המרקסיזם נכשל בכל מקום בו ניסו ליישמו והביא לתוצאות הרות אסון, אך ישנה נקודה אחת שבה קלע המרקסיזם גם באופן חלקי. וגם: מה הקשר הישראלי לכך?
כדי שכותרת המאמר הזה לא תחשיד את מחברו בטירוף דעת רעיוני, יוזכר הספר "נתיחת גופתו של הסוציאליזם", שכתבתי בשיתוף עם תלמידו של חתן פרס נובל לכלכלה פרידריך האייק. בספר מובלטות טעויותיו הקטסטרופליות של המרקסיזם על איך נולד העושר, איך פועלים תהליכים היסטוריים, מה חשיבותו של היחיד, ועוד הרבה תחומים בהם התבלבלו הסוציאליסטים למיניהם. יתר על כן, המרקסיזם לא הסתפק בחוסר הבנה של המציאות, אלא שהציג את תעתועיו האלימים כאמת הבלתי ניתנת לערעור וכך הוביל את העולם לאסון נחרץ.
את היוהרה האידיאולוגית החולנית הוא הוריש לשמאל הרחב, המתעקש להתייחס בביטול ליריביו הרעיוניים. בארץ, הביאה הנטייה הזאת של השמאל לפסיכוזה רחבת היקף הנקראת ביביפוביה – נושא למאמרי באתר מידה מלפני שנה.
ברם, ישנה נקודה אחת שבה קלע המרקסיזם באופן חלקי, והיא העובדה שלעתים קרובות מיקום חברתי מסוים גורם לפעולה משותפת של קבוצות כוח כדי להגן על האינטרסים המגזריים שלהן, ושכתוצאה מכך עלולות הקבוצות הללו לכפות את רצונן על החברה כולה.
הערנות הזאת לתופעה הייתה "חלקית" בשל העיוורון הכפול של המרקסיסטים. מחד גיסא, הם בחרו באויב הלא נכון, והציגו כמטרה לחיסול דווקא את המעמד שמנווט את יצירת העושר, כלומר היזמים ובעלי ההון, אלה שמאפשרים את ריבוי מקומות הפרנסה. תחת הסיסמא של מאבק בעשירים הם ריססו את העושר עצמו.
מאידך גיסא, דילגו הסוציאליסטים על המגזר שבאמת מרבה לנכס לעצמו את האוצר הציבורי, דהיינו המנגנון המנופח של פקידות המדינה ושל הפוליטיקה. הם לא סתם דילגו על הקסטה השמנה הזאת, אלא שהאכילו עוד יותר את המנגנון הבירוקרטי עד שהפכו אותו ללווייתן טורף שגורם למצוקה ולהפרת זכויות האדם.
שתי הקבוצות המצריכות ריסון
למרות מה שנאמר לעיל, יש במשטר הדמוקרטי מעלה לפוליטיקאים בניגוד לקבוצות כוח אחרות, והיא שהם, בהיותם נבחרי הציבור, חייבים לשכנע את הריבון כדי לרכוש את אמונו ולהישאר בתפקידם. התכונה הזאת לא חלה על קבוצות אחרות ולכן הן עלולות לכפות את מרותן רק על דעת עצמן. מכל המגזרים האפשריים, שנים מהווים איום ממשי להשתלטות: אנשי הצבא והשופטים.
אנשי הצבא עלולים לקחת את הנשק שהריבון הפקיד בידיהם, ולהשתמש בו כדי לתפוס את השלטון. זה בדיוק מה שקרה ברוב מדינות העולם השלישי במשך המאה העשרים.
לגבי השופטים, הם עלולים לנצל את מעמדם כנציגי החוק וליטול אותו כרכוש פרטי, וכך לנשל את העם מריבונותו. זה בדיוק מה שקרה בישראל בעשורים האחרונים.
כמובן שכל גילדה המשתלטת על מדינה מתיימרת להגשים בפעילותה אידיאלים נשגבים, אך מעבר למילים היפות מסתתרת צמאה לשררה גרידא. כך ההפיכה השלטונית שהגה אהרון ברק, ושבוצעה בהצלחה ב-13 ביוני האחרון, היא הייתה לכאורה למען "הפיכה חוקתית למען הדמוקרטיה המהותית".
אבל אלו סיסמאות נטולות תוכן אמיתי. הוכחה נוספת לריקנותם תרם לפני כשבועיים ד"ר יגאל בן נון, כאשר הזעיק שהדמוקרטיה עצמה מהווה סכנה, לאוזני אנשי אקדמיה תומכי ההפיכה, שלא העירו לו אפילו מילה אחת על נטייתו הפשיסטית של הדוקטור המכובד. כולם קבלו כמובן מאיליו שבעיני בן נון, רק אנשים שחושבים כמוהו רשאים להצביע. אכן, פטפטת הערכים משתנה מדי פעם, אך הרצון לשלוט לעולם עומד.
הרודנות בישראל
בשבועות האחרונים, לפחות שני דוברים מוכרים של הכת שבצעה את ההפיכה הצדיקו אותה במילים חותכות. הראשונה מהם הייתה דורית בייניש, נשיאת בית משפט העליון לשעבר, שהופיעה בפורום המכונה "ועידת הדמוקרטיה" בחסות ארגונים דמוקרטים בנוסח אהרון ברק/יגאל בן נון, כגון עיתון "הארץ", הקרן החדשה לישראל, "בצלם" ו"שוברים שתיקה". ברוח אכסניה כ"כ דמוקרטית, קבעה בייניש כי "היה קונצנזוס" נגד בנימין נתניהו. קשה היה להבין מדבריה הנאורים כמה רחב היה הקונצנזוס המוזכר, אך ברור שהוא התעלם באופן מובהק מרוב הישראלים, רוב שבעיני הכת השלטת אינו אלא זבוב הבקר טורדני.
ההצדקה השנייה להפיכה הושמעה ע"י הרודן שדחף את מדינת ישראל לתהום של שנאה, בזבזנות ושרירותיות כוחנית. מנדלבליט אכן הבהיר לנו ההמון הטועה מה היה הפשע של ראש ממשלה מכהן אשר חייבה את הדחתו. מדובר בלא פחות ולא יותר שכוונת ראש ממשלה הלגיטימית להגביל ע"פ החוק את כוחם המפלצתי של היועצים המשפטיים, קרי לשים גבולות למנדלבליטוקרטיה החונקת אותנו הדמוקרטים המסוכנים.
לא רק זאת: הרודן קבע שכוחם הבלתי מוגבל של היועצים הוא חלק בלתי נפרד של היותנו יהודים ("ה-DNI של ישראל" כלשונו). אי אפשר לדרוש מהרודן יותר בהירות: אם נבחרי הציבור ינסו לצמצם את שלטון מנדלבליט, הוא ידיח אותם כדי להגן על לב לבו של עם ישראל.
ובכן, בעוד כמה דורות תילמד ההפיכה השלטונית בישראל כדוגמה מאלפת של השתלטות השופטים על מדינה שלמה. אבל בימינו גורמת ההפיכה לסבל רב, להתנוונות ולכרסום החברה. השאלה הנותרת פתוחה היא האם אלה שבצעו את ההפיכה ייכנסו לכלא כפי שקובע החוק, או שהם ייהנו מתפקידי רקטורים בספריה הלאומית, מפכ"לי משטרה ונשיאי בתי משפט. ולעם המנושל והמסוכן לא ייוותר אלא למלמל "פרשת משפטים בושה", ולהיעצר.
ד"ר גוסטבו פרדניק הוא מומחה ליודופוביה, הרצה באוניברסיטאות במעל חמישים ארצות, ופרסם עשרים ספרים.
עקבו אחר ׳מידה׳ גם ברשתות החברתיות:
הנגב בוער, בנט כושל, קורונה משתוללת ובזה אתר "הימין" מתעסק?
בנט לא נכשל.
בנט הצליח ליצור משבר חמור מספיק להסיט את דעת הציבור מהפוטש על הדמוקרטיה.
טוב שיש מי ששומרים על דיון אינטלקטואלי ופתוח.
הנגב בוער, בנט כושל, קורונה משתוללת ובזה "מגיב אנונימי (לא מזוהה)" מתעסק? להציק ולהטריל ולהסיט דיון?
יש מצב לאמל"ק?
שלטון בולשביקי של הרודנים שיושבים במערכת המשפטית המושחתת זו סופה של הדמוקרטיה מנדלבלוף הוא מלאך שירד מהשמיים כך חושב הוא עצמו והשמאל הבזויי. אכן תפירת תיקים תקדימיים שאין אותם בשום מקום אחר בעולם מנדלבלוף שי ניצן ליאת בן ארי המציאו ועשו פוטש משפטי בחסות כלבלבי התקשורת הבזויים דיפלמן ברוך קרא כן כוזיבא דמבו גיא פלג רינה מסריח דנה וויס חרטמוביץ נטע בנדאל.. ועוד רבים מכת הביביבופיה….עכשיו יש לנו עוד שרלטן בתפיק שר המשפטים גדעון סער( מה עשית ב 2014).. מנסה לחוקק חוקים צפון קוריאה איראן משטרים חשוכים.. חוק להגבלת נתניהו חוק פייסבוק מתן ליגיטימציה להמשך הרודנות המשפטית..
העם אומר את דברו ובוחר בנתניהו שוב ושוב בפער עצום מיריביו הפולטים…ועל המדינה השטלתה ממשלת שמאל בחסות הנוכלים בנטיטוס שקדיה פורחת בושה
נקודה נוספת שחשוב לחדד היא שהסוציאליזם לא העריך את כוחו שלו.
ע״י התקפה על המעמד החזק, יצרו הסוציאליסטים מצב בו החוזק החדש הוא חולשה. ואז נוצר מצב בו החלשים מתנהלים בכל אותם מאפייני התנהגות שמרקס איבחן אצל מי. שהיו החזקים.
המרקסיזם, הוא האסון של העת החדשה, בשם המרקסיזם רצחו יותר מ 100 מליון אדם, האסרו ועינו מאות מליונים, הפכו מיליארדים לעבדים..
מרקסיזם האמין ש"עולם ישן עדי יסוד נחריבה" ועל חורבותיו לבנות עולם חדש וצודק יותר. הפרויקט הוכתב בהצלחה חלקית: ההחרבה הצליחה לא רע.
אתה צודק, הם הצליחו בהריסה ובהחרבה – אך:
מעולם לא הייתה מטרתם לבנות עולם חדש. עניינם איננו בנייה, אלא העצמת כוחם.
מטרתם, מאז ותמיד, היא השתלטות מוחלטת ושלטון טוטליטרי על כל קבוצה וכל פרט, תוך חיסול מוחלט של זכויות אדם. בזה הם מתקדמים במהירות מסחררת.
הקומוניזם נועד לממש את החלום של מרקס ימ"ש להבעיר ולהרוס את העולם בכח המילים שלו.
אבל נראה שיש משהו באבחנה שלו שבקפיטליזם יש משבר מובנה – בגלל טבע האדם הקפיטליזם עם הזמן מייצר יותר ויותר אי שיוויון וקיטוב, ההון מצטבר בקבוצה הולכת וקטנה שהופכת לקרטל.
נוצרים בכל תחום 2-3 ענקים והעסקים הקטנים נמחצים בין עלויות השכר והתשומות לבין המחירים הנמוכים. אחרי שאותה קבוצה קטנה משתלטת על הכלכלה לכל האורך והרוחב הם יכולים להרים מחירים כאוות נפשם.
גם בישראל רואים את התופעה ואיך בכל תחום שיש בו רגולציה הפקידים הרגולטורים שלכאורה מעוניינים לייצר בתחרות בפועל "נכנסים למיטה" עם העסקים הגדולים, יותר נוח להם להתעסק עם 3 עסקים והם מעודדים את המצב גם ברגולציה שלהם שהולכת ומכבידה והופכת לחסם כניסה, גם במכרזים שהם מוציאים שנותנים יתרון לגודל.
לדוגמה בתחום התקשורת הסלולרית. לדוגמה בבנקים. לדוגמה בגז, לדוגמה בקניונים בנדלן למסחר. ביבוא רכב. בדיור – הקרקע הציבורית נמכרת כך שבכל אזור תמיד יהיה מונופול מקומי שיוכל להשיג מחירים מקסימליים ולכן משיגים מחירי קרקע אופטימליים ועוד ועוד.
אם לא מפריעים לתהליך הוא גורם להיפרדות האוכלוסיות לשתי קבוצות – שתי עקומות גאוס – אחוז נמוך של עשירים ורוב מכריע של חסרי הכל. תסתכלו איך מתפלגות היום ההכנסות של העשירונים במדינת ישראל.
וזה יערער על הסדר הקיים.
הבעיה שהוא אבחן נראית אמיתית וקיימת המרשם שלו קטלני כמו הרפואה לפני 200 שנה שמבוססת על שימוש בעלוקות.
אתה מתעלם מממספר דברים. הטעות הראשונה היא ההנחה שכולם צריכים להיות שווים. אין כל בעיה בפערים חברתיים, כל עוד המצב של המעמד הנמוך הוא עדיין נסבל.וזה המצב בכלכלות חופשיות: המצב של העניים בארה"ב ברוב המקרים הרבה יותר טוב ממעמד הביניים של העולם השלישי. הבעיה השניה היא שרגולציה אינה חלק משוק חופשי. להיפך, היא נלחמת בשוק החופשי. זה לא קשור לקפיטליזם. זה יותר קשור לביורוקרטיה שדואגת לעצמה. קפיטליזם דווקא לוקח בחשבון את טבע האדם, ואינו מנסה ל"תקן" אותו.