המדינה בפקקים ומיכאלי בטיקטוקים

מאז כניסתה של מרב מיכאלי למשרד התחבורה ביוני 2021 כשרה הממונה, רבים, בעיקר במגזר השלישי ובמגזר העסקי, תלו בה ציפיות גדולות.

אחרי שנת התמודדות קשה ומורכבת עם מגפת הקורונה והשפעתה על הרגלי הניידות בתקופת השרה לשעבר מירי רגב, היה נדמה כי למיכאלי ציפתה דרך קלה הרבה יותר. דעיכת הקורונה, ההיברידיות בשוק התעסוקה, אישור תקציב המדינה ופתיחות גורמי התכנון לשינויים הנדרשים בתשתיות, אפשרו למיכאלי לעדכן סדרי עדיפויות תקציביים ולעמוד מחדש על הבעיות המשפיעות על רמת החיים ויוקר המחיה.

הגודש בכבישים

על אף הציפיות הרבות, התחושה הציבורית הייתה מורכבת. ההיברידיות בשוק התעסוקה לא חזרה להיקפיה מתקופת הקורונה כך שהגודש בכבישים, שגם לפני תקופת הקורונה היה גבוה בעיקר במטרופולין גוש-דן וירושלים, הורגש ביד רמה. אגרות הגודש המתוכננות בכניסות למטרופולינים, יכנסו לתוקף רק במרץ 2025, כנראה כבר לא בעת כהונתה של מיכאלי כשרת תחבורה.

ביזור ותכנון

חוסר הסכמה בין משרדי האוצר והתחבורה והשרים ליברמן ומיכאלי על מתווה שיוביל להקמת רשויות מטרופוליניות ואזוריות לתחבורה, העביר את הסוגיה הבוערת להקפאה מהירה בתקציב לשנת 2021-22.

קשיי התפקוד והביצוע של משרדי הממשלה בטיפול ומענה מהיר ומדויק בסוגיות תחבורה ותשתיות לרשויות המקומיות בתקופת הקורונה, העלה את הנושא שוב על סדר היום.

במאי 2022, רגע לפני פיזור הכנסת, יצאה מיכאלי בקריאה לפיה היא מחדשת את היוזמה לקראת תקציב 2023, ובמשרד התחבורה אמורים לפתוח בסדרת דיונים פנימיים ובשיתוף גורמי מקצוע וראשי רשויות, שיעסקו בקידום הקמת רשויות אזוריות לתחבורה במודל דומה לתאגידי המים.

תחבורה וסחר ימי

השינויים התכופים בהרגלי הסחר השפיעו על ענף ההובלות הימיות ונמלי ישראל לא היו מסוגלים לתפקד מול פקקי הענק של האוניות.

הנמלים ההסתדרותיים ניסו למנוע את פתיחת של הנמלים הפרטיים ובתחילה נחלו הצלחה. רק לאחר לחץ ציבורי על השרה ומשרדה, נפתחו הנמלים הפרטיים תחת הגבלות וסייעו לצמצם פער של פריקות סחורה שעדיין קיים וסימניו משפיעים על עליית מחירי חומרי גלם וסחורות במשק. מיכאלי, על אף העיכוב בהחלטה, פעלה נכון.

נהגים ותחבורה ציבורית

האינפלציה בעולה במשק, תנאי הנסיעה הקשים של נהגי אוטובוסים הכפופים למכרזי ההפעלה בעייתיים של משרדי התחבורה והאוצר והמצב הבטחוני הרעוע, הוציאו את הנהגים להפגנות רבות וקשות מול מיכאלי ולהפסקות שירות שפגעו בנוסעים ברחבי הארץ.

במקביל, במצב בו חסרים בין 5000-3000 נהגים בתחבורה הציבורית מזה שנים, השקות מכרזי ההפעלה עם קווים ונסיעות חדשות נתפסות כקוריוז, בשל נסיעות רבות שאינן מבוצעות, תדירות הולכת ופוחתת של נסיעות והזזות תשומות שירות של קווים ממקום למקום, בגלל הגבלת תקצוב לקילומטרים – מדד לא מציאותי לנוסע שקבע משרד האוצר במכרזי התחבורה הציבורית.

פרויקטים לתשתיות

הפרויקטים התחבורתיים עדיין נתקלים בקשיים ביורוקרטיים ופוליטיים בקידומם.

תוכנית 'מהיר לעיר' של נתיבי איילון להקמת תשתיות להעדפת תחבורה ציבורית בנתיבים מהירים הגיעה למימוש תקציבי רק של כרבע מהתקציב בשש שנים.

חוק המטרו שנועד להסדיר את סמכויות רשות המטרו ותפקודה כרשות עליונה לביצוע, נפל עם פיזורה הכנסת ועודנו מעלה תמיהות בסוגית המימון הציבורי עבורו.

תעריפים וטכנולוגיות

גם בסוגיות הזו מתגלים קשיים לא מעטים: אפליקציית 'התחנה' הכושלת של משרד התחבורה הפסיקה לפעול, והשילוט הדיגיטלי בתחנות בגוש-דן לא עבד בצורה תקינה, בגלל סוגיות תשלום, סמכויות לא ברורות וחוסר מענה בין משרד התחבורה לספקים, במשך תקופה של כמעט שנתיים.

משרד התחבורה משיק רפורמת תעריפים נוספת וכנראה אחרונה בשם 'דרך שווה' שתזמונה אינו ברור, בעיקר בשל העובדה שאחד המדדים העיקריים שעולים בסקרי הנוסעים לשימוש בתחבורה הציבורית הוא זמן הנסיעה ואמינות השירות ולא תעריף הנסיעה.

נוסעים שהתרגלו לשלם על כרטיס תקופתי גמיש ברכבת ישראל יאלצו לשנות הרגלים מאחר והחוזה הגמיש בוטל, והרכבות הוכנסו לכרטיס חדש במחיר גבוה יותר. עובדים שיבקשו החזרי נסיעות ורוצים לכלול נסיעות רכבת, עלולים להיתקל בקשיים מול המעסיקים, בעיקר בענפים בהם השכר נמוך או דומה לשכר הממוצע במשק.

בטיחות בדרכים

השרה אמנם מגיבה ומתייחסת לנושא, אך חזון למימוש ותוכנית עבודה כנגזרת לביצוע לא מוזכרים באתר משרד התחבורה, מלבד מינויו של אבי נאור, מייסד 'אור ירוק', לתפקיד ראש הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים וארז קיטה, מנכ"ל "אור ירוק", למנכ"ל הרשות.

לא מפתיע כלל כי ישראל מוזכרת לרעה בדו"ח החדש של המועצה האירופית לבטיחות בדרכים (ETSC) שפורסם ביוני 2022, אליו הגיעה במקום האחרון מבין 32 מדינות בכל הקשור להפחתת מספר ההרוגים בכבישים בעשור האחרון.

נמלי תעופה ותחבורה אווירית

כמו תפוח אדמה לוהט שמתגלגל מיד ליד, גם בתקופתה של מיכאלי לא התקבלה החלטה סופית היכן להקים נמל תעופה שני לטיסות חוץ בישראל.

סוגיית שדה התעופה בנבטים, אותה מקדמים אנשי הדרום כמנוע צמיחה ופיתוח, נתקלת בקשיי מימוש בגלל הצרכים הביטחוניים כאשר מיקום השדה הוא אתגר אדיר גם מבחינה תיירותית. המוקדים התיירותיים העיקריים לתיירות חוץ נמצאים בגליל ובציר ירושלים – תל-אביב ולא בנגב. חלופת רמת דוד שנחסמה על ידי הלובי הכפרי בעמק יזרעאל וחלופת חיפה העדיפות למימוש, לא ירדו לחלוטין מהפרק.

ובינתיים, בקיץ 2022, מתמודדים בנמל התעופה בן-גוריון עם עומסים אדירים בקליטה וטיפול בנוסעים ובמחסור אדיר בכוח-אדם. המצוקה הקשה של הנוסעים מול ביטולי טיסות ומול קשיים תחבורתיים במציאת תחבורה ציבורית או מוניות ביציאה משדה התעופה, גם במועדים מיוחדים, הופכת את חווית הנסיעה והטיסה מנתב"ג לטרטור ישראלי הזכור לנו בעיקר מהמאה שעברה, טרם הקמת טרמינל 3 בנתב"ג.

ואיפה השרה?

כהונתה של מיכאלי רצופה כוונות טובות, אתגרים אדירים וגם שינוי בסדרי העדיפויות התקציביים.

היא ביקשה לשנות את היחסיות התקציבית שבין פיתוח כבישים לרכב פרטי לבין העדפת תשתיות לאוטובוסים והסעת המונים. בתקציב 2021-22 אכן תקציב התחבורה הציבורית גדל מול פיתוח הכבישים. עם זאת, מעניין לבחון את חמשת ההבטחות הגדולות שלה ביום כניסתה לתפקיד "שרת התחבורה והבטיחות בדרכים":

1. מיכאלי, בהתאם להבטחתה הראשונה "לייצר מחקר דעת קהל מקיף על סוגיות בוערות בתחבורה", הובילה סקר תחבורה ארצי, שלווה בקמפיין תקשורתי רחב. משרד התחבורה טוען ל-150 אלף משיבים לסקר, שעורר מחלוקת סביב אופן ניסוח השאלות אשר הקשה להבחין בין מגזרים שונים. עם זאת, ניתן לומר כי היא אכן עמדה בהבטחה זו.

2. הבטחתה השנייה התייחסה לתחום הבטיחות בדרכים והביטחון האישי של המשתמשים בדרך.

דו"ח המועצה האירופית לבטיחות בדרכים, שפורסם בחודש יוני האחרון והראה מגמות שליליות לגבי הטיפול של ישראל בסוגיה, מעמיד זרקור לא מחמיא בסוגיה על מיכאלי כמי שידעה להצהיר, אך בפועל לא עשתה דבר בנושא.

3. מיכאלי ביקשה "לייצר שוויון ולהשקיע בחברה הערבית ובפריפריה גיאוגרפית וחברתית".

בכנס החברה הערבית שארגן משרד התחבורה בחודש שעבר, ראשי הרשויות דרשו השקעה בכבישים ולא בתחבורה הציבורית והעמידו את מיכאלי במבוכה.

בסוגיית הפריפריה, ח"כ מיכאל ביטון, יו"ר ועדת הכלכלה, תקף את השרה בחריפות ואמר כי "מיכאלי גונבת מעניים בפריפריה כסף ונותנת לחזקים".

המתקפה החזיתית של ח"כ מיכאל ביטון נגד שרת התחבורה מרב מיכאלי: "היא לקחה כסף מהעניים והיא ויתרה על הנגב והגליל"

צפו בדברים של ביטון ששוחח עם אלמוג בוקר ב"אלמוג בשישי"@bokeralmog @MichaelBiton4 @MeravMichaeli pic.twitter.com/FRv4RKaSwi

— חדשות 13 (@newsisrael13) July 22, 2022

הוא התייחס בדבריו לתוכנית 'דרך שווה', אשר לטענתו יוצרת תשלום לפי מרחק באופן שווה בין פריפריה למרכז הארץ, כך שלא יהיו הנחות ייחודיות לתושבי הפריפריה.

4. הבטחה נוספת של מיכאלי הייתה "לקדם רשויות מטרופוליניות בשיתוף פעולה עם השלטון המקומי". הנושא לא תוקצב בשנת התקציב 2022, ומשרד התחבורה נמצא כעת בסבב שיחות מול גורמי מקצוע ורשויות מקומיות. והביצוע? אין מועד לביצוע ואין עדיין מתווים.

5. הבטחתה האחרונה התייחסה ל"חילוץ פרויקטים תקועים ולקדם את מעמד עובדי ועובדות התחבורה הציבורית". זו אמירה יפה שהמרחק בינה לבין המציאות עודנו רב:

א. הרשויות הממשלתיות רוויות בסכסוכים בין דירקטוריונים להנהלה, והשדרה הניהולית של משרד התחבורה חסרה אנשי ניהול מתחום התחבורה שיזרזו תוכניות עבודה וביצוע.

ב. חצי שנה לאחר שמנכ"ל הרשות לתחבורה ציבורית יעקב נתניהו אולץ לפרוש מתפקידו, פורסם במאי 2022 מכרז חדש לאיתור מנכ"ל, שאינו כולל בתנאי הסף דרישה לניסיון בתחום התחבורה. כיום הרשות מתפקדת בקושי רב ועם ממלא מקום, כשבפועל התנהלותה משולה לתרנגול כרות ראש.

ג. בעניין הנהגים, התקבלה החלטה לשפר מעט את שכר הבסיס ולהסדיר את תנאיהם במסופי תחבורה שונים ברחבי הארץ. מכאן ועד למימושה בפועל המרחק רב. סוגית המחסור בנהגים אינה מטופלת ברמה אסטרטגית, ומכרזי ההפעלה של התחבורה הציבורית מהווים את אחד החסמים בשיפור השירות לנוסע ושיפור תנאי הנהגים, בגלל הריכוזיות הממשלתית והגדרת הרגולטור הממשלתי כלקוח.

שרת הטיקטוק והגימיקים

מיכאלי התגלתה כאשפית תקשורת עם סרטוני תדמית ברשת הטיקטוק שמכוונים, כנראה, לקהל המצביעים הצעיר במפלגת העבודה. בעיניה אין משברים כלל. סוגיות עומק יפתרו בהצהרה לתקשורת ובדיונים משרדיים ספורים וללא תוכנית עבודה מסודר המציגה אבני דרך ויעדים מדידים לביצוע. בהיעדר המשכיות תקשורתית לביקורות על השרה, זכתה מיכאלי לשקט תעשייתי מהסוג בו לא זכו בעבר שרי ליכוד כמו ישראל כ"ץ ומירי רגב.

למיכאלי היו הזדמנויות רבות להנגיש את עצמה לציבור כשרה מקצועית. לצידה, כמו לצד כל שר בתחילת הדרך, עמדו ארגוני המגזר השלישי, לייעץ ולתווך בנושאים מקצועיים בתחום התמחותם. אלא שהדלת ללשכת השרה הייתה לרוב סגורה והארגונים מצאו עצמם עובדים ישירות מול גורמי המקצוע במשרד התחבורה.

עיקר התרעומת הציבורית על מיכאלי נבעה מכך שהיא מתקשה להבחין בין עיקר לטפל. התייחסותה לסוגיית מיזוג האוויר ברכבת כ"עניין מגדרי", בשעה שאיננה מתייחסת לבעיות עמידה בזמנים או בעיות תשתית רציניות המשפיעות הרבה יותר על איכות חייהם של הנוסעים, הפכה אותה לקוריוז.

גם בשלהי כהונתה, בעוד אזרחי ישראל נאנקים תחת הגודש בכבישים, במציאות בה חסרים אלפי נהגים בתחבורה הציבורית, וכאשר מיזמי תשתיות תקועים והרגולטור במשרד התחבורה מתקשה להתחבר לשטח, מצאה מיכאלי סיבה נוספת לתיקון בהול  ב"שינוי מגדרי בתמרורים".

זו רק עוד דוגמה שמחזקת את התחושה לפיה שרת התחבורה פשוט לא מתעניינת בציבור הנוסעים, הולכי הרגל ומשתמשי הדרך, אלא רק בסרטוני טיקטוק. סביר להניח שלקראת הבחירות הקרובות נשמע מצד מיכאלי עוד שלל הבטחות, אשר רובן כרגיל ישארו על הנייר בלבד.

איתי חיים הוא מייסד עמותת 'תחבורה בדרך שלנו'

עקבו אחר ׳מידה׳ גם ברשתות החברתיות: