מיאוס מעבאס, מתקרבים לחמאס: מגמות הקצנה בציבור הפלסטיני

סקר מקיף של חוקרים ברש"פ מצא כי רק רבע מהפלסטינים תומכים במו"מ עם ישראל, וקרוב למחציתם בעד מאבק מזוין

הפגנה ברמאללה | Heinrich Böll Foundation

ממצאי סקר שערך החוקר הפלסטיני פרופ' חליל שקאקי 'מטעם המרכז הפלסטיני למחקרים' (PCPSR) ופורסמו לאחרונה, מעידים כי רק רבע מהפלסטינים (25%) ביהודה ושומרון תומכים במשא ומתן עם ישראל בעוד שקרוב למחציתם (45%) תומכים במאבק מזוין בישראל ו-70% באלימות כללית ובלתי-מזויינת כגון הסתה בספרי לימוד ובמסגדים.

ממצאי הסקר עולים בקנה אחד עם המתרחש מדי יום ברחבי הרשות הפלסטינית. מעבר לגל הטרור הקשה אותו חווה ישראל בשבועות האחרונים, חובה לטפל בהסתה האנטישמית-דתית במסגדים ובמערכת החינוך הפלסטינית, אשר חוצה כל קו אדום אפשרי. בוודאי אסור להתעלם מהעובדה לפי יו"ר הרשות עבאס מדבר בשני קולות: מחד מגנה את הפיגועים בבני ברק ובחדרה,  ומאידך מאדיר, מפאר ומרומם "שהידים" שרצחו באכזריות תינוקות וילדים ישראלים.

במסגרת הסקר, הציבור הפלסטיני נשאל בין היתר לגבי עמדתו כלפי הרש"פ שעמה מבקשת ישראל הרשמית לקדם תהליך מדיני. תשובות הנשאלים אינן מבשרות טובות בלשון המעטה. כך למשל, ב- 2006 כ-70% מהציבור הפלסטיני ראה באש"ף את נציגם הבלעדי והשנה רק כ-50% מהנשאלים השיבו כי הם רואים בו נציג שלטוני לגיטימי.

עוד עולה מהסקר כי רובו המכריע של הציבור (85%) מגדיר את הרשות הפלסטינית כגוף מושחת, ורואה בישראל כנושאת באשמה חלקית למצב, שכן בעוד שהציבור הפלסטיני מבקש להקיא מנהיגים מושחתים מקרבו, ישראל דווקא מקדמת אותם בברכה חרף היותם נושאי קופת שרצים מוסרית.

בנוגע לשאלה את מי תעדיף כראש ממשלה, השיב הרוב (54%) כי ירצו לראות בראשות ההנהגה את איש החמאס איסמעיל הניה,  כשאבו-מאזן משתרך אחריו עם 38% תמיכה בלבד. כמו כן עולה מתשובות  הנשאלים כי במידה והארכי-רוצח מרואן ברגותי השפוט לחמישה מאסרי עולם יתמודד לתפקיד יו"ר הרשות, הוא יזכה ל- 55% תמיכה לעומת 37% להניה.

הפיחות במעמד אש"ף והרש"פ משפיע גם על הנטייה הפוליטית של הציבור הרחב.  לדוגמה, רק ארבעים אחוזים מאמינים בפתרון שתי המדינות ו-32% רואים "במדינת כל אזרחיה" פתרון אידיאלי לסיום הסכסוך. מבחינה פוליטית-פנימית, תוצאות הסקר עשויות לבשר על סוף דרכו של אבו מאזן. טוב עשה האחרון שמינה שני פקידים כממשיכי דרכו, אך ספק גדול אם הציבור הפלסטיני יאפשר לאיש מהם להתיישב בכיסאו.

אם לא די בכך,  הסקר העלה כי 67% מהציבור הפלסטיני דורש את ביטול ההכרה של אש"ף בישראל ואת ביטול כלל ההסכמים עמה, לרבות התיאום הביטחוני (61%). לא צריך להיות פרשן מדיני כדי להבין שהציבור הפלסטיני הקצין את עמדותיו ומאמץ יותר ויותר את השקפת חמאס ולא בגלל דבקותו בשריעה, אלא כהצבעת מחאה נגד הרשות הפלסטינית הנתפסת כרופסת, מושחתת וחסרת מנהיגות.

התעקשות העולם המערבי, ובכלל זאת גם ישראל, לראות באבו מאזן שותף יחיד  ובלעדי להסכם שלום, גורמת להקצנה של הציבור הפלסטיני ולהתרחקות ממנהיגיו, ובמקביל גורמת לרש"פ לנצל את הסיטואציה לקבלת סיוע ממדינות המערב, ולהזרמת עוד ועוד כספי תרומות המתועלים לכיסי בכירי הרשות.


ד"ר ואל"מ (במיל') משה אלעד הוא מרצה במכללה האקדמית גליל מערבי, בעבר ראש מנגנון התיאום הביטחוני עם הרש"פ באיו"ש.

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

3 תגובות למאמר

  1. משטר האפרטהייד הוקם מסוף המאה ה-20 בעזה ובאזורים א-ב ⛔.
    התגובה הסימטרית מצד היהודים היא הפרדה מן הערבים על פי העיקרון:
    "שני עמים – שתי אזרחויות שונות". 👉
    חלוקה דוגמת קפריסין היא אופטימלית עבורנו,
    אך אפשר להיפרד גם כמו שעשו קרואטים וסרבים.
    *
    אין מקרה בהיסטוריה כאשר המנצח בכל מלחמות
    העביר חלקי ארצו לאויבים מובסים או 70 שנה האכיל אותם.
    המנצח במלחמה קובע את הגבולות.
    *
    היהודים לא חייבים לערבים אף דונם אחד בארץ,
    לא תעסוקה, לא חינוך, לא רפואה ולא אף שקל קצבאות.
    הפרדה מעם זר תתחיל רק לאחר שכל הערבים ממערב לירדן
    יהפכו לאזרחי מדינתם החדשה ובירתה – רמאללה.
    *
    ערבים קיבלו אזרחות (או תושבות) ישראלית בניגוד להמלצת האו"ם
    משנת 1947 על הפרדת שני עמים בפלשתינה.
    ערבים ביצעו את החלטת האו"ם וגירשו יהודים מחלק ניכר של ארץ ישראל.
    לכל 6.5 מיליון ערבים פלסטינים מגיעה אזרחות מדינתם החדשה.
    זו זכות ולא עונש.
    *
    הפרדת שני העמים על בסיס האזרחות זה שלב הכרחי
    לשחרור ארצנו גם ביהודה ושומרון.
    הפרדה מן הערבים תבוצע בשלושה שלבים:
    אזרחות אחידה לכל ערבים פלסטינים >
    > ניתוק כלכלי > העברה לערים ללא יהודים עקב חוסר פרנסה בישראל.
    *
    עדיף להעסיק בישראל רק ערבים עם תעודות של רשות הערבית.
    בהדרגה כל ערבים מקומיים ייקלטו ברמאללה, שכם, ג'נין, קלקיליה,
    טולכרם, חברון, יריחו, אבו-דיס, בית-לחם, עזה וכו'.
    *
    רוב היהודים נגד מדינה משותפת עם הערבים.
    הקואליציה שתגשים רצון העם תקבל יותר מ-80 מנדטים.
    *
    ממשלת 'כל אזרחיה' ניתן להפיל דרך הכרזת משאל עם
    על תיקון חוק אזרחות משנת 1952.
    ליהודים – אזרחות ישראלית,
    לכל הערבים ממערב לירדן – אזרחות מדינתם.

  2. לא…
    אתה לא מדייק. זאת תוצאה שישראל הייתה חפצה בה מאוד, ביבי בעצמו צוטט אומר שהעברת מזוודות הדולרים לחמאס היא דרך מעולה למנוע את הקמתה של מדינה פלסטינית עתידית. למה? בגלל שכך יוצרים פילוג בין הגדה לרצועה, ומעודדים גורמים קיצוניים להתפתח. כי הרי עם החמאס אי אפשר לעשות שלום וזה ברור לכולם. כתוצאה מכך – ממדיניות של חיזוק החמאס מחד והשארת הרשות מסורסת מאידך, נוצר כזה פילוג בציבור הפלסטיני. מי היה מאמין? מוכן להתערב איתך שזאת בדיוק הייתה השאיפה של ישראל – כדי להוכיח ששלום הוא בלתי אפשרי. ואתה רואה שעדיין – 40 אחוזים מאמינים בפתרון שתי המדינות! לא יודע אם יש כזה אחוז של תמיכה בשתי המדינות בישראל. וגם אם כן, בטח לא הרבה יותר.

  3. הייתי מצפה מאלעד שינסה לתת הסבר הרסה יותר מנומק לשינוי בעמדת הפלסטינים. כמו לדוגמא- האם יש קשר לפעילות של ישראל בשטחים?