שמאל פוסט-פוסט ציוני

קו ישר עובר בין ההתבטאות הנבזית של עמוס שוקן לבין התנהלות חברי הממשלה וארגוני השמאל הקיצוני. אפילו בהדלקת הנרות – הם הצליחו לטעות

לא פספסו שום טעות, מיכל רוזין וניצן הורוביץ (צילום מסך: טוויטר, תוכן גולשים – שימוש לפי סעיף 27א)

הכפילות הזו בכותרת אינה טעות. מזה שנים שהשמאל הישראלי לוקה בפוסט ציונות אבל בחודשים האחרונים, מאז עלה לשלטון, וזו ממשלת שמאל לחלוטין,
שכרון השררה הביא אותו למחוזות שהם מעבר לפוסט ציונות.

בשבוע שעבר הובא למנוחות אליהו דוד קיי הי״ד. בחור צעיר בן 26 שעלה לארץ מדרום אפריקה, שירת בצנחנים ובדרכו לעבודתו כמדריך ברחבת הכותל המערבי נרצח על ידי מחבל – רק משום שהוא יהודי. חודשים ספורים לפני שהיה אמור להינשא. בשעה בה הובא למנוחות, באותה שעה ממש ובאותה עיר, כינסו אנשי שמאל בכנסת ישראל דיון. לא על הפקרת ביטחונם של היהודים בארצם ולא ישיבה לזכרו של אליהו הי״ד. הם כינסו דיון על אלימות המתנחלים.

יזמו אותו איבתיסאם מרעאנה (מפלגת העבודה), אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת) והיהודי מוסי רז (מרצ), השתתפו בו נציגים מארגוני השמאל הקיצוני ״יש דין״, ״שוברים שתיקה״ ו״שלום עכשיו״. כל הארגונים – אוהבי ישראל וצה״ל, כמובן. מנכ״ל מפלגת הציונות הדתית, יהודה ולד, פנה אל יו״ר הכנסת מיקי לוי וביקש לבטל את הכנס ביום כל כך קשה לעם ישראל אך לא נענה.

באותו שבוע חל גם יום הילד הבינלאומי. בכנסת המכהנת בימי הממשלה הפלסטינית הראשונה בחרו להקדיש את היום הזה, כמובן, למי ששולט באמת וקיימו דיון על מעצרים של ילדים פלסטינים. את הדיון יזמו גבי לסקי (מרצ), אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת) ומיכל רוזין (מרצ), גם שם הופיעו נציגים של גופים חובבי ציון למיניהם. הם דיברו רבות על ״הכיבוש״, כמובן.

צדיק בלוד

חבר הכנסת עמיחי שיקלי שהעז לשאול האם גם בלוד זה כיבוש. ״תצא מהדיון״, השיבה לו חברת הכנסת הפלורליסטית מיכל רוזין. השר ניצן הורוביץ הביע דאגה לגבי פיצויים לפלסטינים ואני תהיתי מי יפצה את הארוסה של אליהו קיי הי״ד.

בחודש מרץ 2001 שכבה תינוקת בעגלה בשכונת אברהם אבינו בחברון. קראו לה שלהבת פס, והיא הייתה בת עשרה חודשים כשצלף פלסטיני כיוון כוונת ורצח אותה.
שוב, רק כי היא יהודייה. אתמול (שני) מו״ל עיתון ״הארץ״ עמוס שוקן צייץ בטוויטר: ״שלהבת פס נהרגה בגלל חוסר האחריות של הוריה שחשבו שאפשר לגדל ילדים בסביבת לחימה, ושל משרד הרווחה שבמדינה נורמלית היה מוציא ילדים מאזורי מלחמה״.

היה זה אחד הציוצים האכזריים בתולדות הטוויטר. הורים שקברו את התינוקת שלהם כי נרצחה על ידי מחבל אסור שתהיה מופנית אליהם שום אצבע מאשימה.
כל החטא שעשו היה שהם יישבו את ארץ ישראל בחברון עיר האבות. הציוץ הזה הוא אובדן דרך לאומי אבל יותר מכך, אובדן דרך אנושי. הדיון על חברון עלה כיוון שנשיא המדינה יצחק הרצוג בחר להדליק נר ראשון של חנוכה במערת המכפלה.

במאמר בעיתון ״הארץ״ קראו לו ״נשיא ההתנחלויות״ שזה כנראה אחד התארים המבישים בהם אפשר לכנות איש שמאל וכתבו: שחברון מייצגת ״את כיעור הכיבוש ואכזריותו ואת האלימות והשתלטנות של המתנחלים״, גם אם המתנחלים הם תינוקת בת עשרה חודשים.

נשיא המדינה אמר במעמד ההדלקה: ״הזיקה ההיסטורית של העם היהודי לחברון, למערת המכפלה, למורשת האמהות והאבות איננה מוטלת בספק. ההכרה בזיקה הזו צריכה להיות מעל לכל מחלוקת״. והמחלוקת אכן  לא איחרה לבוא. אחרי שראש מנהלת הישוב היהודי בחברון בירך, כמו גם חברי כנסת מהימין ואפילו מועצת יש״ע שקצת התברברה בניווטים לאחרונה ומצאה את עצמה בשטחי האימון של השמאל, נזכרה שהיא מועצת יש״ע ומסרה:
״בנר ראשון של חנוכה בחר הנשיא הרצוג להעלות על נס את הקשר ההיסטורי ארוך השנים של עם ישראל לארץ הזו. אנו מודים לו על כך ורואים חשיבות רבה בחיבור עם ישראל למורשת המפוארת בחבל ארץ התנ"ך ובפרט בחברון עיר האבות״.

מי גינה את האירוע? הליגה הערבית והשמאל הישראלי. ״שלום עכשיו״ מסרו שההתנחלות בחברון היא הפנים המכוערות ביותר של השליטה הישראלית בשטחים וחברת הכנסת גבי לסקי שקיבלה כנראה את אותו דף המסרים אמרה בדיון בכנסת שזה המקום עם הכי פחות קונצנזוס בעם (אולי אחד המקומות עם הקונצנזוס הרחב ביותר) ושהוא מייצג את כל מה שמכוער בכיבוש. חבר הכנסת עופר כסיף אמר שחברון היא עיר כבושה שמתנהל בה משטר אפרטהייד מחליא וכינה את תושביה ״מתנחבלים ארורים״. אחר כך אמר על חיילי צה״ל שהם ״פושעי מלחמה וכובשים״.

אני מנסה לגייס את כל יכולות הלוגיקה שלי להבין איך האדם הזה יושב בכנסת ישראל ואיך אזרחי ישראל שחלקם הם ההורים של ״פושעי המלחמה והכובשים״ הללו משלמים את משכורתו.

הכל קשור ליהדות

והתשובה לגבי תהליך ההתרחקות התמידי של השמאל מן היהדות, בתוך כך מן התנ״ך שהוא המקור היחיד לזכות שלנו על ארץ ישראל, לא איחרה להגיע בבוקר.
השר ניצן הורוביץ וחברת הכנסת מיכל רוזין הדליקו נרות חנוכה.

ניסיתי להתרגש, הנה ניצוץ יהודי וכאלה. אבל הם הדליקו שני נרות כאשר אנחנו ביום הראשון של חנוכה. הם הדליקו בבוקר כאשר צריך להדליק אחרי השקיעה.
הם השתמשו בנר שהדליקו כדי לחמם את תחתיתו של נר אחר. מעל הכל הם שרו על הניסים שעשית ״לאבותינו ולאימהותנו״. כן, זה אותו שיח פרוגרסיבי ומטורלל של אחת הנשים המסוכנות ביותר לעתידה היהודי של מדינת ישראל, מרב מיכאלי. אי אפשר שלא לשמוע את השר מתן כהנא מדבר על ״גזרות השמד״ של הרפורמות אותן הוא מוביל ולא להצטמרר כאשר חושבים על הסיפור של חנוכה. על המתיוונים שביקשו להדמות אל הגויים. הם היו רפורמים. המלחמה נגד מי שמבקש לשנות את הזהות היהודית של מדינת ישראל צריכה להיות חסרת פשרות.

לקריאת כל המאמרים של אורנה ישר – לחצו כאן.


עקבו אחר ׳מידה׳ גם ברשתות החברתיות:

  

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

11 תגובות למאמר

  1. בגידה היא פשע של תקיפת רשות ממלכתית שאליה אתה חייב נאמנות. זה כולל בדרך כלל מעשים כגון השתתפות במלחמה נגד ארץ מולדתו(שמאלנים), ניסיון להפיל את ממשלתו(הנבחרת), ריגול אחר צבאו, דיפלומטיו או שירותיו החשאיים למעצמה עוינת וזרה (אירופה, אמריקה), או ניסיון להרוג את ראש המדינה (הפריצה לבלפור). אדם המבצע בגידה ידוע בחוק כבוגד (שמאלני,קומוניסט, פרוגרסיבי).

  2. הציוץ של שוקן הוא אכזרי, אבל יש לו בעיה בלוגיקה. לפי ההגיון שלו, גם כאשר נהרגים ילדים פלסטינים
    בהפצצות של צה"ל זו אשמת ההורים שלהם שלא הוציאו אותם מאזור לחימה…
    הוא כמובן מעולם לא טען דבר כזה נגד הורים פלסטינים, לצביעות שלו אין גבול.

    1. לפי אותו הגיון נפגעת אונס/הטרדה מינית אשמה כי היא יצא לרחוב בידיעה שזה מקום מסוכן(יש בו אנשים שעלולים לפגוע בה)-כמובן שגם את זה הוא לא טען מעולם.

  3. האמת, אני די מודאג מהמצב
    לא המצב בשטח אלא בתודעה, דברים שפעם היו מופרכים היום נראים כמקובלים על השמאל

    1. זה מה שמרגיע אותי-
      יש גבול למה שהבוחרים יסכימו לעכל(אם כי הגבול משתנה מאדם לאדם), השמאל מאבד את העם בכוחות עצמו.

  4. מה להלניסטים האנטישמים האלו וחגים של יהודים?
    אין שמאלנים אנטישמים = אין בוגדים.

  5. צריך ללכת רחוק מזה… פוסט היגיון ופוסט מודעות עצמית.

  6. הכח של השמאל נמצא רק בממלכתיות.
    בשטח בפועל העם יותר ימני יותר דתי או מסורתי.
    כל משפחה חרדית או חרדלית מונה ממוצע עשרה נפשות
    ומעלה.ככה שבסופו של יום השטח ינצח.
    מיעוט לא מצליח לשלוט על רוב לנצח.
    גם תחת כידוני הצבא בסוף העם מנצח.

  7. השמאל מעולם לא היה ציוני ותמיד היה אנטישמי. למה התעוררתם רק עכשיו?

  8. למה הם מדליקים בכלל נרות – וחוגגים את חנוכה? מה להם וליהדות בכלל??????