נפתלי בנט – ראש ממשלת לפיד הראשונה

נפתלי בנט ומפלגתו זנחו והפנו עורף לכל אמונה והבטחה שלהם, בעוד יאיר לפיד דוהר למימוש רצונותיו וגחמותיו. אחיה קפלן עונה על השאלה המרכזית – מי באמת שולט במדינה היום?

שר החוץ, יאיר לפיד (צילום: חיים צח, לע"מ)

כאשר נפתלי בנט התייצב ערב הבחירות לפני המצלמות בערוץ 20 וחתם בשידור חי על ההתחייבות הידועה "לא אאפשר ליאיר לפיד להיות ראש ממשלה, גם לא ברוטציה" הוא התכוון לזה.

כלומר, הוא לא התכוון לעמוד בהתחייבות הזו, אך הוא בהחלט רצה שציבור הבוחרים הפוטנציאלי שלו ישמע אותה היטב. לא יעזרו כל הדקדוקים והסברות על הבטחה לא ליבתית, נפתלי בנט ידע שהציבור "שלו" רוצה לדעת בוודאות שהוא לא מתכוון לאפשר ליאיר לפיד להיות ראש ממשלה בשום מצב והוא אכן התחייב לזה. בנט ידע שאם היה מצהיר שעבור מניעת בחירות חמישיות הוא יעמיד את יאיר לפיד כראש ממשלה, כפי שטען נתניהו, הוא בוודאות היה מאבד מנדטים וככל הנראה אף לא היה עובר את אחוז החסימה.

אך המציאות היא שלא זו בלבד שבנט אפשר ללפיד להיות ראש ממשלה ברוטציה, הממשלה בראשותו, שאותה הגדיר כעשר מעלות ימינה, מקדמת דווקא את מצע וערכי יש עתיד והמפלגות הפוסט והאנטי ציוניות בקואליציה. לפני שנבחן את התנהלות הממשלה כדאי להזכיר בקצרה מיהו יאיר לפיד ומה הסיבה שאנשי ימין לא יכולים להשלים עם העובדה שבקולותיהם יכהן כראש ממשלה.

עוד לפני שנכנס לחיים הפוליטיים קיבלנו הצצה לעולמו הערכי והאנושי של לפיד. לאחר הגירוש מעזה הפליא יאיר לפיד להצטיין באטימות רגשית ונימק את ההתנתקות בצורך לחנך את המתנחלים, כהגדרתו. במאמרו בידיעות אחרונות מיום 13.10.2006 כתב כי הפינוי מעזה "מעולם לא היה קשור לפלסטינים, לדמוגרפיה, לשאיפה להסדר שלום… המניע היה אחר לגמרי. הוא נעוץ בהפרת האיזון העדין שהיה בין חברת המתנחלים לבין החברה הישראלית… ללמדם שיעור בצניעות ואולי גם בדמוקרטיה…".

אליבא דלפיד, אירוע שקרע את החברה הישראלית, פירק משפחות והותיר צלקות, שיכול היה להוביל חלילה למלחמת אחים והביא לשבר עמוק באותה תקופה ביחס לכוחות הביטחון ולתפקידם, וכל כולו למה? ללמד "אותם" – כמה אלפי אזרחים טובים וישרים שכל חטאם הוא שהיו מתנחלים – מהי צניעות. דווקא את אותם אנשים, כשבאותה עת שיאיר לפיד כתב עליהם את המאמר המרושע הזה, כבר היה ידוע מהי גדלות הנפש, הענווה, החלוציות והנאמנות ללא גבולות שלהם למדינת ישראל.

בתחילת דרכו הפוליטית הקפיד יאיר לפיד להאשים את המתנחלים והחרדים בחמדנות הפוגעת בכלכלה. עם כניסתו לפוליטיקה, רוכב על גלי המחאה החברתית, בחר יאיר לפיד לפתוח את הקמפיין שלו עם הסיסמה 'איפה הכסף'. תשובתו הייתה   שהכסף מועבר ל"נצלנים" – הטבות וקצבאות לתלמידי הישיבות על חשבון הסטודנטים באוניברסיטאות וכשוחד פוליטי לש"ס, מפלגת העצמאות והבית היהודי. כן, אותה מפלגת הבית היהודי שאחד בשם נפתלי בנט עמד בראשה. בשנת 2014 כשהוא כבר שר האוצר שוב חיפש לפיד איפה הכסף הנעלם ומצא היכן הוא קבור- בין יצהר לאיתמר. בנאומו בכנס הרצליה באותה שנה בחר לפיד להאשים את ההתיישבות בכל הבעיות במדינת ישראל, הן המדיניות והן הכלכליות "ההתנחלויות האלה יקרות לנו, הן משפיעות לרעה על הצמיחה, על התל"ג, על הקשרים הכלכליים שלנו עם העולם… איפשהו בין יצהר לאיתמר קבור הכסף שיכול היה לשמש לנו לכיתות קטנות יותר, לשירותי בריאות טובים יותר, לצמצום אי השיוויון בחברה הישראלית וגם לכיפות ברזל ולטילי חץ 3 ולהתעצמותו של צה"ל".

בנאומו זה הוא קרא "ליישם את עיקרון שתי המדינות" והוסיף ש"אם לא תוקם מדינה פלסטינית לצד מדינת ישראל, במוקדם או במאוחר יבואו אלינו הפלסטינים בגיבוי מלא של אומות העולם ויאמרו הבנו שאתם לא מתכוונים לתת לנו מדינה משלנו, אז לפחות תנו לנו להיות אזרחים של ממש" וקרא להקפאת בניה מחוץ לגושי ההתיישבות ופינוי התנחלויות במסגרת הסכם שלום. על תוכנית הריבונות שהציג בזמנו נפתלי בנט הוא אמר כי "גורמי ימין קיצוני דוחפים אותנו לעבר רעיונות הזויים של סיפוח שיובילו אותנו לעבר האסון שקרוי מדינה דו-לאומית…אם יהיה ניסיון לספח אפילו ישוב אחד באופן חד צדדי, יש עתיד לא רק תפרוש מהממשלה, היא גם תפיל את הממשלה".

שלא יובן בטעות, אינני חושד שיאיר לפיד אוחז במשנה אידאולוגית סדורה. לא מעט אמירות שלו עומדות בסתירה עם אמירות הפוכות לגמרי והן משתנות בהתאם לאוזניים אליהן הן מיועדות, אך דווקא כמי שמנסה להצטייר כאדם ה'נורמלי והשפוי' בקרב התקשורת וחלקים מהציבור הפוסט ציוני, לפיד נושא ערכים המסוכנים לזהותה היהודית של מדינת ישראל.

בחזרה להווה

עם כינונה, הציג נפתלי בנט את ממשלתו ככזו שתשמר את המצב הקיים ואף תהיה עשר מעלות ימינה, אך באופן לא מפתיע, עקב העובדה שהוא ראש ממשלה עם שישה מנדטים ללא כח פוליטי וחברי הממשלה אינם סרים למרותו,  תחת כהונתו של בנט מתרחשים תהליכים  מדיניים וחברתיים התואמים את הערכים הליברליים-פרוגרסיביים אותם נושא לפיד ובניגוד לערכים אותם הציגה ימינה לפני הבחירות ואף בניגוד להסכם הקואליציוני שנחתם בין מפלגות ימינה ויש עתיד.

על אף שמפלגת ימינה הצהירה כי יש צורך בהסכמה רחבה לקידום נושאי דת ומדינה  ובהסכם הקואליציוני שבין יש עתיד וימינה נכתב כי "יישמר הסטטוס קוו בסוגיות בעלות זיקה לענייני דת ומדינה(לרבות בענייני מעמד אישי, גיור, תלמידי ישיבות, שבת, כשרות, רבנות נישואין וגירושין)מלבד בנושאים בהם יוחלט לקדם שינויים.." הודיע השר לשירותי דת מתן כהנא כי  הסטטוס קוו אינו קדוש וכי אי אפשר לכפות על אנשים להינשא ברבנות. נדמה שלפני הצהרתו כהנא התעמק במצע יש עתיד שבו נכתב  כי "הסטטוס קוו המפורסם עבר מן העולם כבר לפני שנים…יש עתיד תפעל למען קידום חוק נישואים אזרחיים" . כך גם ברפורמת הכשרות שבהסכם הקואליציוני הוגדרה כחקיקה בתחום הכשרות לטובת יצירת תחרות, הפכה תחת ידיו של כהנא לרפורמה שנויה במחלוקת התואמת את מצע יש עתיד שנימוקיה מדיפים ניחוח לא כשר במיוחד "יש עתיד תפעל לקידום רפורמה ובכללה אפשרות לכשרות אלטרנטיבית באופן שיפתור את הבעיות המבניות הגורמות לשחיתות ציבורית ולשירות לא איכותי לבעלי עסקי המזון".

ייתכן שבכל הנושאים הללו נחוצות רפורמות, אך דווקא בממשלה שהצהירה על שמירה על הסטטוס קוו, ובמיוחד לאור העובדה שבממשלה זו אין כלל ייצוג למרבית נציגי החברה הדתית והחרדית במדינת ישראל, מצופה היה שדווקא אנשי ימינה יגלו הבנה וימתינו או לכל הפחות ימתנו את המהפכות. משום מה נראה כי יש מי שבחר לנצל את ההזדמנות, תוך הדרה והחרמה של ציבור גדול שחש וזועק שהוא נפגע, לקדם את הרפורמות הללו.

גם בפן המדיני לא נפקד חזונו של יאיר לפיד ומצע יש עתיד הדוגל בהקמת מדינה פלסטינית. שרים וחברי כנסת נוסעים לחלות את פניו של אבו מאזן  ולהצטלם אתו ומשחררים הצהרות  בדבר קידום תהליכים מדיניים תוך חלוקת  מתנות חינם בדמות אזרחות פלסטינית לאלפי משפחות, זכות שיבה דה-פקטו.  לאחר שנים שבהן שבר נתניהו את  הקונספציה שאי קיום תהליך מדיני יביא על ישראל בידוד מדיני וכלכלי כדברי לפיד אי אז בשנת 2014, מחזירה ממשלתו של בנט את  המדינה הפלסטינית והדיון סביב חלוקת ירושלים לקדמת הבמה.

האידיאולוגיה התפוגגה

בנושאי משילות ופנים, אידאולוגיית ימינה, כפי שבאה לידי ביטוי לפני הבחירות, נעלמה כלא הייתה. לפני הבחירות נאמה איילת שקד בפאתוס שהריבונות נמדדת קודם כל בנגב והמדינה צריכה לאכוף את החוק ביד קשה, אך לאחריהן, שרת הפנים שקד שותפה ומובילה את כניעת הממשלה לדרישות ואיומי רע"ם ביחס לבדואים בנגב. הדבר מסוכן במיוחד בקידום חוק החשמל שמשמעותו הכשרת ההשתלטות בפועל על אדמות המדינה, דבר שיגביר את מוטיבציית ההשתלטות והבנייה הבלתי חוקית. הסלחנות כלפיי ההתנהלות המופקרת ואף העבריינית בנגב נובעת מתוך תפיסה כי מקור בעיית מגורי הבדואים והפשיעה המשתוללת  היא בהזנחה של המיעוט המוחלש.  עמדה זו  מופיעה במצע יש עתיד ומפרטת כי "תנאי המחיה של הבדואים היום ירודים לעומת שכניהם היהודים ומחלוקת עמוקה ורבת שנים שרויה סביב תחום הקרקעות. נשאף למצוא פתרון מוסכם אשר יממש את רצונות שני הצדדים וייצר עתיד טוב יותר לחברה הבדואית במדינת ישראל". מבחינת יש עתיד אין ריבון הנדרש לתת מענה לבעיית משילות והתנהגות עבריינית אלא בסך הכל סכסוכי שכנים שיש לפתור בדרכים יצירתיות ואף הוגנות כלפי הצד המסכן וכך אכן נוהגת הממשלה המקדמת הסדרת יישובים בדואים בלתי חוקיים ומתעלמת מהסדרת ההתיישבות הצעירה ביהודה ושומרון, אותה הבטיח בנט להסדיר ביומו הראשון כראש ממשלה.

למותר לציין כי אין אפילו ניסיון לקדם אף לא אחת מהרפורמות עליהן הצהירו בימינה לפני הבחירות בכל הנוגע למערכת המשפט כגון פסקת התגברות ופיצול תפקיד היועמ"ש.

האחד בתואר – השני בפועל, נפתלי בנט ויאיר לפיד (צילום: פייסבוק)

לרגל אירועי חודש הגאווה, הורה שר החוץ  לפיד להניף את דגל הגאווה על בניין משרד החוץ בסמוך לדגל ישראל כאילו מדובר בדגל לאומי המייצג את כלל אזרחי ישראל. גם שר הבריאות לא טמן את ידו ובעיצומו של  הגל הרביעי של מגיפת הקורונה התפנה לטפל בקידום ניתוחים לשינוי מין כאילו זהו הנושא הבריאותי הבוער ביותר בתקופה זו, כשגם נושא זה תואם את המצע של יש עתיד הקובע כי "נקדם הסדר שינוי מין נגיש ונוח ללא דרישה לפרוצדורה רפואית".

יאיר לפיד כשר החוץ וכראש הממשלה החליפי של ישראל  עיקר מתוכן וממהות ערכים לאומיים קדושים לחברה הישראלית. הוא פגע  במאבק באנטישמיות כשקבע שאנטישמיות היא תופעה כלל עולמית של רדיפת האחר כמו טבח שבט ההוטו את שבט הטוטסי ברואנדה. הוא ניתץ ועיקר מתוכן את המונח 'נפל בקרב' המתייחס לחללי צה"ל כשהספיד את ח"כ סעיד אלחרומי ימים אחדים לאחר שהלה הביע הזדהות עם פורעים ערבים מעכו שביצעו לינץ' ביהודים בזמן מבצע שומר החומות ובעיקר הביך את עצמו ואת יהודי העולם כשקבע  שהכותל הוא המקום הקדוש ביותר לעם היהודי ולא הר הבית.

ואיפה ראש הממשלה לכל אורך הדרך? ראש הממשלה נפתלי בנט שותק. בנט נהנה, כפי שהעיד על עצמו, ומדגמן ראש ממשלה אך לא מוצא צורך להתנער מאף אמירה ומעשה, חמור ככל שיהיה, של מי מחברי ממשלתו. העיקר לא להרעיד את הקואליציה. אך לא רק בנט שותק, משום מה רבים ממנהיגי הימין שהתרגלנו לשמוע את קולם בעבר דוממים היום ולא משמיעים את קולם כנגד קידום הערכים האלו הפוגעים במדינת ישראל ובזהותה היהודית בחסות  מפלגת ימינה.

בזמן שחברי ימינה מדברים על עקרונות, אידאולוגיה ושמרנות  וממשיכים להוליך שולל את הציבור שנוכחותם בממשלה שומרת על ערכי הימין, באותו הזמן ממש יאיר לפיד ושותפיו הפוסט ציוניים פועלים במרץ לקדם את ערכיהם.

אם זה המצב כעת, כשנפתלי בנט נושא בתואר ראש הממשלה, בעוד כשנתיים כשיאיר לפיד יהיה ראש הממשלה בתואר ובפועל, התהליכים האלו יואצו ויהיו על סטרואידים. אך אז כשאנשי הימין השותקים יזעקו, או אז יהיה מאוחר מידי. גם אם ירצו איילת שקד וחבריה להפיל את הממשלה, יאיר לפיד  לא יהסס להיעזר ברשת הביטחון של הרשימה המשותפת ולהמשיך בדרכו באין מפריע.


עקבו אחר ׳מידה׳ גם ברשתות החברתיות:

 

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

12 תגובות למאמר

  1. הדוגמה החזקה ביותר לגודל נטישת הדרך היא שאפילו הכותב שכח מה היתה הבטחת הדגל של בנט בבחירות הנוכחיות: תכנית סינגפור(שכמובן לא קוימה כלל).

  2. לא מפתיע את מי שעיניו פקוחות.
    כשבנט רק נכנס לפוליטיקה הוא הכריז על הקמת 'ברית אחים' עם מפלגה אחרת ובכך הראה כבר אז את מי הוא רואה כהכי קרוב אליו. וזה לא היה נתניהו או סמוטריץ'.

  3. כאשר לנתניהו הייתה ממשלה נוחה עם החרדים וכחול לבן, הוא החליט לקחת מדינה שלמה כבת-ערובה, בשיא של משבר כלכלי, בריאותי וחברתי. הוא לא היה מוכן לשמוע שום סוג של ביקורת, גם כאשר הייתה עניינית והגיעה מהמפלגה שלו. כאשר הפגינו מולו, הוא השתלח במפגינים כ"מפיצי מחלות" ונסה להפעיל (ע"י אמיר אוחנה) את המשטרה באופן בלתי חוקי נגדם. גם אם המפגינים רובם ככולם הם אנשי שמאל, על נתניהו היה לזכור שהוא ראש ממשלה של כל תושבי ישראל, גם של אנשי השמאל. תומכי נתניהו שיסו נגד כל מי שהעז לומר מילה נגד המנהיג הנערץ עליהם, כולל גידופים ואיחולי מוות למשפחה שכולה. וכאשר המנהיג הנערץ עליהם החליט שלא להעביר תקציב, החלטה שפוגעת בתושבי המדינה בכללותם בלי קשר לדעתם הפוליטית, הם לא הוציאו מילה אחת של ביקורת על מה שעשה.
    מה לעשות, לרמאות ולהסתה בלתי פוסקת יש מחיר. אחרי שנתניהו רמה בלי סוף, בנט אולי החליט שפעם אחת מותר גם לו. גם אם היה מתואם וסגור עם לפיד עוד לפני הבחירות, זאת הייתה זכותו המלאה לאור מה שהוא ואזרחי ישראל ספגו מנתניהו פעם אחר פעם. בנט ספג ממנו שנאת חינם בעוד אזרחי ישראל שלמו על כך שאשתו של נתניהו ובנו הבכור היו אוכלי חינם. אלו שהסיתו נגד יריבי נתניהו בשמאל, במרכז ובימין והיו עיוורים לנזקים שנתניהו גרם, אלו שהקריבו את הערכים שלהם (כולל ערכי הימין החשובים) למען פולחן אישיות של אדם אחד בלי קשר למה שהוא מעולל למדינה, מגיע להם לקבל את לפיד כאיש החזק בממשלה; מגיע להם לקבל את בנט בלשכת ראש הממשלה בעוד שיש לו 6 מנדטים בלבד במקום נתניהו עם 30 המנדטים; מגיע להם להיחנק גם עם העבודה וגם עם מרצ בגרון. גם אלו ששונאים את מפלגות השמאל ואת מנהיגיהם.ן יכולים ללמוד מהן שהערכים תמיד באים קודם, ואין אדם שנמצא מעליהם.
    נקווה שגם אנשי הימין יבינו את זה בהקדם, ולאחר שנכוו פעמיים עם שרון ועם נתניהו הם לא ייתנו לעוד מנהיג בעל סמכותנות יתר וכוחניות יתר לעמוד בראש מחנה הימין.

    1. יונה יקר/ה
      קראתי את תגובתך, נראה שאתה מדקלם היטב את כל מה שנאמר בתקשורת המיינסטרים היטב. מושגים כמו הסתה, שיסוי, פילוג ועוד הפכו בעיניך לחד צדדיים ונישכחו כל האיחולים לנתניהו והתיאורים של שותפיו, נישכחו שלטי החוצות הענקיים המציגים את נתניהו כארדואן ונישכחו תיאורי ציבור בוחריו שהכאיבו עד אין קץ והעמיקו את השיסוע בעם.
      באופן אישי, אני לא עצוב שנתניהו אינו ראש ממשלה, אני חושב שבמציאות שנוצרה (באשמתו וגם, בעיקר באשמת יריביו הפוליטיים) היה נוצר מצב גרוע יותר לו היה ראש ממשלה. אבל!!! אם אתה לא שם לב, המציאות עכשיו גרועה בהרבה מקודמתה, ראשי הקואליציה מעמיקים את הקרע בעם וחוגגים על פיצעי הפרת ההבטחות של בנט, כולם אחוזים בפני מערכת משפט אנטי דמוקרטית האוחזת בגרונם ובעצם מבטלת כל ערך דמוקרטי בסיסי. כדאי לשטוף את הלב והמוח משנאת נתניהו ולהתחיל לראות ולדאוג איך המדינה היהודית מאבדת מצביונה היהודי, יכול להיות שזה בסדר אך האם הציבור יודע זאת? רוצה בכך? לא חושב… מכיר אישית עשרות מצביעי בנט המקוננים על הפרת כל (למעט אחת שולית) הבטחותיו ואובדן אידיאולוגיה ואם הייתי במקומך הייתי דואג לא פחות, הרי אין ערך לשום מילה היוצאת מגרונו – אבל אולי אתה לא מוטרד כי ״אחרי שקריו של נתניהו – מותר לו״.
      המציאות העכשווית מבשרת לנו שהמדינה והממשלה כרגע היא לא פחות מתוכנית ריאליטי בסגנון ״האח הגדול״ או ״הישרדות״ בה לא חשובה האידיאולוגיה ואין ערכים… מותר לשקר לבוחרים, מותר לשנות כיוון ב-180 מעלות בין לילה בכל המישורים, מותר לעשות הכל! פשוט הכל בכדי להגיע לגמר ולזכות בפרס הגדול… ראש ממשלה.
      אם עדיין לא מובן, אני רחוק מאוד מלהיות אוהד נתניהו ותכונותיו האישיות אבל בנט הצליח להשאיר לו אבק בתחרות על תואר ״השקרן״! ימנים ושמאלנים כאחד צריכים וחייבים לדאוג שזה האדם העומד בראש מדינתינו השברירית.
      מאחל לך, בלי טיפת ציניות, את כל הטוב שבעולם והלוואי ותצליח לראות את אותם דברים שכתבת גם מהצד השני.

    2. לא משנה כמה האשמותיך נגד נתניהו נכונות(והן מוגזמות מאוד):
      אחרי שבנט, סער, ליברמן, גנץ ויד ניהלו קמפיין ארוך של האשמות כנגד נתניהו(מחוסר אמון ועד הרחבת הממשלה) ועוד תוך התעלמות מכך שהם היו חלק מכל ממשלה כזו ונושאים בחלק מהאחריות- אין להם כל זכות להרשות לעצמם אותם דברים. הגדרת רף מוסרי נדרש, דרוש אותו מעצמך קודם כל או שתתנצל בפני קודמך ותודה שיצאת מנותק ושהוא חכם וצודק יותר ממך!

  4. אם לפיד יסתמך על המשותפת

    רוב הסיכויים שגם סער וליברמן יצאו בחוץ

    לא ברור איך לפיד יעשה מה שהוא רוצה
    אנה הסבר לנו בבקשה

    1. למה אתה חושב שסער יפרוש כשהוא מסתכן בכך שהוא לא עובר את אחוז החסימה?
      ליברמן כבר הוכיח שאין לו שום אידאולוגיה. את השנאה לערבים הוא המיר בשנאה לחרדים, שהיו חבריו הטובים. אף אחד מהם לא יוותר על כסאו בגלל ערך כחשהוא.

    2. סער יצא כשהוא שוקע בסקרים?
      ליברמן יוותר על משרד האוצר בשביל עתיד לא ברור?
      עצם המוכנות שלהם להיכנס לקואליציה הזו מוכיחה שרע״ם היא מבחינתם מחיר סביר בשביל תפקיד(אבל נתניהו הוא מחיר גבוה מדי).

    3. סער וליברמן לא יפילו את הממשלה גם אם המשותפת תהייהה רשת הבטחון. אם אחרי קולות התמיכה של אנשי רעם במחבלים הם נשארים בממשלה

  5. דווקא סביר שהוא בהחלט מתכוון לא לשבת תחת לפיד גם ברוטציה.
    אחרי הכול-לפיד יודע שהוא יכול לשלוט ולהשפיע גם כשהוא לא במשרד ראש הממשלה אבל הוא צריך עלה תאנה שיגנוב קולות מהימין.

  6. הבאסה זה שגנץ פוליטיקאי בינוני ולא סוחף ואם ביבי היה מקיים את ההסכם הוא היה רהמ בפועל 4 שנים

    1. ביבי קיים את ההסכם.
      גנץ התעקש על תקציב דו-שנתי ולא הצליח לגבש דעה ברורה לגבי הסעיף של ההתיישבות הצעירה וכתוצאה מזה המפלגה שלו הייתה היחידה שתקעה את העברת התקציב.