אורן הלמן: "אנשים עם מוגבלות ומשפחותיהם הם כח צרכני עצום"

מיליון משפחות מיוחדות בישראל הן כח צרכני עצום. כולנו צריכים לקנות, להיות לקוחות, להשתמש בשירותיהם של חברות וארגונים שמעסיקים עובדים עם מוגבלות. הגיע העת שנשתמש בעוצמה המסחרית שלנו בחכמה ובערכיות.

המשפחות המיוחדות

בישראל חיים יותר ממיליון אנשים עם מוגבלות תפקודית חמורה, 800,000 מעל גיל 20 ועוד 250,000 בנות ובני נוער בחינוך המיוחד.

לאנשים הללו יש משפחות: אבות. אימהות. אחים ואחיות – משפחות מיוחדות.

אלה משפחות שקיבלו משימה מיוחדת לטפל עד יומם האחרון. לדאוג. לוודא. לא לישון בלילה בגלל חוסר הוודאות. לחשוב  לפני טיולים וחופשות על מקומות מכילים ונגישים. הם חושבים בכל פעם לפני שיורדים עם הבן או הבת לגינת המשחקים. הם נאלצים להילחם בסטיגמות ובדעות הקדומות של החברה הישראלית. הם יודעים שבני המשפחה שלהם לא רצויים בשוק העבודה שלנו. אלה מיליון אנשים שמוערמים עליהם חסמים וקשיים בלתי אפשריים.

כלומר, מדובר בסך הכל על כ- 5 מיליון אזרחיות ואזרחים בישראל: מיליון אנשים עם מוגבלות, אבל עוד 4 מיליון בנות ובני משפחה שלהם, שמאוד רגישים ליחס של החברה ושל ארגונים כלפי אנשים עם מוגבלות.

מוגבלות ככוח צרכני

מדובר במספרים אדירים, המהווים כח צרכני עצום, שיודע להעריך ארגונים ועסקים שמעדיפים להעסיק עובדים עם מוגבלות. זוהי ההישרדות של המשפחות האלה, שדואגות לעתיד ילדיהן וילדותיהן. זה ציבור לקוחות רחב היקף, שיעדיף לקנות ולהיות לקוחות של עסקים שיעוררו בהם הזדהות, מאחר ויש בהם עובדים עם מוגבלות.

נתון זה הוא אחד מיני סיבות רבות אשר בזכותם יהיה חכם מאוד מצד עסקים וארגונים לשלב עובדים עם מוגבלות.

זו בדיוק הכוונה של מילים כמו ערבות הדדית, סובלנות, הכלה ואהבת חינם. בשנה וחצי האחרונות אנחנו חווים מציאות משתנה, חוסר יציבות והרבה אתגרים. זה נכון לכולנו, אבל זה נכון שבעתיים לאנשים עם מוגבלות: עוד לפני הקורונה, 52% מהאנשים עם מוגבלות חמורה בגיל 64-25 לא עבדו, לעומת 17% בשאר האוכלוסייה. הם הראשונים והראשונות שהוצאו לחל"ת או פוטרו. הם גם האחרונים שיוחזרו לעבודה.

ממחקרים שנערכו, מעסיקים הוציאו לחל"ת עובדים עם מוגבלות פי 3.8 יותר מעובדים בלי מוגבלות:  11% מהעובדים הוצאו לחל"ת, לעומת 40% מהעובדים עם מוגבלות הוצאו לחל"ת! אנשים עם מוגבלות לא מצליחים להשתלב בשוק העבודה בגלל סטיגמות ודעות קדומות שיש כלפיהם ובעיקר בגלל חסמים שחוקי המדינה מטילים עליהם.

חסמים בכניסה לשוק העבודה

המדינה מטילה חסמים רבים על אנשים עם מוגבלות. החסמים העיקריים הם שיש לפחות 9 גופים ממשלתיים שמטפלים באנשים עם מוגבלות: משרד הרווחה; משרד החינוך; משרד הבריאות; משרד האוצר; משרד המשפטים; משרד הכלכלה; משרד הבינוי והשיכון; הביטוח הלאומי; משרד הביטחון.

יש כ- 550 עמותות שמטפלות באנשים עם מוגבלות.

הגופים הללו לא מתואמים ביניהם, דבר שמוביל לאנדרלמוסיה רגולטורית ולפגיעה משמעותית במיצוי הזכויות של אנשים עם מוגבלות.

החסם המרכזי בכניסה של אנשים עם מוגבלות לשוק העבודה הוא החוק שקובע "דיסריגארד" –משכורת שממנה שאנשים עם מוגבלות שמתחילים לעבוד מפסידים כסף, כשהם מתחילים לעבוד.

הסכום שממנו מתחילים לקחת לאנשים עם מוגבלות את הקצבה, אכן התעדכן ועלה מסכום נמוך ביותר של 3,800 שח ל- 5,300 ₪. היתרון בסכום הזה הוא שאנשים עם מוגבלות יכולים לעבוד במשרה מלאה בשכר מינימום בלי שתיפגע קצבתם.

הכלל שנקבע, הוא שאנשים עם מוגבלות "נענשים" על עבודתם ומפסידים כסף, למרות שהקצבה אמורה לשרת עת מוגבלותם וההוצאות הרבות כתוצאה מהמוגבלות הזו.

אבל, אנחנו דורשים להעלות את ה"דיסריגארד" שממנו מתבטלת הקצבה לסכום של 15,000 ₪. פי 1.5 מהשכר הממוצע במשק.

יש גם סטיגמות רבות ואפליה כלפי אנשים עם מוגבלות, יש גם הדרה שלהם משוק העבודה והיעדר נגישות.

יתרונות לעובדים עם מוגבלות

חשוב לדעת שלעובדים עם מוגבלות יש יתרונות עצומים עבור מעסיקים חכמים: הם עם מוטיבציה גבוהה, נאמנות ארגונית, הם חרוצים ונוטים להישאר במקומות עבודה לתקופות ארוכות מאוד, מאחר והם פרטים שונאי סיכון ומחפשים יציבות.

מבקר המדינה קבע שהמשק מפסיד כתוצאה מאבטלה של אנשים עם מוגבלות 5 מיליארד שקלים כל שנה.

בנוסף לזה, כיום הטכנולוגיה מתקדמת מאוד והיא מאפשרת להתגבר על כל סוג של מוגבלות, גם מוגבלות קשה. אבל, יש דבר אחד שהטכנולוגיה לא יכולה להתגבר עליו, והוא סטיגמות ודעות קדומות של מעסיקים שלא מוכנים לתת סיכוי שווה לאנשים עם מוגבלות בעבודה בארגונים שהם מנהלים.

כדאיות עסקית להעסקת עובדים עם מוגבלות

אנחנו חיים בעידן ה- ESG, מדד קיימותי, שמודד ארגונים לא רק על בסיס הישגיהם העסקיים, אלא על פי פעילותם בתחומי הסביבה (Environment), בתחומים החברתיים, האחריות החברתית והגיוון התעסוקתי (Social) ובתחומי האחריות התאגידית (Governance).

שוק ההון של ימינו, יודע להעריך ולהוקיר וגם לדרג חברות שמשלבות בשורותיהן עובדים עם מוגבלות במסגרת גיוון תעסוקתי. וזו עוד סיבה לשלב עובדים כאלה בארגון שלכם.

אגב, מה שנכון לשוק העסקי, לא בהכרח נכון לגופים ממשלתיים. עולם הגיוון התעסוקתי פחות מעסיק את המגזר הציבורי, לצערי.

השילוב של עובדים עם מוגבלות בגופי ממשלה חשוב כפליים מאשר בעולם העסקי. רוב ההחלטות שמשפיעות על חייהם ומעמדם של אנשים עם מוגבלות מתקבלות בגופים ממשלתיים: משרדי ממשלה; עיריות; רשויות ממשלתיות ועוד. ושם – כמעט ולא עובדים אנשים עם מוגבלות (רק 2.2% מעובדי שירות המדינה הם עם מוגבלות). אנשים עם מוגבלות הם לא חלק מתהליך קבלת ההחלטות לגביהם. הכל נקבע לגביהם – בלעדיהם.

עובדים עם מוגבלות משפיעים על הארגונים שהם עובדים בהם והופכים להיות סוכני שינוי בתוך הארגון (כלפי העובדים והמנהלים) וגם בהתנהלות של הארגון מול ציבור האנשים עם מוגבלות בישראל. השילוב שלהם בארגונים ציבוריים וממשלתיים משפיע משמעותית על תהליך קבלת ההחלטות וגם על ההחלטות שמתקבלות לגביהם בכל תחום.

השילוב בעבודה הוא הבסיס להשתלבות בחברה. ושימו לב: התרגום לאנגלית של המילה "שילוב" בישראל הוא integration. בעולם המילה הנכונה היא inclusion. ההבדל הוא לא רק סמנטי. זהו הבדל מהותי שבא לידי ביטוי באחריות לשילוב: בישראל האחריות מוטלת על אנשים עם מוגבלות (integration) ובעולם – האחריות היא של החברה, שאמורה לשלב ולהכיל את אלה שיש להם מוגבלות (inclusion).

זו הסיבה לכך שיש בעולם המערבי שורה של חוקים שמחייבים שילוב של 5% לפחות עובדים עם מוגבלות במקומות עבודה. ישראל, לצערי, רחוקה מהבנצ'מארק הזה.

אני בטוח שהמשפחות המיוחדות, אלה שיש להן בן או בת עם מוגבלות – יידעו להוקיר תודה לעסקים שישמרו על עובדיהם המתקשים יותר בריאותית בימים מאתגרים אלה.

אנחנו, המשפחות המיוחדות, נשמח להיות לקוחות של עסקים ששומרים על החברים המיוחדים בחברה הישראלית.

הזמן של החברה הישראלית לפעול

לא חייבים לחכות להתערבות ממשלתית, אגב. הכח הוא בידיים של המגזר הפרטי. אני קורא למיליון המשפחות המיוחדות בישראל לקנות, להיות לקוחות, להשתמש בשירותיהם של חברות וארגונים שמעסיקים עובדים עם מוגבלות.

חובתנו לדאוג לכלכלה הישראלית, חובתנו לשמור על החוליה החלשה שלנו, חובתנו לפעול בתבונה ובערכיות, מתוך ערבות הדדית.

אורן הלמן הוא מייסד מיזם הפייסבוק והלינקדין "סיכוי שווה" לשילוב אנשים עם מוגבלות בעבודה ובחברה.

עקבו אחר ׳מידה׳ גם ברשתות החברתיות: