זה לא תאגיד פרטי שלך: החוצפה של סער שוברת שיאים

הצביעות שמפגין שר המשפטים בכל הקשור לניגוד העניינים של רעייתו מוסיפה חטא על פשע על חטא

יהירות וזחיחות. גדעון סער וגאולה אבן | צילום מסך

גאולה אבן נמצאת בניגוד עניינים מובהק בכל הנוגע לעבודתה בתאגיד, כל עוד בעלה גדעון סער משמש בתפקיד ציבורי בכיר. זו עובדה שאין עליה עוררין.

בתקנון האתיקה המקצועית של תאגיד השידור, בחלק העוסק ב"מניעת משוא פנים וניגודי עניינים", נכתב בין היתר כי על עובדי התאגיד להקפיד "למנוע השפעה על עבודתנו, בפועל או למראית עין, של אינטרסים ולחצים פוליטיים, כלכליים או אחרים".  כמו כן נקבע כי עובדי התאגיד מתחייבים ש"לא נעמיד עצמנו במצב של ניגוד עניינים או חשש לניגוד עניינים, בפועל או למראית עין, בין חובותינו כעובדי התאגיד לבין כל עניין אישי שלנו או של קרובינו".

על פי נהלי נציבות שירות המדינה, על עובד ציבור "חל איסור להימצא במצב של חשש לניגוד עניינים בין עבודתו הציבורית ועניינים עליהם הוא מופקד בתפקידו הציבורי לבין עניין אחר שלו". הנוהל מדגיש כי "אין צורך להוכיח קיומו של ניגוד עניינים בפועל אלא די בכך שקיים חשש אובייקטיבי לניגוד עניינים", כפי שנקבע בין היתר בפסיקת בג"ץ בעניין.

בנוגע למקורות האיסור החל על עובד ציבור להימצא במצב של חשש לניגוד עניינים, מסביר הנוהל כי הם מבוססים על "כללי הצדק הטבעי האוסרים על עובד הציבור להימצא במצב בו קיימת אפשרות למשוא פנים או דעה משוחדת", וכן "קיום יחסי אמון בין עובד הציבור לבין הציבור, מהם נובע כי עובד הציבור חב כלפי הציבור חובות מסוימים". מקורות נוספים עליהם מבוסס הכלל הם "כללי המנהל התקין וחובת ההגינות ותום הלב".

עוד קובעת נציבות שירות המדינה כי טעמו של האיסור להימצא במצב של חשש לניגוד עניינים הוא כפול: טעם פרגמטי לפיו "עובד הציבור שבידו הופקדה סמכות חייב להפעיל את סמכותו תוך שהוא מעמיד לנגד עיניו את מכלול השיקולים הרלוונטיים ושיקולים אלה בלבד"; וטעם ערכי לפיו "קיומו של שירות ציבורי סדיר, אחראי ובעל עמדה ציבורית נאותה, מחייב את אמון הציבור בכך שהחלטות עובדי הציבור הן ענייניות ונעשות ביושר ובהגינות".

במילים אחרות, מן הרגע בו גדעון סער שב לחיים הציבורים כחבר כנסת ובוודאי בהמשך כראש מפלגה ושר בכיר, רעייתו גאולה אבן נמצאת ב"עניין אישי" בכל הנוגע לעבודתה כמגישת תוכניות אקטואליה בתאגיד השידור הציבורי, מצב אשר רק החשש לקיומו אסור על פי תקנון התאגיד. בדומה, כפי שקובעת נציבות שירות המדינה, מטרת האיסור על ניגוד עניינים היא "למנוע את הרע בטרם יארע" ולכן די בקיומו של "חשש אובייקטיבי". ניתן בהחלט לומר שבמקרה של אבן-סער ניגוד העניינים הוא מוחשי ביותר וכבר חצה מזמן את גבולות החשש.

יתרה מכך, גאולה אבן עצמה חתמה בחודש אפריל האחרון על הסדר ניגוד עניינים עדכני, בו היא מתחייבת "להימנע מלעסוק, להשתתף בדיונים או לטפל בכל צורה אחרת בנושאים העלולים להעמידני במצב של חשש לניגוד עניינים בפועל", וכל זאת "בכדי להימנע ממצב של ניגוד עניינים בין עיסוקי בתאגיד לבין האינטרסים של בן זוגי".

עד כאן העובדות הפשוטות וההגיוניות. בעולם מתוקן, עובדת בתאגיד ציבורי הממומן מכספי משלמי המיסים אינה יכולה לעסוק בענייני פוליטיקה ואקטואליה, כל עוד בעלה לוקח חלק מרכזי בעולם הפוליטי, קל וחומר כאשר מדובר בתקופת בחירות. זו תובנה שאמורה להיות מובנית מאליה, כפי שגם ועדת האתיקה של התאגיד הבינה לבסוף בשבוע שעבר, כאשר החליטה שלא לאפשר לאבן להמשיך בהגשתה תוכניתה בתקופת הבחירות הנוכחית.

על פי דיווח של רן בוקר באתר ynet, החלטה זו התקבלה מתוך "חשש כבד לניגוד עניינים", אשר לדברי הוועדה טומן בחובו "פוטנציאל להפרה מהותית של תקנון האתיקה של התאגיד". עוד ציינו בוועדה כי מדובר בנוהל המקובל "בארגוני חדשות מובילים בעולם", אשר בהם "קיימת הקפדה בתקופת בחירות למנוע מצב בו מגישים שבני זוגם מעורבים במערכת הפוליטית יעסקו בנושאים פוליטיים, זאת ללא קשר לניסיונו המקצועי ולאמינות הגבוהה שהוכיח המגיש במהלך שנות עבודתו"

חברי הוועדה סיכמו ואמרו כי "כדי לשמר את אמון הציבור בשידורי התאגיד, ובהינתן שתאגיד 'כאן' מספק שירות למען הציבור ובמימון הציבור, יש לדבוק בכללי אתיקה מקצועית שהוצגו לעיל".

אז החוק והנהלים, פסיקות בג"ץ והחלטת ועדת האתיקה, כללי המנהל התקין, חובות ההגינות והאמון וכל אדם שעיניו בראשו – כולם מסכימים בנוגע לניגוד העניינים המובהק בו מצויה גאולה אבן, ועל כך שהוא אוסר עליה לעסוק באקטואליה. אפשר לדון בשאלה האם אבן אשמה בקריירה שבחר בעלה, להתווכח על ההבדל בין תקופת בחירות לסתם תקופת משבר פוליטי, או לנתח ניואנסים בהגדרות הז'אנר המדויקות של תוכנית כזו או אחרת. אבל דבר אחד ברור וכאמור בלתי ניתן לערעור – ניגוד העניינים שריר וקיים.

רק אדם אחד במדינת ישראל מסרב לקבל את המציאות הפשוטה ואת כללי האתיקה, והוא במקרה גם האדם שיוצר את ניגוד העניינים. במהלך ראיון לאופירה וברקוביץ' בערב שישי, גדעון סער תקף בחריפות את החלטת התאגיד וטען כי "נגרם לגאולה עוול".

לדבריו, בניגוד למערכות הבחירות הקודמות בהן המשיכה להגיש כרגיל, בפעם הזו "התאגיד נכנע לקמפיין טרור פוליטי". ומי האשם כמובן? "מערכה של הביביסטים ברשתות החברתיות ובתקשורת, שבכל הכוח רצו להוריד אותה מהמסך". אם כן, שר המשפטים לא רק שלא מכיר בהתחייבות אשתו להימנע מניגוד עניינים או מנסה להציע תיקון למצב, הוא אף מוסיף חטא על פשע והופך את ההחלטה המובנית מאליה לקרדום פוליטי עם הספין הכי ישן בספר. מבחינתו של סער, הסיפור של מנהל תקין ונראות ציבורית שייך לבני תמותה רגילים, כאלה שאפשר לראות רק במשקפת מגבהי המקפצה.

ומה תעשה כעת אבן עצמה? לפני כשלושה שבועות חשף גלעד צוויק בערוץ 14 דו"ח מאת מבקרת הפנים של התאגיד, ולפיו אבן קיבלה שכר מלא במשך ארבעה חודשים בראשית שנת 2019, למרות שלכאורה לא עבדה באותה העת ולא הופיעה או השתתפה בשום תוכנית. יש לקוות שלפחות הפעם יחסך מאיתנו ההסדר המוזר והיקר הזה, לשאוף לפתרון שיסדיר אחת ולתמיד את ניגוד העניינים המובהק, וכמובן לייחל ליום בו פוליטיקאים ציניים מהסוג של סער יחושו קצת פחות זחיחות ויבינו שהכללים חלים על כולם.


עקבו אחר ׳מידה׳ גם ברשתות החברתיות:

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

19 תגובות למאמר

  1. סער – פוליטיקאי מהרמה הנמוכה ביותר.
    אופורטוניסט ודמגוג מושחת.
    חבל שיש כאלה בכנסת ישראל.

    1. שר משפטים איום ונורא…. הבטיח עולם ומולאו בחיי רווחת הפרט והמדינה, חיזק רק את הבירוקרטיה ופגע בזכויות הפרט….

  2. אפרופו ניגוד האינטרסים של סער-נחשו איזו מפלגה מחזיקה במשרד התקשורת בשנה האחרונה?

  3. שני גנבים תחזירו את הכסף מי אתם מכירים עוד שיושב בבית ומקבל מאתיים אלף שקל משכורת ועכשיו עוד פעם תשב בבית ותקבל עוד מאתיים אלף שקל משכורת על לא לעשות כלום וזה מהכסף שלנו על שרה שנגיד שקיבלה מאדם פרטי ומה קיבלה המשך שש שנים כמה מתנות הפכתם את העולם פה על שמונה מודשים בלי לעבוד 400000 שח ככה מהקופה הציבורית אה יש אחת נוספת גם כן לתפארת מדינת ישראל קוראים לה הדס שליין שש שנים משכורת על כלום ואף אחד לא שואל למה אס אנחנו נשאל למממממההה?

    1. מצחיק. מה אתה דוחף לכאן את הדס קליין. היא לא מקבלת אגורה מקופת המדינה. המעסיק שלה הוא אדם פרטי, וזכותו לשלם לה כמה שהוא רוצה, ועל מה שהוא רוצה.
      ואגב, לא שזה עניינך, אבל בניגוד למה שכתבת, היא דווקא כן ממשיכה בעבודתה.

  4. כל הבעיה החלה שביבי
    החליט לריב עם סער.
    במקום לקרב אותו ולתת לו תפקידים נורמלים
    הוא התעלם ממנו, ולא נתן לו כלום.
    סער (ועוד כמה) חטף את הג'ננה
    וזה התגלגל לאן שהתגלגל.
    חבל, קורטוב יחסי אנוש משופרים,
    ואנחנו היינו בשילטון לאורך זמן.

    1. מעבר לשגיאות העובדתיות בתגובתך, "נכון, אבל…" זה לא טיעון. בלוגיקה זה נחשב לכשל לוגי.
      נסה שוב

    2. והנה בא סער ומוכיח שהוא אכן לא היה ראוי לקבל כלום

    3. יש הרבה תירוצים עלובים
      אבל אתה הצלחת להמציא את העלוב מכולם

    4. ביבי ועם ישראל לא חייבים כלום לסער. כי סער אופורטוניסט וחסר יכולת הנהגה.

  5. הגמדה המאוסה געולה אבן-אוברקוביץ' היא העונש של גדעון סער-סרצ'נסקי-גזענסקי, והוא העונש שלה.

  6. מהדורת החדשות של יום ששי בערוץ 11 היא "יוקרתית"??? מה בדיוק עושה אותה יוקרתית – זה שצופים בה כ-2000 איש בלבד, וגם הם בני 77 ומעלה? זה שלא – אומר שנית: לא – מגיש אותה היצור המגוחך "דוב גילהר" – חתן פרס המגיש הגרוע ביותר בתבל לשנים 2012-2022 (תואר שאותו הוא חולק עם הישישה הצווחנית דנה וייס)?

  7. תודה למר סער, על כל שהוכיח שאסור לו לקבל כל תפקיד רשמי.

    אם למר סער מותר לקבל סיקור אוהד בתקשורת (נסכים לדעת הפרקליטות, שיצרה מהאוויר, עבירה חדשה בספר החוקים הישראלי, יש מאין ומאשימה בה את נתניהו) אז מדוע לדעתו של סער, לנתניהו אסור לקבל סיקור זהה?

    לכן היות ומר סער, הזהה בדעתו לפרקליטות – דורש לעבור את העבירה בפומבי ומתרעם בפומבי, על כך שלא נותנים לו לקבל סיקור אוהד – מוכיח שכל רצונו של סער הנו לעבור על חוקי ישראל ומי שמכריז בריש גלי שבכוונתו לעבור על החוק, מנוע מלהתמודד לרשות הנבחרת.

    1. לא שהיינו צריכים הוכחה נוספת לאי כשירותו של סער,
      החל מהתעקשותו לדרוש משרדים קריטיים במאבק של הימין ולבזבז אותם, במקרה הטוב(ובמקרה הפחות טוב- https://mida.org.il/2022/06/20/%d7%91%d7%9b%d7%99%d7%94-%d7%9c%d7%93%d7%95%d7%a8%d7%95%d7%aa-%d7%a1%d7%a2%d7%a8-%d7%9e%d7%91%d7%a6%d7%a8-%d7%90%d7%aa-%d7%a9%d7%9c%d7%98%d7%95%d7%9f-%d7%94%d7%9e%d7%a9%d7%a4%d7%98%d7%a0%d7%99%d7%9d/ ).
      ועד לנטייה שלו לתמוך הרבה יותר במחנה היריב מאשר בשותפים לדרך.

  8. אני שמאלנית, ואני תומכת בממשלה הנוכחית ומקווה להמשך קיומה.
    אני מסכימה שהיה מקום להדיר את גאולה אבן מהתכנית. לא רק זה, לדעתי היא לא הייתה צריכה מלכתחילה לקבל על עצמה את הגשת היומן, ולכל הפחות, הייתה צריכה לצאת לחופשה ביוזמתה, מעת שהתקבל החוק לפיזור הכנסת והליכה לבחירות חדשות.
    אגב, אני סומכת לחלוטין על יושרה ועל מקצועיותה של אבן, אבל יש חשיבות גם לנראות, ומה לעשות? זה לא נראה טוב.
    עם זאת, אני מתקשה להבין מדוע אתם בוחרים להתעלם מכך שמר עמית סגל, הפרשן הפוליטי של ערוץ 12, ממשיך את עבודתו בערוץ כרגיל, לרבות דיווחים על המפלגה אליה הצטרף אחיו, ארנון סגל, ובה הוא הציג את מועמדותו ברשימה לכנסת.
    מה ההבדל? כל מה שכתבתם על אבן, נכון, [בהתאמה המתבקשת], גם לסגל.
    אז אנא מכם, גלו יושר, אומץ ומידה מסויימת של בגרות, וצאו גם נגד המשך עבודתו של סגל כפרשן פוליטי של ערוץ 12, לפחות עד בחירות הקרובות, ובמידת הצורך גם אחריהן.

    1. המאמר עוסק בסער, לא בגאולה אבן.

      כך שאם אנו דורשים הדדיות, הדרישה צריכה להיות מופנית לארנון סגל. אמנם שנינו מסכימים שנראות חשובה (למעשה, זו לא רק נראות – המטרה היא לא להעמיד אנשים בפני בחירה בלתי אפשרית ו/או השפעה ו/או הטיה, גם אם לא התכוונו לכך). רק שארנון סגל, לא כתב בשום מקום שהוא נגד מה ששנינו מסכימים עליו. סער כתב גם כתב.

      להסתעף לנושא שאמנם קשור לנושא המאמר שאנו מגיבים עליו, אך לא נושא המאמר ישירות, זה לא "יושר, אומץ ומידה מסויימת של בגרות". החלפת הנושא שמדברים עליו, בנושא אחר. אמנם קרוב, אמנם קשור אך עדיין נושא אחר. בדיוק כמו שאני יכול לטעון, שאת משקרת שאת מסכימה, היות ולא דיברת על שום סנקציה כנגד גאולה אבן, על כך שסיקרה את מפלגתו של סער *עד עכשיו*.

      בעוד שמסגל את דורשת "ובמידת הצורך גם אחריהן". אז לפי ההיגיון שלך עצמך, אבן כבר עברה את העבירה. לכן או שאנחנו נשארים בגבולות הגיוניים של הנושא, עליו אנחנו מגיבים או שאנחנו מסתעפים לכל נושא קשור שמתחשק לנו, רק שזה עובד לשני הכיוונים וכמו ששמת לב, כרגע זה מטיל ספק בעיקר בכוונות שלך.

      אז היות ואני מאמין שסיכוי רב, שאנו מסכימים. לפחות לגבי הדברים המהותיים, מומלץ להמנע מהסתעפויות עם סופרלטיבים פומפוזיים על אומץ, יושר ובגרות.

    2. סגל עובד בערוץ פרטי, בעוד גאולה אבן מקבלת משכורת מכספי ציבור

  9. סער חייב רק למי שדאג לגנוז את התחקיר שחשף טענות חמורות לכאורה שהיו נגדו לפני פרישתו ב2014. מיד אחר כך, כמו כל אתרוג, הוא עשה פליקלאק גמיש שמאלה והפך, כנדרש, לרל"ב אדוק ותומך נלהב של מערכת המשפט. אנשים כאלו יודעים שכל עוד הם יספקו לפרקליטות המושחתת ולעיתונות המושחתת את הסחורה הם מוגנים. לכן, כמי שהפכו לחלק מהמאפיה ולא נדרשים לתת דין וחשבון למעשיהם, הם מתרגלים ללכת בשכונה בביטחון מוחלט ולהאמין שהם לא רק מעל לחוק אלא החוק עצמו. אין שום דבר מפתיע כאן. מדובר בהתנהלות שמאלנית רגילה.