אמיר טהרי

האיש בעל אלף הפנים: חסן רוחאני ממשיך לשטות במערב

כפי שעשה לאורך כל חייו, נשיא איראן מחליף דמויות ודימויים לפי הצורך וכעת שוב מציג את עצמו כ"מתון" שיכול להוביל את המדינה לנורמליות

אסטרטגיית ייצוא המהפכה נכשלה, אך בכירי המשטר מנותקים מן העם ואינם מסוגלים לייצר שום רפורמה או להוביל שינוי כיוון

אסטרטגיית ייצוא המהפכה נשענה על ההנחות שהאיראנים מאוחדים מאחורי המשטר והעולם חושש מכדי להגיב, שתיהן התבררו כשגויות בשנה האחרונה

איראנים רבים מתחילים לחשוב לראשונה על שינוי המשטר לא רק כסיסמה, אלא כאסטרטגיה מעשית ליציאה מן המבוי הסתום שיצרו ח'ומייני וממשיכיו

השנה שהסתיימה המשיכה את מגמת הנסיגה מתפיסת הגלובליזציה, וחזרה הדרגתית אל הלאומיות ומדינת הלאום כמודל הפוליטי היעיל ביותר

בדומה לדיקטטורים אחרים מן העבר הקרוב והרחוק, שליט איראן מהולל בידי מקורביו כמנהיג דגול אך מבלה את רוב זמנו כלוא בארמונו ומנותק מן העולם

התפשטות ההשפעה האיראנית במדינות האזור מנעה פיתוח כוחות מקומיים עצמאיים, שהיו יכולים להתמודד עם המשברים בלבנון ועיראק בצורה יעילה יותר

ולדימיר פוטין הצליח להציב את רוסיה כשחקנית בכירה בזירה הבינלאומית, אך יתכן כי המדינה כולה שילמה על כך מחיר כבד מדי

מנהיגי המעצמות מתכנסים מדי שנה ודנים בנושאים ברומו של עולם, אך ההיסטוריה מוכיחה כי החלטות המתקבלות בפסגה חסרות כל השפעה במציאות

אם ימשך הלחץ הנוכחי על איראן הן מצד אופוזיציה פנימית והן מצד אויביה מבחוץ, יתכן כי היא תאלץ לבחון דרכי פעולה נוספות מלבד התרסה וסרבנות הרסנית