חכ"ל עמית הלוי ביקר בקולנוע ויצא כועס ונעלב עבור הגיבורה המיוחדת של הסיפור ההיסטורי שמציג אבי נשר – מירה בן ארי ע"י תסריט שבתחכום רב עושה עוול בל יסולח לגיבורי קיבוץ ניצנים מהקרב המדובר במלחמת השחרור
המלצה תמימה של שכנה, השתלבה עם יום ההולדת של הבכורה במשפחה ומצאנו את עצמנו מתרווחים באולם הקולנוע בירושלים, עם קופסת פופקורן ענקית, מצפים ליריית הפתיחה של 'תמונת ניצחון' של אבי נשר. היא אכן הגיעה ופגעה ישר בלב.
מה שהומלץ כסרט ציוני שמספר את גבורת קיבוץ ניצנים במלחמת העצמאות על בסיס ההיסטוריה, התברר לעינינו כסילוף מעליב של מסירות הנפש של גיבורי ניצנים, וריקון המשמעות של המעשה הציוני הכביר שבו הם לקחו חלק.
מירה בן-ארי היא מופת של גבורה נשית וציונית, סיפור מדהים שיש בו את כל החומרים לדרמה מופלאה: מתנדבת צעירה שעולה לפני המלחמה מגרמניה לישראל, לקיבוץ צעיר ולאתגרי ההקמה שלו, נישאת לאיש ויולדת בגיל 19, בכל זאת מתנדבת להישאר להגנת היישוב במלחמת השחרור ונלחמת בו עד טיפת דמה האחרונה. היא יוצאת ממקום מסתור ויורה באקדחה בקולונל המצרי שהרג את מפקד המוצב. מיד אח"כ נפלה בצרורות מצריים. מכתב הפרידה שתחבה במעיל בנה הוא מסמך שראוי להילמד בכל בתי הספר: "אני נפרדת מילדי למען יגדל במקום בטוח, ולמען שיהיה אדם חופשי בארצה" כתבה, "אולי בעבור יכולתו של עמנו לסבול ולא לוותר, בגלל עקשנותו להחזיק מעמד על אף העובדה כי מעטים אנו, הרי בכל זאת נשיג את כל אשר מגיע לנו אחרי אלפיים שנה".
עיוות היסטורי מביך
את כל התום והשגב הזה, השפיל הבמאי אבי נשר עד עפר. ראשית העוול הקטן, התסריט מעמיס על מירה בן ארי, כמו גם על יתר חבריה, כמויות של סקסיזם, על גבול הזנות. זאת בניגוד שקוף למערכות היחסים בצד המצרי של המתרס, שכולן רומנטיקה משפחתית טהורה וקסומה.
העוול השקרי והקטן הזה אינו מקרי, הוא משתלב היטב בעוול הגדול המוטמע במסר העיקרי של הסרט. הצלם המצרי הוא הגיבור האלטרנטיבי למירה. הוא תמה בסצינת הפתיחה על מסירות הנפש של מירה, הוא מהרהר בחיוך שעל פניה בשעה שירתה בקצין המצרי שחיסל את מפקד הקיבוץ אברהם שוורצשטיין. "למה היא חייכה", למה היא ויתרה על חיי משפחה נוחים, נראה הגיבור הראשי מוטרד באמת. סיפור המסגרת שתפקידו בתסריט לתת את הפשר לסיפור, מוביל לתשובה ברורה ששיאה בסצינת הסיום – לשווא. מירה הרגה עצמה לשווא. אל תטעו אומר לכם הבמאי, לרגע זה נראה הירואי, אבל ההקרבה שלה הוא מעשה חסר משמעות. לעומת מירה הבוגדת בבעלה, בבנה ובחיים, הגיבור המצרי המחובק לאשתו, 'מבין את הטעות' וצועד בסיום הדרמטי של הסרט לאורם של בגין וסאדאת אל החיים האמיתיים. אלו אינם כרוכים במאבקים לחירות לאומית, כי אם בארוחת ערב חמה בחיק המשפחה והילדים.
העלבון שמטיח נשר במירה שהקריבה עצמה על מזבח מיותר, לא פסח על הסצנה שמתארת את מותה ההירואי. גם שם מסולפת האמת ההיסטורית. הירי המכוון במפקד הקיבוץ שהניף דגל לבן, מוצג כטעות של הקצין המצרי. זו הדרך להדגיש כי מעשה הגבורה של מירה, היה פעולת נקמה מיותרת וילדותית. המהפך התודעתי הושלם איפוא – מהפתיח בו מופיעה מירה כאשה אצילית, היודעת את סוד החיים שטוב למות בעדו, מירה של סצינת הסיום היא נערה קלת-דעת, שחייה בדיוק כמו מותה, היו לשווא.
מה שעושה אבי נשר למירה, הוא עושה גם למלחמת השחרור ולמעשה הציוני כולו, ניצחון ענק ומעורר השראה של פליטי שואת אירופה ועולי ארצות המזרח, מול צבאות ערב שתבעו להשלים את 'הפתרון הסופי', מתגמד מול סרט תעמולה מצרי שנועד להציג את המלך פארוק והצבא המצרי כמנצחים, ולא פחות מהם, להאדיר את הצלם, שצילם עבור האנושות את תמונת "הניצחון האמיתי".
האמת היא הפוכה בתכלית. גם בקרב ניצנים, הצבא המצרי נחל כישלון צורב על ידי אישה אחת גיבורה ויפה. היא הנציחה לדורות-עולם ביריותיה האחרונות את תמונת הניצחון הישראלית: ניצחון האמת על השקר, ניצחון הגבורה על הפחד, ניצחון הצדק והחירות על השעבוד והגלות. תמונת ניצחון שצריכה להיות תלויה בכל בית בישראל, כדי שארוחות הערב לא יהיו חסרות טעם.
מירה בן-ארי מתה בקרב, אבל הניצחון שלה במלחמה חי ורשום בחותם הנצח של ישראל, כמו ניצחונם של בר כוכבא ויהודה המכבי. "זה קצת קשה. יותר מקצת. כך עוד לא הרגשתי אף פעם, אבל אתגבר" כתבה מירה לבעלה במכתב האחרון, "בזמננו צריך להתגבר על הכל". היא צודקת. אנחנו נתגבר גם על הסרט הזה.
עמית הלוי הוא חבר כנסת לשעבר, ומייסד המכללה למדינאות.
עקבו אחר ׳מידה׳ גם ברשתות החברתיות:
אבי נשר מזמן נשר מהקונצנזוס הלאומי היהודי-ישראלי…
אם כך, מה הטעם לצפות בסרט..
נשמע כמו עוד סרט עמוס במיניות ובולשיט כמו בסרטים אחרים.. מה הטעם להוסיף לזה היסטוריה מעוותת?
מפליא שאדם שעיוותו את האמת הנוגעת במוות של היקר לו מכל , יכול לעוות מבלי למצמץ את סיבת המוות של מישהו אחר שיקר לאומה שלמה.
השמאל משכתב את היסטוריה.
פשוט גועל נפש בושה
ציפית מאדם כמו אבי נשר, שיונק ישר מעטיני קרנות השמאל את כספי המסים של כולנו, ונחשב לבמאי הישראלי המצליח ביותר בביצה העכורה שלנו,
שיעשה סרט הוגן שמוציא ציונים בצורה סבירה?
השתגעת?? אתה רוצה לגמור לו את המימון על חשבוננו ואת הקריירה???
ציפינו למצוא נושא אחר לסרט. עדיף משהוא לא היסטורי/פוליטי.
העברת את תחושותיו במדוייק. גם אני יצאתי מסרט מתוסכלת כ'כ מיזה שהסיפור פשוט סולף. וכל הבשביל מה פשוט נעלם- "למען יגדל במקום בטוח…" לגבורתה של מירה יש כ"כ הרבה משמעות, ולמלחמת השחרור היתה משמעות, היא היתה מלחמה על מקלט לעם היהודי. מתסכל אותי שאני מכירה ולמדתי היטב את הקרב קודם, אז שמתי את האצבע על כל השקר שהיה שם. אבל רוב הצופים בורים, ומקבלים כאמת לאמיתה את השקר שהוצג להם. זה הזיכרון לגיבורים שלנו?
טוב שיש אחת חכמה מאירה לבורים את האמת המומצאת.
מהכרות רבת שנים עם הסיפור, גם בעיני הסרט מקטין את דמותה של מירה ואת סיפורה של ניצנים ובוודאי רחוק מהאמת ההיסטורית במידה מסוימת כמו סיפרו של רם אורן "המטרה תל אביב" אבל יתרום רבות להתעניינות ובין הצופים הרבים יהיו כאלו שילמדו לעומק פרק חשוב בתולדות הציונות
מי שקבע שהמעשה של מירה היה חסר משמעות זו מדינת ישראל שסרבה לתת לה אות גבורה כי המעשה שלה לא שינה את מהלך הקרב והמלחמה וזה נכון. היא היתה גיבורה. המדינה שבדרך פישלה לאורך כל הדרך וזו החוזקה של הסרט. ההדגשה על אי התמיכה של המדינה.
נכון מאוד
לא הייתה תמיכה מהמדינה, איתך אני מסכים, אך הסרט אינו מציג זאת כלל וכלל.
כוחות הסיוע לא הגיעו מטעמי פוליטיקה מכיוון שישוב ניצנים היה ישוב ימני ואבא קובנר היה שמאל קיצוני אשר נטר טינה לימין.
בעוד שבן גוריון אמר שאין לנטוש שום יישוב את ניצנים השאירו למות.
זאת הסתירו בסרט ואת מעשה הגבורה של מירה הרסו לגמרי- הפכו אותו לרצון להיות חסידה או שטות כזאת, גועל נפל.
אז אנא דייקי לפעם הבאה
ביקורת אינפנטילית!חברי ניצנים היו בני אדם,לא דמויות דמיוניות,ובני אדם,במיוחד צעירים,חווים אהבה,קנאה,יחסי מין (oh my god!sex!)זה לא פוגע בשום צורה בדמותה הטרגית של הגיבורה.להיפך!זה מאצים אותה.הסרט הוא פשוט נפלא ואבי נשר הוא מלל מספרי הסיפורים.
את כל כך צודקת.
אבי נשר רצה להעביר מסר שזה אנשים צעירים
שנלחמים למען קיומם אבל עדיין יש בהם ניצוץ
של אנושיות ומוסר.
כל הכתבה הזאת מלאה בדעות של אנשים קטנים
שמחפשים את הדבר הפעוט הרע בתוך כל הטוב השופע ב
קראתי את האמור בשקיקה והסכמתי עם כל מילה. כל מי שמכיר את סיפור ניצנים אפילו במעט מזדעזע נוכח העיוות הוצג. מכונת יחסי הציבור המשומנת מוכרת לנו חופש אומנותי מוגזם באיצטלא של סיפור הסטורי. כואב לי שכך עשו אבי נשר וחבריו לסיפור על גבורת יחידים ולשכתוב ההסטוריה. חבל. פשוט חבל גם על הזמן לראות את הסרט הזה.
עוד סיפור שנגרס תחת הראיה הפוסט מודרניסטית? אפילו לא, נשמע כמו סיפור שנגרס תחת התנהלויות מביכות אף יותר כמו האדרת הפרא האציל והאנטי לאומיות המפוררת.
תת רמה!!!!
סרט מזעזע, מטופש, רמת משחק המתאימה לחוג דרמה בכיתה ג׳ או למסכת חנוכה בגן רינה.
מי בכלל צופה בסרטים האלה? מי משקיע כסף בזבל הזה?
תחזירו לנו סרטים כמו "חגיגה בסנוקר".
צודק מאה אחוז
נראה לי שהכותבת עזבה את אולם ההקרנה באמצע הסרט, שאים הייתה נשארת עד סופו הייתה מבינה שתמונת הנצחון לא הנציחה ניצחון למיצרים אלא כישלון או שיש לה כשל בהבנת הסרט
אני דווקא אהבתי את הסרט ואת נקודת המבט של אבי נשר. לראות אירוע היסטורי בעיניים אחרות תמיד מעורר מחשבה. כדי לראות את הסיפור של מירה וניצנים בגרסה המקובלת לא צריך את אבי נשר, אלה מישהו שמקבל את הדברים ללא בקורת. גיבורים ומיתוסים הם בסופו של דבר אנשים בשר ודם, זו גדולתם ולדעתי הסרט מראה את זה בצורה טובה ומכבדת.
הסרט מבייש את חיילי גדוד 53 של גבעתי . מחלקה של טירונים שכולם בוגרי שואה נשלחה אחרי שבועיים של טירונות . הפתיחה של הסרט קורא להם עריקים . הם ישבו בשבי חצי שנה . אל תלכו לסרט אני מנעתי מהילדים שלי ללכת לסרט
אוי אוי הסרט פגע בזיקפה הלאומית של כמה חברים פה.
סרט מרגש מאוד, וגם צד האויב מעניין, לא הכרתי את הסיפור, והלכתי לקרוא על הקרב ועליה
כמה נורא שמעיזים להראות עוד רובד, שיש אדם גם בצד השני, להבדיל מסרטי התעמולה הערבים או הקומוניסטים..
מבצע תינוק אתה באמת תינוק. אתה ושכמותך נופחים בגאווה מעושה מושגים כמו זיקפה לאומית (מומלץ להתייעץ עם איש מקצוע על הקיבעון שלך) בזמן שאתם לא יותר מגרפס אגואיסטי חולף לעומת אלו שהקריבו את החיים שלהם בשביל משהו גדול יותר. יש ״אדם“ בצד השני. כן אבל אדם בהמי ועלוב שרוצה לרצוח יהודים כי הם יהודים. אנשים כמוך מאדירים את האחר כדי להתחמק מתסביכי הזהות שלהם. יש טובים ויש רעים. אנחנו הטובים תתמודד. הגננת הפוסט מודרניסטית שיקרה לך ותסבכה אותך.
גם אבי נשר נפל מסתבר. פעם עוד עשה סרטים מעוררי מחשבה. כנראה להתחכך מדי בברנז׳ה האמנותית של השמאל זה קצת כמו להיכנס לתעלת ביוב כדי לקצר את הדרך. אתה אומר לעצמך אני רק עובר, אבל יוצא משם מסריח.
אין להשוות לסיפור הקרב שמתואר בספרו של רם אורן " המטרה תל אביב".
אין להשוות לסיפור הקרב שמתואר בספרו של רם אורן " המטרה תל אביב".
הסרט הוא בושה . אבא שלי חייל בגבעתי גדוד 53 מחלקה של בחורים שכולם שרידי מחנות ריכוז נשלחה לתגבר את ניצנים חריף שבועיים של טירונות .והסרט מכריז שהם עריקים . אבא שלי ישב חצי שנה בשבי המצריים . אל תלכו לסרט . הוא משפיל את גבעתי
סרט מצוין
לכל המבקרים
היכן מלמדים היסטוריה טובה יותר?
מתי לימדו בבית הספר את סיפור ניצנים
כולם חוכמולוגים ודעתנים
הגיע הסמן להחמיא ולא לראות החמצה
איפה המבקרים לסרט שערבים ישראלים מיצרים
ומבזים את המדינה הציונית
לא הבנתי, גם מערכת החינוך בעייתית אז הוא בסדר?!
2 הדברים בעייתים ודורשים תיקון!
כל מילה בסלע ! בכיתי עם הכתבה הזאת , בכי על אחינו מהשמאל , המכורים לאורגזמת שחיטת הפרות הקדושות , גם כשהפרות הקדושות הם אמת נשגבת , לדעתי , דמות של אבי נשר מגולמת גם היא בסרט – בדמותו של היחצ"ן המגלומן של המלך פארוק , ליחצ"ן , כמו לאבי נשר – לא חשובה האמת , אלא הנדסת התודעה , למרות ההבדלים החיצוניים , בנשמתם הם אחד , בושה וחרפה
לאבי נשר איש הקולנוע
מגיע פרס ישראל
יצירת מופת
הסרט ניסה להעביר שתמונת הניצחון של המצרים הייתה תעודת עניות לצבא המצרי שלא הצליח לחצות את הגשר להילחם ולנצח צבא משוריין ולכן ניסה להוציא תמונת ניצחון על "קולוניה" לא משוריינת שמורכבת מתושבים וחיילים אמיצים אך ללא יכולת להילחם בטנקים באמצעות רובה.
השאלה האמיתית היא למה מלכתחילה ללכת לצפות בחומר תעמולה גבלסי ססמולני.
הסקרנות הזו, הנסיון לנסות להבין את מחלת הנפש הססמולנית הקשה והממארת, עולה לנו ביוקר. בדם.
ראיתי את הסרט "תמונת ניצחון". דעתי כדעתו של הכותב. במהלך הסרט הרגשתי לא נוח. היתה לי תחושה שמרמים אותי.
מאד רציתי
יתי לראות את הסרט. נראה לי שגם קיבל בקורת טובה בעיתון ישראל היום. קראתי את הבקורת של ח,כ עמית הלוי ושמחה שלא הלכתי לראות.וגם לא אלך.
סרט משפיל שמאלני מציג את הערבים באותו הקו כמו היהודים
יצאנו מאוכזבים וכועסים מציג את היהודים אשר לחמו בגבורה באור שלילי ונחות . מזל שלא לקחנו את הילדים. אבי נשר היקר, בחרנו ללכת לסרט בשל היותך הבמאי, זו פעם אחרונה.
תודה. שמחה על הסרט כי הוא כן מלמד פרק בהיסטוריה שלנו שכמעט לא מוכר בימינו. כאב לי מאוד הסוף של הסרט ואיך שהיא הוצגה כאילו הקריבה את חייה בשביל תהילת עולם ולא היה לה חשוב בנה, הרגשתי שעשה לה עוול והלכתי לקרוא את האמת.
אבי שכל את שני אחיו במלחמת העצמאות ואני נושא את שמו של אחד מהם. מלחמת העצמאות היתה מלחמה לחיים ולמוות. מח״ט גבעתי דאז לא סלח ללוחמי ניצנים שנכנעו למרות שהיו אמורים להילחם עד הסוף. זו היתה מלחמת קיום שעלתה בחייהם של כ6000 לוחמים (מתוכם 30 זוגות אחים !!!). ההקרבה של מירה בן ארי ידועה לי מזה זמן רב. קיימת בורות רבה על אירועי מלחמת העצמאות. צפיתי באבי נשר מתראיין אמל אופירה אסייג. התאכזבתי מאד מאי תגובתו לשאלתה של אופירה ״מדוע עשה סרט על … שנות הארבעים״. היא גם ציינה שיצאה עם דמעות מהסרט. פשוט לא מאמין לה. נשר היה צריך להעיר לה שהמדובר במלחמת העצמאות וכשהמדובר בסיפור אמיתי לכל דבר. מישהו פעם אמר שעם שאיננו נודע לעברו, אין לו זכות קיום.
בחיי שיצאתם מדעתכם!
סרט נפלא! אני ממש לא צופה בורה, כפי שכתבו החוכמולוגים כאן. זה שאני ובטח אחרים יחשבו אחרת מכם, לא הופך אותנו לבורים.
יצאתי בתחושה נהדרת מהסרט, תחושת נצחון, תחושה של הערצה מטורפת למירה בן ארי. כבוד והערצה למפקד ניצנים ולחברי הקיבוץ על לחימה הרואית וכמעט בלתי אפשרית. כעסתי על האטומים בבסיס בארץ, שלא הבינו ולא הקשיבו לצעקתם של הלוחמים בניצנים על כך שהם מותקפים מכול עבר, על כך שאזלה התחמושת ועדיין הם לא ויתרו!!! כעסתי על אלה שעמדו בראש המדינה לאחר שחקרתי עוד את הנושא, שהעזו לקרוא להם בוגדים, תבוסתנים, על כך שנפלו בשבי. זה מבזה, לא הסרט! אבי נשר הוא גאון!! אבי נשר הביא את שני הצדדים במלחמה. וזה שהצלם הלך עם משפחתו לאכול אז??? אני התייסתי לתמונה המחייכת בגבורה והראויות יוצאת דופן של מירה! גאווה כך הרגשתי!! לחפש זנות, ולרדת לרזולציות שהכותב ירד אליהם, תשארו בבית ואל תלכו לקולנוע. תפסיקו עם הערות של שמאלנים וימניים די לשנראה ולגועל הזה!!! אין קשר!!
התגובה הזאת הורידה לי את האייקיו
מדוייק
מדוייק
עמית יקר,
צפיתי בסרט. התפעמתי מאד, מאד. קרב ניצנים הוא קרב חשוב. יותר מכך הוא הציג את האמת אמיתית.
לעומת דברי אבא קובנר המאשימם בבגידה. חברי ניצני ומירה בן ארי, הם הגיבורים.
מזדהה עם כל מילה! כמורה להיסטוריה וכציונית בכל לבי כעסתי ואני עדיין רותחת על הסרט! תודה רבה שהית לי לפה!
צריך להעביר חוק המחייב שגוף היסטורי יבדוק ויאשר כל סרט המוקרן בישראל או נוצר בישראל ונוגע להסטוריה של מדינת ישראל. וכאשר יש הצגה הסטורית לא נכונה, כמו בסרט הבושה הזה, צריך לחייב להוסיף טקסט ביקורת בתחילת הסרט ושוב בסופו, המציין את כל חוסר הדיוקים המוצגים בסרט ונותן ביקרת על הדיוק ההסטורי. כך הצופים יוכלו לדעת את האמת ויוצרי הפייק סרטים לא יוכלו לייצר סיפורי פייק הסטוריה.
ובנושא יותר קונקרטי. במקום לכעוס על אבי נשר, מציע פעילות אקטיבית.
בעקבות חשיפת מעשה הגבורה של מירה בן ארי,חושבני שהגיע הזמן להעניק לה צל"ש. היא נפלה כחילת בצהל. איך אפשר לקדם את זה.
עמית לוי
גם אני צפיתי בסרט, ואיני מסכים עם אף אחת ממילותיך.
הצפייה בסרט גרמה לי להעריך ולכבד את מירה בן ארי ואת הקרבתה, וההתנהגות אותה אתה מכנה סקסיזם משקפת לדעתי התנהגות אנושית ואמיתות של אנשים צעירים, שלא איבדו את חדוות החיים ואת הצורך לאהוב למרות המלחמה.
אני ממליץ לכל המגיבים כאן בלי שראו את הסרט לצפות בו כעת בנטפליקס, ולהיוכח מי צודק, אני, או כותב הביקורת, עמית לוי.
סרט דמוגוגי פוסט ציוני. על חוסר העלילה הסרט “מחפה” בשינויים בהסטוריה כדי להציג את הפדאיון כ”רק ילד”, את השבאב הרצחני כאריסים שנישלנו מהאדמה, הצבא המצרי הפולש לארץ לא לו, “הם לא ברברים”, לא הקצין המצרי רצח לוחם מניף דגל לבן אלא בדיבורחדש הזה, הפדאיון , נפלט לו, וגם זה בטעות. הערביה הטהורה והבתולית לעומת הגיבורה שלנו שמוצגת כאישה בוגדנית נפקנית שמחפשת ריגושים, מסכנת את בנה לחינם ומתה כדי להיות בתמונת הנצחון. תמונת ההבריס. והערבי הטהור, הוא הבמאי, חסנין, הוא היכל התום, הוא האלטר-אגו של אבי נשר, הוא המנצח האמיתי, הולך בפיז’מה צואה לאכול ממולאים עם אשתו הלבושה כארופאית אך נוהגת כאישה מסורתית ערבית.
וואללה פספסת את הפואנטה לגמרי. הסרט מקטין את המצרים ומגחיך אותם ואת היומרות שלהם, בד בבד להציג אותם כבסך הכל בני אנוש שנלחמו עבור משהו שהם האמינו בו. בדיוק כמו לוחמי ניצנים הגיבורים. נשר מציג את הנרטיב המצרי-פלסטיני, אבל לגמרי לא מסכים איתו וזה צועק מכל שוט בסרט. תלמדו קצת קולנוע ותרבות מעבר רק ל"מראים יהודים חוטפים יריות ונהרגים אז זה בטוח סרט שמאלני פוסט ציוני מחורבן בו הו".
הזדעזעתי מהנטייה המודגשת של יוצר הסרט להכניס מידע מסולף של סקסיזם, ועוות עובדות כמו רומן של מירה ועוד ועוד. סילוף היסטורי שמשרת פוסט ציוניות – מצער מאוד כי הדור של היום התמים יקנה נארטיב במסולף של הסרט. ממשש עלוב.