נציל את העולם אחרי השנ"צ

הפער בין ההצהרות הפומפוזיות של בכירי הממשלה לבין התנהלותם בפועל מעולם לא היה גדול ומטריד יותר

מוביל להרס ולאבדון, נפתלי בנט (צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת)

"הצלנו את מדינת ישראל", כך הצהיר לפני כחודש ראש הממשלה נפתלי בנט בישיבת סיעת 'ימינה', כסוג של תגובה לביקורת המתגברת מימין נגדו ונגד חבריו למפלגה.

בנט חזר אז שוב על הטענה הלא-מבוססת לפיה אלמלא היה מקים ממשלת שמאל "היינו מגיעים לעוד בחירות חמישיות ושישיות והקרע בעם והשיתוק המוחלט היה נמשך". הוא המשיך למחוזות הקומדיה כאשר הוסיף: "לא שיניתי את הערכים שלי", ואף טען כי הקמת הממשלה הייתה "מעשה פטריוטי בצורה בלתי-רגילה". את נאום ההצטדקות הזה חתם בקריאה לאנשי 'ימינה' אותם גרר הרחק שמאלה "להיגמל מהניסיון להצטדק".

כמה חודשים קודם לכן, בפתח ישיבת הממשלה, השווה את עצמו בנט ליצחק שמיר ז"ל אשר לדבריו הקים לראשונה ממשלת אחדות עם רוטציה, כחלק מניסיון "להציל את מדינת ישראל". משיעור ההיסטוריה המקוצר הושמטה העובדה שבראש אותה ממשלה עמד קודם כל שמעון פרס, שאכן העביר בתום שנתיים את ההגה לשמיר ואז רץ מיד מאחורי גבו לחתום על הסכם עם המלך חוסיין, ובמהלך ימיה התפוצצו שתיים מהשערוריות החמורות בתולדות ישראל (קו 300 ופולארד), יחד עם מהומות הדמים של האינתיפאדה הראשונה. גם העובדה שבניגוד לממשלה הנוכחית שמיר ופרס (ולמעשה כל ראש ממשלה אחר) זכו לתמיכה ציבורית אמיתית, אינה מפריעה לחזיונות הגדולה של נפתלי.

למרות שהצלה גדולה לא הייתה אז ובטח לא היום, מוטיב המציל הפך לחביב במיוחד על בנט שותפיו. למשל, בהיותו שר החינוך נהג בנט להתפאר בכל הזדמנות בכך ש"הצלנו את עתיד ישראל" בזכות התוכניות לעידוד לימודי מתמטיקה ומדעים אותן קידם. בפועל הנתונים הראו דווקא דריכה במקום ברוב המדדים להישגים פדגוגיים, ובחלק מהמקרים אף נסיגה משמעותית. מתמטיקה לא הצלחנו ללמוד אבל בהחלט למדנו שמבחינת בנט המושיע העובדות לא מהוות פונקציה. מהזמן הקרוב יותר זכורים לנו "מסעות הפרנסה" של בנט במהלך התפרצות הקורונה בהם קרא "להציל את הכלכלה", וכמובן החגיגות ההיסטוריות ביום העברת התקציב.

אבל נפתלי לא מסתפק בהצלת מדינת ישראל. גיבור אמיתי צריך לחשוב בגדול, וכך יצא בנט בראש משלחת מנופחת כמעט כמו הממשלה שלו לוועידת האקלים בסקוטלנד, בה מנהיגי תבל התחייבו אחד אחרי השני להציל את העולם. בנט כמובן לא נשאר מאחור והצהיר בעוז רוח על הצטרפות ישראל למאמצים "להצלת העולם שלנו" וקרא ליזמים ואנשי עסקים "לעזור להציל את הפלנטה".

מקום לדאגה

בנט כאמור לא לבד במאמץ. כך למשל, ראש הממשלה המיועד יאיר לפיד הסביר לאחרונה למצביעיו כי "אין מפלגה בעולם ואין ממשלה בעולם שיכולה להגשים את כל ההבטחות שלה". והתירוץ לכישלון? "הצלנו את שלטון החוק" כמובן. ומי כמו לפיד מבין בהבטחות שלא קוימו. הוא עצמו הבטיח בעבר בין היתר להציל את הכלכלה, להציל את מערכת הבריאות, להציל את העצמאים, להציל את היהדות וכמובן להציל את המדינה.

מושיעים בולטים נוספים הם שר המשפטים גדעון סער שתיאר בהתרגשות כיצד "הצלנו את המדינה ממקום מסוכן", שר הבריאות הורוביץ שנסע עד גרמניה כדי להסביר ש"הצלנו את ישראל", ושר האוצר ליברמן שנוהג לספר איך "הצלנו את עם ישראל מהקמת קואליציה חרדית-משיחית". מציל אמיץ במיוחד הוא שר הביטחון בני גנץ, שהציל למשל את המדינה עם הקמת הממשלה הקודמת "באחת התקופות הקשות בתולדותיה", הציל גם את הדמוקרטיה בישראל וקינח פעם נוספת בהצלת המדינה עם הקמת הממשלה הנוכחית.

כל ההתפארות המזויפת הזו באה לכסות על דבר אחד ברור: הכישלון המתמשך של ממשלת בנט בכל התחומים. ראש הממשלה עצמו, כמו גם גדעון סער, מגרדים בקושי בסקרים את אחוז החסימה ואיבדו לחלוטין את אמון המצביעים. בניגוד לכל ההבטחות הישנות, הממשלה שהקימו היא אחת הבזבזניות בתולדות ישראל מבחינת מספר השרים וסגני השרים, וכך גם התקציב שהעבירה ברוב חגיגיות. מי שנהנה מכך במיוחד הם כמובן המקורבים ללפיד ולסער, אלה שהבטיחו להילחם בשחיתות והיום מחלקים ג'ובים נדיבים מכל הבא ליד. העצמאים? נשכחו מזמן.

בנט נחל גם כישלון חרוץ במאבק בגל הרביעי של הקורונה, וכעת נראה שנרדם בשמירה מול זן חדש ומאיים. שותפיו הקרובים לפיד וליברמן שהבטיחו כי "באו לעבוד" כלל לא טרחו להתייצב לדיוני קבינט הקורונה למרות החוק שמחייב אותם, ובמקום להיאבק בנגיף פשוט מנסים לשנות את החוק.

בפן האידיאולוגי, המיעוט "הימני" בממשלה הניף דגל לבן בכל הצמתים המכריעים. למרות ההצהרות של שקד וסער, הוועדה למינוי שופטים נמצאת בפועל תחת שליטה מלאה של השמאל בשיתוף השופטים עצמם. סער אף מקדם בברכת בנט חוקים אנטי-דמוקרטיים מובהקים תוך חיזוק הפקידים על חשבון הציבור. למרות ההבטחות של שקד ובנט, הבנייה ביהודה ושומרון נמצאת בהקפאה עקב חשש מלחץ אמריקני, ונקודות התיישבות צעירה מפונות. שקד ובטנה הכואבת נכנעה לרע"מ גם בסוגיית חוק החשמל, ותמשיך להיכנע לאיש החזק בקואליציה – מנסור עבאס. האינטריגות הפנימיות צפויות להימשך כאשר ברקע מתקתק השעון עד הרגע לו השמאל כולו מחכה: הכתרת יאיר לפיד.

ברמה האסטרטגית, הסכם הגרעין עומד לדיון מחודש בווינה בין איראן והמעצמות בזמן שישראל וראשיה מביטים מן הצד בחוסר אונים. בנט ולפיד כבר סינדלו את עצמם עם התחייבויות מופקרות שלא לפעול ישירות נגד טהרן, וסמכו על הבטחות אמריקניות מופרכות עוד יותר בכל הקשור לביטחון המדינה. התנהלות ממשל ביידן מובילה בפועל גם לפירוק החזית האזורית האנטי-איראנית שנרקמה בשנים האחרונות, והכל בזמן שבירושלים יושבת ממשלה עצלה ואדישה.

אלה הן אם כן פניה של ממשלת ישראל הנוכחית. מאה אחוז יחסי ציבור וליטוף תקשורתי מול אפס במעשים. עיסוק בספינים בלתי פוסקים ומדומינים מול חדלון ובטלנות בתפקיד האמיתי. התפארות והאדרה עצמית מול מציאות עגומה ומטרידה. על הפער הזה אזרחי ישראל משלמים ועוד ישלמו ביוקר רב, בעוד המדינה כולה תמשיך לחכות שמישהו יציל אותה מהמצילים.

 

אמיר לוי הוא עורך מידה לשעבר.


עקבו אחר ׳מידה׳ גם ברשתות החברתיות:

 

 

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

3 תגובות למאמר

  1. דיקטטורה בולשביקית שיפוטית קומוניסטית אנטישמית לא מחליפים בקלפי…
    רק בהתקוממות עממית ומהפכה אזרחית!

    הגיע הזמן שמיליוני יהודים יעלו על בית המשפט וכל המשרדים של אירגוני השמאל(הסוכנים הזרים)!

    תומאס ג’פרסון: “כשהממשלה חוששת מהעם, יש חירות. כשהעם חושש מהממשלה, יש עריצות.”
    וולטייר: “אם אתה רוצה לדעת מי שולט בך, תסתכל על מי אסור לך לבקר.”
    תומאס ג’פרסון: “כאשר עוול הופך לחוק, ההתנגדות הופכת לחובה.”

  2. עוד טקסט שמדגים יותר מכל את ה-cluelessיות המוחלטת של הכותב מול המתרחש. הכותב ליקט בשקדנות אמירות שונות של חברי ממשלת הזדון/אבדון, קישט אותן בתיאורים כגון "התפארות מזויפת", וזאת כנראה כדי להגחיך אותן בסתירה שהן מציגות למציאות, וכל זאת מבלי שהמאמר יעשה ניסיון להבין ולפרט את המתרחש לנגד עינינו כעת בישראל. אז למען הכותב [שמוצג כעורך האתר]: השקרים המופרחים כל הזמן מכל חברי ממשלת הזדון/אבדון והמהודהדים בידי תקשורת המיינסטרים מטרתם ליצור מה שקרוי חלון אוברטון. כלומר ליצור תמונה מסולפת לחלוטין של המציאות בה, למשל, "תומכת טרור" משמשת כמזכירת יו"ר ועדת החוץ והביטחון, השר לביטחון פנים מסביר שהפוגרומים של הערבים הם תוצאה של אי שוויון כלכלי ומפקד המשטרה מחרה אחריו ומסביר שהיהודים אשמים בפוגרום וסגן יו"ר הכנסת הערבי מסביר שאירן אינה איום קיומי לישראל. וכל זאת כדי לאפשר מהלכים עוינים הן לריבונות הלאומית היהודית והן לחיים, שלמות הגוף והרכוש של היהודי. מדוע בוחר האתר הזה להתעלם מכך ולהתמקד בזוטות היא תעלומה.