בזמן שהעולם עומד בפני אינפלציה דוהרת, ישראל צריכה לקדם את רפורמת החקלאות, לבטל מכסים ורגולציות ולפתוח כמה שיותר שווקים
האינפלציה בישראל ממשיכה להרים ראש. רק בשליש הראשון של שנת 2022, המחירים עלו כבר בשיעור של 2.2%. איך זה ייגמר, מי אשם בזה, ואיך הוא יכול לבלום את האינפלציה?
האינפלציה העולמית מגיעה לישראל בעוצמה רבה, אם כי פחותה ביחס לעולם המערבי. ניתן לחשוב על כמה גורמים לכך כאשר שלושת ההסברים המובילים הם הדפסת הכסף העצומה של הפדרל ריזרב, הבנק המרכזי של ארה"ב, במטרה לממן את הוצאות הקורונה של הממשל הפדרלי, הקיטון בתנועת סחורות כתוצאה מסגרים וצמצום פעילות של המשקים ברחבי העולם, והמלחמה באוקראינה יחד עם הסנקציות על רוסיה אשר מייקרות חלק ממחירי הסחורות בעולם, בעיקר בתחומי המזון והאנרגיה. במדינות אירופה לדוגמה האינפלציה בחודש מאי לבדו כבר נעה סביב 7.5%, כאשר מרבית הקפיצה היא כתוצאה מעליית מחירי האנרגיה שאחראית ל- 55% מהאינפלציה (מדד מחירי האנרגיה לבדו עלה בכ-13.1% בחודש מאי). העלייה במחירי המזון בחודש אפריל הייתה אחראית ל-20% מהאינפלציה כולה.
גם בישראל כאמור האינפלציה מכה, אם כי עד כה במידה פחותה. בחודש אפריל לדוגמה זינק מדד המחירים לצרכן בלא פחות מ- 0.8%. מתחילת השנה האינפלציה נעה כבר סביב 2.2% ובשנה האחרונה כולה עומדת על שיעור של ארבעה אחוזים. לפי תחזית בנק ישראל, השנה תסתיים באינפלציה שנתית בשיעור 3.6%.
בישראל, בניגוד לאירופה, מחירי האנרגיה אמנם עולים, אך בשיעור הממוצע שבו עולה המדד כולו – 0.8% בלבד בחודש אפריל עצמו. אנרגיה אמנם משפיעה בעקיפין על עלויות התחבורה שעלו בכשני אחוזים, ובכל זאת ניכר שהיישום המוצלח של מתווה הגז מנע מישראל אינפלציה חמורה עוד יותר. סקטור אחר הוא כמובן מחירי המזון שעלו, בניכוי פירות וירקות, במעט פחות ממדד המחירים, 0.6%. מדד הפירות והירקות עצמו עלה ב-2.8% ומושך את מדד המחירים כולו כלפי מעלה. גם מחירי הלבשה והנעלה התייקרו בכ- 2.1% ויחד עם תחבורה ופירות וירקות מושכים את מדד המחירים כלפי מעלה.
אז מה עושים אם כן? ובכן, אינפלציה היא בראש ובראשונה תופעה מוניטרית, כלומר כזו שמושפעת מכמות הכסף המזומן שאנחנו מחזיקים בידיים. זו הסיבה לכך שבנק ישראל החל להעלות את הריבית אט אט. הרעיון הוא לייקר הלוואות מצד אחד ולהפוך את החסכונות ליותר משתלמים מצד שני. כך, סביר להניח, הציבור יחזיק פחות כסף מזומן ביד והאינפלציה תואט.
לצד זאת, ישראל יכולה להוזיל מחירים בעיקר בענפים שהתייקרו יותר מאחרים. רפורמת החקלאות עשויה להוריד את מחירי הפירות והירקות תוך חמש שנים, אולם היא עדיין לא הושלמה וממתינה לשינוי תקנות הגנת הצומח אשר מונעות ייבוא של גידולים שונים. תכנית "אפס מכס" של משרד האוצר ביטלה מכסים של מוצרים עליהם הושת מכס קל בשיעור של עד 20%, שורת מוצרים החל מריהוט דרך בהיגיינה וכלה בחומרי גלם לתעשייה.
לצידן, נכנס השבוע לתוקף פרק התקינה ברפורמת הייבוא. צעד זה מאפשר ייבוא של מאות מוצרים, בהם עגלות, שידות החתלה, מוצרי חשמל שונים, חומרי בניין, צעצועים ועוד, על בסיס תקן בינלאומי וללא רגולציה מקומית. מהלך זה עשוי להגדיל את מגוון המוצרים, להוזיל מחירים ולהגדיל את התחרות על מאות מוצרים שונים. בקרוב ייכנסו לתוקף גם פרק האנרגיה, התמרוקים ולאחר מכן גם פרק המזון. יחד כל אלו עשויים למתן את האינפלציה באופן משמעותי.
אלעד מלכא הוא מנכ"ל ומייסד הלובי הציבורי "האינטרס שלנו – הלובי שלך בכנסת"
יש ממשלה שקונה הצבעות ומתנהלת ללא כל מדיניות בקרב הישרדות.
יש רק דרך אחת לטפל במשק: להעיף את הממשלה הכושלת.
בגלל מי היא צריכה ״לקנות הצבעות?״
לא שמעת על המונח אופוזיציה ממלכתית? זה היה הנוהג כולל כשהליכוד היה באופוזיציה. זה נשבר תחת נתניהו.
בגלל שהיא הקימה ממשלה כושלת משותקת ומנותקת שלא מסוגלת אפילו להעביר חוק בסיסי.
וחלאס עם החרטוטים על ממלכתיות? יאיר לפיד היה יור אופזיציה ממלכתי, כשאמר "נהפוך את הכנסת לזירת קרב ונמרר את חיי הליכוד"? די לא קונים יותר את הספין הזה.
אם לבנט ולפיד אין רוב להעביר את החוק הכי פשוט, הם נכשלו וצריכים ללכת הביתה.
המגיב האנונימי הוא אב"מ קלאסי.
אב"מ = "אבל ביבי משהו".
לא חשוב מה הנושא, תמיד אפשר לומר "ביבי משהו".
שזה בדיוק לפי ההנחיות של סול (שאול) אלינסקי – תקוף את האדם, לא את הרעיון. היפוך מוחלט של הטיעון הלוגי המקובל, ולכן יש להתייחס אליו כך.- בביטול מוחלט.
איש מגלומן שקרן וגנב.
ימח שמו נקווה שהוא יקבל בקרוב מכה מוחצת.
יד דין ויש דיין
ממשלת שמאל-מחבלים.
הם הרסו את הביטחון, את הכלכלה, את מערכת הבריאות…
הם ה"ביבי" שהם דיברו עליו.
ההיפך לגמרי…אחרי שלמדנו מהקורונה שביום אחד כל העולם יכול להסגר. מדינת ישראל צריכה לחזק את השוק המקומי . להגדיל יצור ופחות ופחות להיות תלויים ביבוא. הברכה הכלכלית נמצאת אצלנו בבית . לא לחפש אותה בחוץ .
בתקופה הזאת שצופים כשל שוק ושהמזון בעולם לא יספיק ואנשים במדינות עניות יתפגרו מרעב ישראל צריכה להגדיל את ההיצע – לתת תמיכה ישירה בחקלאים, לעודד ולסבסד ייצור תוצרת חקלאית גם אם יהיו עודפים והפסדים.
(לתת לחקלאים סוג של "ערבות מדינה")
לעודד ייצור דגנים וירקות וסחורות שנראה שיהיה במחסור.
להקצות לחקלאים יותר מים לגידול מזון.
לבטל מיסים ואפילו לסבסד עובדים זרים.
שיתוף פעולה אזורי להקים חוות ולגדל דגנים במדינות שכנות
סליחה, התגובה הזו מצביעה על בורות כלכלית בסיסית.
שים לב – המדינה צריכה "לעודד", "להקצות", "לתת תמיכה ישירה" ושאר ההצעות שלך, אבל במקביל "להוריד מיסים".
זה דבר והיפוכו.
המדינה לא מייצרת סחורות וגם לא הון. למדינה יש הכנסות רק ממיסים, שאז היא מחלקת לפי החלטות הממשלה.
כדי לעודד את השוק – צריך אכן, להפחית מיסים, ובעיקר להפחית רגולציה. להקטין למינימום את ההתערבות של המדינה בשוק, משום שזה בדיוק מה שגורם לכשלים. יש לזה קייס מבוסס היטב.
מה שאתה מציע הוא סלט די מבולבל. אני לא מתכוון להעליב או לתקוף, אבל הקו שלך הכי לא אחיד שיש.
ההיפך לגמרי…אחרי שלמדנו מהקורונה שביום אחד כל העולם יכול להסגר. מדינת ישראל צריכה לחזק את השוק המקומי . להגדיל יצור ופחות ופחות להיות תלויים ביבוא. הברכה הכלכלית נמצאת אצלנו בבית . לא לחפש אותה בחוץ .
לא. כל מדינה צריכה לנצל את היתרונות שלה כדי לייצר ביעילות את מה שאפשר, וייבא בזול ממי שמייצר ביעילות דברים אחרים. יש סיבה שבננות טעימות צומחות באזורים מסוימים בעולם ואזורים אחרים הן דורשות הרבה יותר השקעה והשקיה