אובססיית "הסכסוך" האירופית רק מרחיקה את פתרונו

הבירוקרטים מבריסל מתעקשים להתעלם מנסיבות המציאות האזורית וממשיכים לקדם תפיסות ישנות וכושלות

פון דר ליין באונ' בן-גוריון | מרכז סימון וייל ללימודי אירופה

אוניברסיטת בן-גוריון בנגב העניקה לפני כשבועיים (14.6) תואר דוקטור לשם כבוד לאורסולה פון דר ליין, נשיאת הנציבות האירופית שהיא הרשות המבצעת למוסדות האיחוד האירופי. פרופ' דניאל חיימוביץ', נשיא האוניברסיטה וליברל פרוגרסיבי ידוע, הסביר כי מקבלת התואר מהווה השראה לאוניברסיטה בכל הנוגע למדיניות האקלים, קיימות, זכויות נשים ולהטבי"ם ושאר ירקות מערוגות הפרוגרס או בקיצור – כל מה שעניין את דוד בן-גוריון על שמו נקרא המוסד.

הנציבה מצדה השיבה בנאום בנוי היטב ורווי קלישאות, שכותבי הנאומים שלה היו סבורים שינעמו לאוזן המארחים:

… אין אירופה ללא יהודי אירופה… אירופה וישראל נועדו להיות ידידות ובעלות ברית. זאת משום שההיסטוריה של אירופה היא ההיסטוריה של העם היהודי… היום, כמעט שמונים שנה לאחר השואה, החיים היהודיים באירופה שוב משגשגים… ועם זאת, החיים היהודים גם נתונים במאבק ובסכנה. האנטישמיות לא נעלמה. היא עדיין מרעילה את החברות שלנו, וברחבי אירופה מתרחשות התקפות אנטישמיות… ולכן שמתי את המאבק באנטישמיות ובטיפוח החיים היהודיים באירופה בלב ליבו של סדר היום של הנציבות האירופית…"

הרטוריקה של פון דר ליין לא הייתה ללא קבלות. באוקטובר אשתקד השיקה הנציבות האירופית את האסטרטגיה שלה ל"מלחמה באנטישמיות ושימור החיים היהודיים".  היא נשענת על הנחת יסוד לפיה אנטישמיות מנוגדת לערכי האיחוד האירופי, ולכן גם מערערת את יסודות המשטר הדמוקרטי. במעמד השקת המדיניות אמרה פון דר ליין כי "אנו רוצים לראות חיים יהודיים תוססים בקהילותינו…אירופה יכולה לשגשג רק כאשר הקהילות היהודיות ישגשגו ויחושו בטחון".

אלא שאם פון דר ליין והקולגות הפוליטיות שלה באירופה מבקשים לטאטא את זוהמת האנטישמיות אל מעבר למפתן ביתם, הם מעלימים עין מאנטישמיות הרווחת בחצר האחורית של היבשת, קרי האנטישמיות המוסלמית בארצות המזרח התיכון, ובדגש על האנטישמיות הרשמית שנוקטת הרשות הפלסטינית במערכת החינוך הפורמלי והלא-פורמלי, כגון בקייטנות הקיץ.

אמנם באפריל 2021 הפרלמנט האירופי קרא לנציבות האירופית להתנות את המשך העזרה הכספית למערכת החינוך הפלסטינית בסילוק המאפיינים האנטישמיים מספרי הלימוד, אך הנציבות נקטה בתכסיסים פורמליים שונים למסמס את החלטת הפרלמנט.

בחודש מרץ האחרון נשלח אל הנציבה מכתב עליו חתומים 32 חברי הפרלמנט האירופי, ןבו הם מוחים על כך שכספים המגיעים לרשות הפלסטינית מהאיחוד מועברים גם למערכת החינוך, בניגוד להחלטת הפרלמנט. (יודגש כי סמכותו של הפרלמנט האירופי מצומצמת יותר מזה של פרלמנט בדמוקרטיה פרלמנטארית). המכתב מציין בין היתר כי סכום בן שלושה מיליון אירו מתוך חבילת הסיוע האירופית הוקצה לסעיף "העצמת האישה", אבל הגיבורה הנשית היחידה שמככבת בספרי הלימוד היא דלאל אל-מוגרבי, הטרוריסטית האחראית לרצח 38 יהודים.

מיד לאחר טקס הענקת התואר, נסעה פון דר ליין לפגישה עם הנהגת הרשות הפלסטינית ברמאללה, שם הכריזה על הפשרת הקפאת הכספים לרשות.

כך דווח ב'גלובס' ב-14 ביוני: "האיחוד האירופי יפשיר את כספי הסיוע לפלסטינים שהוקפאו בשנה שעברה על רקע הדרישה האירופית…לשינוי תוכני ספרי הלימוד ברשות בשל ההסתה נגד ישראל והיהודים. בביקורה של נשיאת נציבות האיחוד אורסולה פון דר ליין ברמאללה היא הודיעה לראש ממשלת הרשות הפלסטינית מוחמד א-שתאייה כי האיחוד יעביר בקרוב את הסיוע המובטח בהיקף של יותר מ-224 מיליון אירו.  בכך מוותר למעשה האיחוד על ההתניה שנקבעה קודם לכן להעברת לפחות חלק מהכספים, ולפיה על הרשות לעשות שינוי של ממש בספרי הלימוד שלה, ולהסיר מהם את דברי ההסתה".

מה עומד ברקע סתירה זו בין הכרזות למעשים? בהנחה שההכרזה על השקת אסטרטגיה למאבק באנטישמיות נובעת ממניעים כנים, מדוע אין הנציבות האירופית ממשיכה להתנות את התמיכה הכספית לפלסטינים בסילוק הזוהמה האנטישמית ממערכת החינוך?

***

לנציבות האירופית, כמו לשאר מוסדות האיחוד, קשה מאוד עד בלתי אפשרי להיגמל מסיוע לרשות הפלסטינית, שכן המיתוס הפוליטי-חברתי האירופי רואה ב"בעיה הפלסטינית" לא רק את שורש אי-היציבות במזרח התיכון אלא גם את שורש בעיית הטרור המוסלמי באירופה.

מזה זמן רב רווחה בפוליטיקה האירופית האמונה לפיה יישוב הסכסוך הישראלי-פלסטיני יסייע לא רק בשיפור היחסים בין המערב ל"מזרח הקרוב הערבי", אלא גם יביא לשיפור יחסים עם העולם המוסלמי בכלל. מחקר שנעשה עבור הקונגרס האמריקני קבע בין השאר כי:

Europeans point to several incidents of terrorism on their soil…stemming from the Israeli-Palestinian conflict

ראש ממשלת בריטניה לשעבר טוני בלייר אף העלה טיעון, עוד טרם פרוץ ה'אביב הערבי', לפיו המשטרים הערביים לא יוכלו לבצע רפורמות פוליטיות לפני תום הסכסוך. בכך הוא חזר על הכלול במסמך מדיניות אסטרטגית לביטחון אירופה שהנפיק האיחוד האירופי ב-2003, וקבע כי אין סיכוי לפתרון בעיות במזרח התיכון ללא פתרון הסכסוך הישראלי-פלסטיני.

גם מסמך אירופי מיולי 2012  המסכם כנס של מועצת האסוציאציה ישראל-איחוד אירופי קבע כי הצלחתו של 'האביב הערבי' תלויה בפתרון הסכסוך. היו גם ביטויים קיצוניים יותר מצד פוליטיקאים אירופיים: עם היבחרו לראשות ממשלת איטליה ב-2006, הצהיר רומנו פרודי כי הסכסוך הישראלי-ערבי הוא "אם כל הבעיות". ביוני 2009 קבעה מועצת אירופה כי פתרון שתי המדינות הוא "אינטרס אירופי בסיסי", ועל כן היא רואה חובה לעצמה ליזום מהלכים שונים, ובהם יוזמות תיווך בין שני הצדדים, על מנת להביא להקמת מדינה פלסטינית, מה שעל פי גישתה יביא לסוף הסכסוך וממילא ליציבות במזרח התיכון.

כבר ביוני 1977 אימצה ועידת לונדון של מדינות השוק המשותף (עדיין לא התקיימה מסגרת של איחוד) החלטה לפיה לב הסכסוך הישראלי-ערבי הוא העדר "מולדת לעם הפלסטיני". גם הסכם השלום עם מצרים שנחתם מאוחר יותר לא הניח דעתה של אירופה באשר הוא לא הבטיח מולדת זו. 'הצהרת ונציה' של מדינות השוק המשותף (1980) פיתחה את רעיון המולדת ל"עם הפלסטיני", בהוסיפה כי יש לשתף את אש"ף במשא ומתן. הודגש גם הצורך לדון בסוגיית מעמדה של ירושלים. המדינות הידידותיות לישראל כגון הולנד, דנמרק וגרמניה לא קמו למנוע הצהרה זו.

כל מדינות השוק המשותף הצביעו בעצרת האו"ם ב-1980 בעד החלטה שגינתה את חוק ירושלים. (לא הייתה אחידות כזאת במקרים קודמים בהם נערכה בעצרת או"ם הצבעה בעניין ישראל). הצבעה זו התקיימה כאשר השלום בין ישראל ומצרים כבר היה שריר, מה שהיה אמור להמתיק את יחסה של אירופה לישראל. אולם דווקא באותה תקופה הצביעו תשע מדינות הקהילייה האירופית באו"ם בעד הצעות החלטה אנטי-ישראליות, או, שלמצער, נמנעו מהחלטות בעלות ניסוח חריף במיוחד. אירופה ככלל לא הביעה התלהבות מהסכמי קמפ-דייויד בין ישראל ומצרים, ולמעשה שמונה חברות הקהילייה האירופית התייצבו מאחרי צרפת בהסתייגותה מ"שלום נפרד עם מצרים".

עד הסכמי אוסלו היה התיק הישראלי-פלסטיני משמש כנושא חביב לניסיונות גיבוש מדיניות חוץ אחידה של האיחוד האירופי. מאז אוסלו קיבלו הפוליטיקאים האירופים תמריץ נוסף, כאשר הייתה להם הזדמנות לנוכחות פיזית בשטחי הרשות הפלסטינית. במרס 1999 קיבלה מועצת אירופה (פורום ההחלטות העליון של האיחוד האירופי המורכב מראשי מדינה וראשי ממשלה) החלטה הידועה כ'הכרזת ברלין' ולפיה "האיחוד האירופי מכריז על נכונותו לשקול הכרה במדינה פלסטינית בכל עת הראויה לכך".

ההחלטה כללה גם קביעה חד-משמעית בעניין שלילת ההתנחלויות ושלילת סיפוחה ירושלים למדינת ישראל, תוך התייחסות לצורך להקמת מוסדות שלטון פלסטינים במזרח העיר. אכן, בעקבות הסכמי אוסלו עודדו האירופאים את נציגיהם המבקרים בארץ לפגוש את ההנהגה הפלסטינית ב'אוריינט האוס', דבר המנוגד להסכמי אוסלו המגדירים צעד כזה כקביעת עובדות חד-צדדיות בשטח. (אמנם 'מפת הדרכים' משנת 2002 מדגישה את הצורך בבניית מוסדות שלטון פלסטינים, אך לא בירושלים).

אפילו תכנית העקירה של יישובים יהודיים מגוש קטיף לא חוללה באירופה גלי אהדה לישראל. באפריל 2004 מועצת שרי אירופה קיבלה החלטה המקדמת בברכה את תוכניתו של ראש הממשלה שרון, אך קבעה כי לא תתקבל על דעת אירופה אם לא תתואם עם הפלסטינים ואם לא תלווה בפתרון בעיות הליבה הכוללות את "בעיית הפליטים הערביים". מה שפחות ממדינה פלסטינית לא שווה הרבה.

והנה הגיעו בשעה טובה 'הסכמי אברהם', והעניין נדון, איך לא, גם בפרלמנט האירופי ב-24 לנובמבר 2020. ז'וזפ בורל, סגן נשיא הנציבות ומי שממונה על תאום יחסי החוץ של האיחוד (מכונה בטעות "שר החוץ האירופי") ברך על ההסכמים, אך לפני שהגיע לאמצע נאומו הכריז על ה"אבל" הגדול:

אבל ההסכמים לא מתייחסים לעימות הישראלי-פלסטיני. תוכניות הסיפוח של ישראל חייבות להיעלם לחלוטין. מדגיש, לא להיות מושעים אלא להיעלם. תמיד גרסנו ששלום בר-קיימא יתכן רק אם יהיה פתרון לעימות הישראלי-פלסטיני על בסיס שתי מדינות עצמאיות"

בורל המשיך ותקף את החלטת ממשלת ישראל להוציא מכרזים לבנייה בגבעת המטוס, "ההתנחלות הראשונה מזה 20 שנה במזרח ירושלים הכבושה", וגילה כי העביר את דאגתו לשר החוץ דאז גבי אשכנזי.

'יום אירופה' מצוין מדי שנה על ידי האיחוד ב-9 למאי. השנה, לרגל האירוע, נשא דברים שגריר המשלחת האירופית לישראל, דימיטר צנצ'ב. השגריר, בן הלאום הבולגרי, הוא אדם משכיל והמציאות הישראלית והאזורית אינה זרה לו שכן בעבר כיהן גם כשגריר בולגריה בישראל. דבריו שפעו שירות ותשבחות על מדינת ישראל, ובין השאר העלה על נס את הסכמי אברהם, אך מיד הדגיש את המנטרה האירופית, לפיה ללא פתרון הבעיה הישראלית-פלסטינית המבוסס על שתי מדינות עצמאיות לא ישרור באזורנו שלום בר-קיימא.

***

ד"ר עלי ראשיד אל נועיימי הוא דיפלומט מאיחוד האמירויות, יו"ר "המועצה הלאומית לענייני חוץ וביטחון", פעיל מדיני ואיש תקשורת. בראיון שהעניק ל- European Jewish Press   באפריל השנה תקף את האיחוד האירופי על ראייתו המעוותת את הסכסוך הישראלי-ערבי, המתבטאת בכך שהאיחוד נוקט בסכסוך זה אותה גישה מלפני חמישים או שבעים שנה שכבר אינה רלוונטית.

לדבריו, האיחוד חייב להתנות את הסיוע לרשות הפלסטינית בשדוד ערכים מוחלט בקרב האוכלוסייה הפלסטינית בכל הקשור בישראל וביהודים ולסלק את זוהמת האנטישמיות. הפלסטינים אינם מוכנים עדיין לשלום, והנרטיב הפלסטיני הנוכחי חייב להגיע לקצו. הוא הדגיש כי הדיפלומטים האירופים פשוט אינם מבינים את המזרח התיכון.

אל נועיימי סיפר כי עם חתימת הסכמי אברהם נשאל על ידי דיפלומט של האיחוד האירופי: "מדוע לא שיתפתם אותנו במידע שאתם מנהלים משא ומתן עם ישראל על הסכמי אברהם?".  "הייתי מאוד כן אתו", אמר אל נועיימי, "והשבתי: כי אתם חלק מהבעיה ולא חלק מהפתרון".


ד”ר שלמה פרלה הוא חוקר יחסים בינלאומיים ומומחה לענייני אירופה והאיחוד האירופי. למאמרים נוספים היכנסו לאתרו האישי.

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

7 תגובות למאמר

  1. זה לא מדויק.

    האיחוד האירופי לא רוצה שמדינת ישראל תמשיך להתקיים. לא PC לומר זאת בפומבי. לכן, זה פשוט לממן לחנך את שכנינו שאת מדינת ישראל יש להשמיד.

    אחרת ומי שמתנגד לדבריי – נקבו בלפחות סיבה 1 נוספת על זו לעיל, מדוע לממן ספרי "חינוך" האומרים במדויק את הכתוב לעיל.

    הערה: אני לא באמת מחכה לסמולן שיביא סיבה אמיתית לפסקה הקודמת, משום שאין בנמצא סיבה לוגית כזו – אף אחד לא בוחר לממן, את מה שהוא לא רוצה. אני רק מדגיש שהסכמת הסמול למעשים כאלה (במילים הם נגד), מובילה למסקנה הלוגית היחידה שאפשרית – גם הם בעד שמדינת ישראל תפסיק להתקיים.

    רוצים לסתור את דבריי? פשוט מאוד. תנו 3 מעשים שמפלגת מר"צ או עבודה, יזמו ועדיין מבצעים כנגד הסתה בחינוך הדור הצעיר של שכנינו. לא מלל על סאלאם עם קורבנות, אלא מעשים כמוגדר לעיל. קדימה סמולנים, הוכיחו לוגית לקוראים כאן שאני טועה.

    1. בשמאל קוראים לזה ׳זכות קיום’.
      זוהי פיקציה שלפיה לאף אחד מאיתנו כפרטים או כקבוצות(מגזרים, מדינות, איחודים בינ״ל…) אין זכות להתקיים אלא אם הוא pc ו׳נאור׳.
      עדיף לראות את כל העולם בוער מאשר לוותר על פסיק מהמוסר המעוות הזה.

      זו הסיבה שהם מחפשים פתרונות רק מתחת לפנס, וחס וחלילה להציע משהו אחר.
      לכן הם גם לא יכולים להודות בכשלון של הפתרון שלהם. ברגע שאפשר להודות בזה, עלולים להודות בזה שוב ושוב עד שיגמרו הפתרונות ה׳לגיטימים׳ ומה אז?

    2. אחרי השואה, כשלמרות כל הנסיונות למנוע מהיהודים להקים מדינה משלהם בשטח הובטח להם, ושכל הנוצרים מבינים היטב שהשטח הזה שייך ליהודים בלבד, היהודים הצליחו איכשהו להתגבר על הקשיים ולהקים מדינה עצמאית, האמריקאים החליטו להמשיך את עבודתם של הגרמנים. רק שהם לא יכלו לעשות את העבודה בגלוי, בטח לא אחרי השואה.
      אז האמריקאים והאנגלים והצרפתים סייעו בדרכים שונות לצבאות ערב להילחם במליציות הישראליות שהתאגדו לצבא אחד (למרות הסיפור המזויע של אלטלנה). הסיוע היה ע"י נשק מצד אחד, ואמברגו על ישראל מצד שני.
      הגויים רצו שהערבים יסיימו עבורם את הבעיה היהודית.
      ב"ה לא הצליח להם, בלשון המעטה.
      הם ניסו שוב מספר פעמים (קדש, ששת הימים, יום הכיפורים) ואז הבינו שזה לא הולך במלחמות כי היהודים איכשהו תמיד מנצחים. עם זאת, הם גילו שהיהודים כל כך רוצים שלום עם הערבים, שהיהודים מוכנים לוותר על הכל רק תמורת המילה שלום.
      ובאותו הזמן הגויים הבינו שיש בעם ישראל גורמים אוטו-אנטישמים (היו גם כאלו בתקופת השואה שהסגירו יהודים לנאצים, ויש סיפורים על יהודים שהסגירו יהודים לאינקויזיציה הספרדית), והחדרה שלהם למוסדות השלטון (חנוך, משפט, צבא וכו', ואפילו מוסדות הדת באמצעות "רבנים" מסוימים) תקעקע את יסודות המדינה היהודית ותגרום להתמוטטותה. זה יקח זמן, אבל זה יקרה. כיום אנחנו רואים את תוצאות זריעת הרעל הזה בתוכנו.

      מנחם בגין, בתמימותו הרבה, השאיר את זרעי הרעל של השמאלנים ומפעיליהם הגויים, במקום למחות את זכרם ממוסדות השלטון ולחזק את יהדותה של מדינת ישראל. הוא מזכיר לי את דברי חז"ל על ענוותנותו של זכריה בן אבקילס שהחריבה את בית המקדש.

      כיום הדרך היחידה להתמודד עם הנזק האירופאי והאמריקאי באמצעות שליחיהם הפלשתינים, היא ע"י גירוש כל האירגונים האירופאים והאמריקאים, מיסוי של %120 על המשכורות שמקבלים אזרחים ישראלים מאותם אירגונים, והחרמת כל הציוד שהארגונים מספקים לפלשתינים. במידה שמדינה כלשהי תתלונן, יש להכריז עליה כמדינה תומכת טרור. כן, גם אם המדינה היא ארה"ב שמציגה את עצמה כידידה ובעלת ברית של ישראל ובאותו הזמן תוקעת לנו סכין בבטן ובגב. תקראו על מקור המשפט 'משענת קנה רצוץ'.

      אם אתם חוששים מהגויים שיפגעו בנו על כך, אז תתפללו לאלוהים שישלח לכאן מיד את המשיח.

  2. כל קונספצית השמאל בנויה על הונאה, הטעיה ומכבסת מילים. בסופו של דבר זכויות אדם, נשים ומיעוטים הפכו לצערנו לעוד מסך עשן של ברברת שתפקידה להסתיר את הצורך לדכא את התנועות העממיות של האנשים הנורמלים בעלי האינסטינקט ההשרדותי הבריא וכדי להסתיר את האנטישמיות העמוקה של אירופה כולה מימין או משמאל. בסופו של דבר צריך לזכור שאלו אותם עמים שדלגו בחינניות משריפת יהודים להקשה על תופי הקומביה של ה"שלום" ודאגה אובססיבית לעם המומצא.

  3. הציטוט במשפט האחרון בכתבה משקף בדיוק את המציאות: אירופה היא הבעיה ולא הפתרון. חשוב לזכור (ולהזכיר) שב-1949 נציגי המדינות באו"ם – כולל הנציגים האירופיים – הצביעו בעד ההחלטה שמעמד הפליטים הפלשתינים יועבר בירושה עד לסוף הדורות, זאת בניגוד לסעיף מפורש באמנת הפליטים של האו"ם שאוסר העברה בירושה של מעמד פליט. לא זו בלבד, אלא שהאו"ם ייסד ארגון מיוחד, אונר"א, שמטרתו היחידה היא למנוע את שיקום הפליטים הפלשתינים והמשך החזקתם בתנאי ביוב. כל אחד מוזמן לחשוב על השאלה מה עבר בראשם של הנציגים הללו כשקבעו את ההחלטה המטורפת הזו. אני הייתי אומר: אנטישמיות צרופה. שנאת ישראל ושנאת יהודים.
    לכן ה"סכסוך", שנוצר ע"י הליגה הערבית דאז בשיתוף פעולה עם האנטישמיות הבינלאומית אינו ניתן לפתרון, משום שהוא נועד מראש להיות חסר פתרון מלבד "פתרון" אחד – חיסול המדינה היהודית.
    האיחוד האירופי רוצה לפתור את ה"סכסוך"? בבקשה, הצעד הראשון הוא לבטל את מעמד הפליט מ 5.5 מיליון "פליטים" מזויפים, שמספרם מוכפל כל 20 שנה בערך. כעת אמורים היהודים (אלא מי) לפתור בעיה של 5.5 מיליון פליטים. בעוד 20 שנה יצטרכו לפתור בעיה של 11 מיליון פליטים, בעוד 40 שנה יתפח מספרם של הפליטים, בעזרת השם ואללה, ל-20 מיליון, ולפי הסטטיסטיקה היבשה עם תחילת המאה ה-22 יתקרב מספר הפליטים הפלשתינים למיליארד. לכולם תעמוד כמובן זכות השיבה, ומי שיצטרך לאכלס את המיליארד הללו בין ראש פינה לאילת יהיו כמובן היהודים, האשמים בכל הצרה הזאת.
    זה נשמע כמו בדיחה, אבל זו המציאות. כל הרעיונות על "פתרון" ה"סכסוך" הם הבל ורעות רוח, ערימת שקרים ותו לא.
    נ.ב. – הכותב מתנצל על ריבוי המרכאות אבל מה לעשות, מרבה שקרים מרבה מרכאות; אילו היו מוכנסים לתגובה הפרמטרים הנוספים של ה"סכסוך", היה צורך עוד במאות מרכאות.

  4. אירופה מקדמת את חיסול המדינה היהודית בכל דרך ובאמצעות מימון זר ואירגוני קרן ישראל חדשה ושיטות ישנות אחרות הגיב:

    אירופה בעודה מתחסלת מבפנים על ידי המוסלמים והאיסלם פועלת להשמדת המדינה של היהודים. גרמניה התורמת הכי גדולה לקרנות השמדה בתוך ישראל. ועימה הדנים, הנורווגים, השבדים, הבריטים, הצרפתים הספרדים האיטלקים ומי לא?!

    מה שהיטלר לא הספיק הכסף הגרמני והאירופי פועל להשלים.

    מדינת ישראל היא מדינה המנוהלת על ידי אנשים עלובים שאף פעם לא קמים ואומרים לאירופה: צאי מפה עם המימון הזר ואירגוני ההשמדה שלך.

    החוצה.

    יהודים פחדנים לא מגיעה להם בכלל מדינה יהודית בארץ ישראל ולכן הם יאבדו אותה במוקדם או במאוחר.

    אנחנו בדרך לאובדן המדינה עם המוני בוגדים ופושעים בכל צמרות מוסדות המדינה ובראש ובראשונה בצמרת המוסדות המשפטיים שעובדים יד ביד עם כל שליחי ההשמדה האלה. יד ביד.

    הכל נראה אבוד.

  5. מחריבייך ממעייך יצאו: שר העלייה חיים משה שפירא: קצינות אס.אס. לשעבר הסתננו לארץ הגיב:

    במסיבת עיתונאים שערך שר העלייה חיים משה שפירא ב- 22 בנובמבר 1948…טען השר שיש בידו הוכחות כי בין הנשים הנוכריות שהגיעו ארצה "יש גם קצינות אס. אס. לשעבר שנישאו ליהודים מטעמים מובנים".

    https://www.israelhayom.co.il/article/610097