במקום התנהלות זהירה לשמירת האינטרס הישראלי, רה"מ פתח בקמפיין יח"צ תמוה ונגרר לפלונטר מדיני מיותר
כשלושה שבועות חלפו מאז פלשה רוסיה לאוקראינה ותפסה את תשומת הלב העולמית. עיניים רבות נשואות לסכסוך המתפתח, ודיונים אינסופיים התפתחו בשלל סוגיות החל בשאלת התגובה המערבית, דרך קליטת הפליטים ועד סוגיות גיאופוליטיות של אנרגיה וכלכלה. גם בישראל, שנמצאת מבחינה פיזית הרחק למדי ממוקדי הלחימה, כותרות המהדורות עוסקות ללא הפסקה במשבר באירופה. גדודי כתבים מכל הערוצים חורשים את השטח, אולפנים פתוחים מספקים דיווחים שוטפים וגם הפוליטיקאים שלנו, כמובן, לא איחרו לקפוץ על העגלה.
כבר ב-23 בפברואר, מיד עם פרוץ המלחמה, מיהרו במשרד החוץ לפרסם הצהרה רשמית בה קוראת ישראל "לשמור על שלמותה הטריטוריאלית של אוקראינה" והביעה "דאגה מההסלמה באזור". על פי הדיווח ב'הארץ' מאותו היום, גורמים מדיניים טענו כי "המהלך נועד לסמן 'וי' ולהמשיך הלאה" במטרה "לחזור ולפעול מתחת לרדאר". אחד הגורמים אף הוסיף ל'הארץ': "עשינו את המינימום המתבקש, בעיתוי פחות בעייתי, כדי שנוכל לחזור לעשות קולות של שטיח".
לכאורה מדובר בהצהרה מובנת לאור מארג האינטרסים הרגיש בין רוסיה, המערב וישראל, בעיקר בתחום המדיני והביטחוני, ושאלת הקהילות היהודיות במזרח אירופה. אלא שמה שמתחולל מאז הוא בדיוק ההפך מ"קולות של שטיח", ונראה כי ישראל עושה את הכל כדי לדחוק את עצמה לסכסוך לא לה, ועושה זאת בעדינות של פיל בחנות חרסינה.
יומיים לאחר ההודעה על "המינימום המתבקש", דווח כי ישראל סירבה לבקשת ארה"ב להצטרף לגינוי רוסיה במועצת הביטחון בשל "מערכת אילוצים". יומיים נוספים לאחר מכן, שר החוץ לפיד כבר שינה כיוון והצהיר בגאון כי ישראל תצביע בעד גינוי רוסיה באו"ם, כיוון שלדבריו "זה הצד הנכון של ההיסטוריה". באותו שבוע דווח על הצעה של בנט "לתווך מול אוקראינה", בקשה אוקראינית מישראל "לתווך ולארח שיחות", ובמוצאי השבת התפרסמו הידיעות אודות טיסתו הלא חשאית במיוחד של ראש הממשלה בנט למוסקבה וברלין, לכאורה "בברכת הבית הלבן".
בשבת לאחר מכן דווח בחדשות 12 כי נשיא אוקראינה זלנסקי סירב לקבל שיחת טלפון מבנט עוד בטרם המריא למוסקבה, והשניים שוחחו רק לאחר הפגישה עם פוטין. שלושה ימים חלפו, ובנט שוב שוחח עם פוטין וזלנסקי, שבהמשך סיפר ל'הארץ' כי הציע לבנט לערוך את הדיונים בירושלים, אולי כדי לחסוך בכל שיחות הטלפון הבלתי-פוסקות. עוד שבוע וחלף ובסיומו דיווח ברק רביד ב'וואלה' כי בנט המליץ לזלנסקי לקבל את הצעת פוטין להיכנע, והביא את תגובתו של בכיר אוקראיני שאמר "אנחנו לא צריכים עוד תיבת דואר". בתגובה פנתה לשכת בנט לכתבים זרים, ועל פי דיווח של טל שניידר פצחה במרתון טלפונים בשבת כדי ליידע אותם שבנט לא הציע הצעה כזו. מאוחר יותר נמסר בהודעה רשמית הדיווח כי בנט עצמו שוחח עם זלנסקי (שוב) והשניים דנו ב"דרכים להפסיק את הלחימה".
בינתיים בקייב, שר החוץ האוקראיני תקף בשבוע שעבר את חברת 'אל על' על כך שהיא מאפשרת להשתמש במערכת תשלומים המחוברת לבנקים ברוסיה, ומיהר להתנצל למחרת. שר ההגנה היה מעט פחות מנומס והצהיר אמש כי "סירובה של ישראל לעמוד לצדנו יפגע ביחסים בין המדינות". נציגם השגריר בישראל היה עסוק במיוחד, ובסדרת מסיבות עיתונאים הספיק להאשים את ישראל בגירוש אזרחי אוקראינה, למרות שלדבריו "אלפי אוקראינים הצילו יהודים בשואה", לדרוש סיוע רפואי וצבאי דחוף, ביקש מישראל להצטרף לסנקציות על רוסיה וזעם על פארסת נאום זלנסקי בכנסת, וקינח בעתירה לבג"ץ בנוגע לכניסת אוקראינים לארץ.
בתוך כל הקקופוניה התקשורתית והמדינית הזו, נראה כי מאמצי בנט לתיווך, יהיו אשר יהיו, לא נושאים פרי עד כה והלחימה בשטחי אוקראינה נמשכת במלוא עוזה. עובדה זו לא מפריעה כמובן לפרשני החצר בישראל לחגוג באינספור תדרוכים מוזרים וסותרים, לעתים עד גבול הגיחוך כמו קביעתו של יוסי ורטר מיום שישי האחרון לפיה אם יצליח בנט תהיה זו "גאווה", ואם לא יצליח – "לפחות ניסה".
אלא שבעולם האמיתי עשויות להיות למשחקי התיווך של בנט השלכות אמיתיות. המצב כרגע הוא שראש ממשלת ישראל מכלה את מיטב זמנו בטיסות חשאיות וטלפונים חסרי תועלת (מלבד כמובן התועלת שבכותרות), בעוד על שולחנו ניצבות סוגיות הרות גורל החל מהסכם הגרעין האיראני ועד שלמות ממשלתו. במקום לעסוק בסוגיות החשובות באמת ולשמור על האינטרס הישראלי, בנט בחר לפתוח בקמפיין יחסי ציבור תמוה, להרגיז את כל הצדדים ולהיגרר לתסבוכת בינלאומית מיותרת המתבררת כדרך ללא מוצא, כזו שבסופה ישראל אכן עשויה למצוא את עצמה בתור השטיח.
עקבו אחר ׳מידה׳ גם ברשתות החברתיות:
סקירה ראויה לשמה. כל זה גם לא הפריע לתועמלן הוותיק שלום ירושלמי לדבר בשבחי יוזמת התיווך המופלאה של בנט, וזאת על דפי ״מקור ראשון״ שסרך דרכו זה מכבר. הוא אפילו לא היסס לרתום למרכבת השערתו את דמותו הסמכותית של נתניהו, כאילו שתיקתו החכמה מעידה על תבונת מהלכיו של בנט.
כל מדינה דואגת לעצמה חוץ ממדינת ישראל.
מדינת ישראל בדרך לחיסול טוטאלי….לא מבחוץ אלה מבפניים.
לפוטין מהעם היהודי: ממשלת ישראל הנוכחית אינה לגיטימית ואינה מייצגת אותנו. אנחנו לא תומכים בהם ובהתערבותם באינטרסים שלך.
Путину от еврейского народа: Нынешнее правительство Израиля нелегитимно и не представляет нас. Мы не поддерживаем их и их вмешательство в ваши интересы.
לבחירות יש השלכות ולבחירות גנובות יש השלכות קטסטרופליות.
מה שהנרקסיסט בנט לא מבין,
זה שתגובתו של פוטין להפרת הבטחותיו של בנט (כאלה שבנט סיפר לפוטין שאינן ליבתיות), לא תסתכם בכתיבת תגובות באתרי אינטרנט.
אבל מתי בנט חשב על טובתם של אזרחי ישראל ולא פרסום עצמי?
הוא מבין טוב מאוד את ההשלכות. כמו שאמר שר החוץ וראש הממשלה החילופי: ״לישראל יש 2 בעיות שאין לארה"ב ובריטניה – גבול עם רוסיה בגבול עם סוריה״.
אבל מה אכפת לבנט? כל מה שהוא צריך זה לפרק את הממשלה (תוך יצירת ספין שזה כביכול מהלך המעיד על התנגדותו לדרך השמאל) ולברוח עם הכסף שהמניות שלו עשו בזמן שהוא נתן לקורונה לרצוח ישראלים(מתוך הבנה שהמשפחה שלו מוגנת מהקורונה יותר טוב מהמניות שלו) ולתת לממשלה הבאה(שלפי תוצאות הסקרים הוא לא יהיה חלק ממנה) להתמודד עם ההשלכות.
מסע הלחץ של אוקראינה על ישראל = חוצפה.
ישראל לא עושה מספיק כדי לתמוך באוקראינה על ידי מתן סיוע הגנתי, קליטת פליטים ונקיטת עמדה ברורה נגד רוסיה, אמר ביום שישי השליח האוקראיני לישראל יבגן קורנייצ'וק, והאשים את ישראל: "מפחדת" ממוסקבה.
ישראל סיפקה המון סיוע הומניטרי לאוקראינה. היא הצביעה בעד אוקראינה באו"ם למרות העובדה שהמדינה הסובייטית לשעבר הצביעה שוב ושוב נגד ישראל באו"ם.
כשישראל הייתה מותקפת, הנה ההצהרה הגדולה של זלנסקי.
"שמי ישראל זרועים טילים. יש ערים בוערות. יש קורבנות. הרבה פצועים. הרבה טרגדיות אנושיות. אי אפשר להסתכל על כל זה בלי צער וצער. יש צורך לעצור את ההסלמה לאלתר למען למען חייהם של אנשים".
הרבה שפת קול פסיבית. קריאה לעצור "הסלמה".
כחלק מנקיטת עמדה פרו-אוקראינית ברורה, קורנייצ'וק קרא לממשלת ישראל להצטרף לסנקציות בראשות המערב שהוטלו נגד רוסיה, ולחברות ישראליות פרטיות לסיים את עסקיהן עם עמיתים רוסים.
אולי כשאוקראינה תפסיק לעשות עסקים עם איראן?
המלחמה באוקראינה הטרידה את החקלאות של איראן מעבר לים, אמר יו"ר האיגוד הלאומי של איראן למוצרים חקלאיים.
כשהוא מציין שכ-25-30 אחוזים מהצרכים של איראן לדגנים מסופקים על ידי אוקראינה ורוסיה, רזה נוראני צוטט על ידי ILNA כי אבטחת התחבורה הימית והכבישים היא התנאי הראשון להרחבת הסחר הבינלאומי.
אף אחד לא מתייחס לכל זה. במקום זאת, יש יותר דרישות.
השגריר ציין כי הנשיא זלנסקי אכן חש "רגש מיוחד לישראל כי אמו יהודייה", אך התחושה הזו חייבת להיות הדדית.
הדדי מה? מה עשתה אוקראינה עבור ישראל מעבר להרוג הרבה יהודים במשך כמה מאות שנים?
ממשלת זלנסקי הציעה בשנה שעברה שהיא עשויה להסכים להכיר בירושלים אם ייענו לדרישות הביטחון וההגנה שלה. זה היה הסכום של זה.
בינתיים "השגריר" של אוקראינה מנהל לוחמה משפטית פעילה נגד ממשלת ישראל.
שגריר אוקראינה בישראל, יבגן קורנייצ'וק, הודיע כי יעתור לממשלת ישראל, ובמיוחד לשרת הפנים איילת שקד, לבג"ץ על מדיניותה בנוגע לפליטים אוקראינים, כך דיווח N12 במוצאי שבת.
"המדיניות החדשה של משרד הפנים מפרה הסכמים בין אוקראינה וישראל בנוגע לפטור מוויזה לאזרחים אוקראינים", כתב קורנייצ'וק בהצהרה שדווחה על ידי N12.
שגרירים מגורשים בגלל דברים כאלה. פנייה לבית משפט כדי לבטל את רצונות הממשלה היא התקפה על אותה ממשלה.
והדבר הזה לא מפסיק לעולם.
ברשימת הנושאים של קורנייצ'וק הייתה תגובת ישראל לבקשתו של זלנסקי לפנות לכנסת באופן וירטואלי מאוקראינה. יו"ר הכנסת מיקי לוי (יש עתיד) הציע את זום כמקום לאור העובדה שהכנסת נמצאת בהפסקה ושיפוצים בבניין.
קורנייצ'וק אמר שלדעתו זום הוא פורום לא הולם וכי יש לקבוע את האירוע למליאה, במיוחד לאור העובדה שזלנסקי נאם בקונגרס האמריקני, לפרלמנט האירופי ולפרלמנט הבריטי.
"אני לא חושב שזה היה תירוץ ראוי שהכנסת הייתה בחופשה או שמשרדים נמצאים בשיפוץ", אמר.
אז הכנסת צריכה למצוא מקום ולכנס מושב מיוחד להאזנה לנאום? ככה לא מתייחסים למדינה שאתה מנסה לכבוש.
כשנשאל על עמדת הרשות הפלסטינית, אמר כי אוקראינה קיבלה "מעט מאוד תמיכה מהפלסטינים".
ממילא לא ימנע מאוקראינה להצביע בעד הפלסטינים באו"ם.
כל זמן שבירושלים ישב נתניהו והבהיר מסר של עמדה פסיבית ולא מתערבת בענייני מדינות אחרות שאין לנו עימהן ותר מדי אינטרסים-זה מה שקיבלנו חזרה.
להזכירך תגובת נתניהו לפלישה הרוסית החצי האי קרים היתה: "ישראל עוקבת בדאגה רבה אחר המתרחש באוקראינה, חרדה לשלום כל אזרחיה ומקווה שהמצב לא ידרדר לכדי אבדן חיי אדם. ישראל מצפה שהמשבר באוקראינה יטופל באמצעים דיפלומטיים וייפתר בדרכי שלום"
עכשיו עלו ראש ממשלה ושר חוץ שמראים מדיניות התערבותית וטוענים לגישה חדשה המתבססת על ערכים (ובראשם חיים, זכויות אדם ולשלום)-יש זכות לאוקראינה לצפות ליחס אחר ולהתנהל בצורה בה היא מתנהלת.
אגב, בהתחשב בהטיה האוטומטית של ישראל לטובת רוסיה עקב השפעת רוסיה על הגבול הסורי יש לאוקראינים סיבה טובה לחשוש מההתערבות שלנו אבל אם הסירוב של המערב לשלוח כוחות צבא היא גם לא יכולה להיראות כמתנגדת שלום. אז איזו עוד ברירה יש לאוקראינים?
לימני, התגובה של נתניהו היא בדיוק התגובה שצריכה להיאמר.
אין סיבה שישראל תיקח חלק בסכסוך שאינו נוגע לה. בסופו של דבר רק נצא רע.
בדיוק!
בנט ולפיד שינו גישה ונתנו לאוקראינה צידוק לריב איתנו. עוד דרך שהם הזיקו.
ימני
לישראל אין גבול ברור וחתום כמו לכל מדינות העולם, לישראל אין חוקה והיא מתנהלת על פי הקפריזות של חברי הכנסת
בג"ץ והתקשורת. לישראל אין מדיניות הגירה, לישראל אין מדיניות ביטחון, חוץ מאשר להפציץ מפעם לפעם או לצאת "למבצעים" ללא שום מטרה מדינית, לישראל אין מערכת חינוך הומוגנית לכל "מגזר" יש מערכת חינוך משלו, לפחות שליש
"מאזרחי המדינה" אינם מזדהים עם חוקיה וערכיה, ישראל מתנהלת כמו שטייטל יהודי במזרח אירופה של המאה ה 19.
אז מה הפלא שראש הממשלה שהוא יותר ראש ועד הקהילה , מחפש פרסומת וספינים במקום לנהל את המדינה כמו שצריך.