הפיגוע שאירע אתמול בשער שכם יכול להצית אש במוקדים רבים. על ההשלכות והמילכוד שבא בעקבותיו
האירוע בו חוסל בהצלחה המחבל שדקר ופצע אזרח ישראלי אתמול בשער שכם, במרכז עיר הבירה של מדינת ישראל הכביכול ריבונית יכול היה לקבל תפנית קיצונית. התרחיש בו חיילת מחסלת מחבל שכוב על הרצפה, הוא הסיוט הגדול של ארגוני הנשים מצידה השמאלי של המפה. הסיבה היא פשוטה: היא הכניסה אותם למלכוד 22.
אם ישבחו את תפקודה של אותה לוחמת מג"ב – הם תחטאנה לאג'נדה החותרת תחת בטחון ישראל ותחת ערכיה הלאומיים של מדינת ישראל, שהרי מבחינתם, הוא אינו מחבל או איום, כי אם לוחם חופש או לכל הפחות לוחם שכבר אינו מהווה איום ולכן, כך הם היו טוענים – לא הייתה כל סיבה לסיים את חייו.
המלכוד נכנס כאשר המבצעת היא לוחמת, אישה. אם ידרשו את ראשה, כשם שדרשו את ראשו של אלאור עזריה – הן תפגענה בכל קמפיין גיוס הנשים כלוחמות בצה"ל אותו הן מובילות מזה שנים ארוכות, תוך כדי כניעה של צה"ל לדרישותיהן לשחיקת הקריטריונים להסמכה או אפליה מתקנת המקדמת כניסה של נשים ליחידות שבעבר היו חסומות להן. פועל יוצא של הקמפיין הוא, כמובן, החלשת הכח הלוחם של צה"ל ואין הדבר אומר שלנשים אין מקום ביחידות קרביות חלילה, אלא שהקריטריונים לקבלה אמורים להישאר גבוהים. מי שיעמוד בהם – בין אם מדובר בגבר או באישה – יזכה לשרת כלוחמ/ת באותן היחידות.
ברור לכל בר דעת שהיה והיורה היה חייל – התרחיש בו היינו עומדים מאתמול היה שונה לחלוטין והחייל כבר היה יושב מאחורי סורג ובריח, תוך גינוי מהצמרת המדינית והצה"לית.
ערך מודיעיני
אחד התירוצים/הסברים לרצון ללכוד בחיים מחבלים הוא היכולת לשאוב מהם מידע מודיעיני תוך כדי החקירה. הבעיה היא שגם אם אכן ישנו ערך מודיעיני כזה או אחר – אותו מחבל יזכה לתנאי בית הבראה בכלא אליו יגיע לאחר חקירתו ומשפטו. כאן הנושא הזה כלל אינו עומד על הפרק, שכן למחבל אקראי אין שום ערך מודיעיני או צבאי, ולכן אין שום סיבה שיצא חי מפיגוע. טוב עשתה אותה לוחמת מג"ב וכך צריך לנהוג גם בעתיד – חרף המצלמות השלופות. המשוואה פשוטה – מחבל מת יוצר הרתעה, מחבל בכלא יוצר קדוש מעונה.
מלחמת תודעה
בכל סיפור חיסול המחבל אתמול יש רק אדם אחד שצריך להיות מודח מהשירות – האיש שאחראי על תמונת הלוחמים עם הסופגניות לאחר האירוע. הנזק התודעתי שהתמונה הזו גורמת ותגרום גם בעתיד הוא עצום. התמונה הזו תופץ בכל העולם ותמוסגר תחת הנרטיב: "הישראלים הרוצחים חוגגים אחרי עוד רצח של פלסטיני". אנחנו חייבים להבין שאם אותו אדם אינו ישראלי – כל מה שהוא יראה זה חיילים במדים חוגגים הוצאה להורג של אזרח.
התמונה הזו בעייתית גם מבחינת תודעה פנים ישראלית. גם אם רוצים לחזק או להביע תמיכה בלוחמים שניהלו את האירוע – הדרך היא אינה לצלם אותם עם סופגניות בידם, כשכל ישראלי יודע שנשקם הוחרם עד לביצוע החקירה. אגב, פרקליטות המדינה הוציאה אמש הודעה לפיה חקירת הלוחמים היא הליך שגרתי "במקום שבו אזרח (אין כאן טעות, כך הם קראו למחבל) נהרג כתוצאה מירי שוטרים". ובכן, חרף מאמץ – לא נמצאה עדות לחקירת השוטר שירה במחבל שרצח את אלי קיי, ז"ל. גם בגין מותו של אהוביה סנדק לא התקיימה חקירה שגרתית שכזו.
למחבל אקראי אין שום ערך מודיעיני או צבאי, ולכן אין שום סיבה שיצא חי מפיגוע.
— מעין סמון Maayan Samun (@MaayanSamun) December 4, 2021
השלכות על הקואליציה
מי שעוד עומדים בפני מלכוד כעת הם ראשי הקואליציה. מצד אחד, מנסור עבאס ודאי יענה לקולות בוחריו הפוטנציאלים וישאף להראות להם כי אינו זנח את המאבק ומכר את נשמתו לכובש הציוני. סביר להניח כי הוא ידרוש או כבר דרש את ראשם של אותם לוחמים שהוציאו לפועל בצורה מהירה ומדויקת את שהיו אמורים לבצע במסגרת תפקידם. מהצד השני, עומדים איילת שקד שמנסה להעניק מראית עין של הסמן הימני בממשלה, גדעון סער שסביר ששואף לחזור למחוזות הימין ביום שאחרי נתניהו ואפילו יאיר לפיד, שיודע שחלק לא מבוטל מבוחריו משרתים בצה"ל והזהות הלאומית-ישראלית חשובה להם.
יהיה מעניין לראות כיצד הדבר ישפיע על התנהלותה של הקואליציה ואיזה אתנן פוליטי ו/או תקציבי יקבל מנסור עבאס הפעם, במידה ולא יזכה במבוקשו.
למאמרים נוספים של מעין סמון – לחצו כאן.
עקבו אחר ׳מידה׳ גם ברשתות החברתיות:
היא שוטרת
ולא רואה פה קשר ל"שמאל-פמינזם"
אני פמיניסטית וגם קצת שמאלנית ואני גאה מאד בחיילת ובחיסול של המחבל. שתדע כל אם של שהיד שהוא לא חוזר הביתה לאחר פיגוע או אפילו נסיון לפיגוע. כך היא תקבל את הנדבות מהרשות הפלסטינית ןהוא יקבל 72 בתולות.
מתי, לכל הרוחות, נהפוך לעם נורמלי – כזה שממש (אבל ממש) לא אכפת מה הגויים חושבים עליו. יחגגו החיילת והחייל הגיבורים עם סופגניות בחג החנוכה שלנו כאוות נפשם. אותי התמונה הזו החביבה הזו דווקא שימחה.
מספיק להתחכם! לקיים את חוק העונשין כלשונו והכל יסתדר.
אחרי שהמחבל שוכב במשך דקה על הקרקע פצוע כשהוא מוקף בחיילים לא יורים בו יותר ולא מתחכמים עם קשקשת שהוא היווה סכנה.
עוצרים אותו וחוקרים אותו ואז מוציאים אותו להורג.
ואז בוחרים בתים במיקום אסטרטגי (לדוגמא צמוד למערת המכפלה ומפנים את יושביהם ומעבירים אותם לבתי משפחת המחבל ואת משפחת המחבל שמהווה סיכון זורקים מבתיהם לעזה שיהיו מאחורי גדר- אלא אם כן הם מחליטים לזמר בחקירה ולספר מידע על מחבלים אחרים ואז מוציאים להורג את המחבלים האחרים ומגרשים את משפחותיהם.
העם הוא רוב האליטות הם מיעוט.
העם יושן ולכן האליטות מנצחות.
כמה זמן נשאר להם?
לא הרבה זמן!
העם גודל וגודל וגודל
והם מתמעטים ונשענים על הערבים.
אל דאגב, יועצי התקשורת והיועצים המשפטיים כבר יסדרו מאגר תירוצים שיספיק למרוח את הזמן עד שהחברים בתקשורת יורידו אותה מסדר היום וישכיחו אותה.
בדיוק כמו שקרה עם כל פאדיחה/שקר/צביעות שנחשפו אי פעם במחנה ה׳נכון׳.
מעין,
קראתי בשקיקה את הכתבה.
אבל מה, יש כאן משהו שאתה, סליחה, שאנחנו לא מצליחים להבין.
וזה הלולינות הדוחה של הקבוצות שמוגדרות כ "שמאל"
("שמאל" בדיוק כמו שמעמד הר סיני התרחש בארגנטינה)
העלובים מיד יגידו לך שבגלל ששם הלוחמת מתחיל בגימל (למשל) זה מוציא אותה מהפמיניזם המקודש ואז היא לא "בקונסנזוס" המקודש של השמאל, ואז הכל כולל הכל מותר.
קלללל.
חכה ותראה את העלובים הדוחים בפעולה.
התמונה הזו תופץ בכל העולם ותמוסגר תחת הנרטיב: "הישראלים הרוצחים חוגגים אחרי עוד רצח של פלסטיני". אנחנו חייבים להבין שאם אותו אדם אינו ישראלי – כל מה שהוא יראה זה חיילים במדים חוגגים הוצאה להורג של אזרח.
אתה רציני? אזרח עויין אויב המדינה עם סכין שדקר אזרח ממניעים אנטישמיים לאומניים וניסה להמשיך לדקור שוטרים באיזה מדינה נורמלית לא היו יורים בו למוות? ובאיזו מדינה לא היו חוגגים את זה אחר כך? דמיונסמולניה?
לשונאי ישראל ולכתבלבים של "הארץ" אין כול בעיה לספק "צילומים מפלילים" מפוברקים לחלוטין, בכל עת בכל זמן. עם סופגניות ובלי הסופגניות. ולהפיץ אותן בעולם. כמו צילומי "הריגתו" של מוחמד אדורא מתעשיית הפליווד?… הבעיה היא בשמאל הישראלי שמיד קופץ על התעמולה השקרית הזו כמוצא שלל רב. זו תעשיה המזינה את עצמה
מדוע הצלם, שצילם אשר ראה אשם בבזיון? אולי החיילים המגעילים שעברו על "בנפול אויבך אל תשמח" הם האשמים?
לא נסחפת קצת כשכתבת: "החיילים המגעילים שעברו על "בנפול אויבך אל תשמח"?
אם כבר אתה מביא את הפסוק מהמקורות לפחות אל תחשוף את בערותך באשר למשמעותו:
על פי הסבר הגמרא הפסוק במשלי מדבר רק על אויב שיש בתוך עם ישראל, אבל על אויב מאומות העולם כלל לא דובר. לכן לאחר שהצבא המצרי של פרעה טבע בים בני ישראל שמחים ושרים. ובדיון התלמודי הגערה חלה אך ורק על שירת המלאכים ולא של בני ישראל.
השמאלנים של ימינו מבקשים להיות מלאכי השרת ביחס לאויבי ישראל והתוצאה עגומה.
אחרי התנהגותה הנפשעת במשפטי דרומי ושיף, שלא לדבר על החבלה בניהול המדינה שבתביעת רה״מ נתניהו, מה יש להוסיף ולהתפלא על הפרקליטות וחזונה, חזון ״מדינת כל מחבליה״?
ובכן ,החקירה באזהרה ,אינה נוהל!
זהו שקר מוחלט.
ירי בסערת קרב לא נחקר!
מתרחשת בדיקה, לשם חמידה ושיפור!
חקירה באזהרה,רק בחשד משמעותי לפלילים!
– החקירה באזהרה,בהוראה מלמעלה,לחלות את פני מנצור עבאס ורע"ם.
המפקד רצה לתמוך!
אכן,טיפשי עם סופגניות.
– מי שהיה צריך לפעול,הוא מפקד מג"ב ולומר,על גופתי ואני מוריד את הדרגות, אם ילקחו שוטריי הטובים לחקירה.
-כך סיפר מישהו,חבל שלא שמרתי,על מפקדו הבכיר,האמיץ,
שהגן על חייליו מפני השטן המקטרג,בארוע דומה.
אירגוני הנשים (כאילו) הן למעשה חוליות חיסול של השמאל.
מעירים אותן ל'פיגוע' לפי הצורך החתרני.
לא יותר
בניגוד לאזריה, המערכת הפעם "סלחה" לחיילת כי: (1) הציבור הפיק לקחים מפרשת אזריה ולכן נתן במיידי גיבוי כזה גדול ואיומים מרומזים ברמות כאלה, שהמערכת כבר הבינה שהפעם ממש לא כדאי לה למתוח את החבל. (2) אצל אזריה לא היה סרטון בו נראה המחבל תוקף, מה שהיה גורם להמונים להבין שלא פעל בזדון כשלבסוף ירה בו. (3) אזריה נחשד ע"י המערכת כפרענק מרמלוד, תומך ימין ר"ל ולה-פמיליה. כאילו, בואו, מההתחלה לבחור לא היה סיכוי. (4) אצל אזריה המערכת זרקה אותו לכלבים, לא היה לו גיבוי מצד המפקדים והדרג המדיני. ואילו אצל החיילת אין לה שר בטחון שמזהם את ההליך המשפטי וסגן רמטכ"ל הוזה תהליכים. (5) תקרית אזריה התרחשה בממשלת ימין, והיה נוח למערכת למנף אותה כדי לנגח את האידאולוגיה של הימין. אך פתאום, כשתקרית דומה מתרחשת בממשלת שמאל, המערכת המוטה לשמאל, לא כ"כ רוצה להשתמש בהליכים משפטים כדי לנגח את הממשלה.
(6) המערכת מפחדת מהארגונים הפימינסטים.
אחרי התנהגותה הנפשעת במשפטי דרומי ושיף, שלא לדבר על החבלה בניהול המדינה שבתביעת רה״מ נתניהו, מה יש להוסיף ולהתפלא על הפרקליטות וחזונה, חזון ״מדינת כל מחבליה״?
אדם אחד לא יכול להיות גם שופט גם תובע גם תליין.
וחיילים ושוטרים בשירות חובה הם לא תליינים.
ברגע שהאירוע נגמר והמחבל לא מסכן אף אחד אסור לגעת בשערה מראשו וצריך להעביר את הטיפול למערכת המשפט.
גם הפרקטיקה של הוצאה להורג בעזרת מניעת טיפול רפואי צריכה להיפסק כי לא הורגים אדם ללא משפט.
את המשפט "אדם לא יכול…" אתה יכול לומר רק על מנדלבליט.
לא על לוחמת שהצילה חיי יהודי. היא צריכים לקבל צל"ש, ואתה טר"ש!