הימין הישראלי משחק באש

במקום להמציא את עצמו מחדש ולפתח דרכי פעולה חדשות – חלק מהימין בישראל פשוט מעתיק את דרכי הפעולה של השמאל. בדרך הזו אותו פלג בימין עלול להתרסק לקרקעית התהום

פעילי חד"ש מפגינים מול הקריה בתל אביב נגד ההחלטה של שר הביטחון גנץ להכריז על 6 ארגונים פלסטינים כארגוני טרור (צילום: דוברות חד"ש)

בג"ץ דחה השבוע עתירה של שישה חברי אופוזיציה בעניין הרכב ועדות הכנסת, באופן אירוני איש לא חשב על הסכנה האדירה במקרה שבג"ץ דווקא היה מקבל את העתירה הזאת.

אחרי כמעט שלושה חודשים דחו שופטי בית המשפט העליון את העתירה שהוגשה על ידי חברי מפלגות ש"ס והליכוד בעניין תת-ייצוג בוועדות הכנסת, בנימוק שלא מדובר בסוגיה שמצדיקה את התערבותם.

מדובר על פסיקה שאינה מובנת מאליה במדינה שבה בית המשפט העליון מרשה לעצמו, פעם אחר פעם,  לדחוף את אפו לסוגיות פוליטיות ומדיניות באופן כמעט עקבי. ניתן כמובן להניח שהחלטת העליון למשוך את ידיו מהתערבות בענייני הכנסת הפעם, קשורה למחנה הפוליטי אשר אוחז בהגה השלטון בימים אלו, אבל לא נכנס לכך הפעם.

אם נצא מנקודת הנחה שאופיו של בית המשפט העליון לא הולך להשתנות עד להקמת ממשלה לאומית-שמרנית מקצה לקצה, דבר שלא נראה כרגע באופק, הבעיה האמיתית שיש לעסוק בה כעת היא היסחפות של חברי המחנה הלאומי-שמרני לדרכי הפעולה הנלוזים של המחנה הפרוגרסיבי, ואימוץ טקטיקות של עירוב בג"ץ בכל סוגיה שאינה ניתנת לגישור עם הקואליציה הקיימת.

יריב לוין צפה את התהליך

יו"ר סיעת הליכוד, ח"כ יריב לוין, שהתנגד מראש לעתירה שהוגשה, עמד על הבעיה המהותית הזאת כשהתייחס לפסיקת בג"ץ באומרו כי " שופטי בג"ץ שוב נטלו לעצמם סמכות לדון בעבודת הכנסת, ונתנו בחוסר סמכות פסיקה חסרת ערך", תוך שהוא מביע בכך את מורת רוחו מעצם נכונותו של העליון לדון בעתירה שהגישו חברי סיעתו.

ח"כ לוין כמו רבים ממבקרי מערכת המשפט מבין את עצם הסכנה בהכנסה של בג"ץ למשוואה, גם כאשר מדובר על מלחמה בפרוגרסיבים "בכלים שלהם עצמם". הטקטיקה הזאת, שסוברת בפשטות כי באמצעות הגשת עתירות לבג"ץ ניתן "לנעול" הן את בית המשפט והן את הפרוגרסיבים בפסיקות ותקדימים שמהותם חוסר התערבות בענייני הכנסת והממשלה, בעייתית משתי סיבות עיקריות:

ראשית, בית המשפט העליון הישראלי ידוע ביכולות האקרובטיות שלו, ולכן אין שום עירבון לכך שפסיקה "שמרנית" שמתקבלת בשעה שהמחנה הלאומי נמצא באופוזיציה תמנע באופן וודאי פסיקות אקטיביסטיות כאשר המחנה הלאומי בשלטון. יכולת הפרשנות של שופטי העליון כמעט ואינה מוגבלת, ומספיק פלפול זה או אחר "על קוצו של יוד" על מנת להפוך החלטות כמעט זהות בעניינן על סמך "שוני מהותי" כזה או אחר שימצאו השופטים באותו הרגע. ואם נראה עבור מאן דהוא שבצורה הזאת יוכל המחנה הלאומי "לחשוף את צביעות בג"ץ" ובכך להשפיע על דעת הקהל, הרי שזו תקוות שווא וחזיון תעתועים. עמדותיו של בג"ץ ידועות לכל וכך גם אופי הפסיקות שלו. שום פסיקה, לא משנה כמה צביעות ומוסר כפול תזעק ממנה, לא תשנה בהרבה את עמדתו של תומך או מתנגד לאקטיביזם השיפוטי בשלב זה, וקרוב לוודאי שרק תגרום להמשך התבצרות שני המחנות בעמדתם.

הפגם השני בשיטת הפעולה הזאת, נובע באופן אירוני ממה שעלול לקרות אם בית המשפט העליון דווקא יחליט לקבל את עתירות המחנה הלאומי, ובכך לכאורה יספק להם את מבוקשם קצר המועד. בתרחיש כזה, שעד כה לא יצא לפועל, יערמו יותר ויותר פסיקות אקטיביסטיות שמכרסמות יותר ויותר בעצמאות הרשות המחוקקת והרשות המבצעת, כתוצאה מעתירות בלתי פוסקות של שני המחנות בזה אחר זה כסוג של מלחמת התשה. בתרחיש זה יתקבע בית המשפט העליון כבורר הבלתי מעורער של המערכת הפוליטית בישראל, תוך שהוא נהנה מלגיטימציה של המחנה הלאומי-שמרני והמחנה הפרוגרסיבי גם יחד. המחנה הלאומי, בשבתו באופוזיציה, ייהנה מפסיקות שמיטיבות עימו באותה שעה ויאבד אגב כך את הזכות לבקר את שיטות הפעולה האקטיביסטיות של בג"ץ כאשר הוא עצמו יחזור לשלטון. הנזק שיגרם למדינת ישראל בל ישוער.

המלצת פעולה

כדי שתרחיש האימים הזה לא יתממש, וכדי שהביקורת של המחנה הלאומי תמשיך להיות לגיטימית, עליו להתאזר בסבלנות ולהתאפק מרצונו "לדפוק את הצד השני". תיקון עוולות העבר יגיע במוקדם או במאוחר, ושעת כושר שתביא עימה ממשלה מתאימה לרפורמה במערכת המשפט במהרה תגיע. בינתיים על המחנה הלאומי-שמרני לנהוג באחריות המתבקשת: לפעול באמצעים הכשרים שעומדים לרשותו באופוזיציה, לבקר את השלטון ואת מערכת המשפט בחריפות ולא לאמץ את השיטות של הצד הפרוגרסיבי.

 

שי רוזנגרטן הוא רכז פעילים ארצי של תנועת "אם-תרצו".


עקבו אחר ׳מידה׳ גם ברשתות החברתיות:

 

 

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

24 תגובות למאמר

  1. לא כל כך פשוט. מצד שני, לולא פנו לבג״ץ, הרי תמיד אפשר היה לפקפק בהתנהגות בג״ץ לו הוגשה עתירה. יש כאן ציבור ביניים, שצריך להוכיח לו שוב ושוב מה שווה אותו מוסד. חוץ מזה, העובדה שהפודלים של בג״ץ לא היגישו עתירות בעצמם, מלמדת על ״מצב הרוח השיפוטי״ של עדת הנוכלים הזו.

  2. דיקטטורה בולשביקית שיפוטית קומוניסטית אנטישמית לא מחליפים בקלפי…
    רק בהתקוממות עממית ומהפכה אזרחית!

    הגיע הזמן שמיליוני יהודים יעלו על בית המשפט וכל המשרדים של אירגוני השמאל(הסוכנים הזרים)!

    תומאס ג’פרסון: “כשהממשלה חוששת מהעם, יש חירות. כשהעם חושש מהממשלה, יש עריצות.”
    וולטייר: “אם אתה רוצה לדעת מי שולט בך, תסתכל על מי אסור לך לבקר.”
    תומאס ג’פרסון: “כאשר עוול הופך לחוק, ההתנגדות הופכת לחובה.”

  3. זה היה נכון לעתור במקרה הזה לבג"צ, כדי להיווכח שבית המשפט מכריע בהחלטות פוליטיות בלבד!!!

  4. ניתן בצדק רב לטעון שבישראל בוצעה הפיכה לה שותפים בכירי משטרה, פרקליטות, יועמ"ש, שופטים ועיתונאים וכדי לחקור ולמצות את הדין צריך בחקיקה להקים גוף מיוחד עם מערכת חקירה, תביעה ושיפוט וכך למנוע התערבות של אלה החשודים בביצוע ההפיכה.

  5. השמאל יורה בכל התותחים – גם ציבוריים, גם משפטיים, ולפעמים גם אלו שירו על אלטלנה. הימין צריך לפחות לירות בשניים הראשונים. עם "סבלנות" ו"טוהר פוליטי" מפסידים. אפשר להשתמש בבג"ץ על מנת לייצר אירועים תקשורתיים (כמו שנעשה כאן) במקביל למאבק בו.

    1. בדיוק-לא תוכל לנצח עם ידיים קשורות. רק כששדה הקרב יהיה שקול תהיה אפשרות לנצח.
      זו בדיוק הסיבה שצה״ל לא מצליח לנצח.

    2. בדיוק-לא תוכל לנצח עם ידיים קשורות. רק כששדה הקרב יהיה שקול תהיה אפשרות לנצח.
      זו בדיוק הסיבה שצה״ל לא מצליח לנצח את הפלשתינים.

  6. הדבר העיקרי,

    אותו אנשים, הרואים עצמם בימין הישראלי (אשר הפרקטיקה שלו מוכיחה את עצמה בשטח, כטובה ל-2 העמים – למעט קיצוניים מכל הצדדים, שתמיד היו, יש ולצערינו כמובן, יהיו) צריכים לאמץ – זו ראיית מציאות מורכבת, אשר אינה בשחור לבן.

    לטקטיקת בידול מהצד השני, יש ללא ספק, יתרונות אך הראיה צריכה להיות אסטרטגית. במקרה הזה, בידול נוסח "מה שהם עושים, אני אעשה את ההיפך" מוביל גם לתוצאה נוספת, אותה אני פוגש על ימין ועל סמול – חיזוק הטענה השקרית של הסמול הישראלי, לפיה הימין לא רוצה בית משפט כלל. אף אחד כאן "לא ראה" אפילו תגובות באתרים אחרים (ynet, נניח) נוסח "אז עכשיו הם כן רוצים בית משפט"? שלא נדבר על פורומים מורכבים ומשפיעים קצת יותר, מתגובות בתשלום באתרי התקשורת, כדי לשקר כאילו רוב העם חושב לפי הצו של שוקן?

    נשכיל להציג דעה מורכבת אפילו טיפה יותר מהמאמר – ישמט השטיח תחת שקרי הסמול.

    אף אחד (הרי) בימין לא חולק, שחוקים קיימים תוך הצמדות לנוסח המחוקק, בית המשפט צריך לאכוף. אם נניח נגלה שחברי הדיקטטור ליברמן, שוב גונבים את כספי הישראלים – לא נפנה למשטרה? כי "הם מפלים את הימין"? זו בכלל (2 המשפטים האחרונים) טכנה שמושמעת? יש גבול לטקטיקת הבידול. היא עובדת באופן מושלם, רק מול יריב שהוא שחור לבן. למשל, מול החמאס. ברגע שאין בכוונתך וגם אין הסכמה כללית בציבור, שגורם X צריך פשוט להיעלם מעל פני האדמה, מסיבה מוצדקת, הבידול משיג משמעותית פחות.

    במקרה זה, אפילו בלי לדבר על הסיוע שהעניק בית המשפט לגירוש נוכלי הסמול מועדות הכנסת, כאשר הבוגדים במצביעיהם והפאשיסטים המנסים לחוקק חוקים החלים בדיעבד, על מנת לפגוע ביריב פוליטי – בדיקו כפי שהיטלר חוקק, עם עלייתו לשלטון – יראו כל כנסת הבאה מבחוץ בלבד: עוזרת "אי החלטה" של העליון להראות לכל המתלבטים, כמה משוחדים כנופיית הגלימות וכמה הם נותנים לדעה הפוליטית שלהם, להשפיע.

    זה נכון, שבכנסת הבאה הם עלולים למצוא חוק האומר "הבוגדים במצביעיהם חייבים לאייש את כל הועדות, אפילו אם גם החמאס לא בחרו בהם והם קיבלו 0% מהקולות" אך זו מחשבה עוד יותר גרועה. זה בדיוק מה שרוצחי הישראלים עבור פרסים מאוסלו, היו רוצים שיקרה – שתחשוב, שבכל מקרה, ללא קשר לחוק, לפרטי המקרה והחלטותיו הקודמות – העליון יהיה נגדיך.

    לדעתי, ההיפך הגמור – כל החלטה פוליטית של אייטולות המשפט, מקרבת את קיצו של המשפט הפוליטי וחזרה של שופטים, המנקים את העליון מלכלוך מפלגת בג"צ.

  7. הכשל האמיתי זה ה"ציונות".
    המושג "ציון" במהות שלו זה דבר קדוש ביהדות.
    התנועה הציונית זה לאומיות וריבונות של יהודים בארץ ישראל בלי יהדות
    ולכן הערכים שלה הם ריכוז יהודים בארץ ישראל, החייאת השפה העברית העברית, או "יצירת יהודי חדש" או "יהדות השרירים" כפי שהגדיר מכס נורדאו, או "ביסוס ריבונות יהודית עצמאית" לפי הרצל.
    וכתחליף ליהדות הם המציאו דת חדשה "שאיפה לשלמות מוסרית ורוחנית"
    הדורות הראשונים של הציונים היו אנשים שעוד ידעו משהוא מהבית, שהיה להם קשר חם ליהדות, שהזדהו כיהודים.
    אך היום רובם תינוקות שנשבו, מרגישים חלק מהעולם הגדול ולא רואים הבדל בין יהודי ובין גוי.
    בזהירות רבה אפשר להגיד על המצב מה שכתוב בתורה:
    "הם הקניאוני בלא אל" (זה הציונים) "ואני אקניאם בלא עם" (זה הערבים שהם טוענים שיש עם פלשטיני)
    לא יודע אם מותר להגיד, הכל זה מהקב"ה וגם המצב היום זה מהקב"ה, אולי סוג של עונש.
    התיקון\הפתרון זה להקים את ה"ציונות החדשה" שמה שקדוש אצלה זה לא המדינה (שהיא רק אמצעי) אלא התכלית של עם ישראל בעולם "והתקדשתם והייתם קדשים כי קדוש".
    כזאת ציונות שגם יהודי חרדי יוכל להגיד שהוא ציוני.
    כזאת ציונות שגם חברי הציונות הדתית יכירו שיש משהוא יותר קדוש מהמדינה ומוסדותיה.

  8. לא צריך ללכת לבגצ……צריך לעלות עליו עם D9 ולמחוק אותה לגמרי.

  9. ואולי הוגשה העתירה דוקא כדי לקבל את התוצאה שהתקבלה… ?
    ומתוך ראיה עתידית…

  10. לצערי, נכון מאד.
    בית משפט בארץ מתערב כמעט בכל עינייני ממשל, דת למדינה ללא כל קשר למציאות או לתפקידו המקורי.
    אנו רואים זאת כמעט בכל סוגיה סבוכה.

    לפעמים כמו במקרה זה, צריך ללמד לנשום עמוק ולהמתין לשלטון אחר עם בג'ץ יותר מוגבל.

  11. זה כמו שעם ישראל שלח שליחים לפרעה להתלונן על הנוגשים שהוא בעצמו שלח
    הרי את בגץ לא מעניין בכלל "צדק" או "דין" , מעניין אותו רק האינטרס של מי שמפעיל אותו , העבודה שלו היא איך לנסח את הגזרות שלו בצורה "משפטית" ולוודא שהגזרות מבוצעות כראוי חוץ מזה כלום

  12. גרמניה הנאצית 1939 = מדינת ישראל הקומוניסטית האנטישמית 2021!

  13. בגידה היא פשע של תקיפת רשות ממלכתית שאליה אתה חייב נאמנות. זה כולל בדרך כלל מעשים כגון השתתפות במלחמה נגד ארץ מולדתו(שמאלנים), ניסיון להפיל את ממשלתו(הנבחרת), ריגול אחר צבאו, דיפלומטיו או שירותיו החשאיים למעצמה עוינת וזרה (אירופה, אמריקה), או ניסיון להרוג את ראש המדינה (הפריצה לבלפור). אדם המבצע בגידה ידוע בחוק כבוגד (שמאלני,קומוניסט, פרוגרסיבי).

  14. אתה טועה.
    הוכחה : השמאל בשלטון למרות שרוב העם ימני.
    כשהיריב שלך במגרש משחק משחק מלוכלך, אתה לא יכול לשחק "משחק הוגן".
    עובדה : זה לא עובד.
    נגמרו ימי "ההדר הביתרי".
    "ההדר הביתרי" של בגין, מרידור, לבנת ואחרים הוא שמנע מהימין לשלוט.
    ולעניין, אני רואה בפסיקת בג"צ בעניין ועדות הכנסת מפסיקה מצויינת לעתיד.
    כאשר המצב הפוליטי יתהפך (והוא יתהפך), יעשו לשמאל את מה שהם עושים היום.
    שיפנו לבג"צ…

    1. כותב המאמר ענה להשגה הזו* יפה. העניין אינו "הדר" אלא שזו דרך פעולה שלא עוזרת לימין בגרוש. אם האלטרנטיבה היחידה להדר היא להיות טיפשים שעוזרים ליריבים שלהם, עדיף כבר הדר ביתרי. אבל זו אינה האלטרנטיבה היחידה. אפשר להתחיל בלקרוא את המאמרים שמגיבים להם.

      * בית המשפט העליון הישראלי ידוע ביכולות האקרובטיות שלו, ולכן אין שום עירבון לכך שפסיקה "שמרנית" שמתקבלת בשעה שהמחנה הלאומי נמצא באופוזיציה תמנע באופן וודאי פסיקות אקטיביסטיות כאשר המחנה הלאומי בשלטון… בתרחיש זה יתקבע בית המשפט העליון כבורר הבלתי מעורער של המערכת הפוליטית בישראל, תוך שהוא נהנה מלגיטימציה של המחנה הלאומי-שמרני והמחנה הפרוגרסיבי גם יחד.

  15. המחנה הלאומי פורק למעשה ע"י הגופים הקרויים"ימין"/או נכון יותר לומר מנהיגיהם.
    יש להחיות את המחנה הלאומי.אחרת,הכל קורס ויקרוס לנגד עינינו.והמרוויחים לצערי,הם "הפרוגרסיבים"ההזויים(כמקביליהם בארצות הברית של אמריקה)המהווים סכנה לקיום מדינת היהודים בארץ ישראל המערבית.

    1. מה פתאום!

      כמה שקרנים הסתננו לכנסת, אז פורק?

      להיפך, מנהיגים שיקומו למחנה הימין ויתמודדו מבחירות הבאות ואילך, דווקא ילמדו לומר אמת ולעמוד בהבטחות למצביעיהם – בדיוק על מנת לא לזכות בניצחון פירוס ולעוף מכנסת ישראל לתמיד, כמו הבוגדים במצביעיהם בכנסת הנוכחית.

  16. לבג״ץ יש די והותר תקדימים של לגיטימציה להתערב הוא ממש לא צריך גם לגיטימציה מימין. בעיקר לא כשאין לזה משמעות כי איש לא סופר את הימין ממילא.

  17. אני מסכים לחלוטין עם תוכן המאמר. הימין לא צריך לפנות לבג"צ, אלא להשקיע מאמצים בתכנונו של טיפול שורש במורסת השחיתות המשפטית הממאירה, שיעשה במאת הימים הראשונים לחזרתו לשלטון בבחירות הבאות.
    התכנון הזה חייב לכלול חקיקת יסוד מרסנת ויצירת מערכת אכיפה עצמאית של הכנסת (ע"פ דוגמת ה – Sergeant at Arms האמריקאי) שתוכל לאכוף, גם בכוח, את חוקי מדינת ישראל על מערכת המשפט. שופטים, פרקליטים ושוטרים עבריינים צריכים להענש בחומרה.

  18. אי-אפשר בו-זמנית לטפח מיליוני ערבים בארץ ולשמור ישראל לעם היהודי.
    האם יש מפלגה שמסוגלת לשחרר את היהודים מן העול הערבי בארץ ישראל ?
    *
    יהודים נמצאים במבוי סתום,
    כי במשך דורות תקעו להם בתודעה את המיתוס,
    כאילו מוטלת עליהם החובה
    לדאוג למיליוני ערבים בארץ ישראל.
    *
    הערבים לעולם לא יעזבו ישראל בעצמם כל עוד –
    היהודים מספקים כל התנאים לריבוי ושגשוג לעם זר בתוך ארץ ישראל.
    לכן צעד ראשון והכרחי על מנת להשתחרר מן הנטל הערבי הוא –
    החלפת אזרחות ל-2 מיליון ערבים.
    *
    ערבים קיבלו אזרחות (או תושבות) ישראלית בניגוד להמלצת האו"ם
    משנת 1947 על הפרדת שני עמים בפלשתינה.
    ערבים ביצעו את החלטת האו"ם וגירשו יהודים מחלק ניכר של ארץ ישראל.
    *
    כיום ממערב לירדן יש לערבים נשיא, ממשלה, תקציב, תעודות זהות ,
    משטרה, בתי משפט, ערים ללא יהודי אחד, נוכחות באו"ם וכו'..
    זאת אומרת יש להם מדינה, מינוס צבא ויהודים.
    *
    לערבים אין זכות לבחור לעצמם את אזרחות הנוחה.
    הגיע הזמן לשחרר את ה"נכבשים" ולהשוות זכויות ערבים בירושלים,
    חיפה ויפו – לזכויות יהודים ברמאללה, שכם ועזה.
    די לכפות אזרחות (או תושבות) ישראלית על לאום עוין !
    אזרחות פלסטינית-ירדנית ☪️, אבו-דיס ושועפאט – לערבים ,
    אזרחות ישראלית ✡️ וירושלים – ליהודים !
    ^ ^ ^
    ממשלת 'כל אזרחיה' ניתן להפיל
    דרך הכרזת משאל עם
    על תיקון חוק אזרחות משנת 1952.
    ליהודים – אזרחות ישראלית,
    לערבים – אזרחות מדינתם.