הטיעון המערבי לפיו האייתוללות יתנהגו יפה אם רק יתקבלו בקרב קהילת העולם מעולם לא הוכח בפועל, ונידון לגורל דומה גם הפעם
בעוד ממשל ביידן מתכונן להחייאה מחדש של הסכם הגרעין השנוי במחלוקת עם איראן, שורת החשודים המידיים בוושינגטון שוב מנסה למכור את אותה סיסמה ישנה: חייבים להשיב את איראן מן הכפור!
הטיעון המרכזי גורס כי איראן מתנהגת באופן הרע שבו היא מתנהגת משום שהיא חשה מבודדת מן העולם, כמו זאב בודד שחש מאוים ולכן נאלץ לסגל לעצמו עמדה תוקפנית. טיעון זה נוסח לראשונה בשנות ה-80 בידי שר החוץ הגרמני דאז הנס-דיטריך גנשר. בהמשך הוא אומץ בידי נשיא צרפת ז'אק שיראק ועבר הלאה לשורה של שרי חוץ בריטיים, הבולט בהם היה ג'ק סטרו שביקר בטהרן יותר מכל בירה עולמית אחרת במהלך כהונתו.
במשך השנים, פוליטקאים רבים במערב אימצו לחיקם את תיאוריית הכפור. ביניהם היו נשיא ארה"ב ביל קלינטון ומזכירת המדינה שלו מדלן אולברייט, מנהיג הלייבור הבריטי ג'רמי קורבין, ודומיניק ראב ששימש עד לאחרונה כשר החוץ בממשלתו של בוריס ג'ונסון. כל אלו תלו תקוות רבות בשלל דמויות שעלו וירדו בטהרן לאורך העשורים האחרונים.
ביל קלינטון עשה ככל שביכולתו כדי להאדיר את מעמדו של הנשיא מוחמד ח'אתמי, ואף טען שהוא "מרגיש בבית" בקרב "המתונים" בטהרן הרבה יותר מאשר בקרב הפוליטיקאים בוושינגטון. חוגים נרחבים בפוליטיקה הבריטית, כולל פיטר מנדלסון מהלייבור ונורמן למונט מהמפלגה השמרנית, יצרו לובי דו-מפלגתי במטרה לסייע לחסן רוחאני להפוך לנשיא, ולהמשיך את מה שח'אתמי לא הספיק לעשות – להשיב את איראן מהכפור.
הסוחרים העיקשים ביותר של הסיסמה הזו היו הנשיא ברק אובמה ומזכיר המדינה שלו ג'ון קרי, ואת מאמציהם בחזית האיראנית ממשיכים כיום הנשיא ג'ו ביידן ומזכיר המדינה שלו אנתוני בלינקן. אך עד כמה נכונה התיאוריה לגבי הבידוד העולמי של איראן? התשובה היא: כלל וכלל לא.
למעשה, כמעט כל מדינות העולם עשו מאמצים גדולים מאוד להכיל ולקרב את איראן החל מימיה הראשונים של הרפובליקה האסלאמית. כאשר האייתוללה ח'ומייני השתלט בכוח על המדינה, השלטון החדש זכה להכרה מיידית בידי כל חברות האו"ם. ארה"ב אף מיהרה לחלק הטבות לשליטים החדשים. השגרירות האמריקנית בטהרן נותרה פתוחה ופועלת, וחודשים ספורים לאחר עליית האייתוללות נשלח לאלג'יר היועץ לביטחון לאומי זביגנייב בז'ז'ינסקי כדי לפגוש את מהדי באזרגאן, האיש שמונה בידי ח'ומייני לעמוד בראשות הממשלה הזמנית.
ממשל קרטר מיהר גם למנות את יועצו המשפטי של הנשיא לויד קאטלר לתפקיד השגריר המיועד בטהרן, יחד עם הוראה לחדש את משלוחי הנשק לאיראן. מה שקרה בפועל הייתה "הדרה עצמית" כאשר הכנופיה הח'ומייניסטית, בקריצת הסכמה של האייתוללה עצמו, פשטה על מבנה השגרירות ולקחה את הדיפלומטים האמריקנים כבני ערובה. בחזית אחרת, המשטר של ח'ומייני ביצע הדרה עצמית נוספת כאשר קטע את היחסים המדיניים עם מצרים בשל החלטתה לעשות שלום עם ישראל.
אזהרה מן העבר
עוד בטרם מלאה שנתו הראשונה של המשטר החדש, כל עשרות המדינות להן היו יחסים דיפלומטיים עם המשטר הישן חידשו או ניסו לחדש אותם גם עם הרפובליקה האסלאמית. המאמצים האמריקניים "להכליל" את איראן הגיעו לשיא בזמן נשיאות רייגן, אז יזם הבית הלבן "ערוצי תקשורת" חדשים עם פלגים ח'ומייניסטים יריבים בטהרן.
ביחד עם סיוע ישראלי, ארה"ב הבריחה נשק לשטח איראן במטרה לעזור לה לבלום את התקדמות הצבא העיראקי בשדה הקרב. משלחת של בכירים אמריקנים, הכללה גם סוכן מוסד ישראלי רם-דרג, ערכה ביקור חשאי בטהרן עבור דיונים ב"נורמליזציה" של הקשרים עם איראן.
ה"שחרור" של אפגניסטן ובהמשך של עיראק סיפקו הזדמנות נוספת "להכליל" את איראן בקהילה הבינלאומית. נשיא איראן לשעבר האשמי רפסנג'אני תיאר בזיכרונותיו את יחסי העבודה שהתפתחו בין טהרן לוושינגטון במסגרת המרדף המשותף לשתיהן להפלת הטאליבן וסדאם חוסיין. איראן מצידה "הכילה" באופן רשמי ופומבי את התוכניות האמריקניות לעיצוב מחדש של אפגניסטן. בעיראק נערכו מאמצים גלויים ומשותפים להציב בראשות הממשלה ראשית את איברהים אל-ג'עפרי ובהמשך את נורי אל-מליקי.
שר החוץ האיראני לשעבר מוחמד זריף אף מתגאה בכך שהודות למאמציו האישיים ארה"ב הטילה וטו על כינון מחדש של המלוכה באפגניסטן, והסכימה לכך שהמשטר החדש בקאבול יקום כ"רפובליקה אסלאמית" בתמיכה אמריקנית.
אך כל אנשי הלובי למען "הכלה" של איראן שוכחים את העובדה הפשוטה לפיה הגישה השלילית והיוהרה הטיפוסית מצד טהרן הן אלו שמדירות אותה מקרב מדינות העולם הנורמליות.
עבור אובמה וביידן הסכם הגרעין הוא הנתיב הבטוח ביותר ל"הכלה". אלא שהסכם כזה מעצם קיומו מהווה סימן להדרה מכיוון שהוא הופך את איראן למדינה היחידה בעולם הנתונה למערכת ייחודית של כללים מסחריים, כלכליים, מדעיים ותעשייתיים. בתמורה, המעצמות מקוות לכפות את עצירת פרויקט הגרעין.
לפני כשני עשורים, שר החוץ האיראני ארדשיר זאהדי (שהיה בין מעצבי האמנה למניעת הפצת נשק גרעיני) כבר חשף את חוסר התוחלת שבמרדף הזה. בטור דעה שפרסם ב'וול-סטריט ג'ורנל' הוא טען כי:
לא ניתן לכפות על איראן פשוט לשכוח את כל הידע שצברה מאז שנות ה-50… בשלהי שנות ה-70, איראן כבר החזיקה בסגל מדעני גרעין נמרצים, שבעזרת סיוע כספי משמעותי מן הממשלה ערכו מחקרים בכל תחומי הטכנולוגיה החדשה, כולל השימושים הצבאיים שלה"
זהדי נפטר בשבוע שעבר במושב גלותו בשווייץ אך המסר שלו עדיין ראוי לעיון, במיוחד בשבועות בהם אנשי ביידן מתוכננים לסבב שיחות חדש עם טהרן.
אמיר טהרי היה עורך העיתון האיראני ‘קאיהן’ עד שנת 1979, וכיום כותב טור קבוע בעיתון ‘א-שרק אל-אווסט’. גרסה מלאה של הטור התפרסמה לראשונה באתר מכון גייטסטון.
עקבו אחר ׳מידה׳ גם ברשתות החברתיות:
יש משהו בטיעון שהעלו. אל תשכח שהמערב הפעיל הרבה כוח מול איראן ואיראן הושפלה. חיסול סולימאני, חיסול מדענים, פיצוצים ועוד. האיראנים כמו חיה פצועה חותרת לגרעין. הדבר היחיד שיציל אותה. היום כשהביקוש לנפט הרקיע שחקים, כאיראן גילתה שדות נפט עצומים, שהסינים ובמידה פחותה הרוסים מגוננים עליה, כשקצב הפיתוח בצפון קוריאה עלה איראן מרגישה שהיא בעמדת כוח ולכן נוקמת במערב.
לגבי הפעלת כוח כרגע, מה אתה מציע? הפצצת מתקנים? לאיראנים לפי ההערכות והם אף הודו בכך יש יכולת לייצר פצצה תוך חודש כולל תוכניות מוכנות למתקן נפץ. פלישה לאיראן? עד שתפלוש הם יגיעו לפצצה. אל תשכח שכל איום כזה יגרום להגעת כוחות סיניים לאיזור וסכנה למלחמה עולמית. הסינים לא יוותרו על נכס אסטרטגי וכלכלי כל כך מהר.
לצערי איחרת את הרכבת. אם האמצעי דיפלומטיה אז הפסדת לאחר הפיצוצים וההתנקשויות באיראן, אם האמצעי הפעלת כוח אז הפסדת משום שהפעלת כוח ללא הפלת המשטר לא יועיל ואף יגרום להם רק להאיץ לפצצה. בקיצור קיבלנו שחמט.
כמו כל דבר זה כנראה שילוב של כמה דברים. ייתכן ואתה צודק אבל מצד שני בשלטון האיראני יושבים מטורפים דתיים. אי אפשר באמת לנתח את הפעולות שלהם בצורה רציונלית לשום כיוון. אם מחר יקראו על נבואה שהם צריכים להשמיד את ישראל הם יעשו את זה.
זה מה שאמר עבאס דאוואני כשהודה שיש לאיראן תוכנית גרעין צבאית ותוכניות של פצצה מוכנה.
Enemy sabotage, assassinations should be stopped by Iran's cross[ing] several scientific borders as soon as possible to show our capability and defend our people.
כלומר התיאוריה לא נראית כל כך מופרכת. בכל מקרה אם הכוונה להפעיל כוח אז ברור שכוח שאינו מכוון להשמדה מוחלטת, כיבוש איראן או הפלת המשטר לא תוביל לכלום ואף תגרום לאיראנים ליותר מוטיבציה לחתור לפצצה. לא סתם קאטו הזקן היה מודאג עד שקרתגו לא הושמדה.