמירת המצוות" והחמיר בקיצוניות אפילו על "דרבנן", וחלקם כבר עברו לחסותם של פטרוס ופאולוס ביחסם למצות המעשיות…
תגובות כאלה, עם חוסר הביסוס( המלווה בציטוטים שלא נוגעים לטענה ), עדיף שלא ייכתבו.
במקום להתייחס עניינית לרעיון של ציונות ואמונה בה' כדברים קשורים, אתה סתם הולך סחור סחור כדי לגדף.
דווקא הנצרות הייתה זו שוויתרה על הלאומיות בשביל אמונה דתית מופשטת ( ראה הרב בן אמוזג שם ) .
דווקא המפלגות החרדיות היו מוכנות גם לשבת עם עבאס, בניגוד לסמוטריץ ושות'.
בקיצור, חלאס, טען לעניין.
הכותב מוציא עצמו מנותק כאשר הוא מנסה להציג את בנט כנציג הציונות הדתית. ראשית, בנט בניגוד לסמטריץ' נשען גם על קולות חילונים ולמעשה ננטש על ידי הביס הדת"ל שלו במהירות עם הצטרפותו לקואליציה הנוכחית מה שמראה כמה הוא לא מייצג. שנית, ישנו בייס חזק לא פחות במגזר גם לליכוד וישנם קבוצה מכובדת שמצביעים למפלגות אחרות(יש-עתיד, כחול-לבן וש"ס הן הבולטות).
כמובן, שהיות והמגזר רחוק מלהיות מאוחד, אין כיום כלל הנהגה אחת שניתן להאשים אותה בחוסר אסטרטגיה. זה כמו להתייחס לחילונים כמקשה אחת. יש שעושים זאת, אבל ברור שמדובר בהכללה גסה שרחוקה מלהיות מציאותית ולא רלוונטית בנושאים רבים.
ולהתייחס לתומכים המיסטיים של בנט כמשבר במגזר זו בדיחה-מדובר על מיעוט קטם ושולי, להזכירכם אין לו בייס אמיתי אפילו כשמצרפים תומכים מחוץ למגזר.
ובתוך כל זה עולה השאלה הגדולה: לאן נעלמה חגית משה???
למי שלא יודע, הגב' משה היא יו"ר הבית היהודי וסגנית ראש עיריית ירושלים. היא בחרה לא לרוץ בבחירות הנוכחיות עקב גאוותנותם של הרבנים שמאחוריה שסירבו להיות כינור שני לסמוטריץ' וסירובו של בנט להציע לבית היהודי מקומות ברשימה משותפת(אילו כשהוא מצטרף לאחרים זה נעשה כגוש טכני שמתפרק מיד לאחר הבחירות) ולכן חתמה עיסקה עם בנטף הבית היהודי לא ירוץ ויתמוך בנט והוא בתמורה יהפוך אותה לשרה. כמובן שהוא לא קיים את ההבטחה הזו.
אז אחרי שהוא דפק את המפלגה כלכלית ואידיאולוגית ואחרי שהוא תקע לה ככה סכין בגב- הייתי מצפה שברגע שחצי מהבייס שלו הכריזו אכזבה ונטשו אותו היא תקפוץ ותוציא הודעה ש'יש בית לציבור הדתי הלאומי המתון", אבל לצערי קולה לא נשמע.
מקווה שעד הבחירות הבאות(מתי שזה לא יהיה) היא תתעורר ותתחיל להפוך למבקרת החריפה של בנט שהיא צריכה להיות. ואולי אף תבין את חשיבות אחדות המגזר ותיגש לסמטריץ' עם מעט יותר ענווה.
גילוי נאות: אני דתי-לאומי מבית ומלידה.
האבחנה בעניין מפלגות כחברות שיווק בע"מ בבעלות איש אחד בהחלט מעוררת מחשבה..
קצת נסחפת אדון בראלי.
בנט וכהנא בקושי מאמינים בתורה, שזה יהיה להם בכלל מצפן….
זה מאמר פואטי לא רציני.
החלוקה בגדול במגזר הדתי לאומי הם בין הלייטים שימינה מייצגת, ציבור שהוא כבר בתפר הרפורמי, למרות שמתעקש עדיין להיקרא אורתודוקסי.
שהם מעולם לא חלמו לפוצץ מסגדים, כי כאמור הם גם לא בדיוק שומרים שבת…
הקבוצה הזו, היא סוג של אליטה בעיני עצמה, בדרך כלל אלו בממוצע אנשים אמידים ומשכילים עם קריירה צבאית, ובעלי שנאה וסלידה עמוקה מהחדרים והחרדלים ( והמזרחיים) מחד. ובעלי רגשי נחיתות מובנית עמוקים לציבור החילוני מאידך, הם כה כמהים לקבל מהם הכרה, מתים להיכנס למועדון "הנכון" ולשם כך הקריבו את כל הערכים והאמונות שלהם כבר שנים רבות, ככל שבכלל היה להם, הנשירה שמה היא באחוזים קטסטרופליים זה כמה עשורים.
הדגל ( הדתי) האחרון שעוד נשארה להם "ארץ ישראל השלמה" גם הוא מתקפל לנגד עיננו, הכל נרמס תחת יפיפיות הנפש מול מחנה "הנאור".
הקבוצה השנייה, הם החרדלים עד הממורכזים, בהובלת סמוטריץ, הקרובים יותר לציבור החרדי והמסורתי מלציבור החילוני, ימניים מאוד, שבהם יש אולי בעלי נטיות משיחיות, אבל זה בשוליים, בעיקרון הם אנשים בעלי חזון ואידאולוגיה ברורה, מפעל ההתנחלויות זה פרוייקט עצום שהם הרימו. נכון הם לעיתים קיצונים וטהרנים, ראש בקיר וחסרי פרגמטיות פרקטית מעשית, כמו התנגדות לתוכנית המאה, אבל יש להם דרך ברורה ורהוטה, ואידיאולוגיה סדורה. והם מתנגדים לנוכל בנט ובוכים שהוא גדל אצלם במפלגה לא פחות מאנשי ליכוד.
מה שכן, שעצם זה שיכול לצאת מהמגזר הזה כמות כה גדולה של נושרים, מעוותים משלל הסוגים והקצוות, מכהניסטים עד אברום בורג, לא להאמין שבנט הכמעט רפורמי היה עד לא מזמן יו"ר הבית היהודי, ממשיכת המזרחי ההיסטורי!!
מראה על בילבול עצום, ושבר מבני גדול, שתחילתה היא מהסטייה הקטנה של המזרחי שהחברה לציונות, והוסיפה לדת את הלאומיות, מה שייצר ייצור כלאים וסלאט מוזר, הדת נהיה ללאום, והלאום לדת, מה שבתהליך לבסוף, אצל חלקים גדולים,נשאר בלי דת ובלי לאום.
הסטייה והבילבול התחילה אצל הרב ריינס והרבה קוק.
כהנא ובנט ואלעזר שטרן, ודומיהם, הם רק התוצאה המעוותת שצמחה והתפתחה מזה במשך השנים לכל הכיוונים.
הציונות הדתית לאומית הייתה עד המשבר הנוכחי הנוראי. לחוד החנית של החברה הישראלית. לו זו בלבד שבנט הפך אותם לסיפור עצוב. הוא הציג מסמך כתוב והתחייב בכתב ובעל פה. כאשר כיפה לראשו. לאמור נציג נאמן לאלוהי ישראל. במסמך נכתב ועדיין כתוב, את שאמר מר בנט בעל. לא אשב עם לפיד בשום פנים ואופן ולא עם מרצ עבודה וכל השאר. א. לא תשקר. ב. לא תיקח קולות ימינה מהליכוד. כדי להעלות לשלטון את השמאל הקיצוני. לאמור: לא תגנוב. והדיבר החמור מכל. כחובש כיפה הוא שגריר של אלוהי ישראל. לאמור ג. לא תישא את שם ה' אלוהיך לשווא. כמה עצוב. הגם שקרת גנבת ואת שם אל הויה ברוך הוא. היה הווה ויהיה. שמו חיללת? עם גיבוי חזק וגדול של הציבור שעדיין רובו ככולן אינם כאלה.
זה לא רק אובדן הציונות הדתית, אלא גם אובדן המדינה, אם הממשלה הנוכחית תמשיך במעשיה.
בשם השמאל הנאור והפרוגרסיבי המדינה בדרך לאבדון.
חלאס. בנט הוא לא ציונות דתית. הוא רכב על הגב וזרק.
כבר שנים רבות שאין 'ציונות דתית' כמגזר אחיד. הדתיים לאומיים הם תמונת מראה של כלל החברה הישראלית מכל הבחינות- דתיים לייט ודתלשים מול חרדלים, אשכנזים מול ספרדים, שמאל מול ימין ועוד. כל קונפליקט בחברה הישראלית קיים גם בחברה הדתית לאומית בניואנסים טיפה שונים.
כמה הערות:
א. הציונות הדתית בהחלט הצטיינה באסטרטגיה מדינית אפקטיבית בהקמת מפעל ההתיישבות ביהודה ושומרון, שבלעדיו מזמן היינו חוזרים לגבולות 67 פחות או יותר. אפשר לומר שבמקרה הזה הם לא קפצו לעגלה של בגין, אלא בגין ושמיר קפצו לעגלה שלהם.
ב. מה שנכון הוא שמאז הפיצול במפד"ל בשנות ה-80, הציונות הדתית כבר לא קיימת כמגזר פוליטי, וטוב שכך.
ג. אל תשווה בין המשיחיות ההזויה של אנשים כמו אבי מעוז (שכנראה מאמין לשטויות של עצמו) לבין הציניות הבוגדנית של בנט. השימוש של בנט בכיפה הוא בדיוק כמו השימוש של מירי רגב ואורלי לוי במזרחיות ושל ליברמן בשנאה לערבים (בעבר) ולחרדים (היום). ציניות פוליטית ללא כל ערכים.
התנועה הציונית סיימה את תפקידה עם הקמת המדינה היהודית או מדינה לעם ישראל ההיסטורי . כמו כל תנועה לאומית מוצלחת .
שותפו הסוציאליסט של פרופ דני גוטויין כותב באתר מידה, גם אם זה ההישג היחיד של בנט ולפיד – וזו שאלה דורשת עיון – זה כבר לא מעט.
אני לא חושב שעגלת השמאל היתה מלאה בשנות השבעים כשהציונית הדתית עברה לקואליצית הימין (לא שזה היה מעבר אידאולוגי, פשוט הם היו מפלגת לווין לשלטון, תקועים במשבצת הספציפית שהוקצתה להם). בשלהי שלטון העבודה מה שהחזיק את שלטון השמאל היה אינרציה טהורה. גם קודם לכן השמאל תמיד העדיף צייתנות על ציונות.
תודה על המאמר…השאלה מה יעשו איילת שקד כהנא סילמן אורבך.. הרי הם מלחכי הפניכה ועוזו של הנוכל המגולמן בנטיטוס. כל זה בשם איחויי אחווה מדומים..האחים המוסלמים של מנסור עבאס אביתסאם מרעאנה הורוביץ זנדברג שלא נדבר על חסר ההשכלה יהיר לפיד.
אויי לנו כי בחרנו בימינה. הרי הנוכל המגולמן בנטיטוס הזהיר לא לשבת עם תומכי הטרור מנסור עבאס. לא להיות תחת לפיד..לא להיות ראש ממשלה בפחות מ 15 מנדטים. אז מי שיקר?
עוד מתברר שנתן שוחד לאילן ישועה העד השקרן הנאלח שתפר לנתניהו תיק שיקרי
לא שווה תגובה…
רוב מוחלט של הציונות הדתית מתעב את בנט, הכותב מפנטז עובדות ואז כותב מאמר פנטזיה בהתאם.
זה נכון אבל מצד שני כל הדתיים, ובמובן מסוים כל היהודים, חיים סיפורי עבר כל הזמן. ככה זה. אז זה פסיכולוגיה עמוקה של ניתוק מן המציאות. מה הפתרון?
אחדות בין שני חלקים או יותר מאותו עם גנרי – זה דבר מבורך
"אחדות" הין חלקים של שני עמים אויבים היסטורית – זו בגידה!
על כל המשתמע מכך לצורך דיון פלילי עתידי
בנוסף, אין אפשרות לאחדות עם מי שלא מעוניין באחדות איתך.
אך מי שמעוניין לקבע רק את המוסר שלו ולא מוכן לערוך הסכמים של "אני אקדם קצת משלי ואתה תקדם קצת משלך" ולהכיל את החרדים והימין הקיצוני, מי שדורש ממועמד שלא מוצא חן בעיניו לפרוש. מי שמשוכנע שכל תפיסה שונה משלו לגבי פימיניזם/הקהילה הגאה ושאר מיעוטים היא פשע שנאה-
איך אפשר לעשות איתו אחדות. אנחנו כבר הושטנו מספיק יד לשלום, אבל אם הם לא מעוניינים לקבל אותה, אז לא צריך. כבר ראינו באוסלו לאן התרפסות כזו מובילה.
כנראה לא הובנתי
השמאל מנסה לקדם בכוח שותפות עם אויבים מתוך ראייה קומוניסטית שכולם אותו דבר, על מנת להשיג שליטה על שני הצדדים. לטעמי האישי זו בגידה מפורשת בלאום ובדת היהודית.
לאורך אלפי שנים זה מה שאפיין אותנו – ההתבדלות משאר העמים. אפילו בתקופות של רווחה מדינית וכלכלית מרכזים יהודים נאבקו לשמור על ייחודיותם בנוף. השמאל שואף למחוק את כל זה, ובחלקים מסוימים בארץ ובעם היהודי אף הצליח מעל ומעבר!!!
מן הראוי שבשלטון ימין אמיתי עתידי, יעמידו לדין , את כל רדופי אוסלו על 'פגיעה בריבונות המדינה או בשלמותה' ועל 'סיוע לאויב במלחמתו בישראל'. על שתי העבירות ניתן לגזור עונש מוות או מאסר עולם
שני הסעיפים מחייבים גרדום, (גם לפי החוק הקיים, או חוק רטרואקטיבי-זה הרי ניתן לשיטתם)
עם השמאל לא ניתן הגיע להסכמות או לשיתוף פעולה – ע"ע ממשלות רוטציה למיניהן- יש לרסק את השמאל לרסיסים כך שישאר בספרים מעלי אבק בספריות נשכחות.
גילוי נאות: זה בדיוק מה שהשמאל חושב על הימין ופועל לביצוע ע"י זרועותיו
בשב"כ, משטרה, צבא, אקדמיה, תקשורת
סליחה , אבל ההוא והחברה שלו לא ציונות ובטח שלא דת ,
האם הוא למד במרכז הרב , האם הוא עלעל אי פעם בכתבי הרב קוק ,
האם הוא יודע בכלל מה פירוש להיות דתי, מי כתב את שולחן ערוך ,
האיש פשוט נשלח ע"י מישהו לתוך מחנה הימין , הדביק מדבקה קטנה על הראש וחתר מבפנים עד שהגיע למטרה שאליה נשלח , לכבוש את מה שנותר במדינת ישראל את בית הנבחרים , אחרי שהמישהו הזה כבר כבש את כל שאר מוקדי הכוח האמיתיים (בתי המשפט, התקשורת , צמרת הפקידות המשטרה וצה"ל , האקדמיה והאספסוף) הצליח לזרות חול בעיני הרבה אנשים תמימים ולשקר את השקר הגס ביותר , ולחזור עליו פעמים רבות ככל האפשר (לפי עקרון תעמולתי ותיק) ולקרוא לעצמו ימינה והבית היהודי שאלו בעצם שני הדברים שאותם נשלח לחסל ואם לא נזכה לנס משמיים הוא גם יצליח היה לא תהיה.
חורבנה של החברה "הציונות הדתית" נובע מחוסר מנהיגים פוליטיים אמיצים, שנכונים לשלם את המחיר של מלחמתם להשמעת האמת שלהם.
המצב בחברה החרדית – מעט יותר טוב, משום שהם יותר מסוגרים בתוך "הגטאות" שלהם, ואינם חשופים כל-כך להשפעה של הינדוס התודעה מפי אנשי התקשורת הליברלית.
מאז רצח יצחק רבין, כל המנהיגות של הציונות הדתית הוכנעה למגבלות הדעה העצמאית, והחינוך עבר לשליטת ה"יהדות" הרפורמית באמצעות רבנים בעלי נטייה לתרבות ה"לייט".
זה מאמר לא טוב ואסביר מדוע. כל מאמר חייב להיות מעוגן בעובדות ומחוזק במספרים. האמת היא שהציונות הדתית מצביעה לפחות לשלוש מפלגות ואולי 4. בבחירות האחרונות התחלקה הציונות הדתית המובהקת בין מפלגתו של סמוטריץ ובין מפלגת ימינה. אחוזים ניכרים מאד של הציונות הדתית מצביעים לליכוד ומיעוטם גם לש"ס.
זאת אומרת, מראש, עוד כאשר בנט וחבר מרעיו נשבעו מעל כל במה שלא יישבו עם יאיר לפיד ועם מר"צ ורע"מ, ולמרות זאת קיבלו בערך 30 אחוז מהקולות במגזר הדתי. אחרי שנתגלה דבר הרמאות, מצביעים רבים נטשו את ימינה. כך שאנחנו מדברים רק על (בערך) 15 אחוז מהציונות הדתית. עושה הכותב פה דבר מופלא. לוקח 15 אחוז מהציונות הדתית, ומכליל אותם עם ימינה. וכל זאת, רק בגלל שכמה אנשים שיש להם במה תקשורתית בציונות הדתית (משפחת סגל או משפחת העצני לדוגמה) וגוזרים את זה על כל הציונות הדתית בהכללה. לדעתי ממש חבל וסתם עושה שנאת חינם בתוך הימין – למרות שרוב הציונות הדתית לא עם בנט. לדעתי הכותב מצטרף פה לקבוצה שמכלילה את כל הציונות הדתית בכפיפה אחת.
עכשיו מספרים לנו סיפור מגייס אחר שהיה או לא היה: מי שלא מקבל את ההונאה שביסוד ממשלת בנט-לפיד משול לקנאים ששרפו מחסני תבואה במצור על ירושלים?
כבר מאז רצח הישראלים עבור פרסים מאוסלו, הטקטיקה הבלעדית של נוכלי הסמול – הינה בדיוק טפילת האשמות חסרות שחר על הצד השני.
כאשר הם רצחו ישראלים (וגם לא ישראלים, תמורת פרסים מאוסלו וסיקור אוהד בפמפלט של שוקן, הם פגעו ב-2 העמים) זו בדיוק הסיבה מדוע נוכלי הסמול בחרו (באופן מודע) לקרוא למעשיהם – שלום. הסיבה: להאשים את מי שמתנגד לרצחנותם, שהם "נגד השלום".
זו הטקטיקה. חייבים להכיר אותה. לפיכך, כל האשמות תומכי הבוגדים במצביעיהם והפאשיסטים (אשר רוצים לחוקק חוק החל ביעבד, כך על פי דיווחים ב"הארץ", ב"וואללה", ב"ווינט" – החל בדיעבד ובמטרה מוצהרת לפגוע ביריב פוליטי, בדיוק כפי שהיטלר חוקק) בממששת המנדטים – בטלות.
זו הטקטיקה היחידה שהסמול נוקט בכל העולם וחייבים להכיר זאת. זאת טקטיקה יעילה ששימשה אף את רוצח ההמונים לנין ואף לפניו. זו סיבה "אדרבא" להכיר שזו הטקטיקה שהסמול עושה. הדרך להשיב היא האשמה נגדית. סמולני לא רוצה דיון על עצם ומהות הדברים שבמחלוקת? מאשים את מי שלא מסכים איתו כי "שרף מחסני תבואה"? אין כל בעיה – אני אומר שמי שרצח ישראלים עבור פרסים מאוסלו, שרף את מחסנים עוד קודם.
ועכשיו מנסה לספר שאחרים הם אלה שהציתו את הרייכסטאג. בדיוק כמו שהיטלר עשה. לפיכך באופן לוגי, יש זהות בין הרוצחים הנאצים לבין הסמול של ימינו. צריכים עוד הקבלה בין השתקת דיעות לא סמולניות ברשתות חברתיות – יש מגוון תביעות משפטיות מוכיחות זאת, ההגנה היחידה של רשתות חברתיות היא שמירה על שלום הציבור (מזכיר משהו? בדקו מה היה שם אחד הצוים הראשונים שהיטלר יזם) – לבין שריפת הספרים הנודעת והמשפט שנולד בעקבותיה?
נחזור לדיון לוגי בדברים שעל הפרק, כאשר רוצחי ישראלים עבור פרסים מאוסלו, יגלו שהאשמות עובדות ל-2 הצדדים.
מאמר טוב, שמאיר צד בעייתי נוסף במחשבה המדינית של הציונות-הדתית. וישנם עיוותים נוספים, שכמה מהם כבר נסקרו במאמרי התקופה האחרונה פה ושם. כללו של דבר, הציונות-הדתית הקדימה וביקשה לעצמה עטרה שעדיין אינה ראויה לה.
עם זאת, למרות שאינני נמנה על חסידיו של הרא״ה קוק, יש לומר כח דווקא זרם תלמידיו בציונות-הדתית מתנגד לממשלה הרעה הזו בגלוי ובחריפות.
תודה על המאמר החשוב. נראה כי בזירה הפוליטית הקיימת נותרו רק 2 מפלגות ציוניות ה"ליכוד" ו"הציונות הדתית". בשעה שזו האחרונה איננה אופציה לבוחרים חילונים ציוניים נותר רק הליכוד.
במישור הרעיוני פרופ' בראלי בעצם הולך בעקבות המודל הציוני של מפא"י של פעם, זו שעיצבה את מדינת ישראל בראשיתה. היום ניתן להחיל לחלוטין את האבחנות שלו על דרכו של נתניהו כמנהיג ליכוד כמי ש"אמון על מעשיוּת וחזון, על פרגמטיות שואפת לגדולות". ליכוד ונתניהו בראשו מצאו והציבו את הנוסחה להצלחה ההיסטורית העצומה של מדינת ישראל בעשור האחרון תוך דבקות במה שניתן לעשות בלי לשכוח לרגע את סיפור החורבן והגאולה של עם ישראל. נתניהו מודרך בחזון גדול ובאסטרטגיה מדינית ברורה שהציבה את מדינת ישראל הקטנטנה כמעצמה ה-8 בעולם! העובדה שליכוד בראשות נתניהו החליף את מחנה ציונות השמאל שאיבד את דרכו הציבה מראה מול מחנה השמאל. והמראה שנשקף מתוכה מטריף את פעילי השמאל. מנגד מפלגת ימינה, בניטו נפתליני וחבר מרעיו לא יהיו ולו הערת שוליים בהיסטוריה של עם ישראל, השמאל השכיל להשתמש בהם בתור הזנב שבאמצעותו ניתן לקשקש בכלב… אבל עצם ההתנהלות המושחתת של חובשי הכיפות הללו מרתקת כתופעה בפני עצמה. וכאן יש לשים לב לעובדה נוספת שנותרה מחוץ למסגרת המאמר הזה, והיא, שרבים מקרב צמרת הפרקליטות ובהם שי ניצן, האחים שוקי ומומי למברגר והיועמ"ש הנוכחי (שהיו אמונים על תיקי האלפים ולפי כך ניצחו על ההפיכה הפוליטית באמצעים משפטיים נגד נתניהו), הם חובשי כיפות או חובשי כיפות לשעבר. וזה מעיד על בעיית שורש במחנה הזה שאיבד את דרכו לא רק מבחינה הפוליטית אלא מבחינה המוסרית.
צריך הרבה חוצפה בתקיפת "המחשבה המדינית של הציונות הדתית" כשב30 השנים האחרונות השמאל הביא עלינו דם, אש לאוטובוסים מתפוצצים, והימין הוציא מתוכו את שרון והגירוש מגוש קטיף ועמונה המדממת. אני מתנגד נחרצות לבנט, וציוני דתי, אבל מגוחך בעיניי לשאת על נס מחשבות מדיניות שהתפוצצו בפרצוף ולתקוף את המחשבה הציונית דתית. מה גם, שהכוצב עושה מעשה מאוד מכוער. לקחת את אנשי המחתרת היהודית ולהפוך אותם למייצגי המחשבה המדינית הציונית דתית?! הכותב בכוונה לא הביא את אנשי גוש אמונים כדוגמא. והרי מפעל ההתנחלויות הוא המייצג הכי מובהק של הדרך המדינית הציונית דתית, והוא ההצלחה הכי מסחררת מבחינה פוליטית. נכון שאין כבר ע' במועצת יש"ע, אבל ההתיישבות ביו"ש נהייתה עובדה מוגמרת, עם הסתייגויות מסוימות. אז מי פה הפנטזיונר?!
א – הציונות הדתית, איננה רק תנועה כי אם מגזר אנושי סוציולוגי חי ונושם! והיא גדולה פי 2 מהחרדים, וקטנה פי 2 מהחילונים. וכמו כל שאר המגזרים – ההגדרות שלה נזילות למדי. מאנשים שההבדל בינם לבין חילוני ממוצע הוא שהם שומרים את כל ההלכות הכשרות ולא רק חלק, בנוסף לשבת וטהרת המשפחה – ועד אנשים שעוקפים בשמירת קלה כחמורה את תלמידי פונוביץ' החרדית. אתה גם מתעלם לחלוטין ממוקד נוסף, לא פחות משמעותי לתנועה הציונית דתית מהמפלגות שמייצגות אותה – הישיבות הדתיות לאומיות, נוסח מרכז הרב ובנותיה. אלה לא הולכות לשום מקום – ורק הולכות גדלות ומתרבות ככל שהזמן עובר.
ב – כל הציונות היא "מיתולוגית" לשיטתך. הציונית היא האמ-אמא של כל תנועה משיחית שקיימת. חזרת עם ישראל לארצו, במטרה למחוק את הגלות, ולהשיב את ימינו כקדם! גם אותן תנועות ציוניות שמאלניות, שטענו שהם רוצים להיות ככל הגויים – רובם התנגדו לאוגנדה, לארגנטינה, לבירוביג'אן – כולם רצו את ארץ ישראל. חד וחלק. כל הציונים ה"אתאיסטים" הסוציאליטסים בקום המדינה – כולם בחרו בשפה העברית, בחרו בשמות עבריים וראו את עצמם כממשיכי דרכם של המכבים. קצת לא מסתדר עם עצם היותם אתאיסטים. כנראה צדק הראי"ה קוק זצ"ל שאמר – שגדול הכופרים באומה, הוא מאמין גדול יותר – מהמאמין הכי הגדול אצל הגויים!
ג – אין לך רב אחד שתומך במה שבנט עשה! אחד! בנט יודע שעתידו הפוליטי כמנהיג הדתיים-לאומיים נמחק מזמן! אין לו קשר וחצי קשר, עם מה שהציבור אליו הוא משתייך, חושב. הדתיים הלאומיים מאז ומעולם לא הצביעו באופן שבטי. אלא הם מתפלגים ברחבי הימין והחרדים. ובבחירות הבאות רובו המוחלט הציבור יתחלק בין ט' הליכוד וש"ס.
ד – אין דבר כזה יותר ציונות שמאלנית. זה לא קיים. הסוציאליזם איננו תורה מסיני יותר, אלא רק שיטה שאם יש בה דברים טובים – מאמצים, ואם לא – אז לא (השיטה הכלכלית הנהוגה בארץ משלבת רעיונות סוציאליסטים וקפיטליסטים כאחד – וכך ברוב המדינות המתקדמות בעולם). אין יותר עלייה סלקטיבית, אלא עידוד עלייה לכל יהודי באשר הוא. אין יותר כפייה ועידוד שלטוני לאמץ סגנון תרבותי מסויים על פני אחר. הציונות הלא דתית של ימינו – רובה הגדול רוויזיוניסטי, מיעוטה – הרב קוק. הציונות הדתית – כולה הרב קוק. אלה 2 התנועות הציוניות היחידות שקיימות באמת. מפלגות מרכז הם בטחוניסטיות – לא עוסקות באידאולגיה (במקרה הטוב. במקרה הרע – חלוקת ג'ובים על חשבוננו). מפלגות השמאל בימינו – פוסט ציוניות לחלוטין.
לא רק שהציונות הדתית לא מתה, אלא היא חיה ובועטת, גם כתנועה. משנתה חודרת אל החילוניות. ואפילו החרדים של ימינו – הולכים ומתקרבים אל הציונות הדתית (באופן פשוט – הרב קוק צדק בכל. המציאות מוכיחה את דבריו פעם אחר פעם – אי אפשר להתעלם מזה לזמן רב). השחיתות ותאוות שלטון של בנט ושות' – לא מייצגים את הציונות הדתית, אפילו לא בפרומיל, וממילא לא מתחילים להטיל עליה איזשהו צל כלשהו.