בוחן מציאות: המספרים שלפיד מנסה להסתיר

רה"מ יצטרך בקרוב מאוד להסביר לבוחריו את הברירה האמיתית – קואליציה עם המשותפת או חזרה למדבר האופוזיציה

משלושה תצא ממשלה? עודה, לפיד וטיבי | צילום מסך, דוברות הכנסת

מה זה כל כך חשוב לך אם נישען על המשותפת?"

כך שאל ברצינות גמורה ח"כ רם בן ברק את יעקב ברדוגו בראיון בערוץ 14 בשבוע שעבר. באמת, למה זה כל כך חשוב? כאילו לא מדובר בשאלה היסודית המפרידה בין ממשלה לאומית לבין ממשלה פוסט-ציונית. כאילו לא מדובר ברשימה של תומכי טרור שמסרבים להכיר בקיומה של ישראל ופועלים נגדה מתוך הכנסת. כאילו לא מדובר באפשרות הריאלית היחידה של לפיד להקים ממשלה לאחר הבחירות הקרובות, לפחות על פי הסקרים הנוכחיים.

כשלושה חודשים ליום הבחירות, אנחנו כרגע בשלב ניסוי הכלים. כל המפלגות מחדשות מסרים ופרסומים, בודקות את המים ומבררות מה יתפוס. גם הריאיון של בן ברק אצל ברדוגו הוא מעין ניסוי כלים כזה, או לפחות היה אמור להיות, עד שהתגובה-שאלה הספונטנית של סגן ראש המוסד לשעבר טרפדה אותו. אבל העניין הוא שככל שזה נוגע לרשימה המשותפת, כבר היינו בסרט הזה. מבחינת יאיר לפיד המפלגות הערביות הן שותפות לגיטימיות לקואליציה, ומבחן העבר הוכיח זאת.

כבר בסבב הבחירות הראשון קיווה לפיד, אז מספר 2 ברשימת 'כחול לבן', להקים ממשלת מיעוט בתמיכת הח"כים הערבים, ובתנאים הפרלמנטריים של הכנסת ה-21, הייתה מספיקה הימנעות או היעדרות יחידה כדי לאפשר אותה. פיזור הכנסת שכפה נתניהו מנע את המהלך, אבל יוזמת לפיד המשיכה לרחף גם מעל הכנסות הבאות.

לאחר סבב הבחירות השני ניסה לפיד להביא את המשותפת לתמוך בהקמת ממשלה, אך גם זה לא יצא אל הפועל, בעיקר בשל חוסר הצלחתה של 'כחול לבן' לשכנע את הליכוד להצטרף לממשלת אחדות, ואת 'ישראל ביתנו' להימנע בהצבעה וכך לאפשר את הקמתה של ממשלת מיעוט.

השיא כזכור הגיע לאחר הסבב השלישי. הפעם ליברמן כבר הסכים להיות שותף מלא בממשלה שתוקם בתמיכה חיצונית של המשותפת, ורק התנגדות הנדל והאוזר טרפדה את המהלך. בראיונות שקדמו לבחירות קבע לפיד בנחרצות "לא עושים עסקים עם המשותפת", ורגע אחרי הבחירות כבר ישב עם אותה משותפת למשא ומתן. וכמובן – לאחר הבחירות הרביעות לפיד ובנט אכן הקימו קואליציה רעועה ביחד עם רע"מ, שנזקקה פעמים רבות לתמיכת המשותפת כדי לשרוד.

המצב הנוכחי הוא בעצם שחזור לא-מדויק של שלושת סבבי הבחירות הראשונים. לפיד עצמו החל את הקמפיין הנוכחי כשהוא אינו פוסל את המשותפת. לאחרונה נראה כי שינה מעט את הגישה וחברי מפלגתו משמיעים מסרים מסויגים, אם כי גם הם מתחילים לגמגם בשאלה כיצד ישיגו 61 ללא המשותפת.

יש לכך מספר סיבות: האחת, יתכן כי אחרי הניסיון המר עם רע"מ, ישנה העדפה בשמאל שלא להסתמך על הערבים, מסיבות פרקטיות לגמרי. אף אחד לא רוצה עוד מאזן גנאים על הראש. השנייה היא טקטית – הרדמת הימין ופגיעה באפשרות שלו להמריץ מצביעים לקלפיות. בבחירות של 50-50, כל קול יכול להכריע.  שלישית, לפיד אולי בונה על מרד בליכוד אחרי חמישה סבבי בחירות לא מוצלחים, מה שיאפשר לו להקים ממשלת אחדות. אולי אפילו פילוג נוסף בסגנון 'תקווה חדשה'.

אבל יש אפשרות נוספת, מהסוג שנראה כמו פיל בחדר או קוף על הכתף. לצורך העניין נקרא לה בשם המתאים "האופציה הגרעינית". באחד מטוריו ב'ידיעות אחרונות' העלה עמית סגל את האפשרות לפיה תקום עוד ממשלת אחדות. שאולי היריבים הגדולים נתניהו ולפיד, אותם תיאר סגל כמי שדעותיהם כה זהות עד שהם יכולים לדעת מה עולה אחד בדעתו של האחר, יישבו יחד בממשלת אחדות רחבה. כאשר רואים את חיזורי לפיד אחרי הציבור החרדי, כמו גם את היריבות המתלהטת עם גנץ וסער, ניתן להבין שזאת אופציה קיימת מאוד, אם כי מובן שאף אחד מהצדדים לא מעוניין בגורלו של בנט, מי שהפר את כל ההבטחות, כשל בענק וכעת נשכח כלא היה.

אבל קמפיין הבחירות רק החל ובשלב הזה נכונו לנו עוד הרבה מהמורות עד להשבעת הכנסת. זאת תהיה תקופה סוערת, עמוסה בספינים. בכל מקרה ברור לכולם, גם ליאיר לפיד עצמו ולשאר מפריחי הספינים, כי בשלב מסוים הוא יצטרך להחליט – ממשלה עם המשותפת או חזרה למדבר האופוזיציה. וכמובן, תמיד אפשר ללכת לעוד בחירות.


עקבו אחר ׳מידה׳ גם ברשתות החברתיות:

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

15 תגובות למאמר

  1. בכלל לא בטוח שתהיה ללפיד אופציה לממשלה
    בשיתוף, כזה או אחר, עם רע״מ והמשותפת.
    האנומליה שבה יושבות מפלגות, השוללות את עצם
    קיומה של המדינה שבבית הנבחרים שלה הם יושבות,
    חייבת להגיע אל סופה.רצוי שהמחוקקים יתנו על כך
    את דעתם. מראית העין הזו אינה מתקבלת על הדעת,
    בשום מדינה ריבונית, דמוקרטית ככל שתהיה.

    1. רבים מהמחוקקים אכן נותנים עין ואף פסלו את המפלגה הנ״ל מלרוץ בועדת הבחירות. אך בג״ץ באופן לא מפתיע הפך את ההחלטה.
      ורבים מאותם המחוקקים כבר מודעים היטב לכך שבג״ץ הוא בעיה בימינו ומנסים לפעול בצורות שונות בעניין.

    2. צריך לבטל את החוק המאפשר לגוף חיצוני משפטי או ביורוקרטי לפסול רשימה או אדם בודד מלרוץ לכנסת. רק לבוחר הכח והסמכות לאיין רשימה או להיפך לקדמה. זהו עקרון בסיסי לקיומה של דמוקרטיה ושל חרות האדם. מה ניתן יהיה לעשות אם מחר בית המשפט העליון יחליט לפסול את הליכוד? למה? ככה. להיכן נפנה? לאו"ם? אנחנו בטוחים וסמוכים שזה לא יכול להתרחש? זה מלמד עד כמה מסוכנת ובלתי מוסרית סמכות של בית משפט או אפילו של וועדת הבחירות לפסול רשימה או מועמד. בחוק הזה יש כשל פנימי וסכנה עצומה לחרות האדם. מכל חברי הכנסת של הימין גם לא אחד העלה בדעתו לבטל את החוק הזה. העדר תבונה, פשיטת רגל ופחדנות.

    3. להלנה, לעיתים, אם רוצים לשמר את ישראל כמדינה דמוקרטית ויהודית (ההגדרה הבסיסית של מדינת ישראל) וגם מדינה ליברלית, יש להגן מפני עליית כוחות קיצוניים. זאת המסקנה שנלמדה בכל המדינות הדמוקרטיות לאחר עליית הנאציזם.
      מפלגות השוללות את קיומה של מגינת ישראל יפגעו בה.
      מפלגות פשיסטיות / קומוניסטיות יפגעו בהמשך הדמוקרטיות וחופש אזרחי מדינת ישראל

  2. ישנה עוד אופציה:
    כל עוד גנץ וליברמן ימשיכו להחרים את הליכוד יתכן שלפיד יוכל להנות משורת ממשלות מעבר עם השמאל.
    כל מה שצריך זה שהיועמ" תאשר לממשלת מעבר סמכויות מלאות(והנימוקים לזה כבר מוכרים ומוכנים מהשנים האחרונות) ואז תאשר הוראת שעה שלאור המצב בו אין כל קואליציה ריאלית באופק אפשר לאשר הארכת ממשלות מעבר.
    בינתיים אנשי הפסאודו-ימין ימשיכו להחזיק את המדינה שבויה כאשר הם ינצלו את שורת ממשלות המעבר השמאלניות כאמצעי לחץ נגד הליכוד(בלי לקחת אחריות על היווצרות המצב הזה כמובן-בשביל זה בנט פרש והפך עצמו לשעיר לעזאזל המושלם).

    1. ישנה אופציה נוספת כל כך פשוטה וכל כך הגיונית. להעביר את עבאס לצידנו ולהקים אתו קואליציה. הוא רוצה

    2. הוא רוצה כי הוא אמר? הוא רוצה כי צבע הדשא ירוק? כי אזר אומץ ואמר שזוהי מדינת הבית לעם היהודי?

      מה המעשים הקשים, הכרעות (לא כי החליט לאכול עם מזלג), בגינן ניתן להסכים שהוא רוצה? כמה מעשים שמשמעותם הפוכה?

      וזה עוד לפני שנכנס לדיון, בהנחה שהשאלות הקודמות נענו, מה בכוונתו לבצע/להשיג בממשלה.

      זה"הגיוני". לא רק "הוא רוצה".

    3. שכחתי:
      ובנוסף לפיד יעביר חוק דומה למה שעשו בבלגיה בעקבות משבר דומה: תקציב המדינה הוא חד שנתי, אך אם לא מועבר חדש עד ינואר הוא מוארך אוטומטית לשנה נוספת.
      כך שאפילו נושא התקציב לא יצור לחץ עליו.

    4. אנונימי, הוא רוצה כי הוא הסכים לזה (לפני שסמוטריץ׳ התנגד ובצדק).
      אבל אתה צודק שצריך לתהות על שאלת המחיר של שותפות איתו ועל היכולת לייצב קואליציה עם פערים פנימיים שכאלה.

  3. "מה זה כל כך חשוב לך אם נישען על המשותפת?"

    מישהו יכול לספר לרם בן ברק, שהמטרה היא לא רק להקים ממשלה? בכל הרכב, בכל אידאולוגיה, העיקר להקים.

    האיש ישאל גם מדוע לא ניתן למנות את בני סלע, לשמירה על זכויות הנשים? זהו מינינו מישהו, מילאנו משבצת, סימנו V? מישהו באמת מאמין שרם בן ברק, באמת לא מבין שהמטרה היא לא למלא משבצת ולסמן וי? שהסתתרותו מאחורי תקיפת השאלה, אשר כביכול "לא ברורה", מאותת יותר מכל, על רצונו ורצון מפלגתו, לכרות ברית עם מפלגה וציבור השוללים את מדינת ישראל כמדינת הבית ללאום היהודי ומשתפת פעולה יותר עם אלימות כנגד ישראל, מאשר עם דו קיום?

    1. החלק העצוב היא שהמטרה אינה רק להקים ממשלה ולמלות מקומות-את זה אפשר להשיג גם בהצטרפות לליכוד.
      המטרה היא לשנוא ולהשתיק את מי שימני מדי לטעמם. ובשם זה מוכנים לשלם כל מחיר, ליצור כל תקדים ולהתאחד עם כל מי שצריך.

  4. מילא איזה שוטה שאף אחד אינו מכיר, אבל לשמוע את סגן ראש המוסד לשעבר שואל שאלה כל כך מנותקת, כל כך אנטי-ציונית, כל כך חסרת אחריות – לשמוע ולא להאמין!

  5. כנראה שלא הבנתם את המהות והליבה של יש עתיד: לפיד לא חייב שום הסברים לבוחריו. המאמר ענייני ומעמיק, אך ממש לא הבנתי למה הוא יצטרך להסביר…

  6. יכול היית להוסיף עוד ״כאילו״ לרשימה שבפיסקה הפותחת: ״כאילו לא היה סגן ראש המוסד אלא שוטה קל-דעת וחסר-אחריות״…

  7. במקום להשלים את הנכבה
    בן גוריון ושות' עשו סיכול ממוקד ל "מדינת היהודים"
    כשהזמינו את האוייב "לקחת חלק בבניין הארץ"
    במקום למחוק את מסגד אל אקצה מהאדמה
    משה דיין ושות' התנדבו להנציח את הכיבוש המוסלמי
    בהר הבית
    יודנראט גלותי-אובדני-בוגדני פועל בעקביות
    למחוק כל נצחון של צהל, למחוק את זכותנו על הארץ
    להחזיר אותנו לסטטוס של יהודונים ב Ghetto בארצנו
    מנהלי המדינה = אוייב מס' 1 של מדינת היהודים