המודל הדני שעשוי להביא לסדר עולמי: ככה מטפלים בבעיית המהגרים

העולם המערבי קורס תחת שטף ההגירה הבלתי פוסק וארגוני זכויות הפליטים המדומיינים. דנמרק עם פתרון שיכול להציל את העולם מהטירוף הפרוגרסיבי. בקרוב בישראל?

האם המודל הדני יציל את המערב מעצמו? (צילום: Håkan Dahlström from Malmö, Sweden)

לאחרונה הגיעה דנמרק להסכם עם קוסובו ל'ייצוא' מהגרים המועמדים לגירוש. על פי ההסכם, דנמרק תעביר 210 מיליון אירו לקוסובו, עבור השכרה של 300 תאי כלא, אותם יאיישו מהגרים שהיגרו לדנמרק והפכו למועמדים לגירוש בשל פקיעת התוקף של אישור התושבות הזמני שלהם.

הסכם זה, מצטרף לשורה של צעדים הנוגעים למדיניות הגירה ומדיניות כלפי מהגרים, שנקטה השנה ממשלת דנמרק הסוציאל דמוקרטית בראשות מדה פרדריקסן. במרץ, עברה הצעת חוק ממשלתית של שר הפנים קארה דיבוונד בק, הקובעת כי בשכונות המוגדרות 'חלשות', אחוז ה"לא מערביים" יעמוד על 30 אחוזים לכל היותר. מטרת החוק היא למנוע היווצרות של "גטו מהגרים", ביטוי שהפך שנוי במחלוקת בדנמרק בשנים האחרונות, אליו יתנקזו אלימות, פשע ועוני כבד. באותו חודש, הפכה דנמרק למדינה הראשונה באירופה שהודיעה לכל הפליטים הסורים שהגיעו לשטחה מאז משבר הפליטים ב-2015, כי לאור סיומה דה פקטו של מלחמת האזרחים בסוריה, עליהם לעזוב את המדינה ולחזור למדינת מוצאם. הממשלה אמנם התחייבה כי לא תגרש משטחה אף אדם בכוח, אך מי שלא יבחר לחזור לסוריה יישלח למחנה גירוש.

ביוני השנה, עברה הצעת חוק ממשלתית נוספת בפרלמנט הדני שמאפשרת למדינה להחזיק מבקשי מקלט במחנות מחוץ לדנמרק, כל זמן שבקשתם למקלט ומעמד פליט במדינה נבחנת. החוק נועד להקטין את התמריץ לבקש מקלט דווקא בדנמרק, ולאפשר לרשויות לבחון את הבקשות כאשר מבקשי המקלט אינם על אדמתה של דנמרק, ובכך לייתר התעסקות פוטנציאלית בגירושם. בחוק תמכו המפלגה הסוציאל דמוקרטית, מפלגת הימין – מרכז 'ונסטרה' ומפלגת העם הדנית שנמצאת בימין העמוק ופועלת כבר שנים להקשחה של מדיניות ההגירה בדנמרק. ההצעה זכתה להתנגדות וביקורת רבה מצד השמאל הקיצוני בדנמרק, האיחוד האירופי וארגוני זכויות אדם בשל מה שנתפס כפגיעה בחזון של "אירופה ללא גבולות" והרעה פוטנציאלית בתנאי ההחזקה של מהגרים מבקשי מקלט שייקלטו במדינת צד שלישי. הצעדים הללו השנה, מגיעים בהמשך ישיר לצעדים שנויים במחלוקת שקידמה ממשלת דנמרק בשנתיים האחרונות בנוגע לאיסור שחיטה 'כשרה', איסור ברית מילה ואיסור לבישת בורקה המרחב הציבורי. צעדים שנועדו למנוע "היווצרות חברות מקבילות לחברה הדנית הכללית, על בסיס דתי ותרבותי", כפי שאמר שר הפנים הדני.

החטא הקדמון

כיצד ייתכן, כי דווקא ממשלת מרכז – שמאל סוציאל דמוקרטית במדינה סקנדינבית, היא זו שמקדמת צעדים משמעותיים להקשחת מדיניות ההגירה בדנמרק? על מנת לענות על כך, צריך ללכת קצת אחורה בזמן.

בשנות שנות ה-90 ובמהלך העשור הראשון של שנות ה-2000, דנמרק הייתה שותפה לחזון הגלובליסטי הרב תרבותי של האיחוד האירופי, שגרס כי מעבר לרעיון של "אירופה ללא גבולות" שכלל מעבר חופשי של אזרחים בין מדינות האיחוד, המדינות עצמן צריכות לקלוט הגירה ממדינות אסיה ואפריקה. דנמרק הצטרפה למספר אמנות בינלאומיות בנושא קליטת מהגרים מבקשי מקלט, והתחייבה לקלוט כ-15,000 מהגרים כל שנה, וכתוצאה מכך קלטה הגירה רבה ממדינות כמו עיראק, סומליה, פקיסטן ולבנון במהלך העשור הראשון של המאה ה-21. קליטת המהגרים הייתה באופן מעניין דווקא תחת ממשלות ימין – מרכז בראשות אנדרס פוג ראסמוסן שכיהן כראש ממשלת דנמרק בין השנים 2001-2009, ושל לארס לקה ראסמוסן שכיהן כראש ממשלה בשנים 2009-2011 ו-2015-2019. בתפיסתם הליברלית הם קידמו מדיניות הגירה חיובית, מוסרית ופרקטית כאחד. מצד אחד קולטים מהגרים ממדינות עניות, נחשלות ואלימות, מצד שני אותם מהגרים יוכלו לחזק את הכלכלה הדנית, להוות כוח עבודה זול יותר עבור עבודות מסוימות שהדנים כבר לא ממש מצאו עניין בהן.

אך אל מול האידיליה, הייתה המציאות. רבים מן המהגרים ה"לא מערביים" לא נקלטו כראוי בחברה הדנית. ההגירה המסיבית לערים הגדולות הביאה עמה עלייה בפשיעה, במקרי ירי, ביזה והשחתה של מכוניות. הוקמו אותם 'גטאות' של מהגרים בשולי ערים מרכזיות בדנמרק; קופנהגן, אלבורג, אארהוס, שאליהם התנקזו פשע, אלימות ועוני. במקום לתרום לכלכלה הדנית, המהגרים הביאו לירידה בקרנה של מדינת הרווחה הדנית, שידועה כאחת הנדיבות בעולם מבחינת היקף השירותים לכל אזרח. מצד אחד יותר אנשים שמדינת הרווחה צריכה לדאוג להם, מצד שני אותם מהגרים לא השתלבו כראוי בשוק העבודה הדני, וכתוצאה מכך היו נעדרי הכנסות שהממשלה יכולה למסות בכבדות על מנת לתחזק את אותה מדינת רווחה נדיבה. בעיות זהות לחלוטין ואף בעצימות גבוהה יותר, יש אצל השכנה של דנמרק מצפון – שוודיה, שהפכה לסמל קליטת מהגרים ופליטים מארצות אסיה ואפריקה. גם בשוודיה הייתה מדיניות הגירה מאוד מתירנית שקודמה על ידי ממשלות ימין בראשות פרדריק ריינפלט ממפלגת 'המתונים', שכיהן כראש ממשלת שוודיה בין השנים 2006-2014.

בתחילת העשור הקודם, החלו בדנמרק 'להתעורר' לנוכח הבעיות שהציפה ההגירה ממדינות מוסלמיות נחשלות וכשלון המדיניות הרב תרבותית. בשנת 2011, בניגוד לעמדת האיחוד האירופי, הציבה דנמרק מצלמות ופקחי הגירה בגבולות עם גרמניה ושוודיה, על מנת למנוע הגירה לא חוקית, ובכך החל הכרסום הראשון במדיניות "אירופה ללא גבולות". אך את 'הסטירה' המשמעותית ביותר קיבלה דנמרק בזמן משבר הפליטים באירופה בשנת 2015, כאשר אל רשויות ההגירה בדנמרק הגיעו 21,000 בקשות של מבקשי מקלט. מאז, החל הציבור הדני להבין כי המדינה צועדת אל עבר שינוי דמוגרפי דרמטי שפוגע ועוד יפגע הרבה יותר בהמשך באורח החיים, התרבות והכלכלה בדנמרק. מי שהניפה את הדגל הזה לאורך כל הדרך  הייתה כאמור מפלגת העם הדנית, שזכתה לתמיכה ציבורית שהלכה והתגברה, ובאה לידי ביטוי בהתחזקותה בפוליטיקה הארצית והמקומית בדנמרק, ולהפיכתה למפלגה הדנית הגדולה ביותר בפרלמנט האירופי. בשוודיה השכנה, ראינו תהליך דומה עם מפלגת "השוודים הדמוקרטים" שהפכה למפלגה השלישית בגודלה בשוודיה, תוך נשיאת הדגל של הקשחת מדיניות ההגירה לשוודיה וטיפול משמעותי יותר במהגרים פורעי חוק שכבר נמצאים בשוודיה ואחראים לעלייה ברמת הפשיעה בכלל, ובמקרי ירי בערים הגדולות; סטוקהולם, מאלמו וגטבורג בפרט.

לאחר הבחירות שהתקיימו בדנמרק בשנת 2019, הפכה מדה פרדריקסן מן המפלגה הסוציאל דמוקרטית לראש הממשלה, כאשר ממשלתה היא ממשלת מיעוט מורכבת מחברי מפלגתה בלבד, ונתמכת מבחוץ על ידי המפלגות שנמצאות משמאלה. סדר היום של פרדריקסן כלל בעיקר את חיזוקה והרחבתה של מדינת הרווחה הדנית, לצד תמיכה בשוק חופשי. כדי להשיג זאת פרדריקסן הגיעה למסקנה כי יש להקשיח את מדיניות ההגירה מצד אחד, ולשלב את המהגרים הקיימים בחברה הדנית, מבחינה כלכלית ותרבותית כאחד. ההיגיון ברור: יש סיבה לכך שהדנים נחשבים לאנשים המאושרים בעולם. מה שאפשר מלכתחילה את שגשוגה של דנמרק, את מדינת הרווחה הנדיבה, רמת השחיתות והפשיעה הנמוכה, זו האחידות החברתית, ההומוגניות האתנית – תרבותית של אוכלוסייה פרוטסטנטית לות'רנית, שמאפשרת אמון גבוה ומוסר עבודה ייחודי, המהווים את יסודות ההצלחה של דנמרק כאומה. קליטה מסיבית של אוכלוסייה ממדינות נחשלות, כלכלית, תרבותית, דמוקרטית, כאחד, פגעה בחוסנה של דנמרק, וכעת ישנו צורך בהתמודדות רצינית עם ההשלכות של אותה מדיניות הגירה הרסנית שאימצה דנמרק בשני העשורים הקודמים. אל התובנה הזו של פרדריקסן הצטרפו מפלגות הימין – מרכז וכן מפלגת העם הדנית שהניפה את הדגל לאורך כל הדרך. מכאן כל הצעדים שנוקטת ממשלת דנמרק מאז 2019 והשנה בפרט, כאשר השמאל הקיצוני דבק בהתנגדותו למדיניות זו אך נשאר במיעוט ברור ובהיעדר יכולת להשפיע יותר מדי על מדיניות הממשלה הסוציאל דמוקרטית.

המודל השבדי

בשוודיה לעומת זאת, המצב שונה לחלוטין. מפלגת השוודים הדמוקרטים, חרף התמיכה הציבורית המשמעותית לה היא זוכה בשנים האחרונות, מוחרמת על ידי כל שאר המפלגות בשוודיה, כולל מפלגות 'גוש הימין' בהנהגת 'המתונים'. למעשה, לאחר הבחירות שהתקיימו בשוודיה בשנת 2018, גוש ימין שכולל את השוודים הדמוקרטים (שהפכה למפלגה השלישית בגודלה) זכה לרוב בפרלמנט, ומפלגת 'המתונים' יכלה להרכיב ממשלה, אך בשל הדבקות בחרם הגורף על השוודים הדמוקרטים, העדיפו שאר מפלגות הימין – מרכז בשוודיה לתמוך מבחוץ בממשלת שמאל סוציאל דמוקרטית בראשות סטפן לוון, שהתפטר לאחרונה מתפקידו בשל כשלונו להעביר תקציב. כלומר, אם בדנמרק התפיסות של מפלגת העם הדנית חלחלו לשאר הציבור הדני ואומצו על ידי נציגיו במפלגות המרכז הגדולות, בשוודיה מעדיפות מפלגות המרכז הגדולות בהמשך מדיניות ההגירה המתירנית והרב תרבותיות. המציאות הקשה של עלייה דרמטית בפשיעה ובירידת איתנותה של מדינת הרווחה במדינה, מראה כי מדובר בכישלון מתמשך שעתיד לשנות מן היסוד את החברה בשוודיה, שבסבירות גבוהה תחדל להיות "אוטופיה סקנדינבית".

לכל המאמרים של ניקולאי טלייסניק – לחצו כאן.


עקבו אחר ׳מידה׳ גם ברשתות החברתיות:

 

 

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

18 תגובות למאמר

  1. דנמרק רוצה מהגרי עבודה, שיסייעו להמשך השיגשוג של כלכלתה. מהמאמר הנ"ל ניתן להבין שהמטרה הזו מקובלת ע"י כל צידי המפה הפוליטית, ויש תמיכה רחבה לצעדים שנקטה הממשלה הדנית, כולל בשמאל הדני שמדבר יפה על הצורך בסיוע לפליטים אבל יודע טוב מאד לגרש פליטים כשהוא לא מרוצה מהם. השמאל בדנמרק רוצה לסייע לפליטים, כל עוד אלו לא הורסים את המדינה.

    בישראל אין בעיה של מהגרי עבודה (תורכים, רומנים, אוקראינים, פיליפינים) שאינם בעייתיים, אבל השמאל לא מתעניין בהם. השמאל בישראל מתעניין במהגרי עבודה בעייתיים שאינם יהודים, כדי להרוס את הבסיס והיסוד למדינת ישראל – היהדות שלה. השמאל בישראל רוצה מהגרי עבודה לא יהודים כל עוד אלו יכולים להרוס את המדינה. השמאל בישראל לא מתעניין בהגירת יהודים מארצות מצוקה (כמו צרפת בגלל האנטישמיות, או ארגנטינה בגלל המצב הכלכלי), כי הם יהודים וזה מזיק לאג'נדה. נחמן שי מיטיב לתאר את הדברים בכל פעם שהוא פותח את פיו.

    1. "בעייתיים" בהחלט בעייתים כל אותם מהגרים נחמדים שאותם הזכרת…. אל תעשה השוואה בכלל…
      אם להגיד את האמת יש הרבה אנשים שנכנסו לישראל דרך חוק השבות למרות שהם אינם יהודים (גם לא לפי חוק השבות) .

  2. שוודיה צריכה להיות תזכורת כמה זה מסוכן כשמחרימים חלק מחבריך לגוש ומעדיפים להצטרף לצד השני.

    1. אני מבין שלפי התפיסה שלך, שמיר עשה טעות כאשר בחר להקים ממשלת אחדות עם פרס והחרים את "חברו לגוש" מאיר כהנא.
      שלא תבין אותי לא נכון, ברמה האישית נתניהו מתעב את איתמר בן גביר וראה בו גזען פרימיטיבי (מה שלא כל כך רחוק מהמציאות); נתניהו התאמץ להכניס אותו לכנסת רק כי אף מפלגה יהודית (בעלת רוב יהודי) נורמלית לא הייתה מוכנה לשבת איתו ללא תנאי. להוציא מפלגה אחת – ימינה של נפתלי בנט, אף מפלגה יהודית נורמלית לא הייתה מוכנה לשבת איתו בשום תנאי.
      יש פוליטיקאים קיצוניים שיש נסיבות ותנאים בהם ניתן לשבת יחד ויש כאלה שהם מחוץ למערכת המשחק הפוליטית. נתניהו למד את זה בדרך הקשה, ועם קצת מזל בעתיד הימין ידע לברר טוב מאוד מיהם בדיוק הקיצוניים שאיתם לא ניתן לשבת בשום מחיר.

    2. א.הנסיון לשמור על שלמות הקואליציה היה אחד הסיבות שהובילו את שמיר למדריד(מה שסלל את הדרך לאוסלו). ועל הדרך נתן לשמאל הזדמנויות להישגים שעזרו בקלפי.
      אבל אני בספק אם הכלה של כהנא היתה מספיקה לשמיר כדי לסגור קואליציית ימין אז אני לא מאשים את שמיר.
      ב.אם בנט וסער היו מוכנים להכיל את בן-גביר היתה קואליציית ימין אבל בן-גביר היה נשאר ח״כ זוטר (הוא במקום נמוך ברשימה מספיק למנוע כניסה לממשלה) שניתן להפעיל עליו משמעת קואליציונית בעת הצורך ואין לו אפשרות לאיים בפרישה(גם אם הוא היה פורש היו נשארים 61 ח״כים כמו שהפרישה של שיקלי לא גרמה לימינה להפיל את הקואליציה) אבל הצירוף שלו הביא כמנדט מצביעים לימין.
      כך שברור שכיום הוא עיסקה משתלמת והפסילה של בנט היא רק תירוץ שקרי.
      ג.התכוונתי להחלטת מפלגות מסוימות להחרים את נתניהו עצמו.

    3. ורק לשם ההבהרה: גם אני רואה בבן-גביר גזען פרימיטיבי שהייתי מעדיף שלא יהיה בכנסת.

    4. דנמרק, המדינה הקטנה ביותר בסקנדינביה, התעוררה בדקה ה 90 לפני שתאבד את המדינה שלה, ערכיה ותרבותה לגל פליטים ששם לו למטרה לכבוש את אירופה. ועושה זאת בהצלחה ללא שפיכות דמים. בינתיים.
      הרי מוסלמים, שהם רוב המהגרים לאירופה, לא מתערים בחהרה, לא אסירי תודה על המקלט שקיבלו ורק מלאי טענות כרימון. וחוץ מזה, כידוע לנו, היכן שמוסלמי מניח את רגלו, גם אם זה היה רק אתמול, זה שלו. מספיק רק להסתכל על מה שקורה בשבדיה השכנה ועל מה שמחכה לגרמנים.
      צרפת לדעתי אבודה כבר.ואנגליה עוד לא יודעת את זה…

  3. למיטב זכרוני, ישראל הגיעה להסכם עם מדינה שלישית באפריקה אבל השמאל כנראה הצליח לטרפד אותו:
    "בינואר 2018 אישרה הממשלה הסכם לגירוש המסתננים למדינה שלישית. התוכנית הציעה למסתננים לקבל מענק בסך של 3,500 דולר אם יצאו בהסכמה עד סוף מרץ 2018. הסכום צפוי להצטמצם משמעותית לאחר מכן … ממשלת רואנדה הכחישה את ההסכם…"ב-2 באפריל 2018 דיווח ראש הממשלה נתניהו כי ההסכם עם רואנדה קרס, לדבריו בשל לחץ אירופי על ממשלת רואנדה שאותו קידמה הקרן החדשה לישראל. נשיאת הקרן הכחישה זאת" (ציטוט חלקי מויקיפדיה).
    השמאל הקיצוני (ששולט היום בשמאל כולו) מקדם הגירה לא חוקית למערב ויש להם כוח, כסף וכנראה גם מידע מודיעיני בו הם משתמשים ללחוץ על פוליטיקאים ושופטים. אי אפשר יהיה לפתור את הבעיה בלי לחסל את זרימת הכספים האינסופית לארגונים הללו ובלי שארגוני המודיעין של המערב יתחילו להתייחס לסכנה הזאת ברצינות. השאלה היחידה שנשארה היא מי שולט היום בארגוני המודיעין ועד כמה הם מסוגלים לטפל בתופעה. לדעתי, הסוסים כבר מזמן ברחו מהאורווה.

  4. בואו נהיה כנים, בסדר?
    מבלי להיכנס לתחום השיפוטי של "נכון" או "לא נכון"- 'טיפול בבעיית המגרים' זה מונח יחצני מכובס שמסתיר מאחוריו משהו הרבה יותר אפל כפי ש'טיפול בבעיה היהודית' היה מונח מכובס שהסתיר מאחוריו משהו הרבה יותר אפל וכפי ש'מחנות לחינוך' הוא מונח יחצני שמסתיר מאחוריו משהו אפל (אם כי סינים, בהיותם סינים, לא מרגישים את הניואנסים שהשם יוצר אצל מערביים- אבל עבורם זה מונח נייטרלי לחלוטין שמתאים ליח"צון). בפועל הדנים יצרו גואנטנמו לייט- או שתעזוב או שנשלח אותך למדינה אחרת עם מתקני כליאה מאוד לא נעימים היכן שכננראה יענו אותך… אבל העיקר שהידיים שלנו יהיו נקיות.

    האם זה "פיתרון" שמתאים לנו? בכנות, לא יודע, הייתי רוצה ככה אבל יותר הומני (למשל ההסכם שעשו פה פעם להעביר את המסתננים שלנו למדינה אחרת כ*אזרחים חופשיים*) ועדיין לא צריך להעמיד פנים שה"פיתרון" שלהם הוא משהו אחר. גם ה"פיתרון הסופי" היה 'פיתרון'…

    1. אף אחד לא מעמיד פנים.
      המציאות מורכבת ומגוונת לכן תמיד יש ספקטרום של פתרונות והשאלה אינה ״מה טוב?״ אלא ״מה יותר טוב״.
      אז נכון שלפתרון הדני יש צד אפל. אבל כבר ניסינו את הפתרון של העברה למדינה אחרת, וכל מיני ׳נשמות טובות׳ הרסו אותו.
      מצד שני, המצב הקיים הוא גם פתרון גרוע מאוד(סע לדרום ת״א לאיזו שעה ותראה בעצמך).
      אז כל עוד הפתרון המוצע יותר טוב משימור המצב הקיים ויכול לעבוד-אני מוכן לבלוע אותו.

      בדיוק כמו שאני מעדיף לבלוע את בן-גביר על פני עבאס כי הוא ימני ובדיוק כמו שאם כדי להעביר תקציב בשעת משבר כלכלי בלי לוותר על עקרונותי וחזקת החפות אני צריך להתפשר על עבאס(כי חצי כנסת מחרימה את המועמד שלי ושל עוד כמעט חצי עם) אז שיהיה.

    2. אני מבין שהמצב הקיים הוא גרוע (נו, אחרת הייתי נכנס ל'מידה'?), ואולי אתה גם לא טועה (THE LESSER OF EVILS) אבל הסמנטיקה מאוד חורה לי. הם מדברים בנימוס וב'אירופאיות' מעודנת על מעשים ברוטליים.
      זה בהחלט אחד הטיעונים שאני שמעתי כל חיי על הנאצים המגוננים (מלשון 'גינונים') עם טעימות היין שלהם ונעימות וואגנר ברקע באמצע מחנות מוות…
      לפחות הפוגרומים הערביים ושחיטה של יהודים היו יותר… כנים? גלויים?… מלאי שטנה יוקדת.

      זה שלנו שמים מקלות בגל(ג)לים זה סיפור אחר, אם ננסה ליישם את "המודל הדני" גם אז ישימו לנו וואחד מקלות בגלגלים (ואני בטוח ב100% שיצליחו. אם עושים כזה טררם מגירוש צודק, בהתאם להסכם, של עובדים זרים עם הצאצאים שאלו הביאו לעולם- אז נראה לך שלא יפשטו את עורך על יצירת מתחמי עינויים בחו"ל?) אבל זה שהדנים עוסקים במשהו קשה זה הסיפור המרכזי. גם בסוריה עשו אחחלה ניקוי מערכות ומסופקני שתרצה לקחת מהם דוגמא, גם באפריקה מחזקים את האומה…

  5. דנמרק, המדינה הקטנה ביותר בסקנדינביה, התעוררה בדקה ה 90 לפני שתאבד את המדינה שלה, ערכיה ותרבותה לגל פליטים ששם לו למטרה לכבוש את אירופה. ועושה זאת בהצלחה ללא שפיכות דמים. בינתיים.
    הרי מוסלמים, שהם רוב המהגרים לאירופה, לא מתערים בחהרה, לא אסירי תודה על המקלט שקיבלו ורק מלאי טענות כרימון. וחוץ מזה, כידוע לנו, היכן שמוסלמי מניח את רגלו, גם אם זה היה רק אתמול, זה שלו. מספיק רק להסתכל על מה שקורה בשבדיה השכנה ועל מה שמחכה לגרמנים.
    צרפת לדעתי אבודה כבר.ואנגליה עוד לא יודעת את זה…

  6. ההסכם בין דנמרק לקוסובו נוגע רק לפושעים מורשעים שממילא היו אמורים להכלא. חבל שהכותב לא מציין זאת

  7. דנמרק- מדינה עם "רק" 5.5-6 מיליון תושבים- פוחדים פחד מוות כי הגירה תשנה לחלוטין את החברה, התרבות והכלכלה הדנית, הרי 100,000 מהגרים לא-אירופים- ישפיעו על דנמרק (גם שינוי חברתי-תרבותי וגם כלכלית)- הרבה יותר מאשר על גרמניה עם 85 מיליון תושבים…

  8. דנמרק- מדינה עם "רק" 5.5-6 מיליון תושבים- פוחדים פחד מוות כי הגירה תשנה לחלוטין את החברה, התרבות והכלכלה הדנית, הרי 100,000 מהגרים לא-אירופים- ישפיעו על דנמרק (גם שינוי חברתי-תרבותי וגם כלכלית)- הרבה יותר מאשר על גרמניה עם 85 מיליון תושבים…